יום שבת, 29 ביוני 2013

מנחם פרידמן מגיש" צבע הכסף " פורש מקול ישראל

מנחם פרידמן מגיש "צבע הכסף" פורש מ"קול י
מנחם פרידמן פורש מקול ישראל

מאת:אלי אלון

פרידמן. התחיל את הקריירה כטכנאי [צילום:





יח"צ]

"זהו יום עצוב עבורי" אומר השדר הוותיק ששימש במשך שנים רבות כתב ועורך יומן הכלכלה של "צבע הכסף"














 

יום שישי, 28 ביוני 2013

נא להכיר: "דרך גזי קפלן

        נא להכיר: "דרך גזי קפלן

                                        מאת:אלי אלון

כביש הכניסה  הראשי לקיבוץ לוחמי הגיטאות שבגליל המערבי יקרא מעתה "דרך גזי קפלן" לזכרו של אביעזר "גזי" קפלן  ז"ל חבר הקיבוץ שהיה ממייסדי ומנכ"ל מפעל "טבעול" שהוקם על ידי הקיבוץ ולימים היה מנכ"ל תשלובת אוסם.

זוכרים את פרופ' זאב וילנאי /מאת אלי אלון

       

חמדת עגנון בנו של ש"י עגנון נושא דברים בערב לזכרו של זאב וילנאי (צילום:אלי אלון)
                                                                                                                                 

                         זוכרים את פרופ' זאב וילנאי

 ערב לזכרו של  ההיסטוריון הישראלי ומגדולי חוקרי ארץ ישראל ועתיקותיה פרופ' זאב וילנאי נערך ב20.6.13 בבית -עגנון בשכונת תלפיות  בירושלים.

                                                      מאת אלי אלון

 
ערב לזכרו של  ההיסטוריון הישראלי ומגדולי חוקרי ארץ ישראל ועתיקותיה פרופ' זאב וילנאי נערך ב20.6.13 בבית -עגנון בשכונת תלפיות  בירושלים.
אורח הכבוד בערב היה חמדת עגנון בנו של ש"י עגנון .אגב הדמיון  החיצוני בין חמדת עגנון לבין אביו  ש"י עגנון הוא מדהים וניתן לראות זאת היטב בצילום למעלה גם קולו  של חמדת  עגנון דומה לאביו ולרגע דומה כי ש"י עגנון עומד מולך.היה לי הכבוד לשבת  באירוע ליד חמדת עגנון האיש בן ה-90 פלוס ערני וצלול וסיפר לי כי החדר בו נערך האירוע היה חדרו,
הערב לזכרו של זאב וילנאי ז"ל הפך כבר למסורת ונערך מידי שנה.השנה הוקדש הערב לנושא 90 שנה לשכונת תלפיות.
לאחר דברי ברכה של עמרי שלמון,מנכ"ל המועצה לשימור אתרי מורשת, נעמי צור ,סגנית ראש עיריית ירושלים,  פרופ' אורן וילנאי  בנו של זאב וילנאי ואחרים, פרופ' יהושע בן אריה  נשא  את ההרצאה המרכזית בערב על שכונת תלפיות וכדרכו היה מרתק .בן אריה פתח את  הרצאתו בהתרסה כלפי מארגני האירוע.מאיפה לקחתם את הנתון שתלפיות  נוסדה לפני 90 שנה? שאל. לדבריו נוסדה עוד קודם  בן אריה סקר את תולדות והתפתחות השכונה הוותיקה.

שכונת תלפיות שוכנת בגבולה הדרום מזרחי של ירושלים. באופן  רשמי  מצוין כי השכונה הוקמה ב1923 אך למעשה היוזמה  רכישת הקרקע והתוכית להקמתה התגבשה עוד קודם  אף  בתקופת השלטון העותומני  היא תוכננה להיות עיר מודרנית -  עיר גנים בדומה לתל אביב .את התכנית להקמתה יתכנן האדריכל קאופמן .בין האישים המפורסמים שהתגוררו בה  הסופר ש"י עגנון, ההיסטוריון וחוקר הספרות יוסף קלאוזנר,מחייה השפה העברית אליעזר בן יהודה, המנהיג הציוני אריה לייב יפה,הצייר היהודי אבל פן,ונוספים,היותה ישוב ספר הקרוב לשכונות הערביות והתנכלות של ערביי הסביבה   במיוחד במאורעות  השונים תרפ"ט  -1929 ו1936-1939 פגע בהתפתחותה והבריח אנשים שגרו בה וחששו לביטחונם לשכונות מרכז העיר כמו רחביה ועוד.
באירוע שאורגן בשיתוף,משרד התרבות והספורט,החברה להגנת הטבע,המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל וגופים נוספים,השתתפו כמה עשרות  אנשים  בלבד שנדחסו לאולם  האירועים בבית עגנון שהוא  אולם קטן יחסית בגודלו.  לפרופ' וילנאי גדול חוקרי ארץ ישראל מגיע יותר.
הנחה את  האירוע יצחק שווקי מנהל מחוז ירושלים של המועצה לשימור אתרי מורשת .


 

יום שלישי, 25 ביוני 2013

ארכיון טרומפלדור הועבר ל"יד טבנקין" ברמת אפעל

ארכיון טרומפלדור הועבר ל"יד טבנקין" ברמת אפעל
                                               מאת:אלי אלון
 
ארכיון טרומפלדור ששכן במשך שנים בקיבוץ תל יוסף בעמק חרוד הועבר לפני שבועות ספורים לארכיון  יד טבנקין-המרכז המחקרי,רעיוני,ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית השוכן ברמת אפעל.
 
ארכיונאית  ארכיון "יד טבנקין" ,מאשה, מסרה לי כי הארכיון כולל עשרות גלילים "עדיין לא פתחנו את הגלילים ולא יודעים מה יש שם"אמרה לי הארכיונאית.לדבריה יקח עוד מספר חודשים עד שהארכיון של טרומפלדור יונגש לציבור שכן עליו לעבור תהליך קיטלוג ושימור.

יום שבת, 22 ביוני 2013

הושק ספר חדש על רמת גן :"תשעה עשורים ברמת גן"


 

  הושק ספר חדש על רמת גן :"תשעה עשורים ברמת גן"

בבמוזיאון  לתולדות רמת גן ב"בית אברהם קריניצי  ברמת גן נערך (18.6.13) לפני שעה קלה, טקס השקת ספר חדש  על רמת גן "תשעה עשורים ברמת גן" בעריכת  מרדכי  נאור ופריאל חורש -רוזן .טקס חגיגי הושק ספר חדש על רמת גן :"תשעה עשורים ברמת גן"

 
 

הוסיוסי אחימאיר  נושא דברים בטקס השקת הספר" תשעה עשורים ברמת גן (צילום א.אלון)


במוזיאון  לתולדות רמת גן ב"בית אברהם קריניצי  ברמת גן נערך (18.6.13) לפני שעה קלה, טקס השקת ספר חדש  על רמת גן "תשעה עשורים ברמת גן" בעריכת  מרדכי  נאור ופריאל חורש -רוזן .

בן הנוכחים בטקס ראש עירית ראש עירית רמת גן לשעבר, ד"ר ישראל פלד, ראש  העירייה הנוכחי  צבי בר, העיתונאי יוסי אחימאיר,(תושב רמת גן),חוקר הזמר  העברי אליהו  הכהן, הסופר וחוקר תולדות ארץ ישראל ד"ר מרדכי נאור ,רעייתו הסופרת והפזמונאית  לאה נאור, חוקר תולדות הסרט העברי ,יעקב גרוס ,תושבי העיר תלמידי בתי ספר.
 להקת צעירי רמת גן  בניהולו המוזיקלי של חגי אליקיים. הנעימה את האירוע במספר שירים. ובהם שני שירים  על רמת גן.
את הספר הפיקה והוציאה לאור עמותת בית הראשונים ע"ש אברהם קריניצי בשיתוף עירית רמת גן .הספר  סוקר בליווי צילומים, קטעי עיתונות,איורים ומפות  את תולדותיה ושלבים בהתפתחותה של העיר רמת גן שכונותיה גניה מוסדותיה ועוד. 
 חלקו השני  של הספר כולל  לקט זיכרונות אישיים של בני רמת גן משנות השלושים ועד שנות ה-60 המספרים על חוויות ילדות ונעורים על "רמת גן של פעם" כך למשל מספר  שמואל הרי אברבך זיכרונות מבית החולים ליולדות של אביו  ברמת גן ד"ר ליאו  אברבך.טוביה מילנר מספר בספר על ראשית תנועת הצופים ברמת גן קורס המדריכים הראשון תחילת גיוס חניכים לשבט,לאה הולצמן מספרת על תנועת בית"ר ברמת גן,יוסי אחימאיר שגדל והתחנך בשיכון הוותיקים מספר בחן ובכישרון על הוי השכונה ועל האנשים בה ורשימת  הזיכרונות והמספרים עוד ארוכה. יוסי אחימאיר ריגש רבים מהנוכחים בטקס כשהציג בפניהם איגרת ברכה מקורית חתומה אישית על ידי ראש העיר שנשלחה לאביו  אבא אחימאיר ולתושבים אחרים בשכונה בתחילת שנות ה-50  כשהגיעו להתגורר בשכונה.


  בספר מאמר של מרדכי נאור על רמת גן במלחמת תש"ח  והוא חושף דבר שאולי לא ידוע לרבים  והוא כי רמת גן כולל ביתו של קירניצי  ברחוב קירניצי "הופצצה מהאוויר בתש'ח במשך כחודש מהקמת המדינה ועד שנכנסה לתוקפה ההפוגה הראשונה בקרבות על ידי מטוסים מצריים"
 מאמר אחר בספר שכתב  ד"ר ישראל פלד ראש עירית רמת גן  לשעבר עוסק בהקמת הספארי ברמת גן. שפלד היה מאדריכליו.פרק מיוחדים  מוקדשים לסיפורן של שתי שכונות:תל ליטוינסקי וגבעת גאולה שסופחה לרמת גן באופן רשמי בינואר1953 פרק מיוחד אותו כתבה פריאל חורש רוזן מוקדש ל"גן אברהם" עברו ההיסטורי ותהליך שיקומו ושיחזורו (יש אומרים הלא מוצלח)  הספר כולל גם את תולדות   גן שאול (גן הקופים) וגן "המלך דוד"  

 גדולתו של הספר הוא בפשטותו, היותו ידידותי  ושווה הבנה לכל נפש, עם זאת יש בו פרקים רחבים  ומיותרים המתארים  בפרוט יתר ובטרחנות משהו  את השגיה של העיר רמת גן והמפארים את פעולות העיריה  מעין סוג של כתבות תדמית חיוביות על ראש העיר המכהן והעירייה. השם צבי  בר  מוזכר בספר  יחסית פעמים רבות    "ראש העיר יזם",ביוזמת ראש העיר ועוד כהנה וכהנה .אני לא מזלזל בתרומתו של צבי  בר לפיתוחה  של רמת גן אבל היה אפשר לצמצם  בפרקי האדרה ארוכים אלה  ולפנות  מקום גם לנושאים אחרים לא פחות חשובים שקשורים ברמת גן ולא נכנסו לספר.
 

יום חמישי, 20 ביוני 2013

המנהרה הרומית בהרצליה מוזנחת מזה שנים. האשמים: העטלפים







מרדכי נאור  מדריך את אנשי המועצה לשימור אתרים בסיורם בהרצליה. צילום :אלי אלון 

     חברים במועצה לשימור אתרים שסיירו (6.6.13 )ליד המנהרה הביזנטית-רומית באזור הבאסה (הביצה)סמוך לכביש החוף גילו כי המנהרה מוזנחת ובמצב עגום, היא נסתמה מסחף חול וגרוטאות וחלק מקירותיה אף התמוטט. אם לא תשוקם מצבה עלול להידרדר אף יותר. ראש עירית הרצליה יהונתן יסעור אומר בתגובה: מושבת העטלפים במנהרה לא מאפשרת שיקום  המנהרה, החוק אוסר לפגוע בעטלפים.

 
 
                               מאת: אלי אלון           
 
 רבים מהחולפים בכביש החוף  ליד הרצליה  מול האזור הנקרא  בפי ותיקי העיר  אזור ג' הבאסה (הביצה) לא רחוק מרחוב המסילה פינת רחוב המנהרה, קרוב לוודאי אינם יודעים כי ממש בצמוד לכביש  החוף כ-900 מטרים צפונית למחלף הסירה נמצאת מתחת לגבעות הכורכר מנהרה שנחפרה בתקופה הביזנטית. ספק אם גם תושבים רבים הגרים בשכנות למנהרה יודעים בכלל על קיומה. המנהרה  כיום היא באורך של כ -130 מטרים בשל התמוטטות או הרס של חלק ממנה בעשורים האחרונים פחת אורכה. בספרים מצוין כי אורכה הוא כ-190 מטר.

.גובהה של המנהרה הוא קרוב ל-2 מטר אם כי יש מקומות לאורך המנהרה בהם הגובה נמוך יותר. את פתחה המערבי של המנהרה ניתן לראות בברור בצד המזרחי של כביש החוף. ליד המנהרה שוכן רחוב המנהרה הקרוי כך כמובן  על שם המנהרה הביזנטית שלידו.

בסוף השבוע שעבר  ( יום ה' 6.6.13 )ערכו חברי עמותת המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל סיור באזור המנהרה וכן באתרים היסטוריים נוספים בהרצליה, במטרה לעמוד מקרוב אחר מצבם. המצב שהתגלה להם בסיורם באזור המנהרה הוא עגום למדי: המנהרה נסתמה מחול ואדמת סחף ,וכן כתוצאה מלכלוך וגרוטאות שנשאבו -נסחפו לתוכה. חלק מקירותיה אף התמוטט, והיא הפכה למושבה גדולה של עטלפים. על  אף היותה אתר ארכיאולוגי והיסטורי בעל חשיבות, הוזנחה המנהרה במשך שנים רבות על ידי הרשויות הנוגעות בדבר ,וגם עבודות עפר שונות להנחת תשתית ביוב שנערכו במהלך השנים בסביבה לא "הוסיפו  לה בריאות " .

את הסיור הדריך הסופר וחוקר ההיסטוריה של ארץ ישראל  ד"ר מרדכי נאור.שהגדיר את המצב במנהרה " כמקום  מבוזבז ביותר" שכן הוא יכול לשמש אטרקציה תיירותית חשובה ומושכת אומר, ד"ר נאור. לדבריו , המנהרה נחפרה בתקופה הביזנטית  לפני כ- 1600 שנה במטרה לנקז את מיי הביצה מאזור הבאסה (הביצה) בהרצליה לכיוון הים. בשנות ה- 30 המוקדמות שימשה המנהרה אתר מטווחים ואימונים של ארגון ההגנה. רעייתו של מרדכי נאור הפיזמונאית והסופרת  לאה נאור ילידת הרצליה שהתלוותה לסיור סיפרה בערגה כיצד בהיותה נערה בתנועת הנוער  טיילו שיחקו היא וחבריה באזור המנהרה ואף  היו שנכנסו ושהו בתוכה. כמה מוותיקי הרצליה שהצטרפו לסיור ,ידעו לספר גם הם, כי המנהרה היוותה בשנות טרום הקמת המדינה וגם לאחריה מקום מפגש וטיולים לילדי האזור  ונושאים איתם זכרונות אישיים רבים מהאיזור.דני גדלין פעיל  שימור אתרים בהרצליה ומדריך במוזיאון לתולדות הרצליה ,יודע לספר כי בשנות ה50 בהיותו ילד נהג לעבור את המנהרה לאורכה .לדבריו , החברה לפיתוח הרצליה ערכה לפני שנתיים סקר מיפוי  במנהרה לבדיקת מצבה. המצב כיום, אומר דני גדלין ,שניתן להיכנס למנהרה דרך הפתח המערבי שלה למספר מטרים אולם יותר מכך לא ניתן להיכנס כי יש צמחיה סמיכה וחול וסחף עפר ומושבת עטלפים לא קטנה.

לאחר הסיור במנהרה ובאתרים היסטוריים נוספים שונים בעיר נערך במוזיאון לתולדות הרצליה "בית הראשונים" מפגש בין  חברי המועצה לשימור אתרים ובראשם תמר טוכלר, מנהלת מחוז תל אביב במועצה לשימור לבין ראש עיריית הרצליה ,עו"ד יהונתן יסעור, הנוכחים שמעו הרצאה של ד"ר מרדכי  נאור בליווי  סרט  על תולדות הרצליה והתפתחותה. במהלך המפגש ,שאל ד"ר נאור את ראש העיר מה בעניין המנהרה,ראש העיר השיב כי עטלפים הרבים שהשתכנו במנהרה, לא מאפשרים לו לשקם את המנהרה שכן החוק אוסר לפגוע בעטלפים, עם זאת אמר,יסעור,כי  יתכן ויש מקום לפתוח את המנהרה לאורך מספר מטרים קטן כדי לאפשר לתיירים ולמבקרים להכיר את המנהרה ועברה.

בהתייחסו  למצב שימור אתרי מורשת בעיר, אמר ראש עיריית הרצליה, כי נושא שימור אתרים בהרצליה הוא בעייתי ולא פשוט, שכן העיריה חשופה לתביעות פיצויים בסדר גודל ענק של מיליוני שקלים מצד בעלי מבנים שיוכרזו כמבנים לשימור  שאני לא יודע אם נוכל לעמוד בהם.



מנהלת מחוז תל אביב במועצה לשימור, תמר  טוכלר ,הגיבה  לדברים, ואמרה כי עניין התביעות של בעלי מבנים לשימור היא הפחדה מוגזמת וניתן להסתדר אם העניין. את מצב שימו
 
ר אתרי מורשת בהרצליה הגדירה "כרחוק מלהשביע רצון"



פעיל  השימור דני גדלין סיפר לנוכחים כי לא מכבר נהרסו שני בתים ברחוב בני בנימין בהרצליה ,שתוכננו להיות מוכרזים לשימור. הלב כואב לראות את הדברים הללו ,אמר דני. בתגובה לדבריו, אמרה, תמר טוכלר מנהלת המחוז של המועצה:" למועצה לשימור אתרי מורשת  יש מספר עובדים קטן ולכן אינה יכולה תמיד  למנוע דברים מסוג זה. ולכן יש חשיבות רבה למודעות ולמעורבות וערנות  הציבור  ולדיווח בזמן אמת על פגיעה באתרי שימור או במבנים בעלי ערך היסטורי או אדריכלי הראויים לשימור.
 

יום ראשון, 16 ביוני 2013

כנס מחזורים של בוגרי בית ספר כדורי לדורותהם לציון 80 שנה לכדורי

 

1

כנס מחזורים של בוגרי בית ספר כדורי לדורותהם לציון 80 שנה לכדורי

                                מאת:אלי  אלון

   
כנס מחזורים של בוגרי בית הספר כדורי לדורותיו נערך ביום ה' בסוף השבוע (13.6.13) במתחם המוסד המיתולוגי הנושק להר תבור. כבר משעות אחר הצהרים המוקדמות החלו לזרום כלי רכב רבים לכיוון הכניסה לשטח הגדול של המוסד . המוסד קושט לכבוד האירוע. הבוגרים קיבלו תג ועליו שם הבוגר והמחזור בו למד.סיירו במרחבי ומתקני שטח המוסד הענק והתרפקו על זכרונות מימיהם בכפר. כל מחזור נפגש בכיתה אחרת. היו מפגשים מרגשים בין תלמידי "כדורי" שלא התראו במשך שנים רבות לעיתים עשרות שנים.



הכנס נערך במסגרת אירועי 80 שנה ליסוד בית- הספר כדורי .שהוקם בשנת 1933עם 25 תלמידים וכיום לומדים בו 1600 תלמידים רובם לא בתנאי פנימיה והם מתגוררים באזור:בגליל התחתון,כפר תבור,יבנאל,כפר קמא רק קרוב ל-300 תלמידים מבניהם מרחבי הארץ נמצאים בתנאי פנימיה.מנהל הכפר הנוכחי הלל הלמן מסר כי עד כה סיימו את לימודהם ב"כדורי"קרוב ל7000בוגרים. בשעות הערב נערך באמפיתאטרון של בית הספר למרגלות הר תבור מופע מרכזי תחת הכותרת "כדורי שומרים על הגחלת" המתבסס בעיקר על תלמידי המוסד ובוגריו שסקר באומר ובצליל את תולדות והוי החברתי והתרבותי במוסד.

במהלך המפגש בין הבוגרים היתה "התנפלות" של תלמידי בית הספר הלומדים כיום במוסד על הבוגרים לדורותהם כולל אנשים מבוגרים בבקשה -תחינה לקנות דברי אוכל שונים ומוצרים שונים כדי לאסוף כסף למסיבת הסיום. איפה שלא זזתה התנפלו עליך תלמידים מכל הכוונים ושאלו אותך :אתה רוצה לקנות גלידה ,קפה ,עוגה, הדברים הגיעו לטורדנות ממש. הדבר דמה לשוק וצעקות רוכלים ונמשך כל שעות מפגש הבוגרים . אגב כשהילדים נשאלו עבור מה הם אוספים את הכסף בנימרצות ונחרצות כזו השיבו כי הכסף מיועד לזיקוקים ושתיה במסיבת סיום שנה. כשנשאלו לאיזה שתיה הם מתכוונים השיבו :"לא מדברים על זה"

אני לא מאשים את התלמידים ראוי שהנהלת בית הספר או מה שנקרא הנהלת הכפר היתה מונעת את נושא "השנורר" הטורדני והמעיק.שמעתי את הדבר מכמה בוגרים וכנראה שהדברים היו קיצונים לא היה אסון גדול אם הנהלת בית הספר היתה מציעה לבוגרים שחלקם מבוגרים המגיעים מכל רחבי הארץ כוס קפה ועוגה
 
 

יום שבת, 15 ביוני 2013

זוכרים את חברת הכנסת מרינה סלודקין ז"ל

זוכרים את חברת הכנסת מרינה סלודקין

ב"מרכז ארץ ישראל יפה",בתל אביב נערך אתמול בצהרי יום שישי (.6.13 14 )ארוע לזכרה של ד"ר מרינה סלודקין ז"ל שהיתה חברת כנסת לוחמת זכויות החלשים אהובה ומוערכת ונפטרה לפני 3 חודשים במהלך שהות בכנס בנלאומי בריגה לטביה.

 זוכרים את חברת הכנסת מרינה סלודקין ז"ל

מאת:אלי אלון

במרכז ארץ ישראל יפה,בתל אביב נערך אתמול בצהרי יום שישי (.6.13 14 )ארוע לזכרה של ד"ר מרינה סלודקין ז"ל שהיתה חברת כנסת לוחמת זכויות החלשים אהובה ומוערכת ונפטרה לפני 3 חודשים במהלך שהות בכנס בנלאומי בריגה לטביה.

הארוע נערך בשיתוף משפחת סולודקין ועמותת ע.ל.י.ה לזכויות ילדים והורים

דברים לזכרה נשא,נתן שרנסקי יו"ר הסוכנות היהודית שציין כי מרינה היתה שליחת ציבור אמיתית שלא נרתעה להאבק על עקרונותיה .

הוא סיפר כי בקרוב י יקרא בית (הוסטל) לעולים קשישים בחולון על שמה של מרינה שפעלה רבות למען קשישים וניצולי שואה.

השרה לקליטת העליה סופה לנדבר שהיתה מתוכננת להגיע לאירוע הודיעה כי נבצר ממנה וביקשה להקריא דברים בשמה לזכרה של מרינה סלודקין.

דברים לזכרה של מרינה סלודקין נשאו ורד סויד מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה, עוזורתיה הפוליטיות של מרינה סלודקין ד"ר ראיסה חיריק ונטליה פטרובסקי.איילה שטגמן נציגת עמותת ע.ל.י.ה, בנה, לב סלוצקין ציין בדברים נרגשים שנשא כי אמו לחמה למען עקרונותיה ולמען הציבור ולא נרתעה מלחצים כולל ממפלגתה.

לאחר הטקס לזכרה של מרינה נערך חבר דיון (פאנל) בנושאים הקשורים להוצאת ילדים מהבית ומסירתם לאימוץ שהונחה על ידי אשת הרדיו יעל צדוק בין המשתתפים בו:השופטת(בדימוס) לעניני משפחה חנה בן עמי,פרופ' אסתר הרצוג, עו"ד תמר טסלר,ד"ר ישראל צבי גילת,ד"ר מילי מאסס,חנה סלודקין בתה של מרינה סלודקין ז"ל ומשתתפות נוספות.


חברת הכנסת מרינה סלודקין ז"ל הביעה דעתה הנחרצת לא פעם כי יש יד קלה מידי להוצאת ילדים מבית הורהם במיוחד בשל סיבות של מצב כלכלי בבית ואף גיבשה הצעת חוק בעניין.

ערב הוקרה לסופר ולמחזאי אהרון מגד

ערב הוקרה לסופר ולמחזאי אהרון מגד

 מאת :אלי אלון

ערב הצדעה והוקרה "מחוה לסופר בעירו" מרגש לסופר ולמחזאי אהרון מגד חתן פרסישראל לשנת 2003 נערך (יום ד' 5.6.13) במרכז תרבות בית אריאלה בתל אביב.ב הוקרה לסופר ולמחזאי אהרון מגד

        
העיתונאית כרמית ספיר ויץ מראיינת את הסופר והמחזאי אהרון מגד בערב הוקרה לכבודו(צילום אלי אלון)
 

ערב הצדעה והוקרה "מחוה לסופר בעירו" מרגש לסופר ולמחזאי אהרון מגד חתן פרסישראל לשנת 2003 נערך (יום ד' 5.6.13) במרכז תרבות בית אריאלה בתל אביב.


הערב נפתח בדברי ברכה של המשורר הרצל חקק,יו"ר אגודת הסופרים העבריים.בהמשך עלה אהרון מגד בן ה-93 על הבמה ורואיין על ידי העיתונאית כתבת הספרות של "מעריב" כרמית ספיר-ויץ .היה זה ראיון "בנעלי בית" לאו דווקא בנושאי ספרות אלא על גם חיו האישיים.עבודתו בנמל ועוד

חוקרת הסיפרות פרופ' זיוה שמיר, אמרה באירוע: כי יצירתו של אהרון מגד נמשכת כמעט 7 עשורים והניבה יבול עצום מסחרי בכמות ובאיכות של למעלה מ-30 רומנים,ספרי עיון,מחזות.

במהלך הערב בוצעו קטעי משחק אומר ושירה מיצירותיו של אהרון מגד על ידי צוות שחקנים וזמרים ובהם: אילה זילברמן, יואב יפת, תמר לבני, אלון אופנהיים וברק פרוכט שליוה בקלידים,

הנחו את האירוע: (בחן רב) אלכס אנסקי ומאיר עוזיאל שגם ערך את הערב.

                                              תלדות חיו של אהרון מגד


אהרון מגד נולד בפולין בשנת 1920כאהרון גרינברג. אביו משה דוד היה מורה לעברית והנחיל לבנו ידע ואהבת שפה זו . בגיל 6 בשנת 1926 עלה אהרון מגד ארצה עם הוריו והמשפחה התיישבה ברעננה.בגיל 13 החל ללמוד בגמנסיה הרצליה בתל אביב, לאחר סיום חוק לימודיו בגמנסיה הצטרף מגד במסגרת גרעין הכשרה של תנועת "מחנות לעולים"לקיבוץ שדות ים שם עסק בעבודות חקלאות ודיג והוציא את ספרו הראשון"רוח ימים"
מגד היה חבר קיבוץ שדות ים במשך 12 שנה.בשנת 1950 עבר אהרון מגד להתגורר בתל אביב היה עורך סיפרותי של העיתונים "דבר" ו"למרחב" ונמנה עם מיסדי ועורכי השבועון "משא" שהיה המוסף השבועי לענייני ספרות של העיתונים "דבר" ו"למרחב. בין השנים 1968-1971 כיהן כנספח תרבות בשגרירות ישראל בלונדון.

אהרון מגד פירסם עד כה למעלה מ-30 רומנים,קובצי סיפורים,מחזות,ספרי עיון וספרי ילדים,רבים מספריו תורגמו לשפות זרות. מחזותיו הוצגו במיטב התיאטרונים בישראל .הסדרה העלילתית "חדוה ושלומיק" ששודרה בטלוויזיה הישראלית בשנת 1971 וזכתה לצפיה רבה מבוססת על פי הרומן שכתב אהרון מגד "חדווה ואני"
בנוסף לפעילותו הסיפרותית העניפה אהרון מגד הרבה לכתוב מאמרים בנושאים חברתיים פוליטיים ותרבותיים בעיתונים ,"דבר","הארץ","ידיעות אחרונות", "מעריב" ועוד.

                                                   אהרון מגד עטור פרסים  ובראשם פרס ישראל

אהרון מגד עטור פרסים ודומה כי אין פרס סיפרותי משמעותי שלא זכה בו הבולט שבהם הוא כמובן פרס ישראל שהוענק לו ב-2003. כן זכה בפרסים הבאים בפרס ביאליק ,פרס ברנר פרס אוסישקין בפרס עגנון ושלוש פעמים בפרס ראש הממשלה
.
 רעייתו של מגד  היא הסופרת אידית צורית שנכחה באירוע ההוקרה לכבודו .בניהם הם הסופר אייל מגד ועמוס מגד, מרצה להיסטוריה באוניברסיטת חיפה. אחיו של אהרון מגד הוא הסופר מחשובי סופרי דור הפלמ"ח מתי מגד (1923-2003)






''
''


 
                                            
 

נפטר העיתונאי רן כסלו עורך המשנה לשעבר של עיתון "הארץ"

 





בצילום : העיתונאי רן כסלו ז"ל נמסר לפרסום על ידי בתו שרה

נפטר העיתונאי רן כסלו עורך המשנה לשעבר של עיתון "הארץ"


מאת:אלי אלון

העיתונאי רן כסלו (הנריק וקסלר) עורך המשנה לשעבר של עיתון "הארץ" ועיתונאי בעתון זה במשך שנים רבות ומי שפרסם בתחילת שנות ה-70 סדרת כתבות על הפשע המאורגן בישראל נפטר בסוף השבוע והוא בן 86 במותו.

רן כסלו נולד בשנת 1927 בפולין . עוד בפולין עסק כעיתונאי בעיתון גדול בביאליסטוק בשנת 1957 עלה לארץ ועיברת את שמו מהבית הנריק וקסלר לרן כסלו מאחר ולא שלט היטב בשפה העברית כתב בעיתונים בשפה הפולנית ואחר כך ששיפר את ידיעתו בשפה העברית כתב בעיתון "העולם הזה". בתו של רן כסלו שרה אהרון מספרת לי כי בשנות ה-60 עורך "הארץ" דאז גרשום שוקן פנה , בעקבות המלצת העיתונאים סילבי קשת ונתן דוניביץ, לרן כסלו לכתוב בעיתון "הארץ".בתחילה שימש ככתב לענייני משטרה ואחר כך היה כתב לענייני מפלגות בהמשך מונה למזכיר המערכת ובשנות ה-80 המוקדמות היה עורך המשנה של העיתון.

בתחילת שנות ה- 70 פירסם רן כסלו סידרת כתבות על הפשע המאורגן בישראל ובהם קבע כי יש בישראל פשע מאורגן בתחומים שונים.כתבות אלה זכו להד ועניין עצום והפכו באותה שנה לאחד הנושאים המדוברים בארץ.



גם לאחר שסיים את תפקיד עורך המשנה המשיך רן כסלו להיות חבר במערכת העיתון "הארץ" וכתב בו מאמרים שונים. בין השאר פירסם בעתון זה סדרת מאמרים על ערביי ישראל.בתו שרה אומרת לי כי מאמרים אלה נלמדים באוניברסיטאות בארץ.

לפני כשנתיים לקה רן כסלו בשבץ מוחי בחודשים האחרונים חלה החמרה במצבו.ואתמול נפטר.

הלוויתו של רן כסלו תהיה ביום ראשון הקרוב(16.6.13) בשעה 11 לפנה"צ בבית העלמין של רמת השרון בצומת מורשה

בית שומאכר - מראשוני בתי המושבה הגרמנית בחיפה

  מוניציפלי/מקומי    |    נדלן /   הצטרפות ל-  VIP   אלי אלון   ●  עיתונאי ●  דוא"ל   ●  בלוג/אתר   ●  רשימות   ●  מעקב מועדון VIP להצט...