סיפורו של צריף בית הכנסת "מרמורק" בת"א ברחוב מרמורק 1 פינת רחוב הוברמן בתל אביב, מול חניון היכל התרבות ו"בית הבימה", שכן עד שנות ה-80 של המאה הקודמת צריף "בית כנסת מרמורק". שפעל במשך 50 שנה ויותר, והפך לחלק בלתי נפרד מהנוף המקומי בשנות ה-80 נהרס הצריף לטובת הרחבת הכביש ובנין חדש שהוקם על חלק משטחו. כאן בפינת הרחובות מרמורק והוברמן שכן צריף בית הכנסת מרמורק בתל אביב [צילום:אלי אלון]
צריף בית כנסת מרמורק תל אביב [צילום: בועז לניר ובאדיבותו]
ברחוב מרמורק 1 פינת רחוב הוברמן בתל אביב, מול חניון היכל התרבות ו"בית הבימה", שכן עד שנות ה-80 של המאה הקודמת, צריף "בית כנסת מרמורק". שפעל במשך 50 שנה ויותר, והפך לחלק בלתי נפרד מהנוף המקומי.הצריף ניצב בצמוד למדרכה שלפני הבניין ברחוב מרמורק פינת הוברמן ובלט בחריגותו בהשוואה למבנים סביבו. הוא היה בנוי בצורת האות ר' הכניסה הרשמית לצריף בית הכנסת הייתה מרחוב מרמורק והיה גם פשפש צר שפנה לרחוב הוברמן. מאחורי מבנה צריף בית הכנסת היתה חצר שם היו הילדים משחקים משתוללים בעת שהוריהם היו שקועים בתפילה ,כמנהג הילדים.
בית הכנסת נקרא באופן רשמי "בית כנסת מרמורק" על שם הרחוב בו שכן .הוא הוקם אי שם בשנות ה-20 של המאה הקודמת בשכונה שנקראה אז שכונת "שפק "שהשתרעה באזור סוף רחוב יהודה הלוי במפגש הרחובות מרמורק, איבן גבירול וקרליבך. חילוקי דעות לגבי שנת הקמתו לגבי שנה מדויקת שבו הוקם צריף בית הכנסת יש חילוקי דעות. יש אומרים בשנת 1923, יש אומרים ב-1927. מאירה הר זהב אלמנתו של הבמאי והעורך איש הטלוויזיה פנחס הר זהב התגוררה בילדותה ברחוב ברדיצ'בסקי בתל אביב הממוקם לא רחוק מרחוב מרמורק ובית הכנסת עבורה הוא נוף ילדות ,בני משפחתה התפללו בו לאורך שנים. לדבריה סבה רפאל מאיר שקלנובסקי הקים בשיתוף אחרים את בית הכנסת .אביה של מאירה, משה שניצקי היה דמות בולטת בחיי בית הכנסת מרמורק עוד כששכן בצריף ברחוב מרמורק 1 ושימש יו"ר האגודה של מתפללי בית הכנסת. הרב יעקב ליבוביץ' מי שהיה מחנך ומנהל בבית הספר התיכון לבנות "תלפיות" בתל אביב. מהמתפללים הוותיקים בצריף בית הכנסת במרמורק 1 מספר בשיחה איתי על ההוי בבית הכנסת : "התגוררתי ברחוב ביכורי עיתים בתל אביב והתפללתי בבית הכנסת מרמורק משנת 1960. הפעילות בבית הכנסת הייתה רבה ואינטנסיבית והתקיימה שבעה ימים בשבוע. במשך שנים, התקיימו בו מידי בוקר שני מנינים ומדי יום התקיימו בו שעורי תורה. בין נותני השיעורים היה הרב יעקב ליבוביץ בעצמו. כמובן גם בשבת ובימים הנוראיים נערכו תפילות. כמו-כן נערכו אירועי בר מצווה, שבתות חתן וכיוצא באלו ולשם כך פעל בפינת בית הכנסת מטבחון שם הכינו את מוצרי המזון שהוגשו על שולחנות. קהל המתפללים בבית הכנסת מרמורק היה מגוון: חסידים לצד דתיים "רגילים" וגם חילוניים שומרי מסורת שהתגוררו בסביבה הגיעו מידי פעם להתפלל ולהיזכר במורשת אבא וסבא הרב יעקב ליבוביץ' מתגורר כיום בירושלים ונזכר בערגה בצריף בית הכנסת במרמורק."הוא היה חלק מחיי שעות רבות מחיי עברו עלי בבית כנסת זה ". . שלמה שפירא שהתגורר כמעט צמוד לבית הכנסת ברחוב מרמורק 5 מספר לי : "אני מכיר היטב עוד משחר ילדותי את צריף בית כנסת ברחוב הוברמן פינת מרמורק. סבי אברהם טגנסקי ז"ל היה עוד בשנות העשרה של המאה הקודמת בין מקימי בית כנסת הזה בהגיעו לארץ מהעיירה בוגוסלב שבאוקרינה. זה היה הבית כנסת שכל משפחתנו התפללה בו. ספר התורה הראשון שנכנס לבית הכנסת היה של סבי אברהם טגנסקי שהביא אותו כשעלה לארץ. אני עליתי בבית כנסת זה לתורה בבר מצווה שלי וגם ב"שבת חתן" .כמו-כן גם אחי וגם בני הדודים שלי עלו לתורה בבית כנסת הזה. סבי תיחזק את בית כנסת עד יום מותו וברור כי הכאב על הריסתו היה גדול. מוסיף שלמה שפירא :"אבי שמעון שפירא וכן דודיי חיים טגנסקי ושמואל טגנסקי התפללו בצריף בית הכנסת מרמורק עד יום מותם. אני זוכר שאחד ממתפללי בית הכנסת היה הרב לנדאו מבעלי בית חרושת המיתולוגי "ארטיק" שהיה מחלק לילדים קרטיבים בשמחת תורה ובשבתות מיוחדות שם נוסף שאני זוכר ממתפללי בית הכנסת הוא הרב הוכמן שהיה מעביר את לימודי הדף היומי בגמרא". אילון מליס, התגורר עם משפחתו ברחוב יהודה הלוי בתל אביב. לא הרחק מצריף בית הכנסת. איילון מספר : "סבי היה ממתפללי בית הכנסת משנות העשרים ועד סמוך לסגירתו והריסתו בשנות השמונים. היה לו מקום קבוע והוא "סחב" אותי לשם בחגים. האמת, די סבלתי. אבל חווית ואווירת בית הכנסת חרוטה בי עד היום ולא נישכחה . גם אני חגגתי כמו רבים אחרים חגגתי את בר המצווה בבית הכנסת .היה זה בסתיו 1966, חשוון תשכ"ז. מספר מיליס: סמוך להריסת המבנה צילמתי למזכרת שתי תמונות של בית הכנסת. צחי שקד (גולדברג) מורה דרך בעיסוקו ,שמשפחתו התגוררה ברחוב מאז"ה ואחר כך ברחוב וילסון, מספר כי סבו יעקב גולדברג היה בין מקימי בית הכנסת במרמורק 1 .צחי :"אבי צבי גולדברג ערך שם את טקס בר המצוה שלו. ומשם יצא למלחמת יום כיפורים. "אהבתי מאד את הצריף ואת האווירה שבו. כולם הכירו אחד את השני. אבל הייתי ילד ותמיד ברחתי ל"גן יעקב" שנמצא לא רחוק משם.
אי שם במחצית שנות ה-60 ביקשה עיריית תל אביב להרחיב הכביש מרמורק והוברמן המוליך להיכל התרבות ולפנות את צריף בית הכנסת ממקומו . העירייה הגיעה להסכם עם גבאי בית הכנסת לפיו ייהרס הצריף ותמורת זאת יוקם בית כנסת מפואר ברחוב מרמורק 22. העירייה מצידה, הבטיחה לגבאים, כך לפחות נמסר, כי תעביר לרשות בית הכנסת 50 אחוז מהבעלות על השטח החדש וכן תשתתף ב-50 אלף ל"י בהקמת הבניין החדש. אולם, ביצוע התוכנית נתקל בהתנגדות של מנין מתפללים ע"ש ישראל ישראלזון (ישראלסון) שפעל בבית ברחוב מרמורק 22 פינת רחוב ביל"ו. המתפללים הביעו התנגדות להרס הבית בו היה חדר התפילה של המניין שלהם. הבית ששימש בית נכים עירוני–"בית עירוני לחוסים אינוולידים". ובו טופלו כשלושים חוסים הועבר ב-1938 כתרומה לנכים על-ידי ישראל ישראלזון. בין השאר התנה התורם, כי בבניין יהיה מנין קבוע וכי תיקבע לוחית שיש שתנציח את זכרו ואת זכר אשתו. בהמשך הועבר בית הנכים לגבעת השלושה ובבית ברח' מרמורק 22 נשאר חדר התפילה של המניין, שהתאגד לאגודה בשם "בית הכנסת ע"ש ישראלזון." אגודה זו הגישה בשנת 1965 באמצעות עורך דין בקשה לצו מניעת זמני בפני שופט השלום בתל אביב מר אולסקר נגד התוכנית של עריית תל אביב להרוס את הבית במרמורק 22 ואת חדר התפילה של המניין בו נהגו לקיים מניין קבוע. בא-כוח עיריית תל אביב, הציג בדיון מכתב ששלח למתפללים יו"ר המועצה הדתית פנחס שיינמן ובו ביקשם לעבור באורח זמני להתפלל בצריף ברחוב הוברמן עד שיוקם בית הכנסת החדש. כן הודיע להם שקיימת הבטחה מצד העירייה, כי בבית הכנסת החדש יונצחו בצורה נאותה שמותיהם של ישראלזון ואשתו ובהנהלת הבית החדש ישולבו נציגי המניין. בית המשפט מחוזי בתל אביב דחה לבסוף את בקשת מתפללי "מנין ישראלזון" וקבע בנימוק לחלטתו כי "עצם העובדה שבמשך הזמן התרגל ציבור לבוא להתפלל במקום דרך קבע, אינה מלמדת בהכרח שהציבור הזה קנה חזקה במקום." למרות החלטת בית המשפט המחוזי, חל עיכוב של כ...20 שנה במימוש התוכנית להרוס את צריף בית הכנסת במרמורק 1, ובית כנסת המשיך לפעול כסדרו בצריף עד שנות ה80 אז נסגר ונהרס. מתפללים נוספים מעלים זכרונות אחרי שפרסמתי את הכתבה שלחו לי כמה ממתפללי ובני משפחה של מתפללי צריף בית הכנסת מרמורק חוויות וזיכרונות מבית הכנסת. שרגא שיף כותב: " גם אנחנו התפללו שם. כל ותיקי תל אביב ונכבדיה היו מתפללים במקום המיוחד הזה. איני יודע מדוע נפקד מקומו בכתבה של הרב משה הוכמן זצ"ל מהאבות המייסדים של בית הכנסת. הרב הוכמן מידי יום בקיץ ובחורף מסר שיעורים בבבלי ובירושלמי, עזר למתפללים בגמ"חים שניהל. וכמובן הרב מאיר לנדאו זצ"ל שהגיע מבלגיה ושילב תורה ודרך ארץ. ניהל את התפילות באווירה חסידית ובדיבוק חברים. ועוד הרבה יש לכתוב אך הזמן קצר... נעמי גור אריה לבית משפחת שניצקי כותבת :." סבי יעקב גולדשטיין שהתיישב בשכונת שפק לימים רחוב ברדיצבסקי 11 ויחד עם אברהם טגינסקי ואחרים היה ממקימי בית הכנסת. סבי שהיה נגר היה בין אלה שבנו במו ידיו את הצריף.( מסיפורי אמי ז"ל שהגיעה לשכונה בשנת 23 או 24. ) גם אנחנו התפללנו בבית הכנסת ואמי ישבה במקומה של אמה בעזרת הנשים. מקומו של סבי היה במזרח. בר המצווה של אחיי ז"ל גם הוא היה בבית כנסת זה. כשירד צריף בית הכנסת הרגשתי שחלק מההיסטוריה של השכונה נמחק ונעלם. נעמי שפטלוביץ כותבת" אבי ז״ל ד״ר א.שפטלוביץ ,היה מבאי בית הכנסת זה שנים ארוכות. ישב בשורה ראשונה ליד עו״ד הוכמן ז״ל. זכור לי כיצד במוצאי שבת בקידוש לבנה כולם היו רוקדים סביב. הרב לנדאו ז״ל שניהל בזמנו את הבית כנסת יחד עם חסידים ומתנגדים יחד באווירה טובה וראויה. יהיו ברוכים על עצם הזכרת בית הכנסת ומשכן קטן זה שלמעשה בצריף קטן הכיל אנשים מלאי חכמה דעת ותבונה. בית הכנסת למשכנו החדש. בתחילת שנות ה-90 נחנך בית הכנסת החדש ברח' מרמורק מס' 22-20, שהחליף את צריף בית הכנסת. המבנה החדש ממוקם כ-150 מטרים מזרחית למקום בו שכן צריף בית הכנסת.הוא תוכנן במשרד אדריכלות אלחנני. את חלונות בית הכנסת מעטרות עבודות ויטראז'. מתפללים ותיקים בבית כנסת מרמורק איתם שוחחתי אמרו לי לא לציטוט שמם כי אף שבית הכנסת החדש יחסית מפואר הם מתגעגעים למבנה הצריף שהיה בו אווירה משפחתית ונשמה .
![]() בית הכנסת החדש שהוקם ברחוב מרמורק 22 בתל אביב [צילום:אלי אלון] [
כתבות נוספות על צריף בית הכנסת:
סיפורו של צריף בית הכנסת "מרמורק" בתל אביבברחוב מרמורק 1 פינת רחוב הוברמן בתל אביב, מול חניון היכל התרבות ו"בית הבימה", שכן עד שנות ה-80 של המאה הקודמת צריף "בית כנסת מרמורק". שפעל במשך 50 שנה ויותר, והפך לחלק בלתי נפרד מהנוף המקומיאלי אלון | לסיפור המלא
מי שמעוניין להרחיב לספר על צריף בית הכנסת מרמורק 1 על אירועים מיחדים ,שמות מתפללים, גבאים נותני שיעורים בבית הכנסת זכרונות מבית הכנסת מוזמנים להגיב במדור התגובות למטה מתחת לכתבה . |
אתר זה כולל מקצת מאות רבות של מאמרים כתבות וידיעות פרי עטו של אלי אלון שפורסמו בעיתונות הישראלית.
יום חמישי, 9 ביולי 2020
סיפורו של צריף בית הכנסת "מרמורק" בת"א
דרג את התוכן:
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
25 שנים להקמת בית הפלמ"ח
25 שנים להקמת בית הפלמ"ח ביקר כתב וצילם" אלי אלון בית הפלמ"ח בשכונת רמת אביב בתל א...

-
נפטרה אהרונה דיין אשתו הראשונה של אסי דיין מאת: אלי אלון נפטרה אהרונה דיין אשתו הרא...
-
מלון כרמל בעפולה [צילום א.אלון ] סיפורו של מלון "כרמל" בעפולה מאת א.אלון מלון כרמל...
-
כאן בבית זה ברחוב טיומקין 10 בת"א שכנה במשך שנים רבות המערכת הראשית של עתי"ם [צילום אלי אלון] זיכרונותיי מעבודתי בעתי"ם ...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה