יהושע גלוברמן -האלוף מיגור

0

חברה וקהילה  יהושע גלוברמן, ההגנה, יגור, משה כרמל

0 תגובות   יום חמישי, 4/8/16, 08:03

האלוף יהושע גלוברמן [באדיבות המשפחה]   יהושע גלוברמן חבר קיבוץ יגור היה חלוץ, מחנך, הוגה דעות  מבכירי המפקדים של  "ההגנה" ושימש במגוון רחב של  תפקידי פיקוד בכירים בארגון זה. גלוברמן  היה מראשי הביטחון בישוב היהודי, טרום הקמת המדינה וממעצבי תורת הלחימה והמבנה הארגוני של "ההגנה".  ב-8 בדצמבר 1947 נהרג מירי של ערבים לעבר מכוניתו באזור צומת לטרון. לאחר הקמת המדינה, בינואר 1950 כשנתיים  לאחר מותו  הוענקה לו דרגת אלוף בצה"ל. עם השנים, נשכח שמו כמעט לגמרי. ורק מעטים מכירים שמו ופעלו.   מאת:אלי אלון        מצבת קברו של יהושע גלוברמן ביגור[צילום:אלי אלון]     יהושוע גלוברמן –פרקי חיו   יהושוע גלוברמן נולד בשנת 1905  ברוסיה הלבנה  בעיירה קלנקוביץ למשפחה  בת תשעה ילדים אביו שלמה גלוברמן עסק סוחר בעצים בעל מעמד כלכלי טוב , מחד היה אביו שלמה איש דתי ,בעל הסמכה לרבנות ובעל רקע וידע רחב ביהדות ומצד שני, היה מקורב מאד לאנשי השכלה של אותם ימים. אמו הייתה ברכה –אסתר לבית סבידובסקי. בילדותו קיבל יהושע חינוך עברי ולימודי חול אצל מורים פרטיים  ולימודי קודש אצל מלמדים.  אביו שלמה  ייסד בשנת 1917 בעיירה גימנסיה יהודית בה למד תקופה מסוימת  גם יהושע. בעודו נער הצטרף יהושע  לתנועת "החלוץ הצעיר" והיה פעיל מאד בתנועה ציונית זו . פעילותו הציונית לא מצאה חן בעני השלטונות הרוסיים  והוא גורש  מעיירת הולדתו לגלות בליניגרד.  בשנת 1924 בגיל 19 הוא מארגן צעירים יהודים להגנה עצמית,  הוא  נאסר בגין פעילותו הציונית  ונידון  למאסר של 3 שנים בסיביר, אולם אביו שלמה שחשש לחיי בנו פן לא ישרוד את הגלות בסיביר השתדל למענו אצל ידידתו  יקטרינה פשקובה, אשתו הראשונה של הסופר מקסים גורקי שהייתה מקבוצת אנשי ההשכלה ויהושע הורשה לעזוב את רוסיה. .   עולה לארץ ישראל ועובד במחצבה בשנת 1925 והוא בן 20 מגיע יהושע לארץ ישראל. הוא מצטרף לקבוצת "החוצבים" של  "גדוד העבודה" בעין חרוד ונשלח לפלוגה הירושלמית של הגדוד ששכנה באזור הכפר הערבי בית צפפה  ועבד במחצבה בירושלים. בתו אילנה מספרת כי במחצבה התבלט יהושע כדמות מרכזית "עבודת החציבה הייתה קשה פיזית והתנאים  בפלוגה היו קשים מנטלית, כבר בירושלים מתחיל את פעילותו ב"הגנה".  ב-1928 מצטרף יהושע  לקיבוץ יגור שזה לא מכבר עלה על הקרקע. יהושע עובד בענף הפלחה ובמקביל  עוסק בענייני בטחון במסגרת ארגון "ההגנה". ב-1931 משתתף כחניך בקורס מטעם "ההגנה" בנשר בנושא "פירוק והרכבה " של כלי נשק. ובשנת 1932 משתתף בקורס מפקדי גושים בכפר ויתקין. באותה שנה שנת 1932 מתמנה למפקד גוש יגור ובהמשך מפקד גוש זבולון. במסגרת תפקידו זה עוסק יהושע  בארגון הגנת האזור.   ב-1933  נושא יהושע לאישה את חברתו מהפלוגה הירושלמית של "גדוד העבודה"  בריינה בתם של מרים ומאיר טרקל ילידת העיירה קריניקי בפולין שעלתה לארץ בשנת 1925 והצטרפה עימו ליגור. לזוג נולדים שלושה ילדים:  הבן הבכור אברהן נולד ב1935 אולם  נפטר בינקותו והוא כבן שבועים בלבד  ונקבר בבית העלמין השן של יגור  .אחריו נולדו שתי בנות   אילנה  לימים אילנה בורשטיין  ולאה גלוברבן-בורבוניק  ז"ל   .את השם לאה בחר יהושוע שכן ביקש לקרא לבתו בשם מהתנ"ך .לאה  נפטרה ממחלה  ב-16.12.1992  בגיל 53 ונקברה במושב בו התגוררה  עין איילה .    מ-1936 נמנה יהושוע עם מנגנון הקבע של "ההגנה" הוא עוסק באותן שנים בנוסף לתפקידיו הפיקודיים בהדרכת קורסים למפקדים, ומפקדי מחלקות  שנערכים  בבית ינאי, ג'וערה, גבת תחתית ועוד . במקביל הוא כותב  ומפרסם חוברות מקצועיות בנושאי נשק ואימונים. יהשוע נחשב למרצה מרתק ומבוקש .  י  יהושע גלוברמן בחברת משפחתו 1942 [באדיבות המשפחה]   מפקדה הראשון של חניתה ב-1938 גלוברמן מתמנה  לתפקיד מפקד פלוגות השדה (פו"ש) בצפון. במסגרת תפקיד זה  משתתף במרץ שנת  1938בעליה המיתולוגית  לחניתה שהייתה מגדולי מבצעי ההתיישבות של "חומה ומגדל", והיה מפקד הראשון של הישוב  חניתה .בתו של יהושע אילנה בורשטיין מספרת כי אביה ראה את פיקודו על חניתה כאחד החשובים בתפקידיו .אילנה כותבת לי : "מונחת לפני תמונה של יהושע מימי חניתה, עומד בחצר המפקדים המוקפת אבנים, למותניו חגור אקדחו והוא מעיין במסמכים אשר בידיו, לקראת המפקד העומד להיערך. יהושע מכין עצמו לקראת פקודיו בכובד המשימה המוטלת עליו".   האלוף משה כרמל ,מפקד חזית הצפון במלחמת העצמאות ולימים שר בממשלות ישראל  כותב על אותה תקופה בחניתה: "כל מי שחי בחניתה בתקופה ההיא, כאשר אנו עומדים בפני משימות של השמדה, כל מי שחי אז במקום נידח זה, המלא הוד גבורה, אין להעלות על הלב את זכרה של חניתה תחתית בלי שיהיה הדבר משולב בזיכרונו של יהושע". כמפקד המקום, הוא היה שם, מפקד, מדריך, מרצה, אב אח, איש המלכד סביבו אנשים, עם נכונות למסירות נפש".   עם הקמת החי"ש (חילות השדה) ב-1939  מתמנה יהושוע  למפקד החי"ש הארצי . ב-1939 היה חבר המטה הכללי של "ההגנה"  ושימש ראש לשכת ההדרכה. ואחראי לחינוך הגופני המורחב(חג"ם) ולגדנ"ע. בתפקידו זה תרם תרומה משמעותית לגיבוש ועיצוב תורת הלחימה והמבנה הארגוני  של ההגנה . יהושע מפתח  באותן שנים תכניות וגישות טקטיות, על מנת לשבש את תכניות האויב. תכניות שהכין משמשות כבסיס לתורת הלחימה של צה"ל גם כיום. על פועלו של גלוברמן ותרומתו , כותב האלוף משה  כרמל בחוברת הנצחה  לגלוברמן שיצאה מטעם משרד הביטחון: "ביוזמתו של יהושע נפרשה רשת ארצית ענפה ביותר של מדריכים ומפעלי הדרכה שהוליכו את ההגנה משלב לשלב ביכולה הצבאית. ביוזמתו החלו לעצב ולגבש את תורתנו הצבאית בספרות מקצועית בעברית ,רובה מקורית ...  "יהושע היה מטבעו איש חינוך. הוא ראה בחינוך הנוער חשיבות מרבית להכשרת הצעירים לקראת הימים שיבואו בהכרעה על ארץ ישראל,  "אם רוצים להצליח יש להתחיל מבעוד זמן", וכך הקים את החג"ם – חינוך גופני מורחב, את הגדנ"ע, מסגרת הקיימת עד היום, והכין תכניות חינוכיות עבור בני הנוער התיכוניים. מפקד גליל תיכון בין השנים 1943-1945 היה מפקד גליל תיכון ב"הגנה  (מפ"ת בדרום דרך חדרה זכרון יעקב ועד חיפה בצפון) בתקופת המרי העברי  פיקד על אחד מהמבצעים  הגדולים  של תנועת המרי העברי בתל אביב,- מבצע  שכונה לימים  "ליל וינגייט" ושנערך בליל שבין ה-24 וה-25 במרץ 1946.  המפקדה הארצית של ההגנה, בתיאום עם המפקדה המאוחדת של תנועת המרי. החליטה לארגן גם כהפגנת כח  מבצע הבאת עולים בספינת מעפילים  "אורד וינגייט". (על שם צ'ארלס אורד וינגייט), כשעל סיפונה כ-250 מעפילים מאיטליה. על פי תכנית המבצע היו אמורים להוריד בחשאי בחסות החשיכה את המעפילים באניה זו   בחוף תל ברוך והסתרתם   בבתי תושבים בתל אביב. ולהביא לכך שיטמעו בקרב תושבי העיר. במקביל, תוכנן, שיפעלו חוליות רבות ברחבי העיר כדי לחסום דרכם של בריטים ולשבש מתקני צבא ובכך להקשות על הצבא הבריטי לפעול כנגד הורדת המעפילים . המבצע לא צלח האנייה התגלתה על ידי הבריטים בשעות הערב, עוד לפני שהצליחה להתקרב לחוף. היא הוקפה במשחתות בריטיות שליוו אותה לנמל חיפה, משם נשלחו המעפילים למחנה המעצר בעתלית. באפריל 1947 מתמנה יהושוע גלוברמן למפקד מחוז תל אביב של "ההגנה". בסוף אותה שנה- 1947 נשלח יהושע גלוברמן לצפון הארץ במטרה להכין את הישובים למלחמה הצפויה שם. הוא שב לתל אביב בראשית דצמבר שנה זו .   מותו והלוויתו ב-5 בדצמבר 1947 נסע יהושע גלוברמן לירושלים, כדי להתרשם מהפיקוד בעיר ועל מנת להכין תכנית להגנתה. ב-8 בדצמבר,1947 כאשר  היה בדרכו חזרה מירושלים  לתל אביב, ליד צומת  לטרון נפתחה אש על המכונית  בה נסע ויהושע נהרג . בן 43 היה במותו. גלוברמן נהרג ימים ספורים  לפני שהיה אמור להכין ולקבל את הפיקוד על החטיבה שלימים נקראה "גבעתי". הוא הובא לקבורה בקיבוצו יגור. מאות רבות ליוו אותו בדרכו האחרונה ובהם אנשי סגל הפיקוד העליון והמטה הכללי של ההגנה. ההלוויה יצאה מ"בית המורה" ברחוב שטראוס 5 בתל אביב. הארון עטוף  השחורים ודגלי הלאום הוסע על גבי טנדר עטוף בבד שחור  דרך רחובות מאז"ה ,אלנבי ליד בית הכנסת הגדול, יהודה הלוי ועוד. החנויות בדרך היו סגורות וקהל רב עמד בצידי הרחובות . דברי הספד נשא לוי שקולניק (לוי אשכול) שאמר על יהושע : "בצנעה מסרתה את חייך הרעננים על סף תקומת המדינה בשביל עתיד האומה .רבבות חברים מתאבלים על לכתך בלא עת בשעה שאנו כה זקוקים לכח הקרבתך ולניסיונך הרב". משם יצא הארון לקיבוץ יגור והוצב בחדר האוכל של הקיבוץ על במה עטופה בשחורים. בקיבוץ ספדו לו נ. פרובר מטעם הקיבוץ  ויצחק .טבנקין. ליד הקבר הפתוח ירה משמר נוטרים שלושה מטחי כבוד.   בסוף דצמבר 1947 יצא כוח גדול של ההגנה להתקפה על סלמה שנקראה "מבצע יהושע" על שם יהושע גלוברמן. המבצע נכשל... פקודת יום של ראש המטה הארצי של ההגנה ביום נופלו של יהושע גלוברמן     לאחר הקמת המדינה בינואר ,1950 כשנתיים לאחר מותו בפקודת המטכ"ל 82 מיום 3 בינואר  1950 הוענקה ליהושוע גלוברמן מ.א 170023 דרגת אלוף בצה"ל. . היסטוריונים  וחוקרי תולדות הישוב  כותבים על יהושע גלוברמן כי היה "אחד מהוגי הדעת והאינטלקטואלים ב"הגנה" בעל חשיבה מעמיקה, ייחודית ויסודית וכי היה  מעורב ונמצא בכל צומת פעילות והתרחשויות של אותם הימים. הערכה היא, כי לו היה נשאר יהושע גלוברמן בחיים, סביר להניח שהיה מתמנה בשלב מאוחר יותר לרמטכ"ל צה"ל  או לפחות לאלוף פיקוד. הנצחתו שנים ספורות לאחר מותו של גלוברמן נערך לזכרו  ועל שמו ביגור ביוזמתו של מפקד סיירת צנחנים  יאיר פלד ז"ל שהוא קרוב משפחתו של יהושע גלוברמן   "מרוץ הקפת הכרמל" שהפך למסורת ונערך מידי שנה .המרוץ  הקיף את הכרמל מיגור עד יגור באורך של 80 ק"מ. השתתפו בו עשרות רצים ורצות.מאז שנות ה-70 הופסק קיום המרוץ ויש המצרים על הפסקתו . בשנת 2000 הוסב שמו של בסיס הטירונים בניצנים ל"מחנה יהושע", על שמו של יהושע גלוברמן.  כמו כן  נקרא על שמו בית הספר היסודי "בית יהושע" הממוקם בישוב נשר .וכן רחוב בשם אלוף יהושע גלוברמן הממוקם במרומי הכרמל, בסביוני דניה. בתו אילנה בורשטיין מספרת: "אני בחרתי את הרחוב, עם הנוף המדהים, כאשר כל עמק זבולון ועמק עכו פרוס לפנינו כעל כף היד. הבחירה לא הייתה מקרית אלא מכוונת. יהושע היה מפקד גוש זבולון, והנה הוא לפנינו. באופק ניצבים שרשרת הרי הגליל המערבי על יישוביה וגם חניתה נראית ברור ביום בהיר".     משפחתו הוריו  של יהושע גלוברמן שלמה וברכה אסתר  עלו לארץ והתגוררו  אף תקופה מסויימת ביגור  . האב שלמה כך מספרת לי אילנה בורשטיין התגורר תקופה מסויימת  בעיר העתיקה בירושלים.. הוא נפטר בתל אביב 8 שנים לאחר נפול בנו. בעיתון "דבר" מתאריך 15 בדצמבר 1955 מתפרסמת ידיעה ובה נאמר: "בשיבה טובה נפטר אתמול ר' שלמה גלוברמן, אביו של יהושוע גלוברמן,איש יגור ממפקדי "ההגנה" אשר נפל במילוי תפקידו בחנוכה לפני שמונה שנים. בן 92 היה במותו. ארונו יובא היום לקבורה בבית הקברות במשק יגור. ההלוויה תצא מבית הכנסת "אהבת חסד" ברחוב עמק יזרעאל פינת רחוב אברבנל בת"א. המנוח הניח משפחה ענפה. עיתון "הצפה" מפרסם ב-14בדצמבר ידיעה דומה ומציין כי שלמה גלוברמן היה רב ותלמיד חכם  שהוסמך לרבנות על ידי  הרב דוד פרידמן מפינסק קרליין  והרב  י.ד סולבייצ'יק מבריסק. הוא  ביקש  לקברו בבית העלמין ביגור ליד קבר בנו  יהושוע  ואכן הוא קבור  כמה עשרות מטרים מקבר בנו .אימו של יהושע ברכה אסתר נקברה בבית העלמין הישן של יגור. רעייתו של יהושע גלוברמן  בריינה עבדה ביגור כגננת ובהמשך כמורה ואם בית לילדים בחברות נוער ואנשי האולפן המגיעים ליגור. היא נפטרה ב-18.5.1987 והובאה לקבורה בקיבוץ יגור.שני הוריה של ברינה, מרים ומאיר טרקל קבורים אף הם בבית העלמין ביגור. בתו של יהושוע גלוברמן ,אילנה גלוברמן- בורשטיין אף היא אשת חינוך.  תושבת חיפה  שלחה לי חומרים רבים על האיש ופעלו. היא ובעלה המנוח יעקב בורשטיין פעלו לא מעט להנצחתו של האלוף יהושע גלוברמן ופועלו שנשכח עם השנים, ולא תמיד, כך אומרת לי אילנה, קיבלו את הסיוע והתמיכה הראויים  מרשויות המדינה. דרור גלוברמן -קרוב משפחה  גם העיתונאי  ואיש הטלוויזיה דרור גלוברמן נימנה על צאצאי משפחתו של יהושע גלוברמן .דרור כותב לי: " האלוף יהושע גלוברמן היה בן דוד ראשון של סבא שלי, שגם שמו יהושע גלוברמן. יהושע  נולד למשפחה ברוכת ילדים -9 ילדים .סביר להניח כי  חיים בארץ צאצאי משפחה  נוספים. אולם לא הצלחתי לאתרם.   כתבה נוספות של כותב זה: