יום שני, 29 ביולי 2013

כיכר ספרא תהפוך לכיכר ספתא


          כיכר ספרא תהפוך לכיכר ספתא 

סבים וסבתות יפגינו ביום ג' הקרוב(30.7.2013) כנגד  העול הכלכלי ויוקר המחיה המוטל עליהם
ועל ילדהם נכדהם. טוענים: "יוקר וחוסר הצדק החברתי נופל גם על גבם של הסבים והסבתות במדינת ישראל, הם מוצאיםאת עצמם נאלצים לרוקן את חסכונותיהם בשביל לתמוך כלכלית בילדהם

                                                                             מאת: אלי אלון

 כיכר ספרא (בניין העירייה) בירושלים תהפוך ביום שלישי הקרוב (30.7.2013 )   לכיכר ספתא .סבים וסבתות  ממקומות שונים ברחבי הארץ יגיעו  ויתכנסו  בכיכר  ויפגינו  כנגד העול הכלכלי הכבד  ויוקר המחיה המוטל עליהם ועל נכדהם.
 את ההפגנה מארגנת מפלגת העבודה. דליה היבנר ממארגנות ההפגנה מסרה לי כי תחילה תוכננה ההפגנה להיערך  באותו תאריך ( 30.7.2013 )  מול משכן הכנסת בעת שהכנסת תדון בנושאי התקציב, אולם המשטרה לא אישרה את קיום ההפגנה בשל הפגנה נוספת שתתקיים באותה עת  מול הכנסת .הסבים והסבתות נאלצו  איפא להעתיק את מקום ההפגנה שלהם  לכיכר ספרא הלא היא רחבת בניין עיריית ירושליםוהחליטו לשנות את שם הכיכר למספר שעות לכיכר ספתא.
 מארגני ההפגנה של הסבים והסבתות נימקו יציאתם להפגין בהודעה שמסרו:
 
"אנו נפגין בשל היותנו הסבים והסבתות של נכדינו ונאמר לשר האוצר "הכסף לא נמצא בכיסים שלנו".
 יוקר המחיה וחוסר הצדק החברתי נופל גם על גבם של הסבים והסבתות במדינת ישראל, הם מוצאים את עצמם נאלצים לרוקן את חסכונותיהם בשביל לתמוך כלכלית בילדיהם, ולשמש כשמרטפים במשרה מלאה לנכדיהם בזמן שהחינוך בארץ רחוק מלהיות בחינם והאזרחים נאלצים לעבוד מבוקר עד ערב בשביל משכורות מינימום. 
 
מדוע בגיל 70 צריך להיהפך להורה לתינוקות פעם שניה? הסבים והסבתות באים להגיד לא עוד!!!!!! 
 נמסר לי כי  הפגנת הסבים והסבתות תחל בשעות אחר הצהריים ותימשך מספר שעות במסגרתה יוקמו בכיכר ספתא (כיכר ספרא) מספר אוהלים כאשר כל  אוהל ישא שם נושא חברתי כגון :אוהל מצוקה,אוהל עובדי קבלן וכדומה בפני המפגינים יופיעו וישאו דברים בכירות מפלגת העבודה,

(הכתבה נכתבה על ידי העיתונאי אלי אלון)
 

יום שלישי, 23 ביולי 2013

נפטר שמואל ("פיסקה") פירסטנברג ממיסדי "צוותא" .

   נפטר שמואל  פירסטנברג "האבא של צוותא"  

  
מאת: אלי אלון


 

שמואל ("פיסקה") פירסטנברג ממיסדי  מועדון התרבות  "צוותא"   בתל אביב ומנהלו בשנות ה-60 נפטר בשבוע שעבר.בן  96 היה במותו.


פירסטנברג הוא אביה של העיתונאית יעל גבירץ.
 
 פירסטנברג שכונה בפי כל מכריו נולד בפולין בשנת 1917. בגיל 15 עלה עם משפחתו ארצה.הוא התחנך בקן "השומר הצעיר" בתל אביב  ועבר להיות חבר בקיבוץ בית אלפא  שבעמק ומשם עבר לקיבוץ יקום ונמנה על מייסדיו. ,"פיסקה" שימש בשורה של תפקידים ציבוריים מטעם תנועת מפ"ם, כיהן כרכז החטיבה הצעירה (ח"ץ) של מפ"ם ושהה מספר שנים בשליחות תנועה זו בברזיל ,אולם פירסטנברג מזוהה יותר מכל עם היותו  ממיסדי"מועדון לתרבות  מתקדמת צוותא" ומנהלו  בשנות השישים. הוא החל לנהל את  מועדון "צוותא" עוד כשזה  שכן  ברחוב דיזנגוף 214 בתל אביב בשנת  1963 עבר מועדון "צוותא" לשכון ברחוב מאפו 11  בתל אביב. פירסטנברג  הפיח רוח חיים במועדון שהיה עד  למעברו למשכנו החדש במאפו מנומנם משהו והפכו למקום שוקק פעילות תרבותית עניפה.  ביוזמתו של פירסטנברג פעל המועדון 7 ימים בשבוע .הוא גם הרחיב את תחומי פעילות המועדון : במועדון  פעלו ערבי מוזיקה (מקלאסית ועד רוק'נרול),  ערבי תיאטרון. שירה בציבור, ערבי קאברט סאטירי  ועוד. שלא כבשנים הראשונות של צוותא  איפשר פירסטנברג  גם לאמנים ,יוצרים שאינם נמנים על אנשי   תנועת מפ"ם להופיע בצוותא גם אם הדבר לא  תמיד מצא  חן בקרב כמה מראשי ואנשי תנועת  מפ"ם  בשנים אלה נחשב "צוותא" כאחד ממקומות התרבות הפעילים והחשובים במדינה.במלחמת ששת הימים היה "צוותא" פתוח 24 שעות ביממה.בשנת 1972 עבר "צוותא" לביתו  הנוכחי ברחוב אבן-גבירול, ותפקיד המנהל  הוטל על ניסים ציון ז"ל, מקיבוץ רשפים,חתנו של יעקב חזן.
 אשתו הראשונה של פירסטנברג חנה נפטרה בגיל צעיר  ונקברה בקיבוץ יקום ,להם שלושה ילדים :רותי ד"ר לכימיה,המתגוררת כיום בארצות הברית,דוד, מנהל חברת הייטק והעיתונאית יעל גבירץ. נכדתו היא  השחקנית חני פירסטנברג ממשתתפות תוכנית הטלוויזיה הבורגנים ומבצעת השיר הידוע ,"לא קלה,לא קלה דרכנו"
  לאחר מות אשתו חנה נישא  לעמליה חבצלת ,אלמנתו של הבמאי והיוצר  זאב חבצלת שנהרג בשנת 1962 בתאונת טרקטור  בקיבוץ בית אלפא.עמליה הייתה מחנכת במוסד החינוכי גלבוע ויועצת בשירות הפסיכולוגי החינוכי בתחנת העמקים של מועצה אזורית הגלבוע.
בתחילת שנות ה-70 עזב שמואל פירסטנברג את קיבוצו יקום ועבר להתגורר בתל אביב
 בשנת 1972 עבר צוותא לביתו  הנוכחי ברחוב אבן-גבירול, ותפקיד המנהל  הוטל על ניסים ציון ז"ל, מקיבוץ רשפים, גם לאחר הפרישה מצוותא המשיך פירסטנברג

 
בשנת 2005 העניקה עריית תל אביב לפירסטנברג את אות יקיר העיר תל אביב כאות הוקרה על פועלו ותרומתו לחיי התרבות בעיר.
 הגם שהתגורר שנים  בתל אביב פירסטנברג נטמן על פי בקשתו בבית העלמין בקיבוץ יקום.
 
 
 


 

יום שישי, 12 ביולי 2013

ישומר הטרמינל של התחנה המרכזית הישנה בת"א

         

ישומר הטרמינל של התחנה המרכזית הישנה בת"א

                                                       מאת:אלי אלון      


                  קופות התחנה  המרכזית  הישנה בתל אביב (צילום אלי אלון)                                       

  בעוד תחנת הרכבת ההיסטורית ביפו שוקמה ושוחזרה, ועבודות שיקום ושיחזור תחנת הרכבת הישנה בירושלים נמצאות בשלבי סיום,הרי מבנה טרמינל הנוסעים בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב שגם הוא מבנה היסטורי בעל משמעות וחשיבות בתולדות הישוב ובהתפתחות התחבורה בארץ-. עומד זה שנים רבות שומם ,ומוזנח ומהוה מפגשלינה ומפגש לפרוצות, לסוחרי סמים, לנרקומנים ולהומלסים   שהפכו את המקום ההיסטורי והנוסטלגי הזה לביתם. בעוד תחנת הרכבת ההיסטורית ביפו שוקמה ושוחזרה, ועבודות שיקום ושיחזור תחנת הרכבת הישנה בירושלים נמצאות בשלבי סיום,הרי מבנה טרמינל הנוסעים בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב שגם הוא מבנה היסטורי בעל משמעות וחשיבות בתולדות הישוב ובהתפתחות התחבורה בארץ-. עומד זה שנים רבות שומם ,ומוזנח ומהוה מפגשלינה ומפגש לפרוצות, לסוחרי סמים, לנרקומנים ולהומלסים   שהפכו את המקום ההיסטורי והנוסטלגי הזה לביתם.


מבנה טרמינל התחנה המרכזית הישנה בתל אביב, נמצא ברחוב הגליל 2. הוא מבנה צר וארוך בן שתי הקומות, ולמעשה, הוא לב התחנה המרכזית הישנה : בקומה הראשונה היה אולם נוסעים קטן, קופות הכרטיסים (שעדיין במקומן), השירותים וכן דוכני העיתונים ושורת הטלפונים הציבוריים שניצבו בפתח הטרמינל. ואילו בקומה השנייה שכנו משרדי הנהלת התחנה ומשרדי נהגי וחברות האוטובוסים.
סיירתי לפני כשנה במבנה הטרמינל . המחזה שהתגלה לי: קירות מתקלפים, חלונות עקורים, עזובה וכיעור בולט.מתחם המבנה היה פרוץ ופרוצות , ונרקומים והומלסים שהו ולנו בו. בימים אלה שוב ביקרתי במקום לראות מה השתנה .עירית תל אביב אמנם גידרה מאז את המבנה הטרמינל ואף סיידה קירותיו הקלופים בסיד לבן אולם המקום נותר שומם  במידה רבה מוזנח ומכוער .

התחנה המרכזית הישנה בתל אביב הייתה, עד להעברתה לתחנה המרכזית החדשה ב-18 באוגוסט 1993, חלק מנוף חיינו בארץ: מהתחנה יצאו מאות אוטובוסים וגם מוניות, לנסיעות עירוניות ובין-עירוניות, לכל רחבי הארץ. בנוסף, התחנה שימשה מרכז מסחרי הומה וזכורות חנויות הנעליים ברחוב נווה-שאנן, הנמצא במתחם התחנה, וחנויות-דוכני הקסטות (הקלטות) המזרחיות, ליד קולנוע "מרכז" המיתולוגי.

התחנה כללה את מבנה הטרמינל שלידו הוקמו רציפים שלאורכם תחנות האוטובוסים. את מבנה התחנה והרציפים שלידו תכננו האדריכלים נחום זלקינד ויוסף ויטקובר. במהלך השנים, עם הוספת קווים ויעדי נסיעה חדשים, בעקבות הקמת ישובים וערים חדשות, היה צורך להוסיף תחנות, והן מוקמו ברחובות הסמוכים לתחנה כמו: ארלינגר, פין, השרון, נווה-שאנן, יסוד המעלה ועוד.התחנה המרכזית הישנה נחנכה והחלה לפעול במאי 1942 ונחשבה אז לתחנה המרכזית המתקדמת בארץ. עד אז היו פזורות תחנות האוטובוסים במסופים קטנים ברחבי העיר ובעיקר במסוף האוטובוסים ברחוב רוטשילד 1 וב"כיכר המושבות" ברחוב אלנבי. במרס 1938 החליטה עיריית תל אביב לרכז את מסופי האוטובוסים לתחנה מרכזית אחת גדולה, שתוקם מצפון-מערב לשכונת נווה-שאנן. בניית התחנה החלה בסוף שנות ה-30 והושלמה בדצמבר 1941. כאמור, נחנכה התחנה והחלה לפעול במאי 1942.
לתחנה המרכזית הישנה של תל אביב כאמור עבר היסטורי מכובד בתולדות הישוב: במלחמת העצמאות שימשה מקום יציאה ללוחמי ולנהגי השיירות לירושלים, בדרכם להביא אספקה לתושבי ירושלים הנצורה. זמן קצר לאחר הכרזת המדינה, הופצצה התחנה על-ידי מטוסים מצריים. בהפצצה, נהרגו כארבעים אנשים ולתחנה ולאוטובוסים נגרם נזק רב.
גם לאחר קום המדינה, ידעה התחנה פיגועים, אלא שהפעם היו האחראים להם מחבלים: בין השנים 2003-1968 נהרגו בפיגועי מחבלים, שהיו בתחנה המרכזית, למעלה מארבעים אנשים. הפיגוע הבולט היה ב-5 בינואר 2003, פיגוע התאבדות כפול, בו נהרגו 23 אנשים.
מלבד היותו של מבנה הטרמינל בתחנה המרכזית בתל אביב שנבנה לפני יותר מ-70 שנה , בעל ערך וחשיבות היסטורית בתולדות הישוב ובתולדות התפתחות התחבורה בארץ ,הוא גם בעל ערך נוסטלגי וחלק מנוף חיינו ותרבותינו בארץ. דומה, כי אין כמעט אדם שחי בארץ בתקופת פעילותה של התחנה המרכזית הישנה, ולא פקד אותה לפחות מספר פעמים בחייו.

רבים מאיתנו, ובתוכם כותב שורות אלה, נזכרים בגעגועים ומוצפים בנוסטלגיה בהיזכרם בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב. לרבים מאיתנו חוויות וזיכרונות ילדות מהתחנה המרכזית .




             החזית הצפונית מבנה אולם הנוסעים של התחנה המרכזית  ישנה בתל אביב(צילם אלי אלון)
מבנה הטרמינל בתחנה המרכזית הישנה והמתחם סביבו אינו מוכרז כמקום לשימור. וללא הכרזה כזו צפוי הוא להרס או להשאר במצבו דבר שיביא בסופו של דבר להתפוררות המבנה והתמוטטותו.
הריסת מבנה טרמינל התחנה המרכזית הישנה או אי שמירה על צביונו היא לדעתי פשע היסטורי וחברתי.ניתן, ללא סכום גדול במיוחד, לשפץ ולצבוע את המבנה, לשמור על צביונו המקורי, ולהציב במקום שילוט דקורטיבי ותמונות שיספרו את תולדותיו והתפתחותו. המבנה המשופץ ומשוחזר עשוי גם להוסיף יופי לחזות במקום
טלי אזולאי מנהלת רובע דרום מטעם עירית תל אביב אומרת בשיחה איתי כי  אין כוונה להרוס את המבנה הטרמינל ולידו מתוכנן לקום מבנה חדש שבו וגם במבנה הטרמינל ישוכן בית ספר לאמנויות.
לדעתי הקמת מבנה בצמוד למבנה הטרמינל עלול לפגוע בצביונו המקורי של הטרמינל.
בהיעדר הכרזה על מבנה התחנה המרכזית הישנה בתל אביב כמקום לשימור, ובהיעדר אכפתיות של ציבור רחב, בל נתפלא אם יום אחד נתבשר פתע כי דחפורים "עלו" על המבנה והרסו אותו, ובמקומו יוקם איזה מגדל משרדים לתפארת.
קורא אני לכל הגורמים הנוגעים בדבר ולכל אלה שאיכפת להם מהנושא, לפעול לשימור מבנה היסטורי ונוסטלגי זה - אין להיכנע ללחץ ולהשפעה מצד קבלנים ו"כרישי נדל"ן" הלוטשים, מן הסתם, עיניהם על השטח האטרקטיבי הזה כדי לבנות עליו עוד גורד-שחקים.

יום שני, 1 ביולי 2013

דן כנר פורש לגימלאות מרשות השידור

 דן כנר פורש היום לגמלאות מרשות השידור
                                   מאת:אלי אללון‏

דן בילסקי עורך חדשות בקול ישראל אומר על פרישת דן כנר: "רשות השידור לא ידעה לשמור על היהלום שלה חבל!!! אני משרת אותו בעריכה בפעם האחרונה.
http://www.news1.co.il/Archive/001-D-332100-00.html

בית שומאכר - מראשוני בתי המושבה הגרמנית בחיפה

  מוניציפלי/מקומי    |    נדלן /   הצטרפות ל-  VIP   אלי אלון   ●  עיתונאי ●  דוא"ל   ●  בלוג/אתר   ●  רשימות   ●  מעקב מועדון VIP להצט...