התרסקות ה"פייפר" באלומות 1959 לפני 63 שנים ב-3 במאי 1959 התרסק מטוס "פייפר" של חיל-האוויר בשטח חצר קיבוץ אלומות שליד טבריה  הטייס אביהו רביב ועוזרו שרגא בלום שישב מאחור נפצעו באורח בינוני עד קשה  כעבור כחודש וחצי, מת הטייס רביב מפצעיו מאת: אלי אלון התאונה התרחשה ביום ראשון 3 במאי 1959 בסביבות השעה 3:30 אחה"צ כאשר טייס חיל-האוויר אביהו רביב, בן 22, חג בגובה נמוך מעל מבני קיבוץ אלומות ו"נופף לשלום" לחבריו בקיבוץ. העיתונות אז דיווחה כי במהלך טיסתו מעל הקיבוץ השליך הטייס הצעיר מהמטוס אגרת- הזמנה אישית לחבריו שבקיבוץ לחתונתו עם חברתו החיילת שאמורה הייתה אמורה להיערך בל"ג בעומר. לפתע כבה מנוע המטוס על-פי עדויות עדי ראיה, המטוס חג מעל מבני משק אלומות שלוש פעמים בגובה נמוך מאד. בסיבוב השלישי כבה פתע מנוע המטוס ואז צלל מטה לקרקע במהירות רבה בבת אחת ונתקע בקול רעש אדיר באדמה, בשטח פתוח בסמוך לבתי הקיבוץ. המטוס ומנועו נתקעו בקרקע, התרסקו והכנף השמאלית ניתקה ממקומה והועפה למרחק מספר מטרים. לשמע רעש חבטת נפילת המטוס, חברים מבתי הקיבוץ הסמוכים יצאו בריצה לעבר המטוס והחלו לחלץ את הטייס רביב ואת עוזרו שרגא בלום שהיו לכודים במצב של הלם בין שברי המטוס ונפצעו באורח בינוני עד קשה. השניים הובהלו לבית חולים פורייה בטבריה. המטוס לא התלקח כיוון שמנועו היה כבוי בעת שנפל. שעה קלה לאחר התאונה, הגיעו למקום התאונה במסוק אנשי וחוקרי חיל-האוויר. הם בדקו את חלקי ושברי המטוס וגבו עדויות מעדי ראייה לתאונה. בשעות הערב הגיעה למקום משאית וחלקי המטוס ושרידיו הועמסו עליה והועברו מהמקום. "הטיסה מעל המשק לא נכללה בנתיב הטיסה שאושר" דובר צה"ל פרסם הודעה לעיתונות בעניין התרסקות המטוס ומסר כי ועדת חקירה שנתמנתה על-ידי מפקד חיל-האוויר לבירור נסיבות התאונה קבעה שהטיסה מעל המשק לא נכללה בנתיב הטיסה שאושר. ולא רק זאת, הטייס הנמיך טוס בניגוד להוראות והוא יועמד לדין. הערכה, ויודגש כי זו הערכה בלבד ולא קביעה חד-משמעית, היא כי הטייס שהיה טייס סיור החליט "לסטות" מנתיב הטיסה שלו ולחוג בגובה נמוך מעל קיבוץ אלומות כדי "להגיד שלום" לחברה' חבריו לגרעין מתנועת "הנוער העובד" ותוך כדי כך, לפחות על-פי דיווחי העיתונות דאז, לשגר אליהם ממטוסו הזמנה לא שגרתית ומקורית מהאוויר לחתונתו הקרובה. יודעי דבר המכירים את תולדות חיל-האוויר, מספרים, כי לא הייתה זו אז תופעה חריגה. בתקופה ההיא היה מעין נוהג, ל"הגיד שלום" עם המטוס לחברים במשק, אצל לא מעט טייסים קיבוצניקים או מושבניקים. וגם טייסים עירוניים חטאו לא פעם בכך שבאו "לבקר" עם מטוסם בגובה נמוך את בית משפחתם ולנופף להם לשלום בכנפי המטוס. ראוי לציין כי דיווחי העיתונות דאז בעשוריה הראשונים של המדינה לא היו תמיד מדויקים והיו טעויות בשמות ובתאריכים וגם בעובדות, וצריך להתייחס לדיווחי העיתונות דאז בפרופורציה הנכונה. עזר ויצמן בא לחקור באופן אישי את נסיבות התאונה למחרת התאונה ב-4 במאי 1959 הגיע לקיבוץ מפקד חיל-האוויר עזר ויצמן שחקר באופן אישי את נסיבות התאונה. הוא שוחח עם ראשי וחברי הקיבוץ. על-פי דיווחי העיתונות דאז הטייס רביב היה "בן בית" בקיבוץ אלומות. הוא השתייך לתנועת "הנוער העובד" וחבריו לגרעין הנח"ל "נוגהות" עשו שם בהכשרה חקלאית. על-פי עדויות לא הייתה זו הפעם הראשונה שרביב טס מעל הקיבוץ בגובה נמוך, מנופף לשלום לחבריו שעל הקרקע והיו בקיבוץ שפנו בתלונות על כך למפקדת חיל-האוויר. כשבוע לפני התאונה, כך מדווח בעיתונות דאז, נפגש הטייס רביב עם חבריו בקיבוץ והודיע שהוא עומד לטוס מעל המשק כדי להשקיף מלמעלה על חבריו ל"גרעין" בקיבוץ וכי יזמינם בדרך האוויר לחתונתו. רביב היה אמור להינשא לחברתו א. ימים ספורים לאחר התאונה. הטייס מת מפצעיו כחודש וחצי לאחר התאונה רביב הועבר, כאמור, מיד לאחר תאונת התרסקות מטוסו לטיפול בבית החולים פורייה בטבריה. הוא נפצע באורח בנוני עד קשה, אולם מבית החולים דווח לעיתונות ימים ספורים לאחר התאונה כי מצבו משתפר וכי יצא מכלל סכנה. עוזרו בטיסה (נווט המטוס) שרגא, שישב מאחור והועבר אף הוא לטיפול בבית החולים, נפצע באורח קל יותר. חבריו של רביב שבאו לבקרו בבית חולים סיפרו כי היה בהכרה מלאה, שוחח עימם כרגיל והתרשמו כי יצא מבית החולים תוך ימים ספורים. כעבור ימים ספורים הוחמר מצבו, אובחן שבר בראשו ובעצת רופאו הועבר לאשפוז בבית חולים רמב"ם בחיפה. כחודש וחצי לאחר תאונת מטוסו ב-16 ביוני 1959 מת הטייס אביהו רביב מפצעיו. הערכה היא שקריש דם שנסחף בגופו כתוצאה מהפציעה בתאונה, הוא שגרם למותו. בן 22 היה במותו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחיפה. אביהו רביב נולד גדל והתחנך בקריית חיים. היה מדריך גדנ"ע-אוויר והשתתף במשלחת הראשונה של גדנ"ע-אויר לארצות-הברית בשנת 1955. סיים לימודי שנה אחת בטכניון בחיפה, בפקולטה לאווירונאוטיקה. לצה"ל גויס באוגוסט 1955. השתתף במבצע סיני ולאחר-מכן עבר קורס סיור וקישור ושירת שירות-קבע כ

 

● דוא"ל ● בלוג/אתר ● רשימות ● מעקב

שושיק שני, יקירת העיר תל-אביב יפו [צילום: כפיר סיון, דוברות עירית תל אביב]

שושיק שני, יקירת העיר תל-אביב יפו [צילום: כפיר סיון, דוברות עירית תל אביב] שושיק שני - יקירת העיר תל אביב-יפו השחקנית והזמרת שושיק שני, 87, מלווה את חיי התרבות מזה שנות דור  קריירת הבמה שלה משתרעת על פני עשרות שנים  היא שיחקה בהצגות תיאטרון ובסרטים רבים והשתתפה בתוכניות בידור וזמר  ביום העצמאות האחרון הוענק לה אות יקיר העיר ת"א-יפו לשנת 2022 ▪  ▪  ▪ טקס חגיגי ומרשים, שנערך בבית האופרה ע"ש שלמה להט, הוענק בצהרי יום העצמאות ה-74 למדינה, אות יקיר העיר תל אביב-יפו לשנת 2022 ל-14 יקירי העיר. האות מוענק מדי שנה לתושבי תל אביב-יפו, בני 70 לפחות בעת קבלתו, אשר מתגוררים בעיר, על פעילות ייחודית וראויה לציון, שעיקרה בתל אביב-יפו או לטובת העיר ותושביה או לכבודם. בין המעוטרים השנה ב"אות יקיר ת"א יפו", השחקנית והזמרת שושיק שני-לביא. בנימוקים לזכייתה באות הנכבד, המתפרסמים מטעם עיריית תל אביב יפו נאמר בין השאר: "שושיק שני אחת מאמניות הבימה האהובות בישראל, ליוותה את פס הקול של חיינו. היא תל אביבית-יפואית אמתית ואוהבת בכל ליבה את העיר ואת תושביה". שושיק שני -פרקי חייה שושיק שני נולדה בשנת 1935 בשם שושנה שפרונג בבית חולים "עין גדי" שבתל אביב, לזוג הורים יוצאי גרמניה, שעלו לארץ עם עליית הנאצים לשלטון בתחילת שנות ה-30 והתיישבו בתל אביב. היא למדה בבית ספר "תל נורדאו" בתל אביב וכשהייתה בת 14 הופיעה בפעם הראשונה על הבימה במחזה "חייט כי ימלוך" בתיאטרון הילדים "במתינו" - תאטרון ילדים נוער שהוקם על-ידי אליעזר אנסקי (אביו של אלכס אנסקי), ופעל בחסות תיאטרון "אוהל". בעיתונות של שנות ה-60 יודעים לספר כי אמה של שושיק הייתה שחקנית חובבת בגרמניה. אביה של שושיק שעסק בעבודות בניה השתתף בבניית אולפן השידור לילדים ליד בית עיריית תל אביב. תוך כדי עבודתו נודע לאב שאנשי קול ישראל, בלה ברעם מראשי התוכנית "פינת הנוער" ומיכאל אוהד עורך התוכנית "המסך עולה", מחפשים ילדה לתוכניותיהם. שושיק הייתה בת 13 וניגשה להבחן אצל עורכי התוכנית. היא הכינה את הדקלום: "עננים על ראשינו הרוח איתן", עברה את הבחינה בהצלחה והשתתפה בתסכיתים ששודרו ביום שישי ב"פינת הנוער". לא הצלחתי לקבל אישור משושיק שני או מגורם מוסמך אחר על נכונות דברים אלה. מכל מקום זה מה שפורסם בעיתונות דאז. כשסיימה את בית הספר היסודי גמלה בה החלטה להיות שחקנית. היא למדה בבית ספר לפקידות "ספרא" בתל אביב אולם פרשה כעבור תקופת מה והחלה ללמוד בבית ספר למשחק ברמת גן בהנהלת הנרי דורו. בגיל 16.5 ביקשה להתקבל לבית-הספר הדרמטי שליד התיאטרון הקאמרי, בהנהלת יוסף וימימה מילא, אשר הכשיר את שחקני העתיד של התיאטרון, אך לא היה לה הכסף הדרוש לתשלום שכר לימוד. אביה לא התלהב משאיפתה להיות שחקנית ואמר כי היא צריכה ללמוד מקצוע "רציני" ולא היה מוכן, או שלא היה יכול לממן את שכר הלימוד בבית ספר זה. לבסוף הצליחה שושיק להשיג מלגה ללימודיה בבית ספר הדרמטי של הקאמרי. היא נבחנה והתקבלה לבית הספר. היא למדה בו במשך כשנה והפכה לשחקנית של הקאמרי, אולם הופיעה באותה עת בתפקידים זעירים ושוליים מאד, לרוב של ילדים וילדות. חברה בלהקת הנח"ל שושיק התגייסה ללהקת הנח"ל ושירתה בלהקה עם דמויות ידועות בעולם הזמר הישראלי כמו חיים טופול, נחמה הנדל, אורי זוהר, גבי עמרני ועוד. היא השתתפה בתוכנית הלהקה מס' 7 (1954) - "שמור על הגבול", שיצרה להיטים כמו "תותחים במקום גרבים" ו"הוא לא ידע את שמה". לאחר שחרורה שבה לקאמרי והופיעה במסגרתו במספר הצגות. היא השתתפה בסיור משלחת גדולה של שחקני התיאטרון הקאמרי לצרפת לייצג את ישראל בפסטיבל בינלאומי שנערך שם ובשובה הוצע לה על-ידי הקאמרי להשתתף בתפקיד חשוב בהצגה "לעולם אין לדעת" של ברנרד שו. היא השתתפה בהצגת הבכורה בה זכתה לביקורות טובות.

שושיק שני [צילום: אלי אלון] בעת שלמדה בבית הספר הדרמטי שליד הקאמרי פגשה שושיק בזמר אריק לביא ששיחק וזימר באותה תקופה בהצגות בתיאטרון זה והיה אז אלמוני יחסית. לביא היה מבוגר ממנה ב-8 שנים. התפתח רומן בן השניים וב-1957 הם נישאו בתל אביב. יום לאחר נישואיהם יצא אריק לפריז למסע הופעות עם שלישיית זמר שהקים - "שלישיית המיתרים" שכללה את אריק לביא שמעון ישראלי וצבי (בורדו) בורודובסקי. רעייתו שושיק עזבה את הקאמרי והצטרפה לבעלה בצרפת. תשעה חודשים בילתה בצרפת, למדה את השפה, הכירה את השפה הצרפתית ואת התיאטרון. כשחזרה ארצה אחרי תשעה חודשי שהות בצרפת ביקשה לחזור לקאמרי אך נתקלה בסירוב לקבלה בחזרה, והצטרפה ללהקת התיאטרון הסמבטיון בהצגה "תן חיוך". לאחר מכן נסע הזוג לביא לתקופת הופעות ולימודים בניו-יורק. אריק קיבל תפקיד בברודווי ב"אירמה לה דוס". בחודשים הראשונים ששהתה בניו-יורק עבדה שושיק כמלצרית בבית קפה של ישראלים, בהמשך למדה בניו-יורק משחק אצל המורה האגדית אוטה האגן. הזוג לביא שהה בניו-יורק קרוב לארבע שנים. לאחר שובם לישראל בשנת 1961 העלו בני הזוג תוכנית בידור מצליחה על חייו של זוג נשוי ושמה "הוא והיא" שכתב וביים אפריים קישון. שושיק שני-לביא הופיעה על בימת תיאטרון "הקאמרי" במשך שנים, בין השאר בהצגות הנפש הטובה מסצ'ואן", "הוא הלך בשדות" ו"אלוף הבונים". במחצית שנות ה-60 גילמה את "בת הטוחן", במחזמר הילדים "עוץ לי גוץ לי" שכתב אברהם שלונסקי ושביים יוסי יזרעאלי. המחזמר היה הצלחת ענק. "הו, הו יוליה" בתחילת שנות ה-70 הועלתה בתיאטרון "הבימה" ההצגה "הו, הו יוליה" מאת אפרים קישון, סאטירה שהתבססה על סיפור המחזה רומיאו ויוליה. שאת התפקידים הראשיים גילמו שושיק שני ואריק לביא. קישון מציג במחזה את המשך קורותיהם של רומיאו ויוליה לולא התאבדו. הוא מציג אותם כזוג נשוי טיפוסי, ושם ללעג את ה"אהבה הגדולה" שלהם המתוארת במחזה המקורי של ויליאם שייקספיר. עם הצגה זו הופיעו שושיק ואריק בארץ וגם בגרמניה והיא זכתה להצלחה גדולה. הופיעה בסרטים ובתוכניות טלוויזיה שושיק שני הופיעה בסרטי קולנוע רבים ובהם: "חור בלבנה" של אורי זוהר (1965), "עליזה מזרחי" (1967), "לופו" (1970), "מבצע יונתן" (1977), "סוסעץ" (1978), "השועל בלול התרנגולות" (1978), "שגעון של אבא" (1981), "המובטל בטיטו" (1987), "לצוד פילים" (2013) ועוד. בנוסף הופיעה בשורה של תוכניות טלוויזיה ובהן בסדרת הטלוויזיה חדווה ושלומיק ששודרה בטלוויזיה הישראלית, באביב 1971. הסדרה מבוססת על ספרו של אהרן מגד, "חדווה ואני", ועוסקת בזוג העוזב את הקיבוץ לטובת העיר הגדולה. שני הופיעה בסדרה בתפקיד אשתו של "מישקה חודרוב", אמרגן יוצא קיבוץ (יוסי גרבר). ב-2015 גילמה את הניה בודנהיימר בסדרה "שנות ה-80", וב-2018 גילמה את דרורה שר-שלום בסדרה "סטוקהולם" ששודרה בערוץ כאן 11. בנוסף למשחק שלחה שושיק ידה בזמר והקליטה מספר תקליטי ילדים כגון: "טיפשוני רוני", "שושיק שני שרה ומספרת: יעל מטיילת", ו-"סיפורים שענת אוהבת במיוחד". בין השירים שביצעה וכלולים בתקליטיה: שירים מיתולוגיים כמו "מיכאל" ו"מה עושים העצים". שני דיבבה סרטי ילדים - את דמותה של המלכה המכשפה בסרט של דיסני: "שלגיה ושבעת הגמדים", וכן דיבבה את דמותה של "הקסה" מכשפת הים בסדרה המצוירת "בת הים הקטנה". בשנת 2016 זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל הסרטים בסרייבו, בעבור השתתפותה בסרט "החלון". בשנים האחרונות לימדה משחק ועסקה בהדרכת דיבור-היגוי בבית הספר "בית צבי". במקביל, עסקה בהנחיית סדנאות תיאטרון במסגרות קהילתיות, כגון, בית הכלא נווה תרצה. משפחתה בשנת 2004 נפטר הזמר אריק לביא ממחלת לב קשה בבית החולים בילינסון בפתח תקוה. שושיק ואריק היו מהזוגות הבולטים בבוהמה של שנות ה-60. הם היו מיושבי קפה "כסית" והרבו להופיע במסיבות ואירועים חברתיים. שמותיהם הופיעו תדיר בטורי הרכילות. ב-1969 לאחר 12 שנות נישואים נולדה לזוג לביא בתם הבכורה נועה. שושיק הייתה בת 34 ואריק בן 42 בעת לידת בתם הבכורה. נועה היא סוציולוגית וחוקרת תקשורת ומרצה. בעברה הייתה שחקנית. ב-1972 נולדה לזוג לביא בתם השנייה, יעל לביא, לימים עיתונאית, עורכת, ומפיקה.