שמעון אבידן – "האיש שהיה לאגדה בחייו"

חברה וקהילה  שמעון אבידן, עין השופט, הפלמח

0 תגובות   יום חמישי, 4/5/17, 14:25

שמעון אבידן ובנו דן  [צילום: באדיבות ארכיון הצילומים עין השופט] שמעון אבידן – "האיש שהיה לאגדה בחייו"   הוא היה מהמפקדים הבולטים והמיתולוגיים של ההגנה והפלמ"ח. מפקד כריזמטי נערץ הסוחף אחריו אחרים - סיפור חייו של שמעון אבידן, "לוחם, איש חזון ומנהיג-האיש שהיה לאגדה עוד בחייו"    ▪  ▪  ▪   מאת: אלי אלון  |    יום חמישי 04 מאי 2017  13:4   במערת הפלמ"ח במשמר העמק התכנסו (יום ה', 27.4.17) מכריו ומוקירי זכרו של שמעון אבידן מפקד חטיבת גבעתי במלחמת העצמאות, לערב "לכבודו של שמעון אבידן - לוחם, איש חזון ומנהיג - האיש שהיה לאגדה בחייו". במרכזו של הערב עמדה הרצאתו של ההיסטוריון הצבאי ישע עקרון, שסיפר על האיש ופעלו.  ובכן מי היה האיש, לדור שלא הכירו. שמעון אבידן היה מראשוני המתגייסים לפלמ"ח, מייסד ומפקד "המחלקה הגרמנית" של הפלמ"ח. במלחמת העצמאות היה מפקדה הנערץ של חטיבת גבעתי ופיקד על מבצע "נחשון" לפריצת הדרך לירושלים, על הקרבות בנגבה ועוד עשרות מבצעים ופעולות. לאחר שפרש מצה"ל ב-1949, שימש בתפקידים בכירים בתנועה הקיבוצית ובין השאר כיהן בתפקיד מזכיר הקיבוץ הארצי של "השומר הצעיר" שהיה אז גוף בעל השפעה בחיי החברה והתרבות בארץ.    שמעון אבידן [באדיבות ארכיון הצילומים עין השופט]  תולדות חייו  אבידן נולד ב-7 בפברואר  1911 בשם זיגברט שמעון קוך בעיר ליסה בגרמניה, בנם של מרטה ויוז'ף (יוסף) קוך. שמעון היה הבן השלישי במשפחת קוך, משפחת סוחרים שעסקה בטקסטיל. היה לו אח בשם ולטר קוך (1910-2001) שלימים עיברת שמו לאורי כוכבא והיה חבר קיבוץ נען, אמן וצייר ואחות בשם הני (חנה). אחיו ואחותו היו חברים בתנועות נוער ציוניות, ואילו שמעון היה חבר בתנועת נוער קומוניסטית בגרמניה. במסגרת זו הוא השתתף בפעולות רבות, הפגנות רחוב, הפרעות למהלכן של אספות נאציות, אספות קומוניסטיות. לא פעם חזר מפעולות אלה כשעל גופו סימני מכות וחבלות. לימים יספר שמעון, כי פעילותו בתנועה הקומוניסטית בה חוה לראשונה אימונים צבאיים, הכתיבה ועיצבה את עתידו ואת אישיותו. אחיו של שמעון אבידן אורי קוך (כוכבא) מספר כי בשנת 1932 הטילה המפלגה הקומוניסטית תפקיד מיוחד על שמעון לנהל מחנה עבודה למחוסרי עבודה נאציים צעירים. אחד החניכים גילה ששמעון נימול. איימו על חיו והוא נאלץ לברוח. הוא נסע לאחותו חנה בברלין ללא כסף בכיסו. היא מימנה לו נסיעה לצרפת שם הצטרף להכשרת תנועת "החלוץ" בדרום צרפת לקראת עליה לארץ.  ב-1934 עלה שמעון אבידן עם אחיו אורי (וולטר) באמצעות סטרפיקטים והצטרף לקיבוץ איילת השחר בגליל העליון, נישא לחברתו חוה ולדלר ילידת ציריך חניכת "ברית הבונים" (1915-2014) וב-1936 נולד בנם דן. ב-1939 עברה המשפחה לקיבוץ עין השופט, כאן נולדה ב-1942 בתם אראלה (דרוקר). לאחר פרידתו מחוה הוא נישא לשרה כהן שהייתה מדריכה בקן "השומר הצעיר" בארצות הברית ועסקה בקיבוץ עין השופט בהוראה ועבדה בספריה הפדגוגית וב-1950 נולדה בתם דפנה.כיום דפנה דור חברת קיבוץ הזורע  בעיון בארכיון אני מוצא מסמך שכתב אורי כוכבא, אחיו של שמעון אבידן לפיו הוריהם יוסף ומרתה קוך וכן אחותם חנה, עלו לארץ עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה והתיישבו בקריית עמל ובנהלל, האב עבד כ"נגר" "בסגירת ארגזי ירקות" ונפטר ב-1945. בהמשך לאחר מותו של האב יוסף קוך עברה האם להתגורר עם בתה חנה.  שמעון אבידן  כמחט חטיבת גבעתי עם סגנו מאיר דוידזון  [ צילום: נחלת הכלל  ]   לוחם ומפקד ב"הגנה" ובפלמ"ח  ב-1935 הצטרף לארגון "ההגנה". היה נוטר מפקד מחלקה ומפקד פלוגה  בפלוגת פו"ש שפעלה בשיתוף עם  פלגות הלילה של וינגייט (1936-39).  בשנת 1941 היה מראשוני המתגייסים לפלמ"ח, ומידידיו הקרובים של יצחק שדה שקידם אותו לתפקידים בכירים. בקיץ שנת 1942, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, כשגבר החשש כי הגנרל הגרמני רומל שהתקדם בצפון אפריקה לעבר מצרים, יחצה את תעלת סואץ ויכבוש את ארץ ישראל התבקש שמעון על-ידי יצחק שדה להקים ולפקד על יחידת קומנדו שאנשיה היו יוצאי גרמניה ואוסטריה "מחלקה גרמנית" שנועדה לאסוף מידע מודיעיני ולבצע פעולות גרילה מעבר לקווי האויב הגרמני אם ארץ ישראל תכבש על-ידי הנאצים.  המחלקה הוקמה בחודש מאי 1942, בתיאום עם הפיקוד הצבאי הבריטי. אימוני "המחלקה הגרמנית" היו  אינטנסיביים קשים ווקשוחים  ונערכו   תוך חשאיות בחורשת יער מדרום לקיבוץ משמר העמק. כשהתברר כי הגנרל הגרמני רומל נוצח על אדמת צפון אפריקה וחלפה סכנת כיבוש ארץ ישראל, השתנו יעדיה של ה"מחלקה הגרמנית"  חלק מאנשיה   בראשותו של אבידן יצאו לפעול נגד הנאצים בכמה זירות באירופה הם היו מהראשונים שנכנסו לאוסטריה ופעלו לסייע לניצולים היהודים להגיע ארצה וברדיפה אחרי פושעים נאציים.   לימים פורסם  בציבור  כי כמה מאנשי "המחלקה הגרמנית" נמנו על חברי הפלמ"ח בקבוצת "הנוקמים" שהוציאה להורג כנקמה פושעים נאציים או אנשים שנחשדו ככאלה .במשך שנים סירב אבידן לדבר על הנושא.   המחלקה הגרמנית של הפלמ"ח באימונים [צילום באדיבות ארכיון הצילומים עין השופט] לאחר שינוי יעדיה של המחלקה הגרמנית בפלמ"ח, הטיל מטה הפלמ"ח על שמעון אבידן להקים את פלוגה ז' בו נכללו כל המחלקות המיוחדות של הפלמ"ח, המחלקה "הגרמנית", "הבלקניית" ועוד. אחד מפיקודיו בפלוגה ז' היה יצחק רבין שהיה מפקד מחלקה בפלוגה.   בסוף שנת 1944   צורף למטה  "הסזון"   והביע דעתו . שעדיף לפעול נגד ארגוני המחתרת באופן עצמאי ללא שיתוף פעולה עם הבריטים, אך אם הברירה היא בין  שיתוף פעולה עם הבריטים לבין אי עשייה כלל, אזי יש לשתף פעולה עם הבריטים.    עם פרוץ מלחמת השחרור הקים והוביל את חטיבת גבעתי (שמו המחתרתי של אבידן בתקופה שקדמה לקום המדינה). החטיבה הייתה אחת משש החטיבות שהוקמו על יד  ההגנה לקראת הכרזת העצמאות  על מנת לקדם את הפלישה הצפויה של מדינות ערב. במלחמת העצמאות הגנה החטיבה על מרחב תל אביב  ונטלה חלק בליווי שיירות  ובמבצעים להבקעת הדרך לירושלים אבידן  פיקד על מבצע "נחשון" לפריצת הדרך לירושלים ועל הקרבות להגנת נגבה.  ועוד עשרות מבצעים נוספים.  שלמה להט, שהיה מ"פ בחטיבת גבעתי, אמר עליו שהוא האיש שחסם את דרכם של המצרים לתל אביב.ואכן  חטיבת גבעתי בפיקודו של אבידן  נלחמה  בחזית הקריטית ביותר, מול הצבא המצרי ביחד עם  חטיבת הנגב ,במבצע פלשת בימים 1-3 ביוני  1948, לבלימת הצבא המצרי בציר החוף והצליחה לבלום את הגעת הצבא המצרי לתל אביב    לקראת סיום המלחמה מונה לראש מחלקת מבצעיים במטכ"ל בדרגת סגן אלוף שהייתה אז הדרגה הבכירה ביותר אחרי דרגת אלוף. ב-1949 פרש מהצבא על-רקע של מחלוקת עם דוד בן- גוריון שבעקבותיה התפטרו כמה ראשי הצבא שהיו אנשי מפ"ם. את שם משפחתו קוך החליף לאבידן (שם בנו בכורו דן), בימי מלחמת השחרור כאשר בפקודת בן- גוריון החליפו כל המפקדים הבכירים של צה"ל את שם משפחתם הלועזי לעברי.  פעיל ומזכיר "הקיבוץ הארצי"  בשנות החמישים ריכז אבידן את מחלקת הביטחון של "הקיבוץ הארצי". אחד מתפקידיו היה להכין את הקיבוצים לאפשרות של מלחמה. בשנת 1966 הוענק לו אות יקיר העיר אשקלון על תרומתו לבלימת פלישת הצבא המצרי במלחמת העצמאות ועל פעילותו כמפקד חטיבת "גבעתי".  אבידן היה מזכיר "הקיבוץ הארצי" -השומר הצעיר פעמיים. הקדנציה השנייה הייתה בשנים 1974-1969.  בדצמבר 1969 בתקופת מלחמת ההתשה נפל בשבי בנו של שמעון, דן אבידן . וכך מתארת  עופרה בריל, ארכיונאית עין השופט (המתעדת מזה שנים את ההיסטוריה של הקיבוץ),  את סיפור השבי :"דן נענה לקריאתו של משה דיין, שביקש מקציני מילואים להתנדב לשירות בתעלה. הוא שירת כסגן במוצב דור סואר, ליד האגם המר  ביום ראשון בחוזרו מחופשה בביתו   עלה הג'יפ שלו על מארב מצרי. המאבטח נהרג ונהג הג'יפ נפצע קשה ומת בבית החולים.דן נפגע בשתי רגליו מכדורים ורסיסים.  הוא קפץ אל החול וניסה לרוץ.אולם המצרים הגיעו אליו. כשהמצרים הגיעו אליו, הוא אמר לעצמו: "דן, אתה הולך לטיול ארוך ארוך". הוא חשב שהוא ישהה בשבי שישה עד שבעה חודשים, לא שהשבי ימשך ארבע שנים. בבית החולים אל-מהדי בקהיר בילה בין שישה לשמונה חודשים. במהלך החקירות גיבש לעצמו קו הגנה, שדבק בו מיומו הראשון בשבי – "אני איש מילואים שצריך היה להגיע למוצב כדי לפגוש את הקצין שייתן לי הנחיות, וזה היה יומי הראשון בסיני". המצרים לא האמינו לו. הם ידעו טוב מאוד שלשבוי שלהם יש ערך רב. הם ידעו שדן הוא בנו של שמעון אבידן, המפקד המהולל של חטיבת גבעתי במלחמת השחרור. יחד עם דני היו בכלא המצרי עוד כעשרה שבויים ישראליים. לאחר כמה חודשים של בידוד, איפשרו המצרים לכל האסירים הישראליים להיות בתא אחד. בדרך זו יכלו לנהל אורח חיים דמוקרטי בדומה לחיי קיבוץ.ארבע שנים ישב דני בכלא המצרי ובשנת 1973 שוחרר במשך ארבע שנות השבי דאגו לו והתפללו לשלומו ולשובו - בני המשפחה, הקיבוץ והארץ כולה. הפציעה גרמה לו סבל רב וממנה לא החלים עד יומו האחרון. דן נפטר בשנת 2000 והוא בן 65 שנים.  בשנות ה-70 אחרי מלחמת הכיפורים, מונה שמעון אבידן לתפקיד מבקר  משרד הביטחון. בשנים 1979-1977 היה מזכיר קיבוצו עין השופט. בין פעילות לפעילות עבד בפלחה ולאחר מכן עבד שנים רבות ליד מכונה במפעל הקבוץ - מיברג.  שמעון אבידן היה ארכיאולוג חובב והיה בין מקימי ומטפחי המוזאון המקומי. ב-2008 לערך הופק מטעם עמותת "אוהלי פלמ"ח" סרט על דמותו של אבידן. אבידן נחשב לאיש ערכי בעל יושר פנימי ועקביות חסרת פניות איש שזכה לכבוד והערכה עמוקה בקרב רבים . רבים היו עולים אליו לרגל להתייעץ ולשמוע דעתו. מותו של שמעון אבידן  ב11 בספטמבר 1994 הלך שמעון אבידן לעולמו לאחר מחלה  והוא בן 83. מותיר אחריו את שרה אשתו, את בנו דן, בנותיו אראלה ודפנה, נכדים ונינים.  אלישע שפירא, שהיה מזכיר הקיבוץ בשנים 1979-1977 יחד עם שמעון מתאר את אישיותו של שמעון אבידן "... שמעון לא היה איש של פשרות וקונצנזוס... הוא החמיר עם עצמו, עם פיקודיו ועם חבריו, עד שחשבוהו לקשוח. אבל כאשר תפקדנו יחד כמזכירי עין השופט הייתה לי הזדמנות להכירו מקרוב. מאחורי הזעף והתוכחה גיליתי איש חם, המאמין בַּאֶמֶת ומאמין כי בכל אדם טמון גרעין טוב ועלינו רק לעזור לו לגלותו. 'הדלק אבוקה בליבם והם ילכו איתך' היה אומר...". הספדו של יצחק רבין    ראש הממשלה יצחק רבין אמר בהלוויתו של שמעון אבידן בין השאר: "... שמעון, הבאנו אותך  היום לכאן על כתפנו למנוחה אחרונה אבל עד היום היו אלה הכתפיים שלך ושל דומים לך, שנשאו אותנו. על כתפיך נשען ביטחונה של מדינת ישראל בשעות ובימים הקריטיים לקיומה, ומאחורי כתפיך היו אלה אלפי הלוחמים שהלכו אל הקרב ורבים מהם אל מותם. ואתה, כדברי השיר, "מלילות האימה הגדולים נותרת אדיר ושותק"... שמעון אבידן, איש שתוכו כברו. מה שרואים ומה ששומעים ומה שיודעים, זה שמעון אבידן. קשוח ומאמין, ישר ועיקש, לוחם ומפקד גדול, שמדינת ישראל חבה לו חוב אשר לא ייפרע לעולם..."     כתבות נוספות של כותב זה :   אבידן.איש חזון שמעון אבידן – "האיש שהיה לאגדה בחייו"שמעון אבידן היה מראשוני המתגייסים לפלמ"ח, מייסד ומפקד "המחלקה הגרמנית" של הפלמ"ח  במלחמת העצמאות היה מפקדה  הנערץ של חטיבת גבעתי ופיקד על מבצע "נחשון" לפריצת הדרך לירו