שנה לפטירתו של דוד ישי ממקימי סיעת "תכלת לבן" בהסתדרות

  השר  לשעבר דוד לוי צילום:א אלון

זוכרים את דוד ישי ממקימי סיעת "תכלת לבן" בהסתדרות

 מאת אלי אלון

ערב  לזכרו של דוד ישי ז"ל, ממקימי  סיעת "תכלת לבן" בהסתדרות  נערך הערב (יום חמישי, , 27.2.2014,)  במוזיאון ז'בוטינסקי בתל-אביב במלאות שנה לפטירתו . הערב נקרא "ערב בן תכול לבן- ואדום כשם סיפרו של דוד ישי  שיצא לאור בשנת 1980 ועוסק בסיעת "תכלת לבן ובתולדות תנועת העבודה הלא סוציאליסטית.

אורחי הכבוד בערב , היו סגן ראש הממשלה ושר החוץ  לשעבר דוד לוי  שבימים אלה כך נמסר ,חוגג 75 שנים להולדתו .ויורם ארידור מי שהיה שר האוצר,ושגריר  ישראל באו"ם. שניהם שימשו בתפקידים בכירים בליכוד ועמדו בשנות ה60 וה-70 בראש סיעת "תכלת לבן  שהיתה סיעה  נציגת תנועת  חירות מהימין בהסתדרות הכללית "האדומה".הסיעה הוקמה בשנת 1964 חרף התנגדות ראשי ההסתדרות הכללית  ואף רבים בתנועת חירות עצמה.

 

.דוד ישי נפטר לפני כשנה והותיר שלוש בנות,נכדים ונינים.אחת מבנותיו היא הזמרת והשחקנית גליה ישי

בתחילת הערב הוקרן  בפני הנוכחים  סרטון המתאר תולדות חייו ופעלו של דוד ישי .בסרטון נראה דוד,  בן השאר, בביתו מוקף בחברת בני משפחתו ואשתו המסורה שלומית .נמסר כי העתק הסרט הועבר לארכיון מכון זבוטינסקי .

.

 . דוד לוי: דוד   ישי היה  ,לוחם,פולמסן שנון, איש עקרונות ,דוחף ,ויוזם

השר לשעבר  דוד לוי שהיה יו"ר "סיעת תכלת" לבן  בסוף שנות ה-60  אמר: "הכרתי את דוד   ישי  ,כלוחם,ופולמוסן שנון, איש עקרונות ,דוחף ,נואם מתפלמס .כאשר קבע עמדה לא ניתן להזיז אותו מדעתו,  דוד היה שייך לאותה חבורה אשר פעלה באופן פרדוקסלי :מצד אחד תנועת  "תכלת לבן" שהיתה הזרוע החברתית של תנועת חירות נחשבה בתוך ההסתדרות כנציגת הבורגנים ובהתייצבות שלה בתוך תנועת החירות נחשבה נציגת הסוציאליזם.אבל אפשר לומר שהסיעה הזו בה פעלנו ימים רבים לפני המהפך של 77 הייתה הבסיס שעליו קמה האלטרנטיבה לחילופי שלטון. אני לא יודע כמה שנים עוד היינו ממתינים באופוזיציה ללא סיעת תכלת לבן שכבשה לבבות".

 ארידור: הנהגת בוררות חובה בסכסוכי עבודה  היתה חיונית אז וחיונית גם כיום,

אחריו דיבר  שר  האוצר לשעבר המשפטן והכלכלן יורם ארידור. ארידור תיאר  את הרקע  והמאבקים מהבית ומבחוץ להקמת סיעה "תכלת לבן" בהסתדרות ששלטה כידוע בימים האלה במדינה בבריאות בעבודה בפנסיה ואיפה לא  .ארידור סיפר כי ההנהגה השלטת בהסתדרות וגם מפלגת השלטון דאז מפא"י התנגדו לשילוב   מפלגת -חירות  וסיעתה תכלת לבן בהסתדרות .הסיעה דרשה להפריד בין ההסתדרות  למוסדות "חברת העובדים" המפעלים התעשייתיים והמוסדות הכלכליים  עליהם שלטה ההסתדרות בטענה שיש להפריד בן השליט והמפרנס ויש בכך ניגוד עניינים בולט. כמו כן דרשה סיעת "תכלת לבן"  לחוקק חוקים סוציאליים  כמו ,ביטוח בריאות ממלכתי,שכר מינימום ,חוק ביטוח אבטלה וחוקים סוציאלים נוספים .ארידור סיפר כי ראשי מפא"י וההסתדרות התנגדו לחוקים אלה והתנגדו להקמתה  של סיעת "תכלת לבן"  בטענה של פגיעה וחתירה תחת אושיות ההסתדרות. הוגשה  עתירה בעניין זה   באמצעות עו"ד שמואל תמיר  והשופט המחוזי  לם אסר  על הסתדרות למנוע  את הקמת סיעת תכלת לבן, לבסוף התאחדה סיעת תכלת לבן עם  סיעת  מפלגת הליברליים  שהייתה כבר בהסתדרות .כנס היסוד של  סיעת תכלת לבן  היה ב-5 במרס 1964 באולם "אוהל שם" ברחוב בלפור בתל אביב המשימה הראשונה שניצבה בפנינו לאתר את כתובות חברי חירות שהיו חברי הסתדרות שכן רבים מחברי חירות הצביעו למפלגת חירות או גח"ל בכנסת ואילו בהסתדרות הצביעו למפלגה אחרת. בין אלה שהצטרפו אלינו בשנים אלה היה דוד לוי.ועבדנו כצוות . הוצאנו  ביטאון לסיעה בשם " תכלת לבן".בשנת 1964 היתה תפוצתו כרבע מיליון עותקים ארידור מדגיש כי  זו תפוצה גדולה מאד מאחר ובשנה זו מנתה האוכלוסייה היהודית בארץ כ-2.5 מיליון יהודים ולמעשה כל בית רביעי קיבל את הביטאון שלנו. העורך הראשון של תכלת לבן מספר ארידור  "הייתי אני  וכתבתי מאמרי דיעות ללא חתימת שמי .כמו כן כתב בביטאון ד"ר יוחנן באדר,לימים החליף אותי בתפקיד עורך הביטאון משה בן שחר".בבחירות להסתדרות בשנת 1965 התאחדה הסיעה  עם המפלגה הליברלית בהסתדרות וקיבלה  15%.   בבחירות 69 גדלה אף יותר .בסיום דבריו אמר ארידור כי אחד הדברים שהוא מצר על כך  שסיעת "תכלת לבן "לא הצליחה להשיג הוא הנהגת בוררות חובה בסכסוכי עבודה "הדבר היה חיוני אז וחיוני גם כיום,-אמר ארידור.

בתכנית האמנותית הופיעה  במספר שירים הזמרת  (המצוינת) שלומית אהרון  בליווי  דרור אלכסנדר  אהרון סיפרה לנוכחים כי הכירה עוד מילדותה את דוד ישי שכן היא ובתו השחקנית והזמרת גליה ישי חברות טובות  מזה שנים רבות  . 

 

 

הנחה את האירוע  יוסי אחימאיר, מנכ"ל מכון זבוטינסקי  בישראל  

 

1. 

   
   

      שלומית אהרון  באירוע לזכרו של דוד ישי צילום א.אלון

 

שייע גלזר היה פרשן ספורט של השבועון "העולם הזה"

 

אורי אבנרי צילום אלי אלון

שייע גלזר היה פרשן ספורט של השבועון "העולם הזה"

       
הכדורגלן המיתולוגי שייע גלזר ידוע ככדורגלן מחונן ואחד מגדולי שחקני הכדורגל בכל הזמנים רק מעטים יודעים כי שימש במשך מספר שנים  בשנות ה-50 וה-60 "  פרשן ספורט של השבועון  "העולם הזה" ואף נכלל ברשימת  חברי מערכת  שבועון זה  שהופיעה  בראש  הגיליון   – פרטים  אלה לא מופיעים בביוגרפיה הרשמית אודותיו ולכן רוב רובו של הציבור לא יודע אותם. אורי אבנרי:"דווקא הוא היה עיתונאי טוב והכתבות שהביא היו מטובלות בהומור ובחן .

                                                                      מאת: אלי אלון

שייע (יהושע)גלזר חלוצה המיתולוגי של קבוצת מכבי תל אביב ונבחרת ישראל בכדורגל הנחשב לאחד מגדולי שחקני הכדורגל בישראל בכל הזמנים- נמנה  בשנות  ה-50 וה-60 במשך מספר שנים  על חברי מערכת השבועון "העולם הזה" וסיקר ופירשן בקביעות  משחקי כדורגל  בטור הספורט של שבועון זה .
פרטים אלה אינם ידועים לרוב רובו של הציבור, ולא מופיעים  ולו ברמז בביוגרפיה, לפחות הרשמית של הכדורגלן המיתולוגי. ואין פלא שרק מתי מעט יודעים על כך.

התוודעתי לעניין במקרה : תוך עלעול בגיליונות "העולם הזה" משנות ה-50 וה-60 שמתי לב כי ברשימת חברי מערכת שבועון "העולם הזה" ,בשנים  1957-1962( יתכן שאף מעבר לשנים אלה ) שהתפרסמה  כמעט בכל גיליון של "העולם הזה"  מופיע בקביעות  שמו של שייע גלזר כחבר מערכת  מן המניין ,לצד העורכים אורי  אבנרי ושלום כהן ושמות נוספים של חברי המערכת כמו,  אלי תבור(כתב ראשי) מקסים גילן (עורך כיתוב) עמוס קינן, לילי גלילי, אורי סלע, רותי ורד , אביבה סטן אורי אלוני ונוספים. 
שייע גלזר לא היה רק חבר מערכת  ייצוגי  "על הניר" ,הוא היה שותף פעיל  מרכזי אם לא עיקרי בכתיבת מדור (טור)הספורט של "העולם הזה" בשנים הללו. מדור הספורט של "העולם הזה", באותן שנים היה למעשה  טור שהופיע תחת השם "ספורט" בצד טורים שהופיעו בשבועון זה כמו:  "אמנות", "מוסיקה", "במדינה" ,"אנשים " ועוד.  טור הספורט ב"העולם הזה" עסק באותן שנים בעיקר במשחקי כדורגל .פה ושם, היו דיווחים על  טניס וענפים אחרים אבל רוב רובו של  טור הספורט הוקדש לסיקור ופרשנות של שייע גלזר  על משחקי הליגה, נבחרת ישראל בכדורגל ומכבי תל אביב, תמונתו של גלזר אף הופיעה לעיתים קרובות בראש הטור דבר הבא להעיד כי  מדובר בטור שלו. גלזר אף כתב  ב"העולם הזה" מאמרי פרשנות שהשתרעו  על כמעט עמוד שלם ,תחת השם "בעיטה חופשית" . יתכן שדבריו של גלזר שוכתבו או נערכו על ידי אחרים אבל רוחו וההומור בו ניחן  ניכר היטב בכתבות והדיווחים שלו.

עברתי על כל גיליונות "העולם הזה" בשנים 1957-1963 והתמקדתי בטורי  הספורט שבגיליונות אלה  . בהחלט ניתן לקבוע ולומר כי  טורי ספורט אלה  עוסקים בחלקם הגדול בסיקור משחקי כדורגל  ופרשנות של  שייע גלזר, ולא יהיה זה מוגזם לומר כי גלזר  היה סוג של כתב ופרשן ספורט כמעט לכל דבר . פעילותו העיתונאית של שייע גלזר לא נמשכה חודש חודשיים וגם לא במשך עונה אחת אלא במשך מספר שנים .אני חייב להודות כאחד שמתמצא בהיסטוריה של העיתונות הישראלית כי   הופתעתי ממידע זה והדבר לא היה ידוע לי עד כה .

אורי אבנרי עורכו המיתולוגי של שבועון  "העולם הזה" בשנים אלה ובמשך כ-40 שנה ,מאשר בשיחה איתי שאכן   שייע גלזר היה עיתונאי ספורט ב"העולם הזה "
"דווקא הוא היה עיתונאי טוב והכתבות שהביא היו מטובלות בהומור ובחן ". אומר לי   אורי אבנרי .
שוחחתי בימים אלה גם עם שייע גלזר על נושא זה .גלזר כיום בן 86 נזכר בערגה בתקופה זו: " כן הייתי עיתונאי חובב" הוא אומר .איך העברתה את החומר למערכת אני שואל אותו .שייע משיב ואומר: "מערכת "העולם הזה" ישבה באיזה שהוא רחוב  ליד קולנוע "תל אביב" . "הייתי נפגש עם אלי תבור ומוסר לו את הדברים והפרטים על המשחקים,  מי היה טוב ומי לא היה  טוב ואיך התנהל המשחק ואיך היו השופטים  והוא היה רושם מה שאמרתי לו". שייע גלזר  מספר כי הכדורגלנים ידעו שהוא כותב ב"העולם הזה" ואם היה קטע מצחיק או משהו דומה במשחק היו אומרים לו, "שייע תכניס את זה "לעולם הזה"."

"משה שרת היה אולי המאהב הגדול ביותר בכל ממשלות ישראל"

 כותבי ביוגרפיות משוחחים מספרים על כתיבה ביוגרפית בצילום מימין לשמאל מיכאל בר זוהר,נורית גוברין, אריה אבנרי,גבי שפר עמוס גלבוע

.

"משה שרת היה אולי  המאהב הגדול ביותר בכל ממשלות ישראל"

 מאת א.אלון

"משה שרת היה  אולי המאהב הגדול ביותר בכל ממשלות ישראל,הוא אהב נשים ונשים אהבו אותו ",כך מגלה -חושף פרופ' גבי שפר שכתב את הביוגרפיה על משה שרת ברומזו כי למשה שרת מי שהיה ראש הממשלה השני של מדינת  ישראל ושר החוץ שלה , היו רומנים ומערכות יחסים עם נשים לא מעטות. 
שפר אמר דברים אלה בערב שדן בנושא כתיבה ביוגרפית שנערך הערב ( יום א' 9.2.14 )באולם "בית הסופר" בתל אביב.  דבריו אלה של שפר הפתיעו רבים מן השומעים שכן שמו של שרת לא נכרך בעבר לפחות לא בצורה בולטת  עם פרשיות אהבים ורומנים כדוגמת משה דיין ,גולדה מאיר ,דוד רמז ואישי ציבור נוספים.
בערב השתתפו חמישה כותבי ביוגרפיות בתחומים שונים של ביוגרפיות: :  העיתונאי  חושף השחיתויות  אריה אבנרי  שגם הנחה את הערב וכידוע כתב ביוגרפיה על אישים רבים ובהם על ח"כ  אברהם שפירא, יעקב לוינסון דוד לוי ועוד,  ההיסטוריון והסופר  מיכאל בר- זוהר שכתב את הביוגרפיה של בן גוריון שמעון פרס ועוד  ,חוקרת הספרות  פרופ' נורית גוברין שכתבה ביוגרפיה על הסופרת דבורה בארון ועל הסופרים גרשון שופמן  ואהרון מגד . איש המודיעין  תת אלוף (במיל)עמוס גלבוע שכתב ביוגרפיה על אהרון יריב ופרופ' גבי שפר שכתב כאמור ביוגרפיה על משה שרת.

כותבי הביוגרפיות דנו בערב  בנושאים הקשורים לכתיבת ביוגרפיות  כמו למשל, באיזו מידה משפיע  יחס אישי של כותב ביוגרפיה למושא כתיבת על האמת ההיסטורית של הביוגרפיה,האם יש לפרסם בביוגרפיה מידע שעלול לפגוע בצנעת הפרט גם אם זה תורם להבנת האישיות של האדם שעליו נכתבת הביוגרפיה ומהו ההבדל בן כתיבת ביוגרפיה על אדם חי לבין כתיבה ביוגרפית על אדם שמת .


 כותבי הביוגרפיות שילבו סיפורים מרתקים אישיים ואפילו פיקנטיים  על מושאי כתיבתם. אריה אבנרי סיפר כי הציעו לו סכומים נכבדים  כדי שלא יפרסם את ספרו "הגביר" על חבר הכנסת  אברהם שפירא איש אגודת ישראל. אבנרי מעריך כי שפירא חשש מפגיעה בנושאי צנעת הפרט הקשורים לשפירא  וציין כי לא התכוון לכתוב כלל על נושאים אלה .

מיכאל בר זוהר  סיפר כי שמעון פרס דרש  ממנו   בתוקף שישמיט את מה שכתב עליו בביוגרפיה כי לא שירת בצה"ל בטענה כי הדברים אינם נכונים. בר זוהר סיפר כי  מעיון מעמיק בפרוטוקולים על ישיבות הממשלה ואלופי צה"ל שדנו  בנושא חטיפת המטוס איר פראנס  באנטבה עולה בברור  כי מי שדחף לפעולת החילוץ באנטבה היה דווקא  שמעון פרס  ואילו רבין התנגד בתחילה  לפעולת חילוץ  ולולי נחרצותו של שמעון פרס לקיום המבצע ספק אם היה זה  יוצא לפועל. בהקשר לכך סיפר בר זוהר כי  ביקש לשמוע   את דעתם של שר ידוע  וכן של אישיות  ביטחונית בכירה  בעניין חלקו של פרס באנטבה ואלה טענו בפניו דברים הפוכים לנאמר בפרוטוקולים וטענו כי חלקו של פרס במבצע אנטבה  לא  היה גדול.  לדבריו של בר זוהר עשו זאת מתןך טינה אישית לפרס ואף פירט את הסיבות לטינה זו  .הדבר מצביע  מדגיש  בר זוהר ,כי צריך לבדוק היטב ולאמת  דברי המרואיינים המתראיינים לצורך כתיבת ביוגרפיה כדי שתהיה אמינה  ושלא תחטא לאמת ההיסטורית.
תת אלוף (מיל)עמוס גלבוע שהיה בן השאר עוזר ראש אמ"ן למחקר  וסגן נספח צה"ל בוושינגטון סיפר בערב  כי אהרון יריב  עליו כתב  ספר ביוגרפיה בשם "מר מודיעין "היה אדם אהוב עליו  ואישיות גדולה  אבל היו לו גם חסרונות ו"לא הסתרתי אותם בביוגרפיה שכתבתי. עבדתי עימו והכרתי אותו היטב  ואף תיארתי בביוגרפיה את הרגליו היום יומיים  .גלבוע  סיפר  פרט שאולי לא ידוע לרבים כי  לאהרן יריב ולרעייתו נחמה לא נולדו ילדים והשניים מאד רצו בילדים ואימצו בן שהוא כיום בשנות ה-50 שלו וטיפלו בו והשקיעו בו במסירות אין קץ.  

פרופ' גבריאל (גבי)שפר מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים שכתב ביוגרפיה מקיפה על משה שרת ואף זכה על עבודתו זו בפרס ראש הממשלה  סיפר בערב כי  לא הכיר אישית את  מושא עבודתו משה שרת אך נוטה לסמפט את האיש בשל אישיותו ודרכו המדינית  הדבר לא הפריע לו לכתוב את הביוגרפיה על שרת במלא אובייקטיביות ובצד הישגיו ותרומתו  של שרת למדינת ישראל ציין בביוגרפיה  גם את כישלונותיו.
ככלל אומר שפר, תרומתו של  משה שרת למדינת ישראל רבה  אבל היא הושכחה ורוב הציבור לא יודע ומכיר  את פעליו  של משה שרת ותרומתו למדינת ישראל ועצמאותה. שפר אומר  כי  משה שרת ידע 8 שפות וניהל קשרים ומפגשים רבים עם אישים  בעולם   כיום מופצת הביוגרפיה של שפר על משה שרת בשפה האנגלית. שפר גילה  כי בעתיד הקרוב תצא ביוגרפיה שלו  על משה  שרת  בעברית

  
 עמוס גלבוע   פרופ' נורית גוברין

ביער האילנות כבר ביקרתם? - אתר TheMarker

 יער אילנות  שבילים נגישים וסלוליים מישורים סוג של פארק רחב ידיים צילום:אלי אלון

ביער האילנות כבר ביקרתם?

                        מאת אלי אלון

באזור השרון  בן הישובים קדימה לפרדסיה בואכה צומת בית ליד משתרע  על שטח בן מאות דונמים יער אילנות  שהוא  יער אורבוטרום (גן לאיקלום צמחים ) הלאומי שלנו.היער הוא  ייחודי ויפיפה  ובו מאות של זני וסוגי  עצים וצמחים  מהם נדירים  .ביער, צמחייה מגוונת וריכוז גדול של   אירוס הארגמן,תורמסים  צבעוני השרון  אבזיון דגול,  ועוד.

ביקרתי  בסוף  השבוע ביער אילנות ביחד עם קבוצת מטיילים  ממליץ בחום לבקר במקום .זו פשוט חווית טבע וצבע נהדרת. ההערכה שלי  והמתבססת על  מידע אישי משיחות עם אנשים העובדים בגופים הירוקים  כי אין רצון של קק"ל האחראית לאחזקת היער   להציף את היער בהמוני מבקרים והכי חוששים שם  מהמנגליסיטים למיניהם ולכן הפרסום בתקשורת על יער אילנות  הוא  וצנוע ומוסתר משהו. אין פלא   כי חלק ניכר מהציבור הישראלי  לא מכיר  היטב את היער הזה ורבים כולל אוהבי טבע מושבעים לא ביקרו בו בשנים האחרונות אבל היער  הוא שלנו לא של קק"ל בואו נבקר בו וכמובן נשמור עליו. 

1. איקליפטוס גדול-פרי (Eucalyptus macrocarp  עץ זה צולם על ידי  בסוף שבוע זה  ביער אילנות ליד כביש החוף בואכה צומת בית ליד .  עץ נדיר ומיוחד עם פירות מיוחדים. צילום אלי אלון

על היער

היער נוסד בשנות ה-50 על ידי אנשי המחלקה לחקר היער במשרד החקלאות כ-"ארבורטום", מילה הנגזרת מהמילה הלטינית ארבור, שפירושה "עץ".  ארבורטום הוא, אם כן, גן לאקלום עצים. אנשי המחלקה לחקר היער שתלו את העצים האלה כדי לבדוק אם הם מתאימים לתנאי הארץ ואילו מהם ראויים לשמש עצי יער. בשנת 1968 נסגרה המחלקה לחקר היער. המקום נזנח,עצים החלו למות.השטח התמלא עשביה.בראשית שנות ה90 הועבר הטיפול ביער לקק"ל שהחלה לשקם את הארבוטרום ולהנגישו לציבור הרחב. במקום הוכשרו  ונסללו שבילי גישה נוחים ומוצקים ומתאימים גם לעגלות נכים ועגלות תינוקות  ושולחנות ישיבה לפיקניקים  והמקום מזכיר יותר פארק עירוני גדול מאשר יער  במקום מוקם מרכז מבקרים

. 

ביער מספר אטרקציות הבולט שבהם– איקליפטוס גדול-פרי (Eucalyptus macrocarpa). זהו יותר שיח מעץ. הוא צומח  בר באזורים הצחיחים למחצה של מערב אוסטרליה. העלים הבשרניים, דמויי החץ, מכוסים כסות עבה של שערות, המעניקה להם צבע אפור. עיקר כוחו של הצמח הוא בפרח הענק והאדום שלו, הגדול ביותר מבין מיני האיקליפטוס. בקצוות של אינספור האבקנים האדומים של הפרח מנצנצים גרגרי אבקה צהובים. הפריחה מתחילה באמצע אוקטובר ונמשכת עד אמצע החורף. מובן שפרח כזה מייצר גם פרי גדול, שהעניק למין את שמו. העץ ניטע במקומות אחדים בישראל, בין השאר ביישובי הנגב המערבי ניר עוז ושדה תימן. ראו צילום שצילמתי בכתבה. ביער נטועים  עצי קזוארינות גבוהים היוצרים מעגל בקוטר של כ-8 מטר,עצים מיוחדים נוספים שיש בו : ברוש פורבסי (Cupressus forbesii ), ברוש אמריקאי ממדבריות קליפורניה, בעל קליפת גזע מתקלפת,  בגוון אדום מרשים. עץ  אלון טורקי (Quercus cerris), הידוע ביותר בשם אלון שסוע. סימן ההיכר שלו הם עליו הנשירים, בעלי המפרצים הגדולים בין האונות. כמה פרטים מהעץ הזה צומחים אצלנו בר בנחל ערער שבחרמון.

כנס אשדוד ה-5 לעליה ולקליטה 2014

במשכן האמנויות  באשדוד נערך כנס אשדוד ה-5 לעליה ולקליטה 2014.
בן המשתתפים שר החוץ אביגדור ליברמן, ח"כ סופה לנדבר,השרה לעליה ולקליטה,נתן שרנסקי יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית,