| אחסון לא-מקורה במושבים: מכשירים את השרץ |
תופעת אחסון לא מקורה בנחלות בשדות החקלאיים של המושבים היא תופעה נרחבת הפוגעת בחזות הסביבתית בטבע ובירוק. הרשויות מגלות אדישות ו"עצימת עיניים" לתופעה זו. הגיע הזמן להלחם בה ברצינות באמצעות חקיקה פיקוח ואכיפה מוגברת שאם לא כן תגדל עוד ותתרחב ▪ ▪ ▪ אי שם בשנות ה- 70 החלה במושבים ברחבי הארץ ובעיקר באזור המרכז ועוטף נתב"ג תופעת הקמת ובניית מחסנים על-ידי חקלאיי המושבים בצמוד לנחלה. רבים ממחסנים אלה נבנו ללא אישורים, שלא כחוק. חקלאיי המושבים טענו כי הם אינם יכולים להתקיים ולהתפרנס בכבוד מהמשק החקלאי שלהם, בשל אי כדאיות כלכלית, ולכן נאלצים להקים מחסנים להשכרה למחייתם. הרשויות, ובעיקר המועצות האזוריות, העלימו פעמים רבות עין מהתופעה הלא חוקית הזאת, ובשנות ה- 80 וה- 90 זו אף גדלה והתרחבה, וכיום, כידוע, לחלק גדול מהבתים במושבים צמוד מחסן או שניים. חלק מהמחסנים "הוכשרו" בדיעבד וקיבלו היתרי הפעלה כאלה ואחרים נגד אחרים מתנהלים במשך שנים דיונים משפטיים שדומה שלעולם לא יסתיימו. במקביל לתופעה זו התפתחה ונוצרה במושבים תופעה נלוות שלא מרבים לעסוק ולדון בה: התקשורת ממעטת לכתוב עליה ולמעשה קיים קשר של שתיקה לגביה- כוונתי לתופעת "אחסון לא מקורה במושבים". מושבניקים לא מעטים משתמשים בחצר משקם ובשדות החקלאיים שברשותם לאחסון לא מקורה (לעיתים על פני שטח נרחב בשדה החקלאי) של ציוד שניתן להשאירו בחוץ כגון: בלוקים, לוחות בטון, ברזלים למיניהם, אבני מדרכה, חביות, צינורות וכיוצא בזה, ולעיתים גם סתם גרוטאות כמו: מכוניות ישנות, ריהוט ועוד כהנה וכהנה. חומרי בניין ומזבלה בשדות החקלאיים לא מדובר באחסון זמני אלא באחסון קבע שנמשך שנים. בחלק מהמקרים הציוד המונח בשדה החקלאי שייך לבעל המשק האומר לעצמו שאם הוא לא מנצל את השטח החקלאי הוא לפחות יניח שם את הציוד שלו, במקום ליד הבית. בחלק מהמקרים הציוד שמאוחסן על השדה החקלאי שייך לגורמים אחרים כמו קבלני בניין ,קבלני עבודות עפר, בעלי עסקים, שוכרי מחסנים וכדומה. אלה, משלמים לבעלי המשקים סכומי כסף או שווה כסף עבור "הזכות" לאחסן ציודם על השדות החקלאיים. חשוב לציין כי השדות החקלאיים הוחכרו לבעלי המשקים לעיבוד חקלאי בלבד. מעבר לפגיעה החזותית והסביבתית כתוצאה מהציוד והגרוטאות המונחות במשך זמן רב והופכות למזבלה על כל המפגעים הסביבתיים והתברואיים הנלווים לה, יש כאן פגיעה בטבע בחי בצומח ובירוק. גם המשאיות הנכנסות לשדות כדי להעמיס ולפרוק ציוד, "תורמות" את שלהן לפגיעה זו. בעוד שבעשור האחרון הוגבר הפיקוח מצד הרשויות על נושא בניית והקמת מחסנים במושבים, נערכים צילומי אוויר לאתר חריגות בניה וננקטים נגד עבריני בניה צעדים משפטיים יותר מבעבר - הרי שכלפי אחסון לא מקורה יש מצד הרשויות סוג של אדישות ושל "עצימת עיניים" בבחינת "זה לא נורא". המושבניקים מרגישים די בטוח לגבי אחסון לא מקורה בשטח המשק ובשדה החקלאי הצמוד לו ,החוקים וחוקי עזר בעניין לא תמיד ברורים וחדים וניתן "להסתדר" איתם וגם אכיפתם דלה, ובמקרה הכי גרוע יתבקשו לפנות את הציוד. מונעים התערבות חיצונית אין בידיי נתונים מספריים על היקף תופעת האחסון הלא מקורה במושבים, אבל ברור שמדובר בתופעה די נרחבת, וצילומי אוויר הנערכים בצורה סדירה בוואדי יכולים לתת נתונים מדויקים למדיי לגבי היקף התופעה כולל מיקום של אתרי אחסון ומחסני גרוטאות מאחר. יש בתופעה זו, כפי שציינתי, פגיעה באיכות הסביבה ,בטבע ובירוק, ראוי שגם גורמים, כמו החברה להגנת הטבע, וארגונים סביבתיים נוספים, יתערבו אף הם בעניין. חברי המושבים, בעיקר במרכז הארץ, הם בחלקם הגדול אוכלוסיה "חזקה". בשנים האחרונות הצטרפו למושבים בעלי הון וממון המצוידים במיטב עורכי הדין ומקושרים למוסדות השלטון והממשלה. בנוסף לכך, הנהלות המועצות האזוריות ומזכירויות המושבים שתפקידם לפקח בין השאר, על הנעשה במשקים בשדות החקלאים, מאוישות בחברי המושבים בעצמם ובשל כל אלה וכדי למנוע לזות שפתיים חייבת התערבות חיצונית של משרדי ממשלה כדי לטפל באובייקטיביות וברצינות בתופעת "המחסנים הלא מקורים" במושבים ולהגביר את הפיקוח והאכיפה בנושא זה, שאם לא כן, התופעה תגדל עוד ותתרחב.
| ||||||||||||||||||||||||||||||
תגובות
הוסף רשומת תגובה