יששכר שדמי [צילום:אלי אלון] מת תא"ל (מיל.) ישכה שדמי בן 96

אין רשומות לתצוגה

מת תא"ל (מיל) ישכה שדמי בן 96

לצפייה במסך מלא

‎0

חברה וקהילה  יששכר שדמי, פלמח, צהל שדות ים

0 תגובות   יום שבת, 29/9/18, 10:23

תת אלוף במיל. יששכר ("ישכה") שדמי  מהמפקדים הבכירים בפלמ"ח ובצה"ל. הלך בסוף השבוע לעולמו . בן  96 היה במותו. מאת:אלי אלון בסוף השבוע האחרון (יום ו' 28.9.18) הלך לעולמו תת אלוף(מיל.) יששכר ("ישכה") שדמי מהמפקדים הבכירים בפלמ"ח ובצה"ל .     יששכר שדמי  [צילום באדיבות המשפחה] ליששכר שדמי  הייתה קריירה צבאית מפוארת שנמשכה על פני  עשרות שנים. הוא היה מפקד הגדוד החמישי של חטיבת הראל, גדוד 7 בחטיבת הנגב במלחמת העצמאות, מפקד בה"ד ,1 מפקד פיקוד ההדרכה, מפקד חטיבת גולני מפקד חטיבה 200 ובמלחמת יום הכיפורים שימש עוזר מפקד פיקוד צפון. השתתף   במלחמת העצמאות, מבצע קדש, מלחמת ששת הימים, ומלחמת יום הכיפורים. הוא השתחרר משירות מילואים פעיל בגיל 72 . על הקריירה הצבאית המפוארת שלו העיבה פרשת "טבח כפר קאסם" בה היה מעורב ,אם כי לא באופן ישיר. הטבח בכפר קאסם התרחש ב-29 באוקטובר 1956, ביום הראשון למבצע סיני. באותו יום הטיל צה"ל עוצר על כמה כפרים באזור המשולש ובהם, כפר קאסם, טירה, קלנסואה ועוד וזאת מחשש פלישה של כוחות ירדנים  או עירקים מכיוון החזית המזרחית בסיוע ושיתוף פעולה מצד תושבים ערבים אזרחי ישראל שהתגוררו בכפרי המשולש סמוך לגבול ירדן. למרות שגדוד מג"ב שהופקד על ביצוע העוצר הונחה ליידע את התושבים לגבי העוצר, הפקודה לא בוצעה במלואה .ורבים מהתושבים לא ידעו כלל על העוצר. בסביבות השעה 17:00 כשעשרות תושבי הכפר, אזרחי ישראל, שבו מיום עבודתם לבתיהם ומהשדות החלו  חיילי גדוד משמר הגבול בפיקודו של רב סרן שמואל מלינקי לירות בהם כ"מפירי עוצר" שהם לא ידעו על קיומו . והרגו כ-50 מתושבי הכפר ובהם נשים וילדים .מפקד הגדוד מלינקי וכמה מקציניו וחייליו שירו באזרחים הועמדו לדין בבית המשפט הצבאי בראשות בנימין הלוי, ונדונו לתקופות מאסר ממושכות. אל"מ ישכה שדמי. היה מח"ט הגזרה בה התרחש טבח כפר קאסם  המג"ד מלינקי טען כי בתדריך שקיבל ממפקד החטיבה, שדמי, בעניין כיצד לנהוג  במי שיפר את העוצר .אמר לו שדמי באלו המילים : "אללה ירחמו" .לטענת מליניקי הבין מדברי שדמי שמותר לירות במפירי העוצר ולהרגם. שדמי הכחיש טענתו של מלינקי . על אף  שלא פיקד על הטבח ולא הורה עליו הוחלט בסופו של דבר להגיש כתב אישום נגד ישכה שדמי באשמת רצח. משפטו של ישכה התנהל בבית הדין הצבאי בתל השומר בהרכב השופטים אל"מ מרדכי קנת, ,אל"מ אהרון דורון ואל"מ יעקב פרי. מתח רב שרר באולם בית המשפט ביום חמישי 26 בפברואר 1959 בעת שהשופטים הקריאו את פסק הדין. באולם נראו קציני צבא בכירים ובתוכם יצחק רבין אלוף פיקוד הצפון, חיים בר-לב, מפקד גייסות השריון, אל"מ בנימין ג'יבלי, מ"מ אלוף פיקוד המרכז. אל"מ עמוס חורב, אל"מ עוזי נרקיס נספח צה"ל בפריס .כן ניראו באולם רבים מחברי קיבוץ שדות ים קיבוצו של ישכה שדמי ובתוכם רעייתו ובנו.השופטים החליטו לזכות את  שדמי מאשמת רצח תוך שהם שוללים לחלוטין את טענתו של מלינקי ששדמי הוא שנתן את ההוראה לירות במפירי העוצר . השופטים הרשיעו את שדמי בגין "חריגה מסמכויות" בלבד על שאישר את העוצר ללא קבלת אישור ותיאום עם הממשל הצבאי וקנסו אותו בקנס סימלי של 10 פרוטות והורו על נזיפה לתיקו האישי .   הידיעה על זיכוי מהאשמה העיקרית של ישכה שדמי שודרה ברדיו ב"קול ישראל". עוד באותו בערב (יום ה' 26.2.1959) נערכה בחדר האוכל של קיבוץ שדות ים מסיבת חברים לישכה שדמי לרגל זיכויו. מלבד חברי הקיבוץ, השתתפו בה: הרמטכ"ל רב אלוף חיים לסקוב, שר התחבורה משה כרמל, יצחק בן אהרון, בני מהרשק, סנגורו של ישכה עו"ד יעקב סלומון מחיפה,  קציני צה"ל, חניכיו וחבריו של ישכה .המסיבה נמשכה עד אחרי חצות.   ישכה שדמי בחוג משפחתו [צילום באדיבות המשפחה מתוך האלבום המשפחתי]      תולדות חיו תולדות חיו של יששכר שדמי  שזורים בתולדות תקומת המדינה וההגנה על בטחונה. הוא  נולד בחוות ביתניה ליד המושבה מנחמיה בשנת 1922 בשם יששכר קרמר, בנם  יחידם של נחום ושושנה קרמר. אביו נחום שדמי היה אל"מ ,מפקד בכיר בהגנה ובצה"ל .יששכר שכונה בפי כל  "ישכה" , למד בבית ספר יסודי במנחמיה ובהמשך בדגניה. ב-1937 החל לימודיו בבית הספר החקלאי כדורי, באותו מחזור  יחד עם יצחק רבין ומשה נצר. לאחר סיום לימודיו ב"כדורי",  נמנה עם חברי גרעין מייסדיו של קיבוץ שדות ים .שם הכיר את חנה סנש., הינו ידידים טובים ואף התגוררו יחד מספר חודשים  באותו אוהל סיפר ישכה. בשנת 1942 התגייס יששכר שדמי למשמר החופים של משטרת היישובים העבריים של המנדט ושירת כמפקד מחלקה באזור קיסריה, חוף חדרה   וטנטורה (כיום קיבוץ נחשולים). במסגרת השירות עבר אימוני ים, חבלה ונשק בהדרכת חברי הפלי"ם. בשנת 1944 נשלח לקורס מפקדי מחלקות של ה"הגנה"  עליו פיקד יוסף אבידר, ולאחר הקורס מונה למפקד מחלקת הפלמ"ח בבית-הערבה. במלחמת העצמאות שירת כמפקד פלוגה בגדוד החמישי של חטיבת "הראל". ובחודש מאי 1948 נתמנה כמפקד הגדוד החמישי ועמו השתתף בלחימה במבצע "נחשון". באוקטובר 1948 נתמנה כמפקד הגדוד השביעי של חטיבת הנגב ועם גדודו השתתף בלחימה במבצע "חורב". לאחר מלחמת העצמאות. בפברואר 1950 היה למדריך הראשי בקורס המג"דים הראשון של צה"ל ובינואר 1951 מונה כמפקד בית הספר לקצינים. ב-10 באוקטובר 1952 מונה למפקד פיקוד הדרכה. ב-9 בפברואר 1953 מונה למפקד חטיבת גולני.  ביולי 1956 מונה לראש מה"ד חי"ר במטכ"ל ופיקד באותה שנה על מצעד צה"ל בחיפה.                         ישכה שדמי [צילום באדיבות המשפחה מהאלבום המשפחתי]    עובר לשריון   בדצמבר 1958 עבר "ישכה" הסבה לשריון. הוא עבר את כל הקורסים מהבסיסי ועד קורס מפקדי פלוגות. ב-1 בנובמבר 1959 קיבל מינוי של מפקד חטיבת שריון  37(עוצבת ראם). ב-15 באוגוסט 1961 מונה כמפקד חטיבת שריון 200 -אגרוף הברזל בראשון בפברואר 1963, פרש משירות הקבע.   במלחמת ששת הימים עמד בראש חטיבה 200 שהשתייכה לאוגדה 31 (בפיקוד אברהם יפה) ולחמה בגזרת חצי האי סיני, כבשה את מעבר המיתלה ומעבר הגידי. באוגוסט 1971 קיבל ישכה מינוי של סגן מפקד עוצבת געש (אוגדה 36) של פיקוד הצפון ובמלחמת יום הכיפורים שימש כעוזרו של אלוף פיקוד הצפון יצחק חופי. ביום האחרון של המלחמה נפצע באורח קשה בהתרסקות מסוק.   לאחר החלמתו המשיך לשרת בתפקידים בכירים במילואים, בין השאר כסגן מפקד גיס 446 וקצין קישור באגף המטה של פיקוד הצפון. במרץ 1993, בגיל 72  שוחרר משירות מילואים פעיל.   מנהלו הראשון של "מגדל שלום" לאחר פרישתו משירות קבע בשמת 1963 ניהל פרויקטים כלכליים מטעם קיבוצו שדות ים בעיקר בתחום הקיט והנופש. ב1964 מונה למנהל חברת אחזקות של מגדל שלום   ושימש מנהלו הראשון של "מגדל שלום", ובהמשך ניהל כמה מן הפרויקטים של חברות אחזקה פרטית היה מנהל בחברת חמת אם-חל ,ניהול רשת מרכזי מבוגרים ועמד בראש חברת נת"א (ניהול תיפעול  ואחזקה) .ישכה שימש במספר תפקידים בהתנדבות ובהם: בעמותת י"ד לשריון" בלטרון. היה חבר בנשיאות ארגון ה"הגנה". חבר בעמותה לזכרו של יצחק רבין ועוד. לא רבים יודעים  כי מילות השיר קסריה" ("להיות בני חורין נולדנו") שיר ידוע ומושר בחוגי הפלמ"ח נכתב על ידי ישכה שדמי.  הוא התגורר עד לפטירתו בשכונת אפקה בתל אביב. בנובמבר 2013 נפטרה רעייתו פנינה . הותיר אחריו ארבעה ילדים: שתי הבכורות יעל וענת ,הן תאומות ועסקו במשך שנים רבות בחינוך, בן, אל"מ(מיל.) יפתח שדמי היה טייס קרב  בחיל האוויר במשך שנים רבות ובת הזקונים נטע שרתה בתפקידים בכירים במטכ"ל ובמכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה. וכן הותיר נכדים ונינים רבים. הלווייתו תערך ביום א' 30.9.18