יום שישי, 11 באפריל 2014

ד"ר טלילה אלירם-חוקרת הזמר העברי

ד"ר טלילה אלירם מתוך דף הפייסבוק 

           ד"ר טלילה אלירם-חוקרת  הזמר העברי

                                   מאת: א.אלון


השם ד"ר טלילה אלירם אינו אומר ודאי דבר לציבור הרחב אולם לגבי חובבי הזמר העברי החוקרים והעוסקים בתחום זה -אומר גם אומר .טלילה אלירם עומדת  מזה שנים רבות מאחרי  אחד הכנסים החשובים בתחום  הזמר העברי "מי אני- שיר ישראלי" הנערך באוניברסיטת בר אילן מידי שנה  והשנה תהיה זו  שנתו ה-11 הכנס  הפך כבר למסורת ולשם דבר. 

 בצילום  ד"ר טלילה אלירם ופרופ' קווה נשיא אוניברסיטת בר אילן לשעבר  מעניקים אות  הוקרה  של אוניברסיטת בר אילן  על מפעל חיים לפיזמונאי ולמשורר דודו ברק .צילום דוברות האוניברסיטה

טלילה היא  מנהלת המרכז לחקר המוזיקה העממית הישראלית במחלקה למוזיקה באוניברסיטת בר אילן ומלמדת  במסגרת במרכז הקורס " שירי ארץ ישראל- הז'אנר והתפתחותו".
בשנת 1989,סיימה טלילה  את לימודי התואר השלישי בפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. עבודת הדוקטור  שלה עסקה בנושא: "זיקת האוריינטציה החברתית למשתנים במשפחה ולחשיפה לחברת הגיל"  טלילה זכתה בפרס קרן שניצר למחקרים תורמים לנושאי החברה והמשק בישראל. 
בשנת 1995 סיימה את לימודי התואר השני במוסיקולוגיה, בהצטיינות. נושא התיזה הוא: " 'שירי ארץ ישראל' - הווצרותו ומשמעותו של רפרטואר מוסיקלי פופולרי בסוף המאה העשרים".  בשנה"ל 2001 סיימה  טלילה אלירם את לימודי הדוקטוראט במוסיקולוגיה. נושא עבודת הדוקטוראט שלה הוא: "לאיפיונם המוסיקלי והחברתי של 'שירי ארץ ישראל' .
 טלילה היא חברה במדור זמר עברי שהוקם לא מכבר במשרד התרבות והספורט  על ידי השרה לימור לבנת  וכן חברה באיגוד הבינלאומי  ICTM   ((International Council for Traditional Musi


יום רביעי, 9 באפריל 2014

הלך לעולמו פרופ' ראובן ירון


''
                                             פרופ' ראובן ירון (ויקיפדיה)

הלך לעולמו - יו"ר רשות השידור לשעבר פרופ' ראובן ירון

מאת א.אלון


הלך לעולמו  המשפטן  פרופ' ראובן ירון מי שהיה יושב ראש רשות השידור בן השנים 1978-1984 ירון שימש בשורה של תפקידים בכירים ציבוריים ואקדמאים בן השאר היה  דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית,מנהל בית הספרים הלאומי , וגנז המדינה. בן 89 היה במותו. 

                                         נולד בשם ריכארד רוזנקראנץ 
ירון נולד  בשנת 1924 בשם ריכארד רוזנקראנץ  בוינה אוסטריה .בשנת 1939 עלה לארץ ישראל  ונמנה על תלמידי המחזור הראשון של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית את עבודת הדוקטורט שלו עשה באוניברסיטת אוקספורד בשנת 1956-1957 לימד תורת המשפט באוניברסיטת אברדין .

בשנת 1957 הצטרף לסגל ההוראה של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית .ב-1963 מונה לפרופסור חבר, וב-1968מונה  לפרופ' מו המניין. בין השנים 1967-1971 היה פרופ'  ירון דיקאן הפקולטה של האוניברסיטה  העברית בירושלים בשנים 1973-197- 19היה ירון מנהל בית הספרים הלאומי והאוניברסיטרי בגבעת רם.
ן 
                                           היה   יושב ראש  רשות השידור
 בבחירות לכנסת שנת 1977 הוצב כמועמד לכנסת במקום ה-47  מטעם הליכוד אולם כידוע לא נבחר בשנת 1978  מונה ירון לתפקיד יושב ראש  רשות השידור  הוא כיהן בתפקיד זה כ-6 שנים  עד שנת 1984 בה החליף אותו מיכה ינון איש המפד"ל.לאחר.בכך לא תמו תפקידיו הציבוריים של ירון.במרץ 1990 מונה לגנז המדינה במשרד ראש הממשלה תפקיד בו כיהן עד אוגוסט 1992  ירון הובא   למנוחות בבית העלמין סגולה בפתח תקוה., 


נא להכיר רחבת אריה אלחנני  בנמל תל אביב
http://www.news1.co.il/Archive/0024-D-91358-00.html



יום רביעי, 2 באפריל 2014

עשור לפטירת המשורר והאמן עזריאל קאופמן





עשור לפטירת המשורר והאמן עזריאל קאופמן 



תמונה: ‏בשעה זו נערך במכללת סמינר לוינסקי בתל אביב ערב לזכרו של המשורר והאמן עזריאל קאופמן  במלאות 10 שנים לפטירתו בהשתתפות אנשי ספרות ושירה ומוקירי זכרון של קאופמן  בין הבאים המשורר רוני סומק והמשורר רפי רייכט פרטים נוספים יובאו בהמשך‏
  פרופ' אילנה אלקד להמן מנחת ערב לזכרו של עזריאל קאופמן צילום א.אלון

  מאת א.אלון
במכללת סמינר לוינסקי  לחינוך בתל אביב נערך הערב  (25.3.14) אירוע לזכרו של המשורר הצייר ומבקר הספרות והאמנות עזריאל קאופמן ז"ל לציון  10 שנים לפטירתו בהשתתפות בני משפחתו ,אנשי ושוחרי ספרות ושירה  ומוקירי זכרו  .בין הבאים: המשוררים  רוני סומק  ופרופ' רפי וייכרט.  הזמרת והמלחינה ירונה כספי פתחה את האירוע בביצוע  שירו של קאופמן "סתו כואב" ובהמשך הערב ביצעה שירים נוספים שכתב. פרופ' רחל פרנקל-מדן הרצתה על שירתו  של קאופמן והתמקדה  בשירי עצים שכתב קאופמן. .המשורר רפי רייכרט אמר בדברים שנשא כי המשורר עזריאל קאופמן לא התקבל בשירה העברית  כמשוררים בני דורו נתן זך,דוד אבידן ואחרים וציין מספר סיבות לכך. בן השאר ציין כי פעילותו הספרותית העיקרית  הייתה קצרה יחסית ונמשכה כ-20 שנה בלבד .
משיריו של עזריאל קאופמן  קראו עוד, המשוררים רוני סומק ענת יקיר, קרן אלקלעי גוט ואחרים
.בחלל הכניסה לאולם    בו נערך הארוע הוצגה תערוכה מיצירותיו  של עזריאל  קאופמן.  אוצרת התערוכה כך נמסר היא דורית קידר מהמדרשה לאמנות בבית ברל.הנחתה את האירוע פרופ' אילנה אלקד להמן
                                         תולדות חיו
עזריאל קאופמן נולד בעיירה סוקולוב  בפולין  ב-1 במאי שנת 1929.בשנת 1937בהיותו בן 8 נפטרה אחותו הקטנה ממנו בת ה-6 מדלקת ריאות.  עם בתחילת מלחמת העולם השנייה בשנת 1939 לאחר שהנאצים פלשו לסוקולוב ברחו עזריאל קאופמן ומשפחתו ,הוריו,סבו וסבתו מצד אמו  לעיר ארכנגלסק שבצפון ברית המועצות שהייתה תחת השלטון הרוסי שם שהו עד תום המלחמה  ובכך סביר להניח ניצלו חייהם.

בדצמבר שנת 1948 עלה  עזריאל קאופמן עם הוריו ארצה במסע שחצה את פולין צכיה אוסטריה ואיטליה והמשפחה התיישבה תחלה  בעיר חדרה.ואחר כך עברה לתל חנן. 
 זמן קצר לאחר עליתם ארצה  עזריאל  התגיס לצהל והשתתף כחייל  בחיל ההנדסה  בקרב  הקשה בתל מוטילה שנערך בשנת 1951 בין  צה"ל לצבא הסורי שמימנו ניצל בנס. בשנות ה-50 סיים  קאופמן  לימודיו בסמינר למורים עבר להתגורר בעיר עכו.והיה מורה בבית ספר "תומר" בעיר .הוא  נישא לאשתו הראשונה לזוג  נולדו  שתי בנות : רחל ונירה. בעכו הכיר עזריאל את הצייר אבשלום עוקשי שהתגורר ויצר בעיר זו ,ולא מעט בהשראתו ועידודו  של עוקשי  כך נמסר ,החל לצייר.

.בשנת 1965סיים עזריאל קאופמן לימודי היסטוריה וסוציולוגיה באוניברסיטה העברית  בירושלים. ובתחילת שנות ה-70 ,עבר לתל אביב וסיים את לימודי ה-M.A באוניברסיטת תל אביב ועסק בהוראה במערכות חינוך שונות .בן השנים 1998-2003 ערך את כתב העת לספרות "מאזניים" וכמו כן,כתב מאמרים   בנושאי ספרות ואמנות  בעיתונים "הארץ",ידיעות אחרונות" ,ובכתבי עת ספרותיים כמו "עכשיו","עיתון 77" ועוד.  עזריאל קאופמן  עסק גם באופן פעיל בציור והציג החל משנות ה-70 ואילך בתערוכות שונות שהגדולה והמקיפה שבהן היתה בשנת 1982 במשכן לאמנות עין חרוד.אוצרת תערוכה זו הייתה גליה בר אור .כמו כן הציג בתערוכות בבית האמנים בתל אביב(1975),גלריה צוותא בת"א (1979),אולם התערוכות עירית כפר סבא (1981) ובמקומות נוספים.

 בין השנים 1970-1996 כיהן עזריאל  קאופמן כמנהל המחלקה לאמנות ותרבות  במחוז  תל אביב והמרכז .של משרד החינוך.
 את ספרו הראשון "סונסטת עוף נודד" הוציא קאופמן רק בגיל 54 בשנת 1983.בשנת 1985 יצא ספרו "מעט מזה בהוצאת הקיבוץ המאוחד ובשנת 1989 יצא ספרו "כבר אפשר לזוז" בהוצאת ספריית  פועלים.בשנת 1994 יצא ספרו"הפיך ומרתק" (הוצ' כרמל ירושלים),ובשנת 1996 יצא -הספר "מפני היום הזה ",שירי זעם וכאב על רצח רבין בהוצ' תג וב-1999 יצא לאור ספר שיריו"שם המעשה" בהוצאת הקיבוץ המיוחד שלוש שנים לאחר מכן בשנת 2002 יצא ספרו "תולעת בת מאה שנה".
לעזריאל קאופמן  נולדו בשנת 1989תאומים נתן וליחי מנישואיו לאשתו השנייה מזל משולם מורה בכירה לספרות .עזריאל נפטר  ב-20 בפברואר שנת 2002 ממחלה קשה והוא בן 74.
לאחר מותו יצא לאור ספר מבחר שירתו "שעה אחת של שמש בהוצ' קשב לשירה

כתבות נוספות של כותב זה שעשויות לעניין אותך

נא להכיר רחבת אריה אלחנני  בנמל תל אביב


פרויקט בן יהודה ו"כנפיים של קרמבו - זוכי פרס יגאל אלון לשנת 2014

פרס יגאל אלון לשנת 2014- הזוכים: פרויקט בן יהודה ו"כנפיים של קרמבו"

                                         מאת :אלי אלון
בטקס חגיגי שנערך הערב במוזיאון הפלמ"ח הוענק הערב פרס יגאל אלון למעשה  מופת חלוצי לשנת 2014.
פרס יגאל אלון למעשה מופת חלוצי מוענק מדי שנה מאז 1982 מטעם עמותת דור הפלמ"ח ליחיד, לגוף או לארגון על מפעל או מעשה שהם מופת למעשה חלוצי ותרומה ליצירה ולחברה בישראל.

 הפרס הוענק השנה לשני גופים : לפרוייקט בן יהודה ולתנועת הנוער כנפיים של קרמבו

פרויקט בן יהודהמיסודו של אסף ברטוב הוא אתר אינטרנט שנוסד ומוקם/מתופעל בהתנדבות להנגשת יצירות עבריות שפג תוקף הזכויות עליהן
כנפיים של קרמבו- תנועת נוער ארצית המשלבת בעלי צרכים מיוחדים בפעילות חברתית,חינוכית וערכית


ועדת השופטים כללה את אלוף(מיל')איתן בן אליהו,דיתה בר יוסף ושאול ארלוזורוב 


בן הבאים לטקס יששכר "ישכה" שדמי בן ה-92 איש הפלמ"ח ולימים מפקד בכיר בצה"ל בדרגת תת אלוף (מיל) .שדמי היה בשנות ה-50 מפקד חטיבת גולני ובמלחמת יום הכיפורים היה למעשה סגנו של אלוף פיקוד הצפון..
השנה לאחר למעלה מ30 שנה בו בו הנחה המנחה המיתולגי  עמיקם גורביץ את הטקס באופן מסורתי מידי שנה הופקדה הנחיית הערב. בידי  מישהו אחר. גורביץ נכח באולם עלה לבמה וקיבל אות הוקרה מידי אלעד פלד נציג עמותת  מורשת הפלמ"ח על הנחיתו המסורה לאורך שנים גורביץ התקשה מעט לעלות לבמה הגוף מתחיל לבגוד אבל הקול קולו התנכי הרהוט נשאר כמעט כפי שהיה .גורביץ קרא את שירו של נתן אלתרמן וריגש את הקהל.


.אורח הכבוד בטקס היה הסופר אברהם ב.יהושוע
''

בית שומאכר - מראשוני בתי המושבה הגרמנית בחיפה

  מוניציפלי/מקומי    |    נדלן /   הצטרפות ל-  VIP   אלי אלון   ●  עיתונאי ●  דוא"ל   ●  בלוג/אתר   ●  רשימות   ●  מעקב מועדון VIP להצט...