שימור אתרי מורשת והסטוריה באילת.

אין רשומות לתצוגה

שימור אתרי מורשת והסטוריה באילת

לצפייה במסך מלא

‎1

חברה וקהילה  אילת

0 תגובות   יום רביעי, 15/1/20, 09:50

מטוס במהלך נחיתתו  בשדה התעופה אילת 1970[צילום: משה מילנר לשכת העיתונות הממשלתית ] שימור אתרי מורשת והסטוריה באילת.  שימור ושילוט אתרי היסטוריה ומורשת הם כנראה לא הצד החזק של העיר אילת  נכון לינואר 2020, בחלוף קרוב ל-70 שנה מאז נוסדה, לא שוקם ושומר בפועל וגם לא שולט אף לא אתר היסטורי אחד בעיר (למעט אתר אום רש-רש)  האם ישתנה המצב בשנים הקרובות?  מאת:אלי אלון "מוחקים לנו את זיכרונות ילדותינו וניעורינו">שמואל תגר: אנו עובדים על שורת פרויקטים    אילת נוסדה כישוב אזרחי בשנת 1951. נכון לינואר שנת 2020, אין בעיר הדרומית, למעט אתר אום רשרש, אתר היסטורי שעבר תהליך שיקום ושימור בפועל ושהוצב לידו שלט מורשת רשמי. בעיר אילת כמו ברשויות מקומיות אחרות יש ועדה לשימור אתרים ומבנים עירונית כנדרש בחוק. היא ממליצה המלצות, דנה בהצעות ורעיונות, וזה יפה מאוד ואף יוצאות גם הודעות לעיתונות על שימור מתוכנן, אבל כאמור, בפועל נכון לינואר 2020 במשך כל כ-70 שנות קיומה של העיר לא שוקם, שומר או שולט בשלט מורשת רשמי אף לא אחד מאתריה ההיסטוריים של העיר, למעט אתר אום רשרש שהוא בכלל אתר מורשת לאומי. הרס מבני ואתרי היסטוריה   רבים ממבני הציבור באילת משנותיה הראשונות, נהרסו עם השנים בשם פיתוח כל שהוא ובניהם מלון אילת, בית הדייגים, בתי הממשלה, והמוזאון הימי. ונראה על פניו כי לאורך שנים נושא שימור אתרי מורשת באילת לא עמד בראש מעייניהם של פרנסי העיר, אם כי כבר בסוף שנות ה-60 הייתה קבוצת פעילי שימור ובהם עזרא כהן  ושמוליק תגר שעמדו מול דחפורים שהתכוונו להרוס את מבנה החושה האחרון שנותר באום רשרש. בין אתרי המורשת שנהרסו היו מבנים ואתרים משנותיה הראשונות של אילת שהקימו ובנו בעמל כפיהם מייסדיה וראשניה של אילת, ובהם מבנה השק"ם שעל חוף הים, שזכור מן הסתם לחיילים רבים ששרתו באזור, בית המאפיה הקואופרטיבית הישן בעיר שנהרס לטובת הקמת פרויקט נדל"ן, מבנה התחנה המרכזית הראשון בעיר, הקיוסק המיתולוגי של מוסקוביץ' ועוד. איש לא טרח עד היום להציב ליד אתרי ומבני מורשת אלה, שנהרסו ונמחקו כלא היו, שלט מורשת רשמי ממלכתי מכובד בנוסח: כאן שכן-פעל... ועליו פרטים על האתר בצרוף צילומו, שיספר לדורות הבאים מה היה כאן בעבר. שילוט אתרים זו אחת הדרכים לשימור ההיסטוריה של העיר. אילת שנות ה-70 [צילום: משה מילנר -לע"מ]" מוחקים לנו את זיכרונות ילדותינו וניעורינו" ▪  ▪  ▪   כמה תושבי אילת ותיקים איתם שוחחתי מוחים על הרס מבניה הראשונים ואי שימור אתרי ההיסטוריה והמורשת של העיר. "מוחקים לנו את זיכרונות ילדותינו וניעורינו", אומר אחד מהם. נכון לינואר 2020 נדיר למצא באילת שלט מורשת. סיירתי בעיר לפני שבועות ספורים באתרי שימור פוטנציאלים ולא מצאתי שלט מורשת ולו אחד (למעט אתר אום רש-רש). פעילי שימור באילת אומרים כי למעט אום רשרש שהוא בכלל אתר שימור לאומי, אין בעיר כיום שלטי מורשת. לא יהיה זה מוגזם מלקבוע כי אילת היא עיר שלא משמרת אתריה ההיסטוריים וגם אם פרנסי העיר יכחישו זאת השכם והערב, העובדות הן שבכל שנות העיר לא שוקם בה ושומר בה בפועל או שולט בשלט מורשת ולו אתר אחד (למעט אתר אום רשרש). צריך להודות כי חלק גדול מאתרי ומבני ההיסטוריה והמורשת באילת אינם פסגת היופי ורובם אינם בעלי ערך אדריכלי מיוחד, אבל בהחלט הם בעלי ערך היסטורי ומורשתי ונוסטלגי בתולדות העיר, מספרים את תולדות העיר וראשניה וראויים לשימור ולשילוט. יצוין שאילת היא בין הערים הגדולות בארץ בשטח שיפוטה ויש ברוך ה' בתחום שיפוטה שטחים נרחבים פנויים עליהן ניתן לבנות נדל"ן. מדוע צריך להרוס אתרי שימור ומורשת כדי להקים על חורבותיהם פרויקטים של נדל"ן? שמואל תגר: אנו עובדים על שורת פרויקטים לשימור  שמואל (שמוליק) תגר, מזכיר וחבר הוועדה לשימור אתרים ומבנים שליד עירית אילת במשך שנים רבות, אומר לי כי אינו מסכים לחלוטין עם הקביעה כי אילת אינה עיר משמרת אתריה ההיסטוריים. תגר מספר לי והדברים תועדו והוקלטו והוא התיר לי לפרסמם, כי נושא המלצת ואישור הכרזת פרויקטים לשימור עבר מזמן ואושר בוועדת השימור "אבל לא היה לנו זמן עד לפני 5-4 שנים לטפל בזה בצורה פורמלית כי לשמר אתר עולה הון עתק. "אנו לא יכולים להציב שלטי מורשת לפני שאנו גומרים שימור". תגר מוסיף: "שימור אתרים הוא דבר מורכב ומסובך, המלצות לשימור צריכות לעבור אישורי תב"ע צריך להכין תיק תיעוד שהכנתו נמשכת לפחות שנה ויש להכין תיק שימור והדברים לוקחים זמן". תגר אומר: "אנו עובדים בשיתוף המועצה לשימור אתרי מורשת ובימים אלה אנו עובדים על שלושה פרויקטים לשימור שיסתיימו תוך שנה-שנה וחצי. שלושת הפרויקטים הם: שימור מגדל הפיקוח הישן בנמל התעופה אילת, שימור ארובת-מגדל מפעל הקירור ושימור תחנת השאיבה של חברת מקורות. אחרי שנגמור את הפרויקטים האלה נכנס לשאר הפרויקטים לשימור. שמואל תגר שלח אלי רשימה המפרטת אתרי שימור בעיר שהומלצו לשימור על-ידי ועדת השימור העירונית ומצבם העדכני מבחינת השימור. במקביל עיינתי עיין היטב (גם בין השורות) בפרטיכלים של ועדת השימור העירונית באילת המפורסמים במרשתת האינטרנט וצילמתי אותם. על סמך אלה ומקורות נוספים הבקיאים ועוקבים אחר נושא השימור באילת אני מביא בפניכם רשימה של אתרי שימור בעיר אילת. חלקם נהרס אף לפני שנים ספורות וחלק מאתרי השימור לא ישומרו ולא מומלצים לשימור בשל אי-חשיבות או משום שנהרסו או בשל סיבות נוספות. חלק הומלצו לשימור, הוכרזו בוועדת השימור ונמצאים בהליכי שימור ויש לקוות שיושמרו בקרוב ויוצב לידם שילוט מורשת. [חזיתו המזרחית של בית פיליפ מוריי באילת.צילום: אלי אלון]בתמונה רשימת אתרי השימור באילת.  "בית ווליאמס" - מבנה האבן ההיסטורי השוכן בפתחו של נחל שלמה, הוא המבנה הישן ביותר הקיים באילת. נבנה ב-1931 והיה ביתו של הגאולוג ואיש המודיעין הבריטי לאונארדס ווילאמס. בשנת 1948, מספרים כי כאשר הוכרזה עצמאות מדינת ישראל, וויליאמס נמלט בחיפזון לירדן על סיפון סירת החתירה שלו. לאחר הקמת המדינה התגוררו במבנה דייגים. הבניין הוא בניין מקורי וכיום משמש כבנין צימרים בבעלות פרטית. בפרטיכל ישיבת ועדת השימור העירונית שנערכה ב-2008 בראשות ראש ועדת השימור מאיר יצחק הלוי ראש העיר המכהן, מצוין במפורש כי הוועדה ממליצה לשמר את "בית וילאמס" ולהכריז עליו כבית לשימור. אולם בישיבת הוועדה מיום 17 ביולי 2014 הוחלט לבטל את ההכרזה וכך נאמר בפרטיכל הישיבה ביולי 2014: "הוועדה ממליצה לבטל ההכרזה על בית ווילאמס, ולקבל חוות דעת משפטית מהיועצת המשפטית של העירייה וקיום מפגש עם בעל הנכס לשמיעת דעתו". במילים אחרות ללא הכרזת שימור יכולים כיום למעשה בעלי "בית וילאמס" שהוא מבנה היסטורי להרחיבו, לבנות עליו קומות, לשנות את צביונו המקורי ואף להרסו. בית פליפ מוריי - בית תרבות השוכן עד היום במרכזה של אילת נחנך בסוף שנות ה-50 והיה במשך שנים רבות בית תרבות מרכזי וראשי של העיר אילת הבית בעל ערך אדריכלי והיסטורי רב, מוכרז לשימור אך בפועל לא נעשו בו עבודות שימור. ביקרתי בבית פיליפ מוריי בימים אלה. המבנה המיוחד בצורתו האדריכלית שומר פחות או יותר בחזותו החיצונית על המראה המקורי שלו. אולם, בפנים המבנה נעשו עבודות שיפוצים (שלא קשורות לשימור) ופנים המבנה שונה ללא הכר מכפי שהיה במקור. פעילי שימור תובעים להחזיר את מראה פנים בית פיליפ מוריי לקדמותו ולשמור על מראו וצביונו המקורי בבחינת להחזיר עטרה ליושנה. מגדל הפיקוח הישן - ממוקם בנמל התעופה באילת בפינת שדרות התמרים וכביש 90, וניתן לראותו מהכביש העובר ליד שדה התעופה. הומלץ על-ידי ועדת השימור כמבנה לשימור. המגדל נבנה בשנות ה-50. יש הטוענים כי נבנה בתחילת שנות ה-60. החליף אותו כעבור מספר שנים מגדל פיקוח חדש. האמפיתיאטרון העירוני - ממוקם ליד מלון 'דורטל סול', הוקם בסוף שנות 50 וקיים עד היום. במשך שנים רבות עומד במצב נטוש ומוזנח. שימש עד תחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת כמקום מרכזי למופעי תרבות וזמר.באמפיתיאטרון נערכו  חלק ניכר מהאירועים העירוניים והממלכתיים באילת.עצרות וכינוסים ועוד כהנה וכהנה  מיטב האמנים והלהקות הופיעו על במתו, והוא שימש באופן מסורתי כמקום למופעי סיום של תלמידי בתי הספר העיר. ככל הידוע לי, אתר האמפיתיאטרון נמצא בבעלות העירייה ושיקומו ושימורו לא כרוך בהשקעה גדולה מאד. למרות זאת באופן מתמיה ועדת השימור החליטה בשלב זה לא להכלילו ברשימת האתרים המומלצים לשימור וקבעה כי הוועדה תקיים סיור באמפיתיאטרון העירוני ותדון בהמשך מה לעשות בו. שמואל תגר אומר לי כי יש בעיה עם נושא החנייה לאלפים שיגיעו לאמפיתיאטרון אם אכן ישוקם. "בית הליכוד " - בית טיפוסי הראשון של השכונה הראשונה בעיר. בישיבת ועדת השימור מספטמבר 2008 ממליצה הוועדה השימור העירונית לשמרו וכך נכתב בפרטיכל הישיבה "הבית מושלם מבחינת מבנהו המקורי ובעל חשיבות מבחינה היסטורית. מומלץ לשמר ולהשתמש בו לצרכי ציבור. שנים ספורות לאחר שהומלץ לשימור על-ידי הוועדה "בית הליכוד" נהרס. "בית המאפיה" - מבנה המאפיה הקואופרטיבית ים סוף פעלה בעיר אילת שנים רבות. במאפיה היה פתח דרכו מכרו לחם לתושבים. מבנה ללא ערך אדריכלי מיוחד בעל ערך היסטורי חשוב בתולדות העיר. גם הוא נדון בישיבה ועדת השימור כמיועד לשימור אך כעבור זמן מה נהרס לטובת פרויקט נדל"ן באישור העירייה. רבים מתושבי העיר עבדו במקום וגם ילדים ובני נוער לא פעם בילו את לילותיהם במאפיה בעבודות בחופשות מהלימודים. "בית התוף בנמל הראשון" - מהמבנים הראשונים בנמל אילת נבנה בשנות ה-50 (כיום נמצא בתוך הנמל הצבאי) - מוכרז-מומלץ לשימור. בית החמרה - מבנה ברחוב שד התמרים בנוי מלבני בוץ בשד התמרים באילת. ארובת (מגדל) הקירור - בבית החרושת לקרח (ליד בית המאפיה שנהרס לטובת פרויקט נדל"ן). הארובה תנוסר ותועבר בשלמותה ממקומה הנוכחי למרחק 14 מטרים ותוצב בכניסה לפרויקט הנדל"ן שמוקם על חורבות המפעל שנהרס. תחנת השאיבה של "מקורות" - ממוקמת בחוף המערבי בין חוף הדקל לחוף החשמל. הוכרזה לשימור ולדברי שמואל תגר מתבצעות עבודות שימור במקום כמו ניקוי השטח ועוד. מגדל המתכת במפעל 'שמן דקלים' ממוקם בסמוך לחניוני הרכבים של הנמל - הומלץ לשימור על-ידי ועדת השימור. "הבית המדברי" - בית ייחודי באילת בצורתו ותיכנונו שנבנה בתחילת שנות ה-70. ועדת השימור לא המליצה בשלב זה להכריז עליו כבית לשימור, לא קבעה עמדה בנושא והמליצה לשמוע את חוות דעתה של היועצת המשפטית לעירייה ולקיים מפגש עם בעלי הנכס. "מרכז רכטר" - מרכז המסחר והבילויים של אילת בשנות ה-60-90 עעל אף היותו מקום חשוב בתולדות העיר החליטה הוועדה לא להכריז עליו בשלב זה כאתר לשימור והמליצה להביאו לדיון מחודש רק לאחר קבלת חוות דעתה של היועצת המשפטית לעירייה וקיום פגישה עם בעלי האתר. אתר מרכז רכטר ראוי לשימור מבחינת ערכו ההיסטורי. מבחינת תולדות העיר לא ברור מדוע ולמה החליטה ועדת השימור לא להמליץ ולהכריז עליו כאתר לשימור. שלטי מורשת     ועדת השימור העירונית המליצה בישיבתה מיולי 2014 להציב שלטי מורשת-שלטי הנצחה עם הסבר על האתר בצירוף צילום שלו במקומות הבאים במקום שבו שכן בעבר השק"ם הצבאי על חוף הים (שנהרס), סמוך למבנה בית הספר 'אלמוג', שהיה בית ספר הראשון באילת ליד 'בית הספן' בשכונת יעלים. נכון להיום בחלוף כ-5 שנים עדין לא הוצבו שלטי מורשת אבל יש להניח שבעתיד הקרוב אכן יוצבו שלטי מורשת. כל בר דעת מבין שנושא שימור אתרי מורשת באילת לא טופל כראוי במשך שנים רבות אבל יש לקוות שהדברים ישונו בעתיד הקרוב ואתרי מורשת והיסטוריה בתולדות העיר שעדיין לא נהרסו ישומרו ויהיה ניתן לראות ברחבי העיר אילת גם שלטי מורשת.

דרג את התוכן:

0