תל עפולה הפך לגן ציבורי
אין רשומות לתצוגה
תל עפולה הפך לגן ציבורי
![]() תל עפולה המשופץ [צילום: אלי אלון] תל עפולה הפך לגן ציבורי
תל עפולה - תל עתיקות המצוי במרכזה של העיר עפולה ברחוב ברכאן, ובו כעשר שכבות המעידות על יישוב כמעט רציף בן אלפי שנים של העיר,שופץ באחרונה ושונה ללא הכר והפך לגן ציבורי כולל גן משחקים.
מאת:אלי אלון
בלב העיר עפולה ברחוב ברכאן, נושק לבתי תושבים, נמצא תל עפולה - תל עתיקות ובו כעשר שכבות המעידות על יישוב כמעט רציף בן אלפי שנים של העיר למן התקופה הכלכוליתית המאוחרת ועד לתקופה ימי הביניים. שנים רבות עמד זה אתר מוזנח ושומם,רק מעטים פקדו אותו, מטיילים שהגיעו לעיר לרוב פסחו עליו ואני מניח שאף רובם אינם יודעים כלל על קיומו. בימים אלה נשלמו עבודות פיתוח נרחבות באתר. מי שביקר בו בעבר ויבקר בו כיום לא יכירו. במסגרת עבודות "השיקום" והפיתוח של התל נסלל במתחם התל שביל העולה לפסגת התל. על התל וסביבותיו ניטע גן ציבורי וכל שטח פסגתו רוצף במרצפות ועליו הותקנו ספסלי ישיבה מוצלים.בצידו המזרחי של התל הוקמו מתקני משחקים ושעשועים לילדים . יש המברכים על השינוי שעבר האתר, ואומרים כי האתר הוא כעת יפה יותר , נגיש לציבור ו"פרקטי" יותר, אחרים טוענים כי כתוצאה מעבודות הפיתוח הנרחבות שבוצעו בו, ושינוי מראהו וחזותו עד כמעט בלי הכר, איבד האתר ההיסטורי החשוב לא מעט מצביונו המקורי, והשוהים במקום לא מרגישים שהם נמצאים בתוך אתר היסטורי אלא בגן ציבורי עשוי אבן.- נושא מורכב ולא פשוט.
ביקרתי בימים אלה באתר הארכיאולגי הוא משולט בצורה יפה ומפורטת. בעזרת השילוט ומידע אישי בארכיאולוגיה מבקש אני להביא את סיפור תולדותיו של המקום שדומה כי רק מעטים מכירים
תל עפולה לאורך ההיסטוריה עפולה שוכנת במרכז עמק יזרעאל ,חבל ארץ בעל חשיבות רבה הן בשל אדמותיו הפוריות והן הודות לדרך העוברת דרכו (מערב מזרח) ומחברת בין ישור החוף לבקעת הירדן . בסמוך לתל עברה דרך הים הקדומה ,הדרך הראשית שחיברה בין מצריים לבבל ואשור.
הישוב הקדום התרכז בתל ששטחו כשלושים דונם וממוקם כיום במרכז העיר עפולה .מהתל העתיק נותרה רק גבעה קטנה ,זכר לפסגתו הדרומית .בשטח הנותר נבנו בתי העיר החדשה. החפירות בתל חשפו שרידי הישוב שהתקיים כמעט ברציפות במשך אלפי שנים מתקופת הברונזה הקדומה (לפני כ5500 שנה) עד לתקופה הממלוכית (לפני כ500 שנה )
התל התגלה בשנות ה-20 של המאה העשרים התל התגלה בשנות ה-20 של המאה העשרים . בראשית המאה ה-20 שימשה הגבעה כמזבלת הכפר הערבי אל עפולה ששכן במקום ו-ב1925 נקנו אדמות המקום בידי חברה קהילת ציון האמריקאית שיזמה את הקמת וישובה של עפולה, תושביה הראשונים של עפולה, שהחלו להתיישב במקום ב-1925, הבחינו בשרידים של מבנים עתיקים באדמת התל. העניין דווח למחלקת העתיקות של ממשלת המנדט הבריטי. בשנת 1926 הגיעו למקום חבורת חוקרים ואנשי המחלקה לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, בראשותו של הפרופסור אלעזר ליפא סוקניק אביו של יגאל ידין, וביצעו במקום במשך כשלושה שבועות חפירות, ואז נתגלה כי הגבעה היא למעשה תל עתיקות. על התל נתגלו שרידי מצודה/מבנה עתיק מימי הביניים, שחלק מקירותיה עשויים סרקופגים (ארונות קבורה) עתיקים מאבן, חלקם מעוטרים, ושייכים למאות השנייה עד הרביעית לספירה. החופרים חשפו בתל קברי אדם, שרידי גת וחרסים שונים ובהם להבי מגל וראשי חצים המעידים על קדמוניותו של היישוב. סוקניק שב וביצע חפירות בתל בשנים 1931 ו-1937 ולאחר מכן בוצעו במקום בשנות ה-50 חפירות בידי ארכאולוגים נוספים. בחפירות אלו נתגלו ממצאים נוספים ובהם בית קברות מתקופת הברונזה התיכונה ובקברים נמצאו קנקנים, קדרות וקערות מחרס. באחד הקברים נתגלתה צלמית - פסלון קטן ממדים בצלם אדם. בסך-הכל נתגלו בתל שנקרא לימים "תל עפולה" עשר שכבות, זו מעל לזו, החל משלהי ראשית התקופה הכלכוליתית (ראשית התקופה הכנענית) ועד לימי הביניים.
ב-1999 וב-2005 בוצעו במקום על-ידי רשות העתיקות חפירות נוספות ונתגלו שרידי יישוב מן התקופה הרומית, קירות, רצפות אבן ושברי כלי חרס רבים מתקופת הברונזה הקדומה. ריצפת תל עפולה לאחר השיפוצים [צילום:א .אלון ספטמבר 2018]
התקופות השונות בתל עפולה בתקופת הברונזה והברזל ( משנת 3500 עד 700 לפסה"נ לערך) התרכז הישוב בשטח התל . מהתקופה ההלניסטית ואילך (מסוף המאה הרבעית עד המאה הראשונה לפסהנ) הישוב גדל והתרחב .בתקופה הרומית ובמיוחד בתקופה הביזנטית (מהמאה הראשונה לפסה"נ עד המאה השישית לסהנ ) התפרש הישוב לשטחים שסביבו ,בעיקר למערב ולדרום . באיזורים אלה נחשפושרידי שכונות מגורים ורחובות מרוצפים.כמו בכל תל ארכיאולוגי נבנו המבנים בכל תקופה על חורבות אלה שקדמו להם .גם המודה כאן נבנתה על חורבות המבנה התוארך למאות השביעית -שמינית לסה"נ . המצודה והשער בתל
המצודה הוקמה בפסגת התל הדרומית בתקופה הצלבנית או בראשית התקופה הממלוכית 1100-1300 ושלטה על הדקך שעברה בסמוך היא נבנתה מאבני גזית גדולות ובקירותיה שולבו שני ארונות קבורה רומיים (סרקופגים)בשער הכניסה מזוזת אבן מסותתות בקפידה וסף רחב שבו פותות (שקעים) לצירי הדלתות שנפתחו כלפי פנים. קורת עץ עבה אפשרה את חסימת הדלתות מבפנים. סרקופגים בקירות המצודה
בקירות המצודה שולבו ארונות קבורה רומיים (סרקופגים) מן המאות השניה -הרבעית לסהנ בשימוש משני סרקופג הנגזר מהמילה סרקופגוס ביוונית שפרושה אוכל הבשר הוא מכל אבן ששימש כארון קבורה,שיטת קבורה זו רווחה מאד בארץ ישראת בתקופה הרומית . שימוש משני בחלקי מבנים עתיקים לבניה ולעיטור נפוץ מאד בתקופה הצלבנית והממלוכית וניתן לראותו גם בפינות המצודה הצלבנית בציפורי
ריצפת פסיפס מתל עפולה .
בחפירה הצלה שנערכה ב2015 מדרום לתל עפולה נחשף מבנה מגורים גדול ובו חדרים אחדים שהוקם ככל הנראה במאה הרביעת או החמישית לסה"נ באחד החדרים התגלתה מונחת מעל ריצוף אבן רצפת פסיפס צבעונית ![]() תל עפולה המשופץ [צילום:אלי אלון] |
פורסם על ידי אלי אלון-עתונאי @ יוני 26, 2020
0 תגובות
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה
הירשם תגובות לפרסום [Atom]
<< דף הבית