זוכרים את "דוידקה" נמרי

 

 

סדר התגובות :

שחר י

  8/1/17 15:31:

מעניין. לרגע חשבתי שמודבר במשהו שקשור לתותח הדוידקה שאבי היה בצוות הפיתוח והניסוי הראשון שלו. לא זכרתי את השם של דוד נמרי שהספר שאבי כתב וכשקראתי כאן הבנתי שדוד נמרי לא קשור לתותח הדוידקה.

נויאור

  8/1/17 12:42:

בדיוק אתמול עילעלתי בכתבי השורשים של משפחתי דודי הייה מפקד גשר,התחתן עים בת תל ברוך,אבי הייה ביבניאל ועזר בהברחת עולים שנחתו שם ,ו...ביתו של יצחק שדה היתגוררה כאן בישוב ועדיין בנה ונכדיה חברי הישוב שרונה שהגיגול השני שלו חומה ומיגדל עד שהורחק מהכביש היורד לעמק הירדן קליומטר צפונה .

שרה בכור

  1/1/17 22:05:

מנחם ומשמח לדעת שמנציחים גם אם באיחור.

כל הכבוד לדוידקה ולמנציחיו.

 

ותודה לך על הפוסט הרחב והמושקע. 

זוכרים את סגן מפקד הפלמ"ח "דוידקה" נמרי

לצפייה במסך מלא

‎3

חברה וקהילה  דוד נמרי

3 תגובות   יום ראשון, 1/1/17, 21:03

זוכרים את "דוידקה" נמרי בבית הפלמ"ח בתל אביב  נערך ערב לזכרו של דוד נמרי   (דוידקה) מראשי ההעפלה שהיה סגן מפקד הפלמ"ח-שמו ופעלו הרב  נשכח כמעט לגמרי.   מאת:אלי אלון   דוד ("דוידקָה") נָמֵרִי  היה  מראשי ההעפלה וממפקדי הפלמ"ח הבכירים  ואף היה בשנים 1941-1943 סגנו של מפקד הפלמ"ח יצחק שדה. הוא היה שותף לתכנון ופיקוד על  מבצעי העפלה רבים.  והיה ממארגני הקמת למעלה מ-30 ישובים במסגרת "חומה ומגדל". ולמרות כל אלה שמו ופעלו ידוע ומוכר רק למעטים, ודומה כי שמו נשכח כמעט לגמרי. שייקה גביש נושא דברים בערב לזכרו של דוידקה בבית הפלמ"ח בתל אביב, התכנסו (יום א' 25.12.16 )  חבריו ומכריו,  חברי קיבוץ אשדות יעקב שנמרי היה  בין מייסדיו, וכמובן בני משפחתו לערב לזכרו . הערב נערך, לא במקרה בתאריך 25 בדצמבר שכן בתאריך זה לפני 71 שנה הגיעה לחוף נהריה  אניית המעפילים "חנה סנש", ועליה 252 עולים. על מבצע העפלה זה,  כמו על מבצעי העפלה רבים,  פיקד ותיכנן  "דוידקה נמרי".  בערב סופר סיפורה של האוניה: האניה נרכשה בג'נובה איטליה  על ידי המוסד לעליה ב' בסיוע נדבנים יהודים איטלקיים ויצאה מאיטליה בדצמבר 1945 . במהלך ההפלגה, הים היה סוער . הנוסעים סבלו מצפיפות, מחסור במים ובמזון ורבים חלו במהלך ההפלגה .את האניה הוביל רב חובל איטלקי בשם אנסלדו. האניה הגיעה  לחוף נהריה  בליל ה-25 בדצמבר.  רבים מהחיילים הבריטים בילו באותו ערב  במלון בנהריה במסיבה שנערכה לרגל החג הנוצרי  וסביר להניח כי חלק מהם היו בגילופין או קרובים לגילופין.  בהתקרבה סמוך מאד לחוף נהריה עלתה על שרטון. אנשי פלמ"ח ותושבי נהריה  סייעו בחילוץ המעפילים מהאניה הטובעת ופיזורם ביישובי הסביבה. לאחר  שהמעפילים ירדו ממנה, התהפכה האוניה על צדה בחוף נהריה. ערב הזיכרון ל"דוידקה" נמרי  נפתח בהדלקת נר  חנוכה על  ידי נינו של כתריאל יפה , (1909 –1941) שהיה מחלוצי הימאות בארץ,  איש המחלקה הימית של "הפועל", שהיה יד ימינו של דוידקה נמרי במפעל ההעפלה, ממקימי נמל תל אביב ורב החובל של ספינת כ"ג יורדי הסירה  אשר יצאה ב- 18 במאי 1941,עמוסת חומר נפץ לפעולת חבלה בבתי הזיקוק בטריפולי עקבותיה נעלמו בלב ים. מפעולה זו לא שב  איש, וסיבת היעלמותה של  הספינה נותרה תעלומה עד היום. בנו של כתריאל יפה דן יפה, נשא דברים נרגשים בערב וסיפר על שיתוף הפעולה להבאת עולים  בין "דוידקה" לאביו. הוא ציין את תרומתו הגדולה של "דוידקה" למפעל העלייה וקרא להנציחו כראוי. גם  האלוף (במיל.) "שייקה" ישעיהו גביש מי שהיה אלוף פיקוד הדרום במלחמת ששת הימים ,וכיום משמש יו"ר עמותת "דור הפלמ"ח", העלה בדברים שנשא בערב לזכרו  של "דוידקה" את פעלו הרב למען העלייה וההתיישבות בארץ. " דוידקה היה סגן מפקד הפלמ"ח ונתן את ידיו בכל הפעילויות סמל ושם דבר". אמר גביש. כן נשאו דברים ד"ר מרדכי נאור. ותא"ל (במיל.) ד"ר ישראל לשם. "נאום תשובה לרב-חובל איטלקי". בעקבות הגעתה לחוף נהריה של אניית המעפילים "חנה סנש", פרסם נתן אלתרמן במסגרת "הטור השביעי" בעיתון "דבר" מיום 15 בינואר 1946.את השיר "נאום תשובה לרב-חובל איטלקי".  לימים הלחין את השיר יאיר רוזנבלום והוא הפך ללהיט .השיר  הוא שיר הצדעה והלל לאנשי היישוב שעסקו במפעל ההעפלה, אשר "נושאים את עמם עלי שכם", שהשיטו את הספינות "למועד הנכון, למקום היעוד, בלי מצפן ומפה, בליל ציד" השיר משבח גם את  תרומתו  של רב החובל האיטלקי אנסלדו שכאמור הוביל את האניה מאיטליה לארץ ,ומכונה בשיר "קפיטן" : "עַל הַצִּי הַלָּזֶה, הָאָפֹר, הַקָּטָן,יסֻפַּר עוֹד בְּשִׁיר וְרוֹמַנִים, יתָּכֵן כִּי בְּךָ, קַפִּיטָן, קַפִּיטָן יְקַנְּאוּ עוֹד הַרְבֵּה קַפִּיטָנִים... את מילות שירו  של אלתרמן קראה בערב לזכרו של "דוידקה", נעמי פולני בת ה-90 מכוכבות להקת הפלמ"ח "הצ'יזבטרון" . צילום מהאלבום המשפחתי [באדיבות המשפחה ]   את הערב ליווה במחרוזת שירים, בנו של "דוידקה",  הזמר יוני נמרי. יוני  סיפר כי זו הפעם הראשונה מזה 30 שנה שהוא עולה לבמה ושר בפני קהל. הנחה  את האירוע בנו של דוידקה  הצייר והיוצר  שאול נמרי. בין הבאים לאירוע המשורר והפזמונאי עמוס אטינגר, דוד ודבורה נמרי 1935 [צילום באדיבות המשפחה ]    פרקי חיו של "דוידקה" נמרי חיו  של דוד  דוידקה נמרי היו קצרים יחסית אך רבי מעש .הוא נולד ב-1908 בעיירה סקידל בפולין לינטה ונחום למפרט. המשפחה הייתה משפחה ציונית. דוד  היה חניך  תנועת "החלוץ". ב- 1926והוא בן 18  הוא עולה  לארץ ישראל ומצטרף לפלוגת הקיבוץ המאוחד  בג'ידרו  שלמרגלות הכרמל ועובד כפועל בנין ובחציבת הכבישים הראשונים על הכרמל. עם הצטרפות  הפלוגה  לישוב גשר בעמק הירדן  עסק דוידקה בהקמת מפעל החשמל בנהריים .ובהמשך מונה למנהל עבודה במפעל זה  ועבד בו בשנים 1927- .1934 בנוסף לעבודתו בנהריים שימש מטעם "ההגנה" כמא"ז של נקודת גשר.    בשנת 1934 עבר נמרי עם חבריו מגשר לאדמות דלהמיה שממזרח לנהר הירדן ומעל לירמוך הנשפך אליו. בעקבות המעבר קיבל הקיבוץ בשנת 1938 את שמו החדש, אשדות יעקב: "אשדות" - על-שם אשדות הירמוך הסמוכים, "יעקב" על-שם יעקב (ג'יימס) דה רוטשילד, בעל האדמות של אשדות יעקב לפני שהועברו לקק"ל .נמרי נמנה איפא  על מייסדי אשדות יעקב. בשל ניסיונו בבניין ויכולתו האירגונית נקרא נמרי  לארגן את הקמת נקודות הישוב במסגרת "חומה ומגדל" הוא השתתף ונטל חלק בתכנון ,במנהלה ובעליה על הקרקע של למעלה מ-30 יישובי "חומה ומגדל" ובהם: בית יוסף, חניתה, נווה איתן ועוד. מראשי המוסד לעליה ב' מנובמבר 1937 גויס למוסד לעליה ב' על ידי ישראל גלילי ואחרים והתמסר  לארגון קבלת אניות . מעפילים, הורדת עולים ופיזורם. הוא היה סגנו של ראש המוסד לעליה ב' שאול אביגור ושימש קצין המבצעים והממונה על הצד הלוגיסטי של המוסד לעליה ב'. במסגרת תפקידו זה  ערך יחד עם כתריאל יפה מחלוצי הימאות בארץ, את הסקר הראשון של חופי הארץ לאיתור החופים המתאימים להורדה. "דוידקה" גייס  את כתריאל  יפה להיות המארגן של צוות הימאים העוסקים בהורדת מעפילים לחוף. "דוידקה" בשיתוף כתריאל יפה ארגנו קורסים, אימונים להכשרת ימאים להבאת עולים. בהגיע האניות היה אחראי "דוידקה"  להורדת המעפילים מהאניות במהירות, לפני שהשלטונות הבריטיים יבחינו בכך. בהנהגתו הורדו בחופי הארץ כ-60,000 מעפילים שבאו ב-80 אניות. נמרי צורף על ידי ראשי "ההגנה", כחבר המטה הראשון של הפלמ"ח והתמנה לסגן מפקד הפלמ"ח, יצחק שדה(1943-1941). כאחד מראשי הפלמ"ח היה גם ממקימי הפלי"ם הזרוע הימית  של הפלמ"ח. נמרי כסגן מפקד הפלמ"ח ומראשי המוסד לעליה ב'  היה למעשה המתאם והאחראי לקשר המבצעי  ותיאום העבודה בין שני גופים אלה. בשנות ה-40 במשך  תקופה מסוימת פיקד על נפת כנרת של ה"הגנה" שמנתה כ-20 יישובים. בתקופת מלחמה העולם השנייה כשהעפלה הימית של  העלייה הבלתי לגלית פסקה כמעט לגמרי, עסק נמרי בתכנון וארגון  העלאת עולים ובמיוחד בני נוער  מארצות המזרח הקרובות והרחוקות, מסוריה, לבנון, טורקיה ועיראק דרך היבשה. ביוזמת מטה הפלמ"ח ובשיתוף פעולה עם המוסד לעליה ב'  הובאו –הוברחו  לארץ  בסיוע חוליות מיוחדות של הפלמ"ח בדרכים לא דרכים ,אלפי  עולים מארצות המזרח.  עולים מעירק למשל, הוברחו דרך נהריים  במשאיות, שעשו דרכן מעבר הירדן מערבה ובהן הוכנסו המעפילים אל מתחת לרצפת קרשים שהותקנה ברצפת המשאית. כן הובאו עולים דרך האוויר במטוסים. יגאל אלון כתב על נמרי: "לא שמעתי מפיו את הביטוי אני אחראי. אבל תמיד הלך ראשון ובדרך הטבע הלכו אחרים אחריו .בכל מקום שנחוץ היה כושר בלתי רגיל ,כושר ארגון, תושייה, כושר מנהיגות צבאי –לשם נשלח דוידקה על ידי מפקדיו"...    שליח "ההגנה" בארצות הברית  בשנים 1947–1949 היה "דוידקה"  שליח ההגנה ומשרד הביטחון לארצות הברית לצורכי רכש אניות, נשק ותחמושת. הוא השתתף ברכישת האניות והספינות הראשונות של חיל הים. שתי הפריגטות הראשונות בחייל נרכשו על ידו.  נמסר לי כי אחת מספינות חיל הים נקראה אח"י נגה (ק-26) על שם בתו נגה בתקופת פעילותו בהגנה ובפלמ"ח היו לדוד נמרי לפחות 10 כינויי סתר מחתרתיים. הידוע יותר: חופשי. שאר הכינויים: אשדותי, דוידקה, ותיק, חרט, ירמוקי, לבן, נתן, עמלי, חופי. לאחר מלחמת העצמאות חזר לקיבוצו ואחרי הפילוג בתנועה הקיבוצית עסק, בעיקר, בבניית וארגון  קיבוץ  אשדות יעקב מאוחד. ב-1960 מונה "דוידקה",  לסמנכ"ל משרד התחבורה בתקופה זו החלה עבודות התכנון הראשונות  לבנית נמל אשדוד. כעבור כשנתיים ב-1962  מונה למנכ"ל המשרד התחבורה. שרי התחבורה בתקופתו של נמרי  במשרד היו ישראל בר- יהודה ויצחק בן -אהרון    בשנת  1965 פרש מתפקיד מנכ"ל משרד התחבורה בשל בעיות בריאות . משפחתו אשתו של "דוידקה" , דבורה לבית משפחת  לוין (1914 - 2008): נולדה ברוסיה. היגרה בילדותה  בשנת  1923 לארצות הברית וב-1931 עלתה מדטרויט בגיל 17, היא  שירתה כגדעונית ב"הגנה", ד"ר לבלשנות אנגלית ומורה לאנגלית בעמק הירדן ובטכניון, ילדי עמק הירדן מספרים כי נהגה ואהבה ללמד אנגלית באמצעות שירים. לדבורה ו"דוידקה" נולדו ארבעה ילדים שאול נמרי יוצר וצייר ,נעמי שושני "שומרת על הגחלת" ומתגוררת בקיבוץ אשדות יעקב, בת ,נגה אחות במקצועה  ויוני נמרי, זמר   בוגר להקה צבאית - צוות הווי פיקוד ההדרכה ,שהיה בשנות ה70 וה-80   כוכב זמר מבטיח .בין השירים הידועים שביצע ומזוהים עימו ,  "שושנת פלאים" של שאול טשרניחובסקי ו"כל מה שרציתי".   אחד מנכדיו של דוידקה  - שהם שושני,בנה של נעמי , היה אלוף ישראל לנוער בחתירה בקיאקים ונהרג בתאונת דרכים ב 1990 והוא בן 16. אחותו הבכורה של "דוידקה " ציפורה באבקס (1900 - 1942) נספתה בשואה עם בעלה וילדתה; אחיו קדיש (1904 - 1979) היה ממייסדי אשדות יעקב ומנהל בית החרושת לשימורים "אשד". ב"שבת השחורה" נעצר על ידי הבריטים, כי סברו בטעות שהוא דוד, ונכלא במחנה המעצר ברפיח; אחיו הצעיר יעקב נמרי (1911 - 1982) היה מפקד הנוטרים וההגנה בקריית ים וממייסדי העיר.  על שמו של יעקב נמרי  רחוב בקרית ים. מותו של דוידקה והנצחתו דוד נמרי מת בתחילת יוני 1966 בבית החולים רוטשילד בחיפה לאחר מחלה קשה והוא בן  58 ארונו הוצב בבית צי"ם בחיפה ומשם הובא ל"בית הזיכרון בקיבוצו אשדות יעקב מאוחד והקהל הרב עבר על פני הארון. הוא הוא לקבורה בבית העלמין של הקיבוץ. בין המלווים הרבים היו שרי הממשלה ישראל גלילי יגאל אלון, משה כרמל וכן יצחק טבנקין. ליד הקבר הספידו בשם הקיבוץ י.קרן ובשם הממשלה השר גלילי שאמר:" ממשלת ישראל הפסיקה היום את ישיבתה כדי לאפשר לאחדים מחבריה להיפרד מדוידקה. בעת הטיסה לאשדות בראותך מה יפה הארץ, ידעת כמה חייבים העם והארץ לדוידקה...דוידקה הטביע את רישומו בנוף של הארץ, ואנחנו כולנו חייבים לו תודה...תתברך הארץ, תתברך התנועה ויתברך העם שהיה לו איש כזה". שני בניו של המנוח אמרו "קדיש". 7 שנים לאחר מותו נחנך ב7 ליוני 1973 בקיבוצו אשדות יעקב מאוחד בית תרבות גדול "בית דוידקה"  שנקרא על שמו: את הבניין תכנן האדריכל חנן הברון. כמו כן נקראו על שמו רחובות: רח'  דוד נמרי בשכונת פז בחיפה ורחוב דוידקה-דוד נמרי  בשכונת יד אליהו בתל אביב. במוזיאון העפלה וחיל הים הוקדשה פינה לזכרו. יש הטוענים כי בהשוואה לפועלו הרב לעליה  ולהתיישבות בארץ ישראל לא הונצח כראוי , ושמו ופעלו  נשכח כמעט לגמרי.