יל הכניסה לצריפין [צילום:אלי אלון] פשע "סביבתי והיסטורי" בצריפין

שביל הכניסה לצריפין  [צילום:אלי אלון]

   פשע "סביבתי והיסטורי" בצריפין

 

פינוי מחנה צה"ל בצריפין והקמת מגדלי בטון על חלק ניכר משטחו, יפגע בטבע ובנוף  קיים חשש יותר מסביר גם לפגיעה במבנים היסטוריים  מדוע שלא יוקם על  חלק מהשטח המפונה פארק ענק נוסח פארק הירקון לטובת תושבי רמלה לוד והאזור?

>מאת: אלי אלון 

▪  ▪  ▪

העבודות לפינוי מחנה צה"ל בצריפין והעברת חלק מיחידותיו לעיר הבה"דים בדרום הארץ, נמצאות כיום בעיצומן. עבודות הפינוי החלו ב-2015 ונכון למאי 2017 פונו שורה של בסיסים ובהם בה"ד 6 (חיל לוגיסטיקה ), בה"ד 10 (חיל רפואה) בה"ד 20 (חיל חימוש) , שהשתרעו על שטח של דונמים רבים. הערכה היא, כי עד סוף העשור יפנה אגף ההנדסה והבינוי של משרד הביטחון חלק ניכר מבסיסי ויחידות צה"ל בצריפין. על השטח המפונה יוקמו שכונות מגורים ובהם מגדלי דירות שיכללו אלפי יחידות דיור, קניונים בתי מסחר ועוד. ועדות התכנון לסוגיהן אישרו מזה כבר את תוכנית רשות מקרקעי ישראל להקמת השכונות ויזמים צפויים להגיש בקשות להרחיב השכונות או להקים שכונות נוספות במתחם צריפין. 

מחנה צריפין הוקם בשנת 1917, לפני כמאה שנה כבסיס של הצבא הבריטי בשם "סרפנד", על שם הכפר הערבי הסמוך צרפנד אל-עמאר. הבסיס עבר לאחר עזיבת הבריטים את הארץ לרשות צה"ל ושימש בעיקר לבסיסי הדרכה בהם נערכו קורסים רבים של צה"ל. אלפי חיילים רבים עברו בשלושת שעריו של מחנה צריפין: שער יפו, שער ירושלים ושער ראשון. השטח שייך מבחינה מוניציפלית למועצה המקומית באר יעקב. כיום, אם אני מבין נכון, חלק מהשטח שייך גם למעשה לעירית ראשון לציון שכן עם הקמת השכונות החדשות בצריפין חלק מתושביהם יהיו תושבי באר יעקב וחלק תושבי ראשון לציון. 

מחנה צריפין משתרע על שטח של מאות דונמים וכולל חורשות עצי אקליפטוסים, פיקוסים,ברושים וכן   מבנים היסטוריים ונוסטלגיים. מי שמכיר את בסיס צריפין יודע כי יש במתחמי הבסיסים וסביב להם.  שדות פתוחים  חלקם שדות קטנים חלקם שדות גדולים יותר,  עבודות הפינוי והכשרת התשתית להקמת השכונות החדשות  כוללות ויכללו בשנים הקרובות הרס מבנים קיימים ו"ניקוי וגילוח" השטח ביסודיות כדי ששום מבנה היסטורי או פנינת טבע חסרי ערך כלכלי "מיותרים" לא יפריעו ליזמים להקמת שכונות המגורים ומגדלי הבטון. סביר להניח כי במהלך הכשרת השטח והתשתית להקמת מגדלי הבטון בשטח צריפין המפונה יעקרו  גם חורשות ועצים רבים שחלק מהם נשתלו בשטחי צריפין, עוד בתקופת הבריטים ובניהם עצים בני 80 ומעלה. וגם מבנים היסטוריים ונוסטלגיים  צפויים להעלם מבלי שאף אחד ירגיש או ידע. בישראל כידוע, כרישי הנדל"ן אינם יודעים לרוב שובע (על סמך ניסיון עבר) ויבקשו מן הסתם לנצל כל שטח קרקע במתחם צריפין להקמת נדל"ן או הקמת תשתיות תחבורה וזאת כדי למקסם רווחים.

היה ראוי ונכון מבחינה סביבתית וגם חברתית להקים על חלק ניכר משטח צריפין פארק ענק ובו נחל העובר לאורכו מסוג פארק הירקון או פארק עם אגם נוסח הפארק הלאומי ברמת גן

 

פארק ענק נוסח פארק הירקון 

▪  ▪  ▪

 לו הייתה ממשלת ישראל בעלת ראיה חברתית וסביבתית ממלכתית לטווח ארוך למען הדורות הבאים ועם דאגה אמתית לכלל תושביה ורווחתם ולא רק למקורביה מקושריה וחזקיה, הייתה מקבלת החלטה חברתית וסביבתית חשובה - להקצות חלק ניכר מהשטח המפונה בצריפין להקמת "ריאה ירוקה" ענקית והייתה פועלת להקים על רוב השטח המפונה בצריפין פארק ענק נוסח פארק הירקון הפתוח לציבור ללא תשלום למטרות ספורט ונופש או פארק עם אגם גדול נוסח הפארק הלאומי ברמת גן, ועל מקצתו של השטח המפונה היו נבנים מספר בתי מגורים, כמה בתי קפה וכדומה. על-פי תוכנית פרויקט פינוי צריפין, אם אני מבין נכון רובו של השטח יהפוך לגוש מגדלי בטון בהם יגורו אנשים מקושרים או בעלי יכולת כלכלית. 

היה ראוי ונכון מבחינה סביבתית וגם חברתית להקים על חלק ניכר משטח צריפין פארק ענק ובו נחל העובר לאורכו מסוג פארק הירקון או פארק עם אגם נוסח הפארק הלאומי ברמת גן. פארק מסוג אלה היה משדרג את אזור רמלה לוד באר יעקב, והיה משרת למטרות נופש, ספורט ובילוי, אלפים מתושבי הערים רמלה לוד באר יעקב יישובי המועצה האזורית עמק לוד וכן ישובים נוספים מרוחקים יותר. יצוין כי בכל אזור רמלה לוד באר יעקב וצריפין בו מתגוררים עשרות אלפי תושבים, אין פארק ענק נוסח פארק הירקון או הפארק הלאומי ברמת גן עם מדשאות ענק ומרחבים לא נגמרים לצעדה וספורט בטבע. מדוע לתושבי רמלה לוד באר יעקב וישובים העוטפים אותם, לא מגיע פארק רחב ידיים כמו שיש לתל אביבים והרמת גנים. האם הם אזרחים סוג ב'? במקום להרוס את המבנים והמתקנים של בסיסי צריפין שחלקם בנויים באיכות בניה גבוה ובהם השקיעו כסף רב, היה ראוי ונכון להשאיר לפחות חלק מהם וליעדם לאולמות ספורט, נופש, כיתות לימוד למבוגרים ונוער, היה ניתן לקיים בהם ובפארק פעילות לימודית, חינוכית וספורטיבית בהם היו נוטלים חלק אלפי מבוגרים ובני נוער, חברי תנועות נוער. 

הטיעון שמשמיעים במשרד הביטחון כי הקמת שכונות מגדלי המגורים על שטח צריפין נועדה לממן עלות היקרה של פינוי והעברת הבסיסים בצריפין לדרום נשמעה הגיונית ו"חזקה" על פניה. אולם בעיון לעומק משרד הביטחון. אם היה רוצה (ומתייעל) היה מוצא דרכים מקורות כספיים אחרים לממן פינוי העברת הבסיסים מצריפין לדרום. 

וזאת לדעת, שטח צריפין בן מאות הדונמים הוא משאב של כולנו והוא שייך לכלל האזרחים במדינה. מה שנעשה כאן הוא לדעתי ואני מביע דעה אישית, הוא סוג של "פשע סביבתי" אם תירצו גם "פשע היסטורי". יהיו שיגידו שאני מגזים בהגדרות אלו, אבל באמת ובתמים מאמין אני שזה מה שנעשה ועוד יעשה בצריפין. שטח צריפין הוא בעל ערכי טבע והיסטוריה רבים יותר ממה שאנו חושבים ויודעים ששייך לנו כלל הציבור. במקום להעבירו, לפחות את רובו לטובת כלל הציבור ולרווחתו ולשמר ערכי טבע והיסטוריה הוא הועבר ויועבר בחלקו הגדול לטובת בעלי הון חזקים מקושרים. קיים חשש יותר מסביר שעם הקמת שכונות המגורים ומגדלי הבטון בצריפין ייעלמו ויפגעו ערכי טבע נוף והיסטוריה במקום או שחלק מהם כבר אף נעלמו-"גולחו" בלי שנדע. אחרי הכל מדובר בבסיסים צבאיים שהגישה אליהם אינה חופשית. הגופים השונים האחראים לפרויקט פינוי בסיסי צריפין והקמת תשתית להקמת שכונות במקום, מצהירים ומבטיחים באמצעות פרסומים יחצ"ניים כי ישמרו בשטחים המפונים של מחנה צריפין ערכי טבע והיסטוריה. אני מציע לא לקבל את דבריהם כתורה מסיני, ויש לפקח ולהשגיח. לא קל לעשות זאת כשמדובר בבסיסים צבאיים שהגישה אליהם אינה חופשית ולא חשופים לעיני הציבור. וכאן צריכה להיות אכפתיות והתערבות נמרצת של גופי ואירגוני טבע כמו החברה להגנת הטבע (עקירת עצים ותיקים והרס פניניות וחורשות טבע) והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל(הרס מבנים ואתרים היסטוריים) "פרויקט צריפין" יעשיר מספר גופים ואנשים, אך הציבור בכללו יפסיד שטח ציבורי "ירוק" בחלקו הגדול בעל צביון כפרי עם  פנינות טבע והיסטוריה שבעצם שייכים לכולנו.

"משאב הקרקע - זכות בסיסית" 

 השתתפתי בכינוס מכון דש"א בנושא שמירת שטחים פתוחים שנערך ב-14.4.2011 בתל אביב .וכך אמר השר להגנת הסביבה, דאז, גלעד ארדן, בדברים שנשא בכינוס. ואני מצטט: "המשרד להגנת הסביבה קיבל באחרונה החלטה לקבוע נושא שמירת השטחים הפתוחים ופיתוח הריאות הירוקות: כאחד מחמשת היעדים המרכזיים של המשרד. משאב הקרקע הוא אחת מהזכויות הבסיסיות. אין לאף אחד, כולל למדינה, זכות לפגוע בה. פגיעה בה היא פגיעה בלתי הפיכה. הפיכת אדמה פתוחה לבנויה פוגעת במערכות אקולוגיות רבות לצמיתות, "אלה דבריו של השר ארדן שמעתי אותם במו אוזני. 

איפה המשרד להגנת הסביבה בסיפור? מדוע לא נשמע קולו וקולם של גופים "ירוקים"? מדובר בשטחים של מאות דונמים. לא הכל כסף בחיים. איפה הפעילים החברתיים מדוע לא דרשו להקים במקום פארק ענק נוסח פארק הירקון לתושבי רמלה לוד. ומדוע לא יצאו הגופים ה"ירוקים" למיניהם למאבק לנוכח פגיעה בטבע ובנוף? ברצוני להזכיר לארגוני הסביבה כי פגיעה בטבע ובנוף היא לא רק בחופים ובנחלים אלא גם בטבע הקרוב אליך. 

חשוב לציין כי ארגוני סביבה שונים מקבלים סיוע ותמיכה כספית בצורה ישירה או עקיפה ממוסדות ממשלתיים שונים, כלומר מכספנו, וזאת על-מנת שיפעלו כל אחד בתחומו לשמירת הטבע והנוף, ולפיכך זו לא רק זכותם אלא חובתם לשמור על הטבע והנוף.

"פשע היסטורי" 

 ▪  ▪  ▪

 

פינוי מסיבי והרס הנוף והתשתית הקיימת של מחנה צריפין לצורך הקמת מגדלי בטון יביא גם מן הסתם כאמור להרס מבנים היסטוריים בעלי ערך היסטורי ואדריכלי רב ולפגיעה בצביון המקורי ההיסטורי של המקום. מחנה צריפין (סרפנד) שהוקם כאמור לפני כמאה שנה הוא היסטוריה של תולדות הישוב העברי והקמת המדינה. כאן עברו שירתו או התאמנו אלפי מתנדבי היישוב לצבא הבריטי. במקום קיימים עשרות מבנים היסטוריים בעלי ערך היסטורי ואדריכלי רב כאן התארגנו ופעלו להקות הבידור העבריות בצבא הבריטי המקום הוא חלק חשוב בהיסטוריה של תולדות והתהוות צה"ל ויש לשמר לפחות חלק מההיסטריה למען הדורות הבאים. 

חוגים במועצה לשימור אתרי מורשת אומרים כי נערך במקום סקר מבנים היסטוריים. לא ראיתי כל תיעוד על הסקר שנעשה. ואם אכן נעשה, ראוי לפרסם להביא בפני הציבור הרחב את כל רשימת המבנים והאתרים ההיסטוריים במחנה צריפין ויש כאלה רבים. בציבור לא יודעים עליהם. עד עכשיו לא ראיתי רשימה של המבנים ההיסטוריים ש"נסקרו", בסקר מבנים היסטוריים בצריפין, מה ישמר ומה לא ישמר ועל-פי איזה קריטריונים מוחלט מה לשמר ומה להרוס. מי בכלל מפקח-משגיח על שמירת האתרים ההיסטוריים? הרי מדובר בבסיסים סגורים לציבור. אני מניח שאת בית הקולנוע בצריפין שבוודאי מוכר לרבים ישמרו אבל כנראה לא הרבה יותר מזה. ועל זה נאמר נחיה ונראה.אגב כל מי שידוע לא על מבנה היסטורי בעל ערך היסטורי ואדריכלי בצריפין מוזמן לשתף ולידע במדור התגובות שבצד מאמר זה.