יום שבת, 27 ביוני 2020

סיפורו של בי"ס "מעלות"בבני ברק

cafe is going down
';

אלי אלון עיתונות ישראלית

באתר זה מוצגים מקצת מאמרים וכתבות פרי עטו של אלי אלון שפורסמו בעיתונות הישראלית

אלי אלון החל כתיבתו העיתונאית בגיל 15 כשכתב במדור"חדשות לנוער" בעיתון "מעריב לנוער" לאחר שירותו הצבאי היה כתב עיתון "הארץ" פירסם מאות רבות של ידיעות ,כתבות ,ומאמרים בעיתונות הישראלית
בשנים האחרונות כותב במספר אתרי אינטרנט חדשותיים.

תגובות (0)

 
 
 
סדר התגובות :

אין רשומות לתצוגה

סיפורו של בי"ס "מעלות" בבני ברק

0 תגובות   יום חמישי, 25/10/18, 06:58

 

''

מבנה בית ספר מעלות כיום בית ספר חרדי  לבנות  [צילום אלי אלון]

 

סיפורו של בי"ס "מעלות"בבני ברק 

בית ספר  "מעלות"  בבני ברק היה  במשך שנים בית הספר היסודי הגדול בעיר.  אלפי תלמידים למדו בו לאורך שנות קיומו .הוא נוסד  בתחילת שנות ה30 של המאה הקודמת אז נקרא  בית ספר עממי המזרחי אחרי קום המדינה שונה שמו  למעלות.   בסוף שנות ה-90 נסגר לאחר עשרות שנות פעילות  וכיום פועל במבנהו  בית ספר חרדי לבנות  בשם "תפארת תמר"המשתייך לרשת "בית יעקב". 

 

מאת: אלי אלון



"בית ספר העממי מזרחי בבני ברק" 

 

בית ספר ממ"ד מעלות בבני ברק הוקם בתחילת שנות ה-30 . שמו הראשון  היה בית ספר "העממי מזרחי בני ברק" .תחילה  שכן    בשטח בו נמצא כיום בית ספר לבנות משואות.ברחוב   (מימון 28 )בבני ברק היה זה בית יסודי  משותף לבנים ובנות .בשלב מסוים הכתות לבנים ובנות הופרדו אם  החצר היתה משותפת, והתקיימה בבית ספר זה פעילות חברתית משותפת לבנים ובנות כגון: פעילות הקרן הקיימת, ועוד. 

 

 

 

בשנות ה-30 ותחילת -40  ניהל את "בית הספר העממי המזרחי" בבני ברק,  המורה והמחנך אליעזר אלינר,  ב-1943 מונה לתפקיד מנהל בית הספר העממי המזרחי  הרב ד"ר שמחה במברגר 

 

בידיעה על בית הספר שמתפרסמת בעיתון הצפה מתאריך 2 בנובמבר 1944 אני קורא כי מספר התלמידים "בבית ספר העממי (של המזרחי) הוא כ-450 ילד.באותה שנה 1944 מוקמת בחצר בית הספר  העממי ביוזמת המנהל במברגר חדר אוכל לתלמידים בימי שבת וחגים הוסב חדר האוכל לבית כנסת לצעירים.

העממי המזרחי מתפצל למעלות ומשואות 

בסוף שנות ה40  התפצל בית הספר העממי המזרחי בני ברק  לשני בית ספר נפרדים : "מעלות" לבנים ו"משואות" לבנות. 

תלמידות בית ספר משואות  נשארו במבנה  בית הספר העממי המזרחי  ברחוב מימון 28  ואילו בית ספר מעלות עבר  למבנה חדש  גדול ורחב ידיים בן 3 קמות שהוקם עבורו  ממול  מעבר לכביש ברחוב מימון 31.את המבנה בית ספר מעלות החדש  הקיפה חצר מגודרת. הכניסה הראשית אליו הייתה באמצעות מדרגות מכיוון רחוב מימון(העבודה לשעבר). בחצר הצפונית של  בית הספר הוכשר  מגרש כדורסל ששימש כמגרש ספורט לתלמידים, ולאחר שעות הלימודים שימש לעיתים גם כמגרש אימונים ומשחקים של קבוצת אליצור בני ברק . בצדה הצפוני מערבי של חצר בית הספר   לרגלי "הר העצמאות"  הייתה גינת ירק ששימשה בשנים מסוימות לשיעורי חקלאות.במבנה בית הספר פעל אולם תפילה בו התפללו התלמידים. ובשבתות היה פתוח בית הכנסת של בית הספר בשנים מסוימות גם לתושבי האיזור. בקומה הראשונה בבית הספר  פעלה שנים רבות מסעדה בה אכלו התלמידים  ארוחת צהריים.  

 

בשנות ה-50 תחילת שנות ה-60 ניהל את בית הספר מעלות הרב משה רוזה,ולאחר שעבר לנהל בתחילת שנות ה-60 את בית הספר "סגולה" ברחוב השומר  (לימים רח' אהרנוביץ') מונה במקומו  לתפקיד מנהל מעלות  סגנו  הרב אברהם ויסמן, ויסמן  כיהן בתפקיד מנהל "מעלות שנים רבות . אגב פרט פיקנטי: רעייתו של אברהם ויסמן, פוריה ויסמן הייתה באותה עת מנהלת בית ספר "לפידות" בתל גיבורים בבני ברק, ובני ברק היא אולי העיר הראשונה בה כיהנו בעל ואישה במקביל כמנהלי בתי ספר באותה עיר.

 

 

''

 

 

מורי בית הספר לדורותיו

 

עשרות רבות של מורים לימדו בבית ספר העממי המזרחי בבני ברק ולימים  מעלות הנה רשימת המורים (רשימה חלקית ) המבוססת על צילומי תמונות מחזור מהשנים השונות  ועל סמך עדויות  תלמידים.

 

 ישראל ינאי (לימים מנהל תע"ד בני ברק),הרב בנימין צביאלי(הרשקוביץ) לימים   מנהל   התכניות לדת ומסורת בקול ישראל ובטלוויזיה הישראלית , ד"ר יהושע הורוביץ (אבא של איש הטלוויזיה מנחם הורוביץ), ישעיהו רוזנברג, (לימים מנהל בית ספר מוהליבר ב"ב ) , אלכסנדר מלכיאל ( לימים מנהל בי"ס מוריה בת"א,) שרה נחשון - מורה לחשבון, מ.י חרמוני  מחנך וסגן מנהל בית ספר, הרב י. שרמן מחנך ומורה ללימודי קודש, הרב גרשון פרקש - מחנך מורה ללימודי קודש. ש.בראון מורה למלאכה היה  גם סגן מנהל, המורה לאנגלית שלום וופנר. הרב מ. צ. בלייכר, ר. מנדלברג, נפתלי דוטשמן מורה לחקלאות, המורה צבי  ויזן, מ.שיפמן ,א. ליבפרוינד, ד.פריחן, ר. שידלובסקי, י.מלאכי, ח.גולדמן, ש. שחור, נ.פילץ, ח.מקובר, ה. פישר  .אנגלברג.המורה לאנגלית תהילה שליק קריגר הגברת שילוני,אסתר ארנפלד ,שרה מנייסטר הרב יצחקי .

 

אחד מהמורים המיתולוגיים בבית הספר  מעלות היה המורה להתעמלות צביקה הרשקוביץ שהיה בשנות ה-70  סגן מנהל בי"ס מעלות תלמידים מספרים כי , בבוקר נהג הרשקוביץ לעמוד ברחבת ביה"ס עם מפוחית בפה, מוביל את מפקד הבוקר. בביה"ס הוא לימד גם טעמי המקרא והכין עשרות תלמידים לבר המצווה.בשנת 2000  הלך צביקה הרשקוביץ לעולמו והוא בן 68 בלבד.

 

 


 בוגרי בית הספר  הידועים

 

בין בוגרי בית הספר מספר ידוענים ובהם :  מנחם מיכלסון , עיתונאי וסופר , איש הטלוויזיה  ניסים משעל,  והמוזיקאי והמנצח  ד"ר מרדכי סובול,(היה לימים מורה בבית הספר)  הפיזיקאי פרופ' יוסי ישורון ,איש החינוך הסופר והשגריר   יצחק מאיר  בעבר קונסול כללי של ישראל בקנדה ושגריר בבלגיה ובשווייץ,יצחק הוכמן(הוכלה) מורה וכדורסלן  נערץ  (נפל במלחמת יום הכיפורים) 

 

אחד מתלמידי בית הספר היה איש החינוך והסופר יצחק מאיר, בעבר קונסול כללי של ישראל בקנדה ושגריר בבלגיה ובשווייץ. מספר יצחק מאיר על תקופת לימודיו והאווירה בבית הספר מעלות (נקרא אז עממי המזרחי): "בספטמבר 1946 התקבלתי לכיתה ו' בבית הספר הייתי עולה חדש, לא דיברתי מילה עברית, שוחררתי ממחנה עתלית במאי אותה שנה, , אמא מצאה דירת חדר ברחוב רבי עקיבא 3, בבני ברק בית טננבאום.  מחנך הכיתה היה אנגלברג. בכיתה ז' כבר היה המחנך מר חרמוני. המורה של הכיתה המקבילה, הגברת תהילה שליק קריגר עליה השלום, היא הדמות היותר משפיעה על עיצוב ילדותי המאוחרת. היא שבה מהודו, לימדה אנגלית. הייתה ידענית  ותלמיד חכם שזכתה להערכה רבה בקרב סגל מורי ההוראה בבית הספר, בהם המנהל הד"ר שמחה במברגר, ישראל ינאי, אלכסנדר מלכיאל, ד"ר הורוביץ, בלייכר, הגברת שילוני, ועוד. מאז אותם ימים אני שומר על קשר עם כמה מבני כיתתי בהם יהודה פרל, שרה גייגר. יש לי רב לספר על אותם ימים", אומר יצחק מאיר וניכר מדבריו כי הוא נזכר בערגה בתקופת לימודיו בבית הספר העממי מזרחי (לימים מעלות)ובבני ברק של פעם.


רבים מהתלמידים היו חניכים בסניף בני עקיבא 

בית ספר מעלות בבני ברק שכן סמוך מאוד לסניף בני עקיבא ברחוב יהודה הלוי  רבים מתלמידי בית הספר מעלות היו חברים בתנועת הנוער בני עקיבא ולא פעם הלכו  לסניף מיד לאחר הלימודים לפעילות או התכנסות בו. דמות מיתולוגית בבית הספר הייתה חנה גוטליב, אשתו של ראש העיר בני ברק לשעבר ישראל גוטליב. שהייתה מזכירה במעלות במשך 26 שנים.

 

.בשנות ה-70 וה-80 צורפו לבית ספר מעלות בבני ברק תלמידים מהמושבים חמ"ד וצפריה הם הגיעו לבית הספר בהסעה מאורגנת במשאית נוסעים ...ובהמשך באוטובוס הסעות.

 

 

תמונת מחזור בית ספר מעלות  מחזור  כ"ט 29שנת תש"ך 1960-1

 

סגירתו של בית הספר

 

משנות ה-80 ואילך התגברה כידוע באופן עקבי ומתמשך הגירת אוכלוסייה דתית לאומית מבני ברק לישובים עוטפי בני ברק וגוש-דן, כמו, פתח תקוה, גבעת שמואל, שוהם, מודיעין ועוד, והאוכלוסייה הדתית לאומית בעיר שהיוותה כמחצית מתושבי העיר הלכה והידלדלה. אחת מתוצאות תהליך זה, ירידה במספר הנרשמים לבית ספר הממ"ד מעלות ולקראת סוף שנות ה-90 בית הספר מעלות, כמו מוסדות חינוך דתיים לאומיים אחרים בעיר, נסגר לאחר כ-70 שנות פעילות והפך תיכון לבנות של רשת אמונה וכיום פועל במבנהו בית ספר חרדי לבנות המשתייך לרשת "בית יעקב" בשם "תפארת תמר" ע"ש הרבנית תמר שטיינמן ע"ה.

 

 

תוצאת תמונה עבור כתריאל שוורץ

המורה צביקה הרשקוביץ  בחברת תלמידיו .שלישי עומד מימין סגן כתריאל שוורץ שנפל במלחמת העולם לבנון הראשונה 

 

בוגרי בית הספר שנפלו במערכות ישראל

 

מספר תלמידי בית הספר נפלו במערכות ישראל. בין הנופלים: סרן יצחק הוכמן (הוכלה) שנהרג בקרבות הבלימה במלחמת יום הכיפורים יקותיאל ("קותי") דרורי שנהרג בקרבות הבלימה במלחמת יום כיפור ברמת הגולן, סמל חיים אלתר טייכמן, נפל ב-11.10.1973, בקרב ב"ציר מאדים" במלחמת יום כיפורים, ברוך שטיינמץ נפל ב-25.5.74 בקרב בחרמון, וסגן כתריאל שוורץ ממושב צפריה שנהרג ב-6 ביוני 1982 במלחמת לבנון הראשונה, בהובילו את כוחות השריון והצנחנים בגזרה המערבית ליד צור. זו רשימת הנופלים הידועה ושנמסרה לי. בגלל שאין ארכיון מסודר של בית הספר, ייתכן שיש נופלים נוספים בוגרי מעלות ששמם לא מופיע ברשימה זו כמובן בתום לב. מי שמכיר ויודע מוזמן כמובן להזכיר את שמם במדור התגובות שלצד כתבה זו.

 

כתבה נוספת על בית ספר מעלות:

 

 

0 תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הירשם תגובות לפרסום [Atom]

<< דף הבית