סיפורו של קולנוע "שבח"-אוריה בבני ברק
סיפורו של קולנוע שבח-אוריה בבני -ברק
0 תגובות יום שלישי, 20/2/18, 15:18
![]() רחוב מימון בבני ברק , על שטח המבנה הגדול תלמוד תורה, שכן קולנוע אוריה-שבח[צילום: אלי אלון] סיפורו של קולנוע "שבח"-אוריה בבני ברקבית קולנוע אוריה -שבח בבני ברק היה הידוע והבולט שבין בתי הקולנוע בעיר.
מאת:אלי אלון ▪ ▪ ▪ השנה היא 1944 בני ברק בת 20. תושביה באותן שנים המבקשים לצפות בסרטים נאלצים לנסוע מחוץ לעיר ,לתל אביב ,לרמת גן ומקומות נוספים . אולם בשלהי שנה זו בנובמבר 1944 מתבשרים התושבים כי בעיר בני ברק נפתח בשעה טובה בית קולנוע להזכירכם באותן שנים בבני ברק התגוררו אוכלוסיה מעורבת חרדים דתיים לאומיים וגם חילונים. וכך מדווח עיתון "הצופה" בגיליונו מיום2 בנובמבר 1944 על פתיחת בית הקולנוע: "נפתח קולנוע בבני ברק באולם "בית הפועלים" שהושכר למטרה זו והותקן לקולנוע יפה המכיל 200 מקומות ישיבה. עד כה הציבור המבקר בקולנוע היה זקוק להיטלטל עד לרמת גן. המועצה (מועצת בני ברק א.א) עזרה לבעל הקולנוע להשגת הרישיון". בית הקולנוע נפתח בשלהי שנת 1944 ונקרא תחילה "קולנוע אוריה". בהמשך שונה שמו לשבח הוא שכן במבנה קטן ולו גג רעפים אדום, ברחוב העבודה (לימים רחוב מימון) בשכנות לסניף "הנוער העובד והלומד" מול בי"ס מעלות. מבנה בית קולנוע שבח-אוריה היה שייך להסתדרות-מועצת הפועלים המקומית וכונה "בית הפועלים". זיכרונות נוסטלגיים מבית הקולנוע רבים מקרב תושבי בני ברק ובעיקר צעירים ובני נוער שהתגוררו בעיר באותן שנים ביקרו בבית קולנוע אוריה שבח ולעתים אף יותר מפעם אחת. לרבים מהם זיכרונות נוסטלגיים יפים מבית הקולנוע על-אף שעל-פי עדויות, חווית הצפייה בבית קולנוע זה לא הייתה מענגת במיוחד. שכן היה זה בית קולנוע קטן יחסית, לא מרווח, כיסאות העץ היו חורקים ולא נוחים. בבית בקולנוע מעולם לא היה חימום בחורף. בקיץ החם הסתובבו מעל הראשים מאווררי כנף, שספק אם הועילו הרבה להפגת החום. "מאווררי הענק בשבח יותר קרקרו מאשר קיררו" סיפר לי תושב בני ברק לשעבר שביקר לא פעם בבית הקולנוע . כמו בבתי קולנוע רבים באותה תקופה גם הצופים בקולנוע אוריה-שבח ראו לא פעם סרטים כשהתרגום הנלווה אליהם, רץ על רצועה נפרדת לצד המסך וכל קשר בין התרגום לדיבור היה מקרי בהחלט, פעם רץ קדימה פעם נתקע. מפעם לפעם סרט הפילים לא נתקע אלה היה נקרע ממש ולעיתים דווקא בקטעים הכי מותחים של הסרט, ומיד לאחר מכן היית שומע שאגות מחאה וקולות רוטנים של הצופים. הא.... הסרט היה מופסק לכמה דקות. כשחודשה הקרנת הסרט לאחר שהמקרין חיבר ("הדביק") את סרט הפילים הקרוע, לא תמיד שמו לב הצופים, כי המקרין "דילג", על קטע מהסרט. כמו בבתי קולנוע רבים בארץ באותן שנים גם בקולנוע שבח הייתה נהוגה במהלך הקרנת הסרט תופעת "גלגול בקבוקים" מחלקו העליון של האולם,על-ידי "פושטקים" והיו גם בבית קולנוע זה כמו בבתי קולנוע אחרים בארץ הצעקות המסורתיות "מאחוריך טרזן". ![]() מבנה בית ספר משואות בבני ברק צמוד מזרחית לו שכן קולנוע אוריה [צילום: אלי אלון] מבחר סרטים בקולנוע שבח (שבח), הוקרנו סרטים ממבחר וממגוון סוגים ובהם: סרטי ילדים, סרטי מתח ומלחמה, מערבונים, סרטים ישראלים, סרטים קלאסיים. ההצגות היומיות החלו לרוב אחר-הצהריים וכמובן נערכו הצגות ערב וגם במוצאי שבתות. עברתי על ארכיונים ישנים ומהם אני למד כי בין הסרטים שהוצגו ב"שבח": סרטי טרזן עם ג'וני ויסמלר, סיסי עם רומי שניידר, סרטי קונילמל למיניהם, כיפה אדומה, בן חור, שמונה בעקבות אחד, טוביה החולב, סלאח שבתי, הילד מעבר לרחוב, גבעת 24 אינה עונה,, במבי, זורבה היווני, אי-המטמון, החייל האמיץ שוויק, סלח שבתי, סיניה, השמן והרזה, סרטי נסיכות ואגדות מבית וולט דיסני ועוד רבים. בחלקו האחורי של מבנה הקולנוע, פעל קיוסק שנוהל על-ידי זוג מבוגר בשם שטינמיץ, אשר התגורר במקום , מכרו שם מצופים , טמפו ארטיקים ועוד מיני דברי מתיקה ושתיה. מי שידו הייתה משגת, היה לאחר הסרט הולך לאכול פלאפל אצל בוסי או עזרא כל אחד בתקופתו - שני דוכני פלאפל מיתולוגיים בעיר שבוודאי זכורים לרבים מתושבי העיר. לצד סרטים התקיימו בשבח גם מופעי בידור וזמר והצגות ילדים. . שינוי שם הקולנוע מאוריה לשבח אי-שם בשנות ה-60 עבר קולנוע אוריה לבעלותו של מתתיהו שבח, אשר שינה את שמו לשבח כשם משפחתו . יוסי שליט יודע לספר כי שבח החליף את מכונות הקולנוע הישנות באחרות, "משוכללות" יותר, ובקופה על הכרטיסים ישבה אשתו שהייתה קרובת משפחה של חברת הכנסת לשעבר גאולה כהן. ליד קופת הכרטיסים היה עץ פיקוס עבות ומציל(מלשון צל). שנגדע לאחר שנהרס מבנה בית הקולנוע לטובת ישיבה יוסי שליט שעבד כמקרין בבית הקולנוע מספר כי הלהיט שהוקרן בבית הקולנוע שבח לאחר מלחמת ששת הימים, במשך חודש ימים, שתי הצגות מידי ערב, היה אסופה של "יומני גבע ויומני הרצליה". תושבת בני ברק מספרת, "לא אשכח כל ימי חיי את קולנוע שבח הוא עבורי זכרון ילדות חזק : הייתי בת 6 כשהלכתי בפעם ראשונה לסרט בקולנוע שבח, יחד עם אחי הגדול ועוד ילדים מהשכונה. אימא ציידה אותנו בסנדוויצ'ים להפסקה, אני זוכרת את שם הסרט. היה זה הסרט "עמי ותמי" ואני זוכרת שבכיתי המון כל הסרט". תושבת בני ברק נוספת ל.א שביקשה להשאר בעילום שם מספרת כי הסרט הראשון שראתה בחייה היה בקולנוע שבח היה זה הסרט "קינג קונג ".זה היה סיוט גדול לילדה בת 5". הציירת דינה זילברברג (מימון) אחותה של אשת הפרסום יפית גרינברג, שהתגוררה עם הוריה ומשפחתה בסמוך לבית הקולנוע שבח מספרת: ". אני וחברתי היינו יושבות ורואות בשבח סרטים בלי סוף. זה היה מעיין חלום בהקיץ. לעומת העיר חסרת הנוי והצבע". הדמויות והאווירה בסרטים נתנו לי לימים, לא מעט השראה לציורי" אומרת דינה. בין הבאים לבית קולנוע אוריה- שבח ששכן לא הרחק מישיבות ומוסדות חינוך חרדים בעיר, לא מעט בחורי ישיבה, ידוע שכמה מהם שנתפסו או שהולשן עליהם, "נזרקו" מהישיבה. אירועים וכינוסים לא רק סרטים והצגות נערכו בקןלנוע אוריה שבח לאורך שנות קיומו נערכו בו שורה ארוכה של אירועים וכינוסים. למשל ביום שבת בבוקר 30.3.1946 נערך בקולנוע אוריה כנס הסברה לקראת "המפעל העממי להצלה ועליה - מפעל שמטרתו מבצע גיוס כספים מקרב הציבור ובתי הספר למען העלאת שארית הפליטה לארץ. בליל שבת 16 באפריל 1948 כחודש לפני הכרזת הקמת המדינה נערכה בקולנוע אוריה "עצרת זיכרון לשואה" מטעם מועצת הפועלים המאוחדת. וכך דווח בעיתונות על האירוע "האולם היה מלא עד אפס מקום והבמה הייתה מקושטת בדגלי הלאום. פתח י. זיגלמן וא. בר שלום הרצה על יום המרד. צ.בירנבאום שר משירי הגולה". גם לאחר קום המדינה נערכו בקולנוע אוריה כינוסים ועצרות, לרוב העצרות והכינוסים מפלגתיות וממלכתיות .למשל : ביום חמישי 1 במאי 1952 נערך מטעם ההסתדות הכללית של העובדים בארץ ישראל ב"אוריה" כנס אחד במאי בסימן "עצמאות ישראל - בעצמת הפועל", ביום רביעי 6 ביוני 1951 בשעה 6 בערב, נערכה באולם קולנוע אוריה אירוע "הגרלת דירות במפעל השיכון לוותיקי ההסתדרות בבני ברק. ביום ראשון 3.7.1955 בערב נערכה בקולנוע אוריה "עצרת עם" בהשתתפות שר הדואר ד"ר יוסף בורג, והיו עוד אירועים רבים מסוג זה שהתקיימו בקולנוע אוריה-שבח לאורך שנות פעילותו, וקצרה היריעה מלהזכיר כולן. סופו של בית הקולנוע שנות ה-70 לא הטיבו עם בתי הקולנוע בארץ. הטלוויזיה פרצה לחיינו, שידורי הטלוויזיה הישראלית שהחלו בשנת 1968, השאירו את הצופים בבית והביאו אט אט לסגירתם של בתי הקולנוע וכמו בבתי הקולנוע האחרים גם גורלו של קולנוע שבח לא שפר מספר הצופים בקולנוע שבח בבני ברק הלך והתמעט והעסק נעשה לא כלכלי. מיעוט הצופים ב"שבח" נגרם גם בשל נטישת הציבור הדתי לאומי את העיר בני ברק. גורמים חרדים החלו להתנכל לבית הקולנוע ןכנו אותו בפשקווילים שניתלו בחוצות העיר משחית הנוער , היו מקרים לא מעטים שמודעות של סרטים מטעם קולנוע שבח שהודבקו על לוחות המודעות העירוניים הוצתו ונשרפו. כך למשל אלמונים הציתו מודעות ופלקטים של סרטים שהוקרנו ב"שבח "אשר הודבקו בלוח מודעות בפינת הרחובות ירושלים ורבי עקיבא. אי שם בשנות ה-70 נסגר בית קולנוע שבח. תקופה מסוימת פעל בו משטח למכוניות מכוניות קארטינג לבסוף סגר שעריו סופית ומאז סגירתו ועד היום אין בעיר בני ברק המונה כיום קרוב ל-200,000 תושבים, אף לא בית קולנוע אחד. על חורבותיו של מבנה קולנוע שבח שנהרס הוקם מבנה גדול ובו שוכנת כיוםמוסד "תלמוד תורה, חרדי . סיפורו של קולנוע "שבח" בבני ברק לאורך שנות תולדותיה של העיר בני ברק פעלו בה שני בתי קולנוע בלבד
|
פורסם על ידי אלי אלון-עתונאי @ יולי 06, 2020
0 תגובות
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה
הירשם תגובות לפרסום [Atom]
<< דף הבית