גינת ישעיהו אביעד בשכונת רחביה ירושלים-מראה כללי דצמבר 2019[צילום:אלי אלון]     נא להכיר: גינת ישעיהו אביעד בירושלים    ברחוב מימיון בירושלים נמצאת גינה ציבורית חביבה בשם גינת ישעיהו אביעד על שמו ולזכרו של ד"ר ישעיהו וולפסברג אביעד רופא ילדים ,הוגה דעות מדינאי ציוני .במתחם הגינה אתר ארכיאולוגי מתקופת החשמונאים -מערת קבר יאסון. סיפורו של המקום.וסיפורו של ד"ר אביעד שעל שמו נקרא המקום. מאת: אלי אלון    צילום של גינת ישעיהו אביעד בשכונת רחביה ירושלים-מראה כללי דצמבר 2019[צילום:אלי אלון]  מי היה ד"ר ישעיהו אביעד  וכך נכתב על  ד"ר ישעיהו  אביעד (ווֹלפסברג) בערך אודתיו בויקיפדיה":  ד"ר ישעיהו אביעד היה רופא ילדים רב הוגה דיעות  סופר ופובלציסט  מנהיגי המזרחי ודיפלומט ישראלי  הוא ו נולד ב-1893 בהמבורג שבגרמניה, למשפחה המיוחסת לשל"ה. קיבל חינוך דתי בבית הוריו. בצעירותו למד בתלמוד תורה עממי, ולאחר מכן בגימנסיה הריאלית היהודית-חרדית ובגימנסיה הממלכתית בהמבורג. בהיותו בן 18 החל את לימודיו בביולוגיה ורפואה באוניברסיטאות היידלברג, וירצבורג וברלין. בה בעת למד גם כן פילוסופיה יהודית וכללית, היסטוריה, מתמטיקה, ספרות ואמנות. במהלך מלחמת העולם הראשונה שימש כרופא צבאי בחזית המזרחית, בעקבותיה השתקע בברלין והחל בעבודתו כרופא ילדים. היה מחברי הוועד המרכזי של תנועת המזרחי וערך את ביטאונה  Die Jüdische Presse. ייצג אותה ואת הפועל המזרחי בכמה קונגרסים ציוניים. בתרפ"ו נבחר לנשיא המזרחי בגרמניה, הוועד הפועל הציוני, הוועד האדמיניסטרטיבי של הסוכנות היהודית והנהלת הקהילה היהודית בברלין.   ב-1933, עם עליית הנאצים לשלטון, עלה לארץ ישראל, ובה המשיך לעסוק במקצוע הרפואה. בארץ ישראל שימש כחבר המוסדות העליונים של הפועל המזרחי, הנהלת מוסד הרב קוק, הנהלת הברית העברית העולמית ובית דין הכבוד של ההסתדרות הציונית. בנוסף היה ממייסדי כפר הנוער הדתי (1938) שעל יד כפר חסידים והיה למדריכו הרוחני. בשנת 1941 היה חבר סיעת "יצירה ובניין" בה היה גם יצחק רפאל.   עם הכרזת האו"ם (ב-1948) נבחר לשמש כנציגה הדיפלומטי הראשון של ישראל בארצות הסקנדינביות. באוקטובר 1956 החל לשמש כציר ישראל בברן שבשווייץ; עם מינויו כציר עִברת את שמו ל"אביעד".בתפקיד זה שימש עד מותו ב-1957.   בספרו "יהדות והווה", יש משום סיכום השקפתו המשלבת בין הגות ליהדות: "היהדות כמכלול ערכי האומה, אמונה, דת, הלכה, מוסר ומחשבה. העם היהודי כנושא תהליך היסטורי מסוים, כולל פרשת יסוריו ופעליו גם יחד. והמדינה כנקודת-מיפגש של כל נתיבי העבר וזרמיו וכנקודת מוצא למהלכי העתיד רבי היעוד והיחול".   בשנת 1955 זכה בפרס כבוד ע"ש הרב קוק, על ספרו "עיונים ביהדות".   אביעד נפטר ב-1957 בז'נבה. נקבר בירושלים. הותיר אישה, שני בנים ובת.   ארכיונו שמור בספרייה הלאומית.

דרג את התוכן: