הגן הבוטני הלא ידוע באורנים

הגן הבוטני במכללת אורנים שליד קריית טבעון, הוא מן היפים והוותיקים בגנים הבוטניים בארץ, ולא מכבר חגג 60שנה להקמתו. רבים מכלל הציבור הרחב, כולל מטיילים מושבעים, אינם יודעים כלל על קיומו. ומעטים יחסית ביקרו בו. כתבה זו באה לעשות היכרות עם גן לא ידוע זה .

מאת:אלי אלון

בפאתי מכללת (סמינר) אורנים שליד קריית טבעון, שוכן "הגן הבוטני אורנים". הוא משתרע על שטח נרחב של כ-40 דונם. הגן הוא פנינת טבע קסומה ומכיל מאות מיני צמחים, חלק מהם הנמצאים בסכנת הכחדה.

בשנת 2008, הוכר הגן יחד עם עוד חמישה גנים מרכזיים בארץ, כגן בוטני מוכר באופן רשמי, במסגרת חוק גנים בוטניים, תשס"ו .

הגן הבוטני כולל צומח ים תיכוני בדגש על חורש טבעי, צמחי מים, נאות מדבר וחולות. הוא מתוכנן בגישה אקולוגית ופועל כיום בעל ממשק בר-קיימא. הגן משמש למטרות מחקר ולימוד, למורים, סטודנטים, ולבני נוער, ובנוסף מהווה מקלט למינים רבים של צמחים הנמצאים בסכנת הכחדה וגם לבעלי חיים. במסגרת הגן הבוטני הוקמה ב-2011 קבוצת מתנדבי הגן, ונערכת במסגרתו פעילות לימודית מגוונת קורסים, טיבוע ציפורים, חוג טבע לנוער ועוד, נבנה מאגר מידע מקצועי של הצמחים ובעלי חיים בגן.

ביקרתי בימים אלה בגן הבוטני באורנים ושוטטתי בין שביליו וחלקותיו. הגן מחולק לחלקות שכל אחת מהן מייצגת בתי גידול או סוגי צמחים הקיימים בארץ. הנה כמה מהן: חלקת החורש הים תיכוני, חלקת צמחי נחל וביצה, חלקת צמחי חולות וחוף ים, בתי גידול לחים ועוד, כן יש חלקות של צמחי תבלין ומרפא, צמחי בצל ופקעת (גיאופיטים), צמחים בשרניים (סוקולנטים), צמחים מטפסים, דקלים, חלקת עצי שבעת מינים, ארבורטום - אוסף של מיני עצים שהובאו לכאן ממקומות שונים בעולם ועוד.

הגן מציג נושאים נוספים דוגמת צמחים מושכי פרפרים. מחלקה זו נועדה להדגים מגוון צמחים עבור גינה ידידותית לפרפרים. נשתלו בה צמחים המהווים מקור צוף להזנת הפרפרים וצמחים פונדקאים, המשמשים מקום הטלה לנקבות של מינים שונים של פרפרים לצורך הקמת דור המשך קיימת גם, חלקת צמחים מושכי דבורים,"קיר השרכים" ועוד ועוד. בגן זה נשמרים ומוצגים גם כ-100 צמחים בסכנת הכחדה מצמחית הבר הארץ-ישראלית.

"שביל השירה"

ב-2009 הוקם בגן בשיתוף החוג לסיפרות והחוג לאמנות במכללת אורנים, "שביל השירה". עשרות שירים עברים ושירים מתורגמים העוסקים בנושאי טבע ויחס האדם לטבע – הודפסו על גבי שלטי זכוכיות מתכת ועץ בגדלים שונים. ופוזרו בין שבילי הגן ויצרו בתוכו "מסלול שירה". השביל מהווה מיזוג של שירה, אמנות וטבע.

ב-2012 הוקם בגן שביל הביומקרי הראשון מסוגו בישראל. זהו שביל ייחודי, הראשון בישראל, הכולל תשע תחנות הסבר והפעלה על פיתוחים טכנולוגיים לצד האורגניזמים (צמחים ובעלי חיים) שהיוו מקור השראה לפיתוחים אלו.

ב-2016 הושק על גבעה בקצה הגן הבוטני, קיר אמנים הצופה על הר הכרמל ועל שדות קיבוץ שער העמקים. 'הקיר', הוא בגובה 2 מטרים. על הקיר מוצגות עבודות אמנות עכשוויות. כדי להגיע לקיר יש לעבור דרך מגוון הצמחים הגדלים בגן הבוטני תוך חשיפת קסמו ויופיו של המקום.

קברו של יהושע מרגולין בגן הבוטני באורנים [צילום: אלי אלון]

קבר יהושע מרגולין-"הדוד יהושע"

בשטח הגן מצוי קברו של המורה, המחנך וחוקר הטבע, יהושוע מרגולין אחד ממייסדי החינוך להכרת הטבע של ארץ- ישראל. הוא נולד ב-1877 בעיירה-כפר הורוריץ, ברוסיה. ב-1909 עלה לארץ והחל לחנך ילדים ביפו להכרת ואהבת הטבע, מתוך הכרה כי זהו צורך חיוני לחיזוק הנוער לשורשיו בארץ. משנת 1924 שימש כחמש שנים מורה "במקווה ישראל" והפך את המקום לאכסניה של לימודי טבע ומולדת. כשעזב את מקווה ישראל היה למורה נודד בין בתי ספר שלימד טבע בקיבוצים ובמושבים בעמק יזרעאל . הוא גרס כי בוטניקה וזואולוגיה גם אם ישנם ספרים יש ללמוד בטבע מחוץ לכיתה.

בשנת 1931 הקים בתל אביב על שטח שהקצתה לו עיריית תל אביב ברחוב יהודה הלוי, 12 את המכון הביולוגי-פדגוגי שכלל פינת חי וגן בוטני קטן, שהיה הגרעין לבנייתו של הגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב. בתקופת שהותו בתל אביב כתב מרגולין רשימות וסיפורים רבים לילדים, בהם תיאר את טבע הארץ ונופיה, כמו-כן חיבר ספרי לימוד. הוא עצמו היה ערירי וכונה על-ידי הורים וילדים "הדוד יהושע".

מרגולין ראה ברעיון ההתיישבות החקלאית התגשמות החזון של זיקת העם לאדמתו. הוא פעל ועודד הקמת סמינר למורים של התנועה הקיבוצית, בעמק יזרעאל או בעמק זבולון. אף נרכש בחייו שטח על גבעת אורנים ביער אלכסנדר לשם כך, אולם מרגולין לא זכה לראות בחייו בהקמתו של הסמינר עליו כה חלם. בספטמבר שנת 1947 נפטר והוא בן 70 בצוואתו ביקש לקברו בשטח הגבעה בו תוכנן להקים את הסמינר. ביום השלושים למותו הונחה אבן הפינה לסמינר - ביה"ס לחינוך של התנועה הקיבוצית ביער אלכסנדר סמוך לקברו (כיום מכללת אורנים). על מצבת קברו חקוקות מילים שכתב: "את רעבוני וצימאוני לאדמת ישראל לא אשבור ולא ארווה עד אשר אשוב אליה ואנוח בחיקה מנוחת עולמים".

בריכת המיים בגן הבוטני באורנים [צילום :אלי אלון]

היסטוריה של הגן

על תולדותיו של הגן הבוטני אורנים אני למד מאתר מכללת אורנים . הגן הוקם בשנת 1958.אחד ממייסדיו היה המורה לטבע אליהו אלמן חבר קבוץ שריד, שבמשך כ-25 שנה עבד באורנים והיה המנהל הראשון של הגן הבוטני. שותף פעיל להקמת הגן היה שמואל אושרוב, אשר בנוסף לעבודתו בהוראת הבוטניקה בסמינר אורנים פעל גם בהכנת היסודות הבוטניים לגן על ידי איסוף זרעי צמחים, בצלים ופקעות מהבר ומהתרבות, רובם במהלך סיורי הטבע עם הסטודנטים בסמינר.

באותה תקופה השתרע הגן על שטח של כ-20כ- דונם וכלל 850 מיני צמחים.

במלאת 20 שנה לגן, מירב הצומח בו היה החורש הטבעי שאף עובה ע"י נטיעת עצים ושיחים מהכרמל והגליל העליון.

בשנת 1982 במלאת 25 שנה לגן הוקמה חלקת תצפית ארצית לאקלום עצים (הארבורטום) בפיקוח של ד"ר ישראל גלאון ממשרד החקלאות. יותר מ-120 מיני עצים נטעו במדרון הצפון מערבי.

בשנת 1987 מונה יוסי סיוון למנהל הגן במקומו של אלמן שפרש.

לאורך שנים ידע הגן שנים קשות .הוא היה שומם יחסית ובעל פעילות מצומצמת במשך שנים לא מעטות

בשנת 2007, בעקבות קשיים תקציביים החליטה הנהלת המכללה לסגור את תקציב הגן והעובדים בו פוטרו. התנגדות נמרצת של מורי הביולוגיה הובילה לחידוש הפעילות בשלבים וד"ר מיכל גרוס (מוקי) קבלה את תפקיד ניהול הגן הבוטני.

לפתוח יותר את הגן לציבור הרחב

ד"ר מיכל גרוס, מנהלת הגן הבוטני הנמרצת, קידמה ופיתחה את הגן. בשיחה איתי היא אומרת כי אלפים ובהם בני נוער רבים, פוקדים מדי שנה את הגן. אולם משיחות עם שכנים לגן ויידע אישי, יחסית מעטים מבקרים בו לאורך השנים. חובבי טבע רבים ומטיילים מושבעים איתם שוחחתי לא יודעים כלל על קיומו של הגן, וראוי לפתוח את הגן יותר לציבור הרחב ולפרסם דבר קיומו לכלל הציבור חובבי הטבע ברחבי הארץ. נכון זה "כאב ראש" ודורש משאבים לקלוט מאות רבות של מבקרים, אבל רק כך כמשנתו של חוקר הטבע יהושוע מרגולין שקבור במקום מקרבים תושבים הורים וילדים לטבע לצומח ולחי.

הכניסה לגן לבודדים (לא בקבוצות גדולות) אינה כרוכה בתשלום. פעילות הגן הבוטני נתמכת על-ידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר, באמצעות מועצת הגנים הבוטניים, בהתאם לחוק הגנים הבוטניים תשס"ו (2006) והוא משאב טבע השייך לכל אזרחי ישראל ונתמך גם מכספיו. ראוי שחובבי טבע ידעו עליו ויבואו לבקר בו וליהנות ממנו.

אלי אלון-עיתונאי

יום שני, 6 ביולי 2020