סיפורו של צריף בית הכנסת בקיבוץ גבת

       

  סיפורו של  צריף בית הכנסת בקיבוץ גבת

 
לא רבים יודעים שעוד בשנות ה-30 פעלו במספר קיבוצים חילוניים ,בתי כנסת ששימשו בעיקר עבור הורי החברים שביקשו לשמור על אורח חיים דתי. סיפורם של בתי כנסת אלה הוצנע משהו ואולי במכוון, ולא ידוע לציבור הרחב .אחד מקיבוצים אלה הוא קיבוץ גבת בו פעל בית כנסת בשנים 1936-1960.והרי לפניכם סיפורו.
 
                                                  מאת: אלי אלון                           
 
במוזיאון לראשית ההתיישבות  ביפעת שוחזר באחרונה צריף  בית הכנסת שפעל בקיבוץ גבת בשנים 1936-1960. ושימש  בעיקר את הורי החברים שביקשו לשמור על אורח חיים דתי. בסוף השבוע שעבר (24.10.13) נערך טקס חנוכתו בהשתתפות ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל אייל בצר, הרב שלמה רענן ראש עמותת "איילת השחר", עמותה הפועלת לקרוב בן דתיים וחילוניים ובמיוחד בקרב ההתיישבות  וותיקי ותושבי העמק ומוזמנים. 

 וזאת לדעת במספר קיבוצים חילוניים פעלו בתי כנסת עוד בשנות ה-30 של המאה הקודמת בעיקר   עבור הורי החברים שביקשו לשמור על אורח חייהם הדתיים .בחלק מבתי הכנסת האלו, שימש המבנה הן כחדר אוכל כשר והן כבית תפילה. כך זה היה גם בגבת.

 

פרק  היסטורי זה בתולדות  הישוב  ובתולדות התנועה הקיבוצית הוצנע משהו אולי במכוון  ולא ידוע  כמעט לציבור הרחב. מעט יחסית נכתב  ופורסם על הנושא אולי בגלל שהתנועה הקיבוצית ראתה  במשך שנים בנושא בתי הכנסת  בקיבוצים נושא בעייתי ומאיים.

 ראוי  איפא להנציח ולספר  את סיפורם של בתי הכנסת שפעלו בקיבוצים עוד בשנות ה30-40 של המאה הקודמת. אתמקד בכתבה זו הפעם בסיפורו  של  צריף של בית הכנסת בגבת.

בית הכנסת בגבת הוקם בשנת  1936 בעיקר עבור הורי  החברים שבאו והצטרפו לבניהם החלוצים , אך לא וויתרו על חיים יהודיים אורתודוכסים ושמרו על אורח חיים דתי . לא הכל  הסכימו להקמת בית הכנסת והיו לא מעט חברים  שהתנגדו מחשש  "שהסבים הזקנים יחזירו את הילדים הרכים לחיק הדת"  מנגד טענו אחרים "שיש לקיים מצוות כיבוד אב ואֵם ולאפשר להורים לחיות אתנו, למרות שאנחנו עזבנו את הדת שלא על מנת לחזור".

בגבת  נערכו דיונים נוקבים ושתי אספות בנושא הקמת בית הכנסת בקיבוץ ולבסוף הוכרע  והוחלט על הקמת בית הכנסת. וגם על הקמת מטבח כשר קטן בצדו  עבור ההורים.

בחגים ובימים הנוראים הגיעו להתפלל בבית הכנסת בגבת גם תושבים מיישובי הסביבה ואף ממקומות מרוחקים יותר. והוא היווה סוג של מרכז קהילתי ומקום מפגש עבור הורי החברים. כמובן שגם אירועים כמו שבת חתן, וכדומה נערכו במקום. מבחינתם של הורי החברים היה זה המשך ל"שטאטל "שהם הכירו לפני עלייתם לארץ במקום הולדתם במזרח אירופה. גם  מבנה צריף בית הכנסת  הזכיר  להם את השטאטל.

 

ציפורה זלקוביץ  הייתה בשנות ה-30 ילדה שהתגוררה עם משפחתה בתל אביב .בחופשים ובחגים נהגה לבקר את קרוביה בקיבוץ גבת ובניהם את הרב מנחם כנעני ורעייתו דבורה כנעני  שניהלה את מטבח בית הכנסת .למותר לציין כי המטבח התנהל על פי כללי הכשרות .מספרת ציפורה: נהגתי לבקר ולשהות לא מעט בצריף בית הכנסת ולא אשכח לעולם את  האווירה  המיוחדת ששררה בו. ציפורה כיום כבת 80 , הייתה בן המשתתפים בחנוכת בית הכנסת המשוחזר, וניכר היה  עליה שהיא נרגשת עד מאד . היא אף שיתפה את הנוכחים בטקס בזיכרונות מצריף בית הכנסת ההיסטורי.

דמויות  בולטות בחיי בית הכנסת בגבת  היו הרב מנחם מנדל קרמש כנעני שהיה למעשה רב בית הכנסת ורעייתו דבורה כנעני שהיה  אם הבית והאחראית על המטבח הכשר .השניים עלו לארץ מפולין בשנת 1934 והצטרפו לגבת  לילדיהם  שגרו כבר בקיבוץ גבת כהורי חברים.  בבית הכנסת בגבת  היו שלושה ספרי תורה לימים עם הפילוג בתנועה הקיבוצית בשנות ה-50 כאשר חלק מחברי גבת עזבו ועברו לקיבוץ יפעת  הם לקחו עימם שני ספרי תורה  והעבירו אותם  לבית הכנסת שהוקם  ביפעת .
אבנר גלילי מיפעת  דמות בולטת בנושא השימור בעמק יזרעאל ,והרוח החיה מאחורי שיחזור צריף בית הכנסת בגבת, מספר כי הרעיון לשיחזור ולשימור צריף בית הכנסת  נרקם במוחו  עוד לפני מספר שנים .אולם לא יצא לפועל . היו אנשים רבים שלגלגו על הרעיון ולא האמינו שיצא לפועל "לא היה קל " אומר גלילי, לבסוף הפך החלום למציאות ,נמצא התקציב הדרוש לשימור ושיחזור צריף בית הכנסת. והוחל בעבודות  התכנון וההקמה.

מספר גלילי "מבנה בית הכנסת המשוחזר  בנוי בעיקרו בניה חדשה, המבוססת על מרכיבי שימור רבים .תוך רצון לשמור על צביונו המקורי של בית הכנסת כיוון לוחות העץ, מידות המבנה, גודל הפתחים, כל אלה הם  על פי צילומי מקור ותיעוד. הריצוף  הוא שחזור של אריחי רצפה מאותה תקופה . ארון הקודש בבית הכנסת  המשוחזר  הוא  ארון שהיה בבית הכנסת ביפעת משך קרוב לששים שנה. 

ביקרתי בימים אלה בצריף בית הכנסת המשוחזר(ראו צילום) מחלונותיו בצד המזרחי נשקף נוף מדהים של עמק יזרעאל  על אחד הקירות  תלויים צילומים מצריף בית הכנסת המקורי שהיה בגבת .כך שניתן להשוות בין מבנה המקור  למבנה  המשוחזר  והמחודש. בולט בחסרונו  שילוט ליד המבנה המשוחזר המספר סיפורו של בית הכנסת. ויש לקוות שנושא זה יתוקן.
 אבנר גלילי אומר  "הצריף אמור לספר את הסיפור של ההתיישבות החדשה, שעסקה בחידוש התרבות העברית – שפה עברית, זמר עברי חג ומועד – ברוח התרבות היהודית אך מותאם לאורחות החיים המתחדשים" בחברה הישראלית
 
 גלילי  מציין עוד כי  מלבד  תיעוד ההיסטורי ישמש בית הכנסת  גם , כבית מדרש ללימוד ועיון בארון הספרים היהודי, בצד שירה וספרות מתחומי התרבות המתחדשת. כמו כן "בכוונתנו לקיים במקום מפגשי קיום משותף (דו קיום) בין חילוניים לדתיים" .

מצדיעים לאורי אבנרי צעיר בן 90

הצדעה לאורי אבנרי לרגל מלאות לו 90 שנה מאת אלי אלון  ערב הצדעה לכבודו של אורי אבנרי לרגל מלאות לו 90 שנים נערך הערב (28.10.13)באולם "צוותא" בתל אביב. בין הבאים לאירוע :העיתונאים נחמיה שטרסלר, יצחק לבני, גדעון לוי,יורם פרי, השר לשעבר יאיר צבן המעצבת אילנה גור ואחיה המנתח ד"ר דני גור, עו"ד אמנון זכרוני ורעייתו היחצ"נית מירי זיכרוני(שהייתה בן מארגנות הערב) ,עמיקם גורביץ ,דידי מנוסי,הצלם דויד רובינגר ועוד. אולם "לולה" בו נערך הערב היה מלא וגדוש ואנשים נאלצו להישאר -מחוץ לאולם מחוסר מקום. פתח את האירוע עמיקם גורביץ ובקולו הכל כך ידוע והייחודי קרא פרק תנך מספר שופטים -שירת דבורה והקדיש את הפרק לזכרה של רחל אבנרי ז"ל שנפטרה לפני כשנתיים ממחלה. בהמשך הוקרן סרט המתאר ומספר תולדות חייו ופעלו של אורי אבנרי החל מהולדתו בגרמניה ,עלייתו לארץ בשנת ,הצטרפותו לאצ"ל לחימתו ופציעתו במלחמת השחרור במס " שועלי שמשון", רכישת עיתון "העולם הזה" ועריכתו במשך השנים, היבחרו לכנסת ופעליו כחבר כנסת, מפגשיו עם ערפת וראשי ארגוני הפלשתיניים והשתתפותו בהפגנות למען השלום. בהמשך האירוע נערךחבר דיון ((פאנל) בנושא עתידה של מדינת ישראל בעוד 90 שנה ,בהשתתפות: אורי אבנרי, ההיסטוריון פרופ' שלמה זנד,מירון בנבנישתי ויצחק לבני שהיה בעבר מנכ"ל רשות השידור ונוספים.שלמה זנד אמר בדיון כי לדעתו מדינת ישראל לא תשרוד עוד 90 שנה בהערכה היסטורית ובהקשר לכך הביא כדוגמא את הצלבנים שכבשו את הארץ וגורשו לאחר שלטון קצר יחסית בארץ .יצחק לבני לעומת זאת סבור כי מדינת ישראל תשרוד כאן גם אחרי 90 שנה . נו באמת מה פשר נושא דיון עקר חסר תכלית זה? מי יכול לדעת מה יהיה כאן בעוד 90 שנה הרי אירועים שקורים כאן מהיום למחר לא מצליחים לחזות. חתמה את האירוע הזמרת רונה קינן ששרה כמה שירים.רונה אגב למי שאינו יודע היא בתו של עמוס קינן שותפו לדרך במשך שנים רבות של אורי אבנרי (וגם לעיתים יריבו ) הנחתה את הערב , אשת הטלוויזיה גל גבאי . פרס מפעל חיים לעיתונות לאורי אבנרי בתוך כך נודע כי הנהלת אגודת העיתונאים בתל אביב החליטה להעניק השנה את פרס מפעל חיים לעיתונות לאורי אבנרי על תרומתו לעיתונות בישראל . מנימוקי ההחלטה: אורי אבנרי הוא "אחד מהעיתונאים הוותיקים בישראל, ומקים השבועון "העולם הזה" אשר פעל רבות לעידוד עיתונות ביקורתית חוקרת" הפרס יוענק לאורי אבנרי במסגרת ארועי כנס אילת לעיתונות שיערך ב-11 בנובמבר הקרוב. זוכה נוסף בפרס מפעל חיים לעיתונות השנה:ה איש הרדיו אריה גולן.

0

תל אביב מצדיעה למשורר חיים גורי במלאות לו 90 - TheMarker Cafe#.UmJQJNoeZ4U.blogger

ליאורה ריבלין,דרור קרן ושלום שמואלוב קוראים משירתו ויצירותיו של חיים גורי ביום הולדת 90 שערכה לו עיריית תל אביב(צילון:אלי אלון)

תל אביב מצדיעה למשורר חיים גורי במלאות  לו 90 

                                              מאת:אלי אלון

תל אביב יפו מצדיעה למשורר ולסופר חיים גורי וחוגגת  לו  יום הולדת 90 שנה.  אמש (17.10.13) נערך ב"אולם אסיה" במוזיאון תל אביב מטעם עירית תל אביב בשיתוף משרד התרבות והספורט ערב לכבודו של  המשורר המיתולוגי   בן הבאים לאירוע:  כמובן חתן השמחה חיים גורי ובני משפחתו, התעשיין סטף ורטהיימר,הסופר רם אורן, שגריר ישראל במצרים לשעבר שמעון שמיר, המוסיקאי קובי אושרת וידוענים נוספים.בלט בהיעדרו  רון חולדאי ראש העיר תל אביב שאירגנה את האירוע .

בערב   הוקראו   משיריו  ויצירותיו של חיים גורי  מפי ליאורה ריבלין, דרור קרן,ושלום  שמואלוב

רבים מהשירים שהוקראו   עוסקים בתל אביב ובשכונותיה .בין שיריו ויצירותיו של גורי שהוקראו בערב:"בדרך לפלורנטין", "חולות הזהב של תל אביב" , "בתחנה המרכזית הישנה",,בשכונת רוזנפלד, אל תלך ליפו  ועוד.

בין לבין ביצעו הזמרים: ערן צור, ,עינת ארנושטיין,רובי קסוס כמה משיריו של גורי: עירן צור ביצע את השירים"קטע הונגרי" ו"מתנה" ,עינת ארנושטיין ורובי קסוס  ביצעו  בדואט את "שיר הרעות",  "יום יבא" ,"הלייצנים",

 ענת אורנשטיין  ביצעה את השיר פנס בודד",

המשורר רוני סומק  בירך את גורי ועמד בדבריו  על מאפיינים בולטים בשירתו. סומק הדגיש בדבריו את הפואטיקה המיוחדת בשיריו של המשורר חיים גורי.

 לקראת סיום האירוע עלה לבמה חתן השמחה  חיים גורי והודה למארגני  הארוע ולקהל שהגיע  לכבודו .זה קיבל אותו בתשואות רמות.

 את הערב  ערך וביים דניאל הורוביץ,הניהול  המוסיקלי  הופקד בידיו של רמי הראל  שגם ניגן בפסנתר ,גלעד אפרת ניגן בקונטרבס ועמיר דוד היה על כלי ההקשה.

 

ענת ארונשטיין מופיעה באירוע  לכבודו של חיים גורי (צילום אלי אלון)

דרג את התוכן:

Share on blogger More Sharing Services 3

נפטר עידן טלבר -אבי הספורט האקדמי בארץ

   נפטר עידן טלבר -אבי הספורט האקדמי בארץ

                          מאת:אלי אלון  7.9.2013

 
בירושלים נפטר ביום  השני של ראש השנה (6.9.13)  מיכאל עידן טלבר אבי הספורט האקדמי בארץ מי שיייסד ארגון הספורט אקדמי (אס"א) בתחילת שנות ה-50 את ארגון הספורט אקדמי (אס"א)   ומי שעמד בראשו והיה הרוח החיה מאחרי פעילותו במשך שנים רבות  בן 91 היה במותו.
 
טלבר נולד ב-1921 בברלין משחר ילדותו עסק בספורט והיה ספורטאי מצטיין באגודת הספורט
"בר כוכבא". ב-1935 עלה לארץ ישראל עם אביו פליקס טיילהבר ,לימים מייסד קופת חולים מכבי  ואימו שטפניה לבית צ'פלינסקי.הוא למד במוסד החינוכי במשמר העמק .  בסוף שנות ה-30 ובשנות ה-40 היה טלבר אלוף ארץ ישראל בריצת 800 מטר. בשנת 1942 התגייס  לבריגדה היהודית .תחילה שימש קצין חבלה  ובשלב מאוחר יותר נשלח  לקורס קציני ספורט ושימש קצין הספורט של הגדוד.
 
בשנת 1950 למד טלבר כלכלה באוניברסיטת העברית בירושלים  ואירגן תחריות  ופעילויות ספורט בקמפוס.
 בשנת 1953 ביחד עם  מספר ספורטאים שלמדו  במוסדות אקדמאים שונים בארץ ייסד את אס"א (איגוד ספורט אקדמי).ושימש  כיושב ראש הראשון של הארגון זה עד שנת 1957 גם לאחר תקופה זו   פעל טלבר רבות  במשך שנים  לפיתוח הספורט האקדמי בארץ ולשילובו בתחרויות ספורט בנלאומיות לסטודנטים.
 
בשנות ה-50 ערך  והפיק תכנית ספורט שבועית לבני נוער  בקול ישראל בשם בשם "הבו לנו ספורט"
 בשנת 1956 נישא לזיווה לבית משפחת ציזיק,
בין השנים 1957 עד 1975 שימש טלבר בשורה של תפקידים בכירים  במסגרת משרד החוץ  ,משרד המסחר והתעשייה  ומשרד האוצר בין השנים 1957-1960 שימש טלבר כקונסול כלכלי בקנדה.  בן השנים 1961-1965 שימש כיועץ כלכלי בשגרירות ישראל בוושינגטון בשנים 1975-65 כיהן כסמנכ"ל משרד המסחר והתעשייה האחראי על סחר חוץ.בשנת 1976 פרש מהשירות הממשלתי  ועסק  כיועץ כלכלי בשוק הפרטי.
 
עדין טלבר הותיר במותו  שני ילדים: בן, בשם אסא  בת, איליה, נכדים ונין. בתו אליה מסרה לי  כי הוא יקבר מחר יום ראשון (8.9.2013) בבית העלמין של קסריה.ליד רעייתו זיווה שנפטרה לפני מספר שנים.

7.9.2013 נכתב על ידי  העיתונאי אלי אלון

בפארק בנתניה חגגו אמש 60 שנה לחברה להגנת הטבע

 

      להקת זמר בחגיגת יום הולדת לחברה להגנת הטבע   שנערכה אמש בפארק אגם החורף בנתניה (צילום:אלי אלון)

חגיגת יום הולדת  60 שנה לחברה להגנת הטבע    

  מאת:אלי אלון 10.10.2013

 

אמש (ה' 10.10.13) נערך בפארק  אגם החורף בנתניה אירוע  כנס מחזורים  של עובדי ופעילי   החברה להגנת הטבע מכל התקופות לציון 60 שנה להקמתה.

 

באירוע  השתתפו מאות איש שהגיעו מכל רחבי הארץ ומבתי ספר שדה השונים. בין המשתתפים עזריה אלון ממייסדיי החברה להגנת הטבע ורעייתו רות , השר להגנת הסביבה עמיר פרץ, שר התיירות עוזי לנדאו, ראש עיריית נתניה מרים פיינברג, חבר הכנסת לשעבר זבולון אורלב, ראשי החברה להגנת הטבע בהווה ובעבר  וראשי אירגונים וגופים סביבתיים .בלט בהיעדרו יו"ר החברה להגנת  הטבע חיים (ג'ומס) אורון  ונמסר כי נעדר מסיבות  אישיות.

באירוע הוקראה ברכת נשיא המדינה שמעון פרס  לחג ה-60 של החברה להגנת הטבע. 

בפני  הנאספים הוקרן סרט הסוקר  את תולדות ושלבים בהתפתחותה של החברה להגנת הטבע.  בחלק האמנותי הופיע הזמר דני רובס. הנחתה את האירוע, אשת הטלוויזיה לילך סונין.

עזריה אלון ורעייתו רות (מימינו)בארוע לציון 60 שנה לחברה להגנת הטבע שנערכה אמש(10.10.13) בפארק אגם החורף בנתניה צילום:אלי אלון 

 

המחנה הצבאי הנטוש בבית דגן הפך למזבלה - TheMarker Cafe

 המחנה הצבאי הנטוש בבית דגן הפך למזבלה

  



 ערימות פסולת בניין וגרוטאות בשטח מחנה צה"ל הנטוש מש"א, סמוך לצומת בית דגן[צילום: אלי  אלון]

 באוגוסט 2011 פרסמתי כתבה על היותו של שטח בסיס צה"ל מש"א בית דגן מטרד סביבתי ובטיחותי חמור, וכי המקום הפרוץ והנטוש מזה למעלה מעשר שנים הפך למזבלת ערימות פסולת בניין וערימות גגות אזבסט, ובמקום מצויים מבנים הרוסים, חלקם במצב רעוע ובסכנת קריסה. חלפו 

קרוב לשנתיים והמצב נשאר פחות או יותר כפי שהיה   עד מתי ימשך מטרד סביבתי זה?

 

 

מאת:  אלי אלון| לסיפור המלא    http://www.news1.co.il/Archive/003-D-73963-

          








 

בתל עדשים חגגו הערב 90 שנה ליסוד המושב

 



אנדרטת הראשונים במושב תל עדשים החוגג 90 שנה להיווסדו צילום:אלי אלון

 

בתל עדשים חגגו הערב 90 שנה ליסוד המושב

 

מאת :אלי אלון

 במושב תל עדשים שבעמק יזרעאל, נערכה הערב  יום ה'(3.10.13) חגיגה המונית לציון מלאות 90 שנה להיווסדו של המושב.

באירוע נערך כנס מחזורים של בני המושב   מהתקופות השונות וכן נערכת תצוגת כלים חקלאיים. בהמשך נערך ליד בריכת המושב מופע זמר הסוקר באומר ובצליל את תולדות התפתחותו של המושב.