7/6/17 17:32:
אומרים שהיה פה שמח ? ....אולי. מה שבטוח ..שקט אף פעם לא היה. תודה על פוסט המאיר פינה הסטורית.
7/6/17 15:41:
הכרתי את האירוע הזה כיון שחברה, שלמדה אתי לתואר שני, היתה בין הפצועים (קל) והרבתה לספר על תחושותיה באותו היום. זמן רב אחרי האירוע הרבו להזכירו.
הרצח בכינוס הארכיאולוגי בחפירות רמת רחל 1956
4 תגובות יום רביעי, 7/6/17, 13:35
 הכניסה לקיבוץ רמת רחל [צילום: אלי אלון] רצח הארבעה בכינוס הארכיאולוגי ברמת רחל בחול המועד סוכות שנת 1956, נערך בירושלים הכינוס הארצי ה-12 לידיעת הארץ. מה שאמור היה להיות אירוע חגיגי ומהנה הפך לאסון כבד בו קיפחו חייהם 4 ממשתתפי הכינוס ונפצעו כ-20 מהם. בין ההרוגים האדריכל והמהנדס יעקב פינקרפלד, אחיה של המשוררת אנדה עמיר פינקרפלד. עם השנים, נשכח סיפור האסון ורבים אינם מכירים אותו.
ביום ראשון 23 בספטמבר 1956 ג' חול המועד סוכות התקיים בבנייני האומה בירושלים שזה לא מכבר נחנך, הכנס הארצי ה-12 לידיעת הארץ מטעם החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה. לכינוס הגיעו כמה מאות איש, ארכיאולוגים חוקרים ואורחים מכל רחבי הארץ וגם חוקרים ואורחים מחו"ל. במושב הבוקר הרצה האדריכל והמהנדס יעקב פינקרפלד, על בתי כנסת עתיקים פינקרפלד שמלבד היותו אדריכל ומהנדס בניין היה ידוע כחוקר נלהב של בתי כנסת עתיקים בישראל ובתפוצת הגולה ודאי לא שיער לעצמו, כי 4 שעות לאחר הרצאתו ירצח והוא לא יהיה עוד בחיים. לאחר מושב הבוקר של הכינוס שהתקיים עד הצהריים, התאספו כ-150 ממשתתפי הכינוס ליד בית ההסתדרות ברחוב המלך ג'ורג' ויצאו בארבעה אוטובוסים לסיור בחפירות הארכיאולוגיות ברמת רחל שמדרום לירושלים. האוטובוסים הגיעו לאתר החפירות ברמת רחל סמוך לשעה 4 אחר-הצהריים. המשתתפים בסיור ובניהם כמרים וחוקרים זרים מחו"ל התחלקו לכמה קבוצות. קבוצה אחת התרכזה באתר החפירות שלמרגלות הבריכה שמעה הסבר על הממצאים הארכיאולוגים שהתגלו במקום .קבוצה שניה טיפסה על גג בריכת המים והשקיפה על הנוף. ואילו מרבית משתתפי הסיור עמדו בחצי עיגול על פסגה באתר החפירות ושמעו הסבר על החפירות במקום מפי האחראי על המקום, הארכאולוג ד"ר יוחנן אהרוני ממחלקת העתיקות הממשלתית, לימים פרופ' וראש המכון לארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב. כשמיקרופון בידו הסביר אהרוני בלהט למסיירים על החפירות המבוצעות ברמת רחל ועל תגליות חדשות שנמצאו במקום. בסביבות השעה 16:30 נפתחה לפתע אש אוטומטית מכיוון עמדת הלגיון הירדני שהייתה ממוקמת מדרום לרמת רחל, בגבעה שמעל מנזר מר אליאס ומטח של עשרות כדורי מקלע ניתכו על קהל המסיירים. סיפר ד"ר יוחנן אהרוני (לימים פרופ') מדריך ומלווה הסיור: "הייתי באמצע ההסבר על שרידי העיר ירושלים מימי בית שני ולפתע נשמעו כמה צרורות ממקלעים, חלק גדול מהמסיירים השתטחו באופן אינסטינקטיבי על הקרקע, לא הייתה בהלה, והאנשים התנהגו בשקט. היריות נמשכו זמן קצר בלבד ונפסקו, ואז התברר כי מספר הנפגעים גדול". אנשי קיבוץ רמת רחל הנמצא בסמוך לחפירות הגיעו למקום והזעיקו את מד"א.יחידות משטרה ומשמר הגבול הגיעו תוך זמן קצר למקום והחלו בחקירה. הנפגעים הועברו באמבולנסים של מד"א וכן באוטובוסים עימם הגיעו. רוב הנפגעים הובאו לבית חולים "שערי צדק" בירושלים ומיעוטם לבית חולים "הדסה" בעיר. בית החולים שערי צדק נכנס לכוננות. פצועים גונחים וזבי דם הובאו בזה אחר זה לשעריו והושכבו על אלונקות שהועמדו בכל פינה ואף מחוסר מקום גם במעברים. לזרועו של כל פצוע הוצמדה תווית ועליה שמו וכתובתו. רופאים מנתחים הוזעקו מבתיהם והאחיות החלו במיון הפצועים. השמועה על ההתקפה על משתתפי הסיור ברמת רחל עשתה לה כנפיים ברחבי העיר ירושלים ותוך זמן קצר התאסף קהל רב בפתח בית חולים "שערי צדק" לשם הובאו, כאמור רוב הנפגעים.  בריכת המים ברמת רחל. כאן ובסמוך למקום זה התרחש האסון [צילום ד"ר אבישי טייכר ]
בהתקפת הירי על משתתפי הכנס הארכיאולוגי ברמת-רחל נהרגו ארבעה: האדריכל והמהנדס יעקב פינקרפלד - בן 59, חיה רם - גרוסמן בת 35 מירושלים, ד"ר רודולוף רוטברג, רופא שנים בן 46 מירושלים וברוך שוחטמן, בן 66, בביבליוגרף וספרן ראשי באוניברסיטה. הלוויותיהם של חיה רם וד"ר רודולף רוטברג התקיימו למחרת יום הפיגוע ביום שני 24.9.56 בירושלים ואילו הלוויתו של יעקב פינקרפלד נדחתה עד לשובה מבריטניה של בתו ד"ר איה פינקרפלד מאיר, רופאה, רעייתו של מנחם מאירסון בנה של שרת החוץ גולדה מאיר. יעקב פינקרפלד בנם של יואל ופרידה נולד בשנת 1897, בגליציה, פולין. עלה לארץ בשנת 1920 כחלוץ עם חבריו לתנועת "השומר הצעיר" בהמשך נסע לוינה שם למד אדריכלות והנדסת בניין. שב לארץ ב-1925. עבד כאדריכל במחלקת העבודות הציבוריות המנדטורית. תכנן מבני ציבור רבים ובהם בית תנועת הקיבוץ הארצי והדפוס בקיבוץ מרחביה. כן הקים את האנדרטה בקיבוץ הל"ה לחללי הל"ה שנהרגו בדרך לגוש-עציון בן אחותו הלנה, דניאל רייך היה בן חללי הל"ה. עם קום המדינה מונה למשמר בניינים עתיקים במחלקת העתיקות הממשלתית מפעל חייו הייחודי היה חקר אדריכלות בתי כנסת בעת העתיקה והחדשה, אותה חקר ולמד ביסודיות. יעקב היה כאמור אחיה של המשוררת אנדה פינקרפלד-עמיר. הותיר אחריו אישה צילה פינקרפלד עובדת סוציאלית, בת רופאה ד"ר אילה פינקרפלד מאיר, ובן–אורי פינקרפלד איש קיבוץ רבדים וכן נכד בנו של הבן אורי ורעייתו. פינקרפלד הובא לקבורה בקיבוץ רבדים בגוש עציון ביום ג' 25.9.56. חיה רם גרוסמן נולדה ברוסיה בשנת 1902, בתם של מרים וישראל פוגלסון, בשנת 1922 עלתה לארץ ישראל, והצטרפה לגדוד העבודה שסלל כבישים באזור עפולה. כעבור זמן קצר נישאה לאריה גרוסמן ועברה לגור אתו בירושלים, בת 54 הייתה במותה. הובאה למנוחות בבית העלמין בגבעת שאול, הותירה בעל, אריה גרוסמן שני ילדים ישראל ודליה, אחיה מנחם פוגלסון השתתף אף הוא בסיור. והיה בין הפצועים . חיה הובאה למנוחות בבית העלמין בגבעת שאול, ירושלים. ד"ר רודולף רודברג - בנם של הרמן וגרטרוד, נולד ב-1910 בטילזיט שבגרמניה . עלה לארץ ב-1938.היה תקופת מה חבר בקיבוץ גבת בעמק יזרעאל.בשנת 1941 עבר להתגורר בירושלים ושימש רופא בחברת האשלג במלחמת העצמאות לחם בירושלים וכשהוקם צה"ל שירת כרופא צבאי. עם שחרורו הקים מרפאות שיניים בקיבוצי הסביבה שאך זה הוקמו,היה בעל מרפאת שנים ברחוב הנרייטה סאלד בירושלים והיה בין מקימי בית הספר לרפואת שיניים שליד 'הדסה'. כיהן כיו"ר הסתדרות רופאי השיניים .ד"ר רודולף רודברג נפצע פצעי מוות בשעה שעמד על מרפסת התצפית, ברמת רחל שעה שהאזין להרצאה. בן 46 היה במותו. הובא למנוחות בהר המנוחות בירושלים. ברוך שוחטמן - אחד מפצועי ההתקפה הרצחנית על המסיירים ברמת רחל מת מפצעיו יומיים לאחר שנפצע. הוא נולד ב-1890 בעיר בלטה, אוקראינה עלה לארץ ב-1925 היה חבר בקיבוץ מרחביה וסיים את לימודיו כמוסמך במדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים, הוא עבד כספרן ראשי באוניברסיטה העברית. והתגורר בירושלים. בן 66 היה במותו . הותיר אחריו אישה, בן ובת.  חפירות רמת רחל [צילום עמוס בן גרשום לשכת העיתונות הממשלתית]
הצלם דוד רובינגר צילם בעת ההתקפה
באירוע נפצעו כ-20 פצועים ובניהם שמואל (מולה כהן) איש קיבוץ אלונים בעמק יזרעאל, מפקד חטיבת יפתח של הפלמ"ח, ולימים מייסד המשמר האזרחי בדרגת ניצב וראש מועצה אזורית עמק יזרעאל בשנות ה-90. בעיתונות דווח כי "מולה" כהן לוחם הפלמ"ח סיפר לאחד מהנפגעים בהתקפה בשכבו בבית חולים לידו: "עברתי את הקרבות הקשים ביותר של מלחמת השחרור ללא פגע ודווקא כאן זה תפס אותי יש לי הרגשה שהכדור נתקע ברגל". עיתון הצפה מיום ב' 24.9.56 שדיווח על אירועי ההתקפה, מסר את רשימת שמות הפצועים בהתקפה ושם בית החלים בו הם מאושפזים. וזו רשימת הפצועים בהתקפה (יתכנו שיבושים בשמות. בעיתונות דאז לא תמיד דייקו בכתיבת השמות) ב"הדסה" ירושלים: אושפזו ארבעה פצועים: דרורה נגל בת 31 מגדרה, רבקה זוכובצקי מתל אביב, יוסף אייגס בן, 60 פקיד חברת חשמל בתל אביב, וקייטי קופולוביץ בת 62 מרחוב יוסף 14 בחיפה. 13 פצועים בבית חולים אושפזו ב"שערי צדק" והם: רחל עופר, ברוך שוחטמן (מת כעבור יומיים מפצעיו בבית החולים), ד"ר יוסף הירש מירושלים, חיים בן-פורת, יחזקאל ווינברג, שרה לוסקין, יהודית רובין בת 14, גרשון מינדשטייק שמואל ("מולה") כהן חבר קיבוץ אלונים, מנחם פוגלסון, גרשון חנוביץ, חנה גליצנשטיין, ד"ר רודלוף רוטברג (מת מפצעיו ב23.9.56 בשעות הערב בבית חולים א.א) בין המשתתפים בסיור כנס הארכיאולוגי היה הצלם הנודע דוד רובינגר, לימים חתן פרס ישראל רובינגר שנפטר לא מכבר והיה חמוש כידוע תמיד במצלמתו, צילם את התרחשויות מקרוב ובין השאר צילם את קהל המסיירים דקות ספורות לפני שנורו היריות, וכן צילומים נוספים ובהן של חיה רם ההרוגה, שרועה מדממת על הקרקע משני קליעים שפגעו בראשה ולידה אישה סופקת את כפיה בהלם וכן צילום ובו נראה יעקב פינקרפלד לאחר שנפגע כשהוא מוכנס למכונית. למחרת (24.9.56) פרסם מעריב את תמונותיו של רובינגר לצד הדיווח על ההתקפה ובעמודו הראשון של העיתון נכתב (בתוך מסגרת) "הצלם דוד רובינגר לא נטש את צלמנייתו גם תחת מטר היריות בעת ההתקפה הרצחנית ברמת רחל 8 תמונות המתפרסמות בעמוד א' וב' של מעריב הן פרי עוז רוחו וקור רוחו של הצלם שעמד על "משמרתו". הירדנים: היריות נורו על-ידי חיל "משוגע"
שעה קצרה לאחר מתקפת הרצח הגיעו מספר משקיפי או"ם וגבו מהנוכחים באירוע עדויות שנרשמו. בין המעידים היו 3 כמרים וחוקרים בעלי שם מחו"ל שהעידו כי ניתן להבחין בנקל כי קהל המסיירים באתר החפירות היה קהל אזרחים ובהם נשים נוער וילדים. הירדנים טענו בפני האו"ם כי מדובר ב"חייל משוגע", שהשתולל ופתח באש מנשק אוטומטי שבידו. הירדנים מסרו כי החיל היורה נלקח לבדיקה פסיכיאטרית. מחקירת ועדת שביתת הנשק שמסתמכת על-פי עדי ראיה שהבחינו בברור ביריות משני מקלעים עולה שהירי נמשך לפחות דקה וחצי, כלומר יותר זמן מכפי שמסוגל מקלע ברן לירות במחסנית אחת. מספר הנפגעים והפגיעות במקום עולים בהרבה על מספר הכדורים שניתן להכניסם למחסנית ברן. החקירה העלתה גם שהיריות נורו מתוך עמדה של הלגיון שבה נמצא יותר מחיל אחד.
למרות הירי וההרוגים בהתקפה הרצחנית על משתתפי הכינוס ה-12 לידיעת הארץ נמשך הכינוס כסדרו פחות או יותר. כשעתיים- שלוש! לאחר ההתקפה נערך בשעות הערב המושב ה-55 של הכינוס. למושב הגיעו נשיא המדינה יצחק בן צבי ורעייתו כדי להיות נוכחים ולכבד את זכר הרוגי ההתקפה. פתח מושב זה פרופ' בנימין מזר "חיוור ומזועזע" שאמר: "שרויים באבל כבד ועטופי יגון נתכנסנו הערב למושב ה־5 של הכינוס. דם נקי נשפך היום בפרבר ירושלים, שנים מ־ חברינו (אותה שעה לא ידע על הקרבן השלישי ד"ר רוטברג א.א) נפלו חלל מכדורי לגיונרים מתפרעים, לא נשכח את המאורע. נקדיש כנוס זה לזכר הנופלים." אבל על-אף האבל הכבד נמשיך בלימוד, נמשיך בתורה. לאחר דבריו הרצה פרופ' מיכאל אבי- יונה. הכינוס נמשך גם למחרת יום שיני 24.9.56 וננעל בערבו של אותו יום בהרצאה שנשא פרופ' יגאל ידין. פעולת התגמול "מבצע לולב" - פעולת חוסאן
למחרת יום ההתקפה על מסיירי הכינוס לידיעת הארץ ברמת רחל ביום שני 24.9.56 נהרגה מאש הלגיון הירדני זוהרה שרה עומרי בת 355 ממושב עמינדב מדרום - מערב לירושלים. היה זה בעת שיצאה לקטוף זיתים בשדות מושב עמינדב, שבקרבתם עבר באותם ימים קו שביתת הנשק. בעקבות ההתקפה על משתתפי הסיור הארכיאולוגי ברמת רחל והתקפות ירי הרג וחבלה שבוצעו כנגד ישראל על-ידי אנשי הליגיון הירדני ערך צה"ל בליל הושענא רבה ב-25 בספטמבר 1956 פעולת תגמול "מבצע לולב-פעולת חוסאן במסגרתה פשט צה"ל בכוח גדול יחסית על בניין משטרה ירדנית בכפר חוסאן ופוצץ אותה והרג כ-50 ליגיונרים נלקח שלל רב הכולל מרגמות כבדות, מקלעים ורובים. בפעולה השתתפו גדוד 890 של חטיבת הצנחנים, בפיקודו של רפאל איתן וגדוד נח"ל 88 של הנח"ל המוצנח, בפיקודו של מוטה גור. כתבות נוספות של כותב זה
 הכניסה לקיבוץ רמת רחל |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה