יום שישי, 26 ביוני 2020

סיפורו של בית ספר אלון יזרעאל

חזית הכניסה לבית הספר אלון יזרעאל [צילום אלי אלון]

 סיפורו של  בית ספר אלון יזרעאל

 

בית הספר אלון יזרעאל  בעפולה בשכונת הפועלים במרכזה של העיר נוסד לפני קרוב ל75 שנים דורות של תלמידים מעפולה וישובי האזור  נמנים עם בוגריו .לא מכבר נהרס מבנה  המרכזי של בית הספר  על חורבותיו יוקם מבנה בית ספר חדש.  הגם שמדובר במבנה היסטורי ממדרגה ראשונה המהווה  חלק בלתי נפרד מתולדותיה של  עפולה  הוחלט לא את בית הספר 

 

 

מאת:אלי אלון

 

חזית הכניסה לבית הספר אלון יזרעאל [צילום אלי אלון]

 

רקע להקמת בית הספר

העיר עפולה כידוע  נוסדה בשנת 1925 רוב משפחות המייסדים היו משפחות מסורתיות שהגיעו מפולין. וזמן קצר לאחר יסודה נפתח בית ספר ראשון בעיר, היה זה בית ספר ממ"ד  דתי  "אוהל מאיר", אשר נקרא אז בית הספר "המזרחי". המשפחות החילוניות שהגיעו לעפולה באותן שנים ואף מאוחר יותר, בקשו מקום לימוד לילדיהם שבו לא יצטרכו ללכת עם כיפה ולהתפלל, ובשנת 1926 נפתח בית ספר מחוזי בכפר ילדים שבגבעת המורה שם למדו ילדי עפולה יחד עם ילדים מיישובי הסביבה: מרחביה, תל עדשים , בלפוריה כפר יחזקאל ועוד. הילדים הגיעו מידי בוקר  מעפולה לבית הספר בגבעת המורה  חלקם על גבי עגלה עם סוס  חלקם הגיעו בכוחות עצמם לגבעת המורה,  מול בית חולים העמק שכן מחנה הלגיון הערבי אשר חייליו  לעיתים בשיתוף ערביי הסביבה  התנכלו לא פעם ליהודים שעברו במקום והיו  מקרים  שהחילים הירדנים וערביי הסביבה  התנכלו לעגלה עמוסת הילדים וזרקו עליהם אבנים.

בשל קשיי ההגעה לבית הספר המחוזי בכפר ילדים בעיקר  בימי גשמים וגם בשל  החשש לשלומם ולבטיחותם של התלמידים. נפתחו עבור ילדיה הצעירים של תושבי עפולה תלמידי כיתות א' – ד' כיתות מיוחדות בבניין החדש של מועצת הפועלים בעפולה היכן שכיום שוכנת עירית עפולה ובמקומות נוספים בעיר  וזאת  כדי שלא יצטרכו לנסוע בדרך העולה לגבעת המורה שהפכה להיות מסוכנת  שאר ילדי עפולה  מכיתה ה' –יב' המשיכו ללמוד בכפר ילדים בגבעת המורה.


הקמת בית הספר החדש ב"שכונת הפועלים"

בתחילת שנות ה-40 הוקמה במרכזה של עפולה  "שכונת הפועלים." והוחלט להקים בשכונה בית ספר ראוי עבור תלמידי עפולה שעד עתה נאלצו ללמוד בכיתות  שפוזרו במקומות שונים בעיר  ובכפר הילדים בגבעת המורה המרוחקת מהעיר   .קק"ל בשיתוף מועצת עפולה הקצו שטח של כשישה דונם בשטח השכונה החדשה  לשם הקמת בית הספר . בקיץ 1945 נחנך בית הספר בטקס חגיגי במעמד קצין המחוז הבריטי ברגמן, שנשא דברי ברכה. נירה בלייברג הרדוף ילידת עפולה    בתם של רגינה ומתתיהו בלייברג מותיקי עפולה ,תלמידת אחד המחזורים הראשונים  של בית הספר זוכרת היטב   את הטקס . מספרת נירהבלייברג :"היתי אז ילדה בכיתה ג' או ד' היתי בטקס  עם אמא שלי .

בית הספר נקרא בשנותיו הראשונות "בית הספר המחוזי לילדי העובדים" או בשמו המקוצר "בית ספר המחוזי". למנהלו מונה אליעזר כגן .חלק ניכר מתלמידי העיר עפולה בכיתות ה-יב'  כולל אלה שלמדו בבית הספר בכפר ילדים בגבעת המורה עברו עתה ללמוד  בבית הספר החדש שנבנה בשכונת הפועלים.  בית הספר התנהל לפחות בשנותיו הראשונות ברוח ועל פי ערכי  תנועת הפועלים - תנועת העבודה. למדו בו מלבד תושבי עפולה גם תלמידים מיישובי הסביבה ובהם: בלפוריה, מרחביה, תל עדשים, כפר יחזקאל, היוגב ועוד לאחר פרישתו של כגן מונה לתפקיד המנהל ישראל מצנר

תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏‏אנשים עושים ספורט‏, ‏‏מגרש כדורסל‏, ‏שמיים‏‏‏ ו‏פעילויות בחוץ‏‏‏

נבנה בשלבים 

על פי ארכיון  בית הספר אלון  יזרעאל שפרסם סקירה על תולדות בית הספר, ועל פי עדויות תלמידים  מבנה בית הספר יזרעאל בשכונה הפועלים  נבנה בשלבים . בתחילה היה בבית הספר אגף אחד, האגף המערבי, המקום לא הספיק לכולם ולכן תלמידים למדו גם במבנים נוספים בעיר כגון בניין  מועצת הפועלים, בבניין הרכבת ואפילו בבתים פרטיים בשכונה.

כעבור שנתיים ב1947 נבנה האגף הצפוני ולמבנה שהיה בתחילתו בין קומה אחת נוספה קומה שניה  . אי שם בתחילת שנות ה-50 שונה שם בית הספר ונקרא "בית ספר יזרעאל". על שם עמק יזרעאל שבמרכזו שוכנת עפולה. לבית הספר מונה במקומו של מצנר  מנהל חדש שהיה מורה לחקלאות,שמאי  לויטס שמו.

עם בואה של העלייה הגדולה בשנות ה – 50 גדל משמעותית מספר תלמידי בית הספר  והסתכם בקרוב ל800 תלמידים , מבני בית הספר לא יכלו להכיל את מספר התלמידים הגדול והתלמדים למדו בשתי משמרות בוקר ואחר הצהריים . כדי להקל על העומס הצפיפות בכיתות נבנו בחצר בית הספר  5 צריפים שוודים, בכל אחד היו שתי כיתות לימוד.

 

 

חדר האוכל –"מוסד חשוב בבית הספר"

בבית הספר פעל חדר אוכל בו אכלו התלמידים ארוחת צהריים,בהמשך בנפרד צמוד לו פעל מטבח.  התלמידים השתתפו בהכנת הארוחות ובתורניות הגשה וניקיון. בשיחות שקיימתי עם כמה מבוגרי בית הספר הם  זוכרים את חווית התורנות במטבח דווקא  כחוויה... מהנה. "אהבנו מאד את התורנות במטבח וחדר האוכל היה מוסד חשוב בבית הספר,  מספרים לי כמה מבוגרי בית הספר ונזכרים במורה לתזונה חנה אלזה שהייתה בין האחראיות לחדר האוכל. ובהמשך בפסיה שהיתה אחראית לחדר האוכל.

 

אחד השיעורים החביבים על תלמידי בית ספר יזרעאל וזכורים להם לטובה וכחוויה   הם שיעורי החקלאות שהיו נהוגים באותן שנים בחלק ניכר  מבתי הספר בארץ .לרשות תלמידי יזרעאל עמדה גינה חקלאית  בת כמה דונמים ששכנה מחוץ  למתחם בית הספר כ500 מטרים צפונה לו מעבר לרחוב שד רבין כיום (לשעבר שד ההסתדרות) היכן שכיום שוכנת "שכונת C1"  תלמידים מספרים כי כי היו נוהגים לצאת בתהלוכה מבית הספר לכיון הגינה כשבראש הולך המורה לחקלאות. חלק מהם נושאים מעדרים וכלי עבודה אחרים. מספר אורי דיין שהיה תלמיד בית הספר,"היינו מגדלים בגינה הזאת ,עודרים במעדרים את האדמה  מגדלים ירקות  חוויה  הזכורה מאד לטובה" .


תלמידי  בית הספר מספרים

 

שוחחתי עם מספר בוגרי בית הספר לדורותיו וכולם מספרים לי כי הם זוכרים בסך הכל את בית הספר לטובה.

 יוסי הררי(מחזור 1961) ,המכונה  "בויילר" לימים  מאמן בקבוצות ליגת העל בכדורסל ובנבחרות הצעירות של ישראל ומי שעמד עמד בראש אגף הספורט של עירית עפולה במשך 30 שנה ,מספר: "בית הספר יזרעאל עבורי היה בית שני, היינו מגעים לבית הספר בשעה 8 בבוקר, לאחר מסדר בוקר היינו הולכים לכיתות, ומסיימים בסביבות 2 אחרי הצהרים  הייתי מגיע הביתה, זורק את הילקוט וחוזר למגרש הכדורסל בבית הספר ומשחק עם חברי לעיתים עד שעות הלילה עד שהיו מגרשים אותנו". הררי מציין במיוחד  את הפעילות החברתית הענפה שהייתה בבית הספר שמעוררת הרבה נוסטלגיה וזיכרונות כמו טיולים שנתיים וכדומה. "הצד החברתי היה מאוד חזק בבית הספר בתקופתי תקופתו של המנהל מאיר עטיה.

 

אבי חכם, בוגר מחזור 1971 ולימים  ומורה לחינוך גופני בעפולה ופרשן ספורט בעיתונות המקומית. אומר : "יש לי המון זיכרונות סנטימנטליים מבית הספר .

 

אורי דיין  כיום מדריך טיולים ,למד בבית הספר יזרעאל  בשנים 1973-1976. "בית הספר היה חלק מהילדות שלי הוא מספר. רוב התלמידים גרו אז באותו איזור. עפולה הייתה אז עיר קטנה יחסית כולם הכירו אחד את השני בעיר עפולה התחתית היו שני בתי ספר יסודיים בלבד  אוהל מאיר ויזרעאל.

 

 דמויות בולטות בצוות בית ספר

אני מבקש מתלמידים שלמדו ב,בבית ספר "יזרעאל" לציין שמות מנהלים מורים ודמויות בולטות בצוות בית ספר שהם זוכרים מתקופת לימודיהם  בו  רבים מהם מציינים את מאיר עטיה שהיה מנהל מיתולוגי וכין כמהל בית הספר במשך שנים רבות(דברים אודותיו בהמשך הכתבה )

נירה בלייברג הרדוף מציינת את המורה דוד קניאל (לימים ראש עיריית עפולה )יצחק מועלם מורה לערבית ואת המורה תחיה תלמי .

יוסי הררי מציין כי אחד המורים בבית הספר היה שמשון שחורי לימים ראש עיריית עפולה. "מורים נוספים שאני זוכר הם אסתר לוסטיג, אולם  באופן אישי הטביע בי חותם יותר מכל, המורה לספורט עמוס פטר בנדק שהגיע מהונגריה לארץ ושיבצו אותו כמורה לספורט בבית הספר יזרעאל. רוב שיעורי הספורט שלו היו שיעורי כדורסל ומכאן נדבקתי בחיידק הכדורסל. " 

אבי חכם  מציין  את המורה שלו עדינה פלק ממושב מרחביה, את המורה לחקלאות המיתולוגי עזרא וסרמן, את  את המלחין והמורה למוזיקה לוי שער האגדי ואת המורה לחינוך גופני חיים צוריאנו ש"הדביק אותי בחיידק הספורט".

אורי דיין  מציין את המורה ציפורה גוטקביץ' שהייתה סגנית מנהל בית הספר והתגוררה ממש מול בית הספר, את צילה המזכירה שהיתה אוזן קשבת לילדים שהוציאו אותם מחוץ לכיתה ואת המורה למלאכה בשמת יבלונק. דמות נוספת שאורי דיין  זוכר לטובה הוא השרת המיתולוגי של בית הספר יפת,מספר אורי:"ליפת היה מחסן -בית מלאכה קטן  במבנה  בית הספר בו איחסן כלי עבודה לתלמידים שהוצאו מחוץ לכיתה היה נותן  לעבוד כמובן בהסכמתם ורצונם עבודות מלאכה סיוע בתיקונים וכיוצא בזה.מורים נוספים שאורי מציין :דליה מילאי וחנה שוורץ שהייתה מורה שנים רבות.

 

 

     מאיר עטיה -מנהל מיתולוגי  [צילום מאתר ארכיון מוזיאון  הפלמח ]

 

מאיר עטיה מנהל ומורה 

בשנת 1957 מונה לתפקיד מנהל בית הספר  מאיר עטיה. שכיהן כמנהל בית הספר במשך כ-30 שנה. מאיר שכונה פפוש היה מנהל מיתולוגי  היה כבד ראיה ולמרות זאת הכיר את התלמידים היה מורה ומנהל איכפתי מסור לתלמידיו.  מספרת בתו הדס עטיה- פרידמן אף היא אשת חינוך :"אבא מלבד היותו מנהל היה מורה לתנ"ך לספרות ועוד  היה לו ידע רב בהיסטוריה, והיה לו ידע בלשון והיה לו ידע במחשבת ישראל ובהרבה תחומים. הוא מהמורים של פעם, איש אשכולות. מאיר עטיה ,כך מספרת בתו הדס הפך את בית הספר לא רק לבית ספר לחינוך אלא כמרכז תרבותי ,רוחני חברתי "זה לא נגמר בשעה 1-2 אחר הצהרים, בית ספר היה מרכז פעילות לכל השכונה זה היה מאד חשוב אז כי היו אלה שנות העליה ממדינות ערב והתלמידים העולים מצאו בבית הספר  בית חם ,אבא שלי נתן לכל אחד בית חם הוא זכר כל שם ושם של תלמיד ,איזה תלמיד הוא היה, מי היו הוריו ואפילו מי היו אחיו גם אחרי הרבה שנים כשהוא פגש בתלמיד הוא ידע למקם את התלמיד ברצף המשפחתי" .

כמה פרטים ביוגרפיים אודותיו :מאיר עטיה נולד ב-1925 בכפר תבור.הוא למד בבית הספר היסודי במושבה יחד באותה כיתה  עם יגאל אלון.  בכיתה ח' עבר ללמוד  בבית ספר ביגור שם לימד באותה עת  אחיו  שלום עטיה שהיה מבוגר ממנו ב12 שנים . לאחר שסיים את בית הספר  ביגור ,עבר מאיר עטיה להכשרה בגניגר בפלמ"ח ובמסגרת ההכשרה ב1946 היה ממקימי קיבוץ חצרים במסגרת עליית 11 הישובים בנגב  במוצאי יום כיפורים 1946   לאחר קום המדינה נשא לאשה את מרים ניצולת שואה שעלתה לארץ ב-1949.בשנת 1952 עבר להתגורר בעפולה. ב1957 מונה למנהל בית ספרי יזרעאל בשנת 1986 פרש  מאיר עטיה לגימלאות אולם המשיך ללמד מבוגרים , במקומו מונה למנהל  בית הספר יגאל מזור,  שניהל את בית הספר במשך 15 שנה, ואחריו מונתה עפרה גזית. ב1980שונה שם בית הספר יזרעאל   ונקרא בית הספר אלון יזרעאל על שמו של יגאל אלון מפקד הפלמ"ח שהיה לימים  שר החינוך והתרבות, ושר חוץ בממשלת ישראל. 

 

 צילום באדיבות אבי חכם

 

בוגרי בית הספר 

בית ספר אלון יזרעאל  הצמיח כמה דמויות מתחומי המדע המשפט  בין בוגרי בית הספר העיתונאית רונית ורדי  שהתגוררה וגדלה בעפולה ,מינה רוזן מרצה באקדמיה ,תת אלוף יוסי ירום איש הספורט נמרוד ברין  צפריר אור אהוד רוזנר ועוד רבים וטובים

 

לפני מספר שבועות נהרס מבנה בית הספר אלון יזרעאל  לא רבים יודעים כי לפני כ20 שנה ננגס ממחצר בית

0 תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הירשם תגובות לפרסום [Atom]

<< דף הבית