אסון הרכבת ליד מעברת כורדני [1954]

אלי אלון עיתונות ישראלית

באתר זה מוצגים מקצת מאמרים וכתבות פרי עטו של אלי אלון שפורסמו בעיתונות הישראלית
אלי אלון החל כתיבתו העיתונאית בגיל 15 כשכתב במדור"חדשות לנוער" בעיתון "מעריב לנוער" לאחר שירותו הצבאי היה כתב עיתון "הארץ" פירסם מאות רבות של ידיעות ,כתבות ,ומאמרים בעיתונות הישראלית
בשנים האחרונות כותב במספר אתרי אינטרנט חדשותיים.
תגיות
- מוטי קירשנבאום
- גלי צהל
- עזריה אלון
- אורי אבנרי
- החברה להגנת הטבע
- יוסי אחימאיר
- פלמח
- פרס יגאל אלון
- משה כחלון
- אביגדור קהלני
- רון חולדאי
- ניר ברקת
- אגודת העיתונאים תל אביב
- קול ישראל
- אוניברסיטת תל אביב
- אלי אלון עיתונאי
- אלי אלון עיתונאי
- עפולה
- האגודה למען החייל
- רשות השידור
- כנס אילת לעיתונות
- המועצה לשימור אתרי מורשת בישרא
- אוניברסיטת בר אילן
- אלי אלון
אסון הרכבת ליד מעברת כורדני [1954]
0 תגובות יום חמישי, 24/8/17, 10:42
צילום אילסטרציה רכבת דיזל בקו מסילת חיפה צילום זולטן קריגר [לע"מ]
אסון הרכבת ליד מעברת כורדני [1954]
בחודש נובמבר 1954 התרחשה אחת מתאונות הרכבת הקשות בתולדות מדינת ישראל מאת: אלי אלון פורסם ב24 בנובמבר 2017 ▪ ▪ ▪ סיפור התאונה בבוקר יום שני - 22 בנובמבר 1954, סמוך לשעה 5:00, נכנס למעברת כורדני בצפון קריית-ים כמדי בוקר אוטובוס אגד (אז נקראה החברה אשד) קו מס' 57 ואסף נוסעים, רובם- פועלים שהתגוררו במעברה כדי להסיעם למקומות עבודתם בנמל חיפה, ב"סולל ובונה" ובמקומות עבודה נוספים באזור חיפה. בחוץ שררה חשכה והשמש עוד לא עלתה. האוטובוס, מדגם פורד, היה עמוס נוסעים. כ-45 נוסעים היו בו ומחוסר מקומות ישיבה נאלצו חלק מהנוסעים לנסוע בעמידה. בשעה 5:15 לערך יצא האוטובוס מתחומי המעברה והתקרב למפגש מסילת הרכבת שהיה סמוך מאוד למעברה. נהג האוטובוס דב (ברלה) טילו, על-פי עדויות, עצר למשך מספר שניות לפני המסילה אולם מיד המשיך בזינוק בנסיעתו והחל לחצות המסילה. לפתע הגיחה רכבת נוסעים עם קטר דיזל שהייתה בדרכה מחיפה לעכו כדי לאסוף פועלים בעכו ולהביאם לחיפה. נהג האוטובוס טילו לא הספיק לסיים את חציית המסילה והרכבת התנגשה בחלקו האחורי של האוטובוס . עוצמת ההתנגשות הועף האוטובוס אל תוך תעלה במרחק של 10 מטרים ממקום התאונה והתהפך על צידו. ראשונים הגיעו למקום התאונה תושבים במעברה כורדני ששכנה סמוך למפגש הרכבת בו אירעה התאונה. הם שמעו את רעש ההתנגשות ואת זעקות וצווחות הנוסעים שנפגעו. יש לציין כי בחוץ שררה עדין חשכה שהקשתה על חילוץ הפצועים. תושבי המעברה הזעיקו את חיילי בסיס צבאי ששכן לא הרחק ממקום התאונה, והוחל בריסוק דלת האוטובוס, כדי לחלץ את הנפגעים שנלכדו בו. הרוגים שכבו ליד פצועים ובגלל החשיכה היה קושי להבדיל בניהם. המחזות היו קשים: זעקות צווחות ואנחות כאב נשמעו מכל עבר. כמה תושבים ממעברת כורדני שהגיעו תוך זמן קצר למקום התאונה זיהו את קרובי משפחותיהם ומכריהם שהיו בין נוסעי האוטובוס והשתתפו בסיוע לחילוצם. נהג הרכבת עצר את הרכבת כעבור כמה מאות מטרים ממקום התאונה. מבין נוסעי הרכבת איש לא נפגע. בשעה 6:15 הגיע אמבולנס ראשון למקום והחל לפנות את הפצועים לבית חולים רמב"ם בחיפה שנכנס לכוננות חרום. חלק מהפצועים הועברו לבית החולים ברכבים פרטיים על-ידי נהגים שעברו בכביש סמוך למקום התאונה ועצרו כדי לסייע. רבים מהפצועים נפצעו קשה ונזקקו לניתוחים. חקירת התאונה ▪ ▪ ▪
כעבור זמן קצר הגיעו למקום התאונה קציני וחוקרי משטרה ומנהל הרכבות מנחם סבידור (לימים ח"כ ויו"ר הכנסת) והוחל בחקירת התאונה הקשה. נהג הרכבת, יוסף רוזנר מקריית מוצקין סיפר כי צפר כל הזמן ובשל תנאי החשיכה הפעיל גם זרקור תאורה. נהג האוטובוס דב טילו מקריית חיים, שלא נפגע בתאונה, טען כי לא שמע כלל את הצפירה וכי באוטובוס שהיה עמוס ודחוס בנוסעים היה רעש והמולה שלא אפשרו תנאי ראות ושמיעת הצפירה. בעדויות במשטרה, כך לפי העיתונות דאז, סיפרו פועלים פצועי האסון, כי בהתקרב האוטובוס אל מפגש המסילה הבחינו באור הרכבת ובזרקור התאורה שהיה מעליה וצעקו לנהג "רכבת, רכבת" אולם הנהג ניסה בכל זאת לחצות את המסילה אולם הוא לא הצליח והרכבת פגעה באוטובוס. היו נוסעים שהעידו, כך על-פי דיווחי העיתונות דאז, כי נהג האוטובוס הבין כי לא יוכל לסיים את חציית המסילה והצליח להימלט מהאוטובוס ברגע האחרון ולכן הוא היחידי שלא נפגע כלל. אולם הדבר לא הוכח ויתכן שמדובר בעדות לא מבוססת. יצוין כי במפגש הרכבת בו אירעה התאונה לא היה מותקן מחסום אוטומטי. מנהל הרכבות מנחם סבידור סיפר לעיתונאים כי בקו לאורך מסילת חיפה עכו יש לפחות 15 מפגשי מסילות רכבות. בקו מופעלות מדי יום בין 4-2 רכבות ביום בשעות קבועות הידועות לכל תושבי האזור ולנהגים, התנועה במחסומים מועטה ולא מצדיקה הקמת מחסום, מה גם שהוצאה הכספית להקמת מחסום בכל מפגש כביש עם מסילת רכבת היא הוצאה "שאין משרד התחבורה יכול לעמוד בה". ברכבת ישראל הוקמה ועדה פנימית לבדיקת התאונה. מיד אחרי התאונה נלקח נהג האוטובוס למשטרת קריית חיים לחקירה. הובע חשש שקרובי משפחותיהם של נוסעי האוטובוס ינסו לפגוע בו. הלוויות ההרוגים
▪ ▪ ▪
יום לאחר האסון ביום שלישי 23 בנובמבר 1954, נערכו הלוויותיהם של 10 מהרוגי האסון כולם או לפחות רוב רובם כך נמסר התגוררו במעברת כורדני ב'. מאחר שרוב הנוסעים עבדו בנמל חיפה ב"סולל ובונה" ובמפעלים באזור קראה מועצת פועלי חיפה לציבור הפועלים להשתתף בהלוויות. מסע ההלוויות יצא מבית החולים הממשלתי רמב"ם בחיפה לבית העלמין בחוף הכרמל. קהל רב השתתף בהלוויות המלווים הוסעו בעשרות אוטובוסים לבית העלמין. דברי הספד נשא מזכיר מועצת פועלי חיפה יוסף אלמוגי. משטרת חיפה וסדרנים מפלוגת הפועל שמרו על הסדר בעת מסע ההלוויה בעת ההלוויה הושבת נמל חיפה בו עבדו רבים מההרוגים. ישיבת עירית חיפה נפתחה בעמידת דום לזכר קורבנות התאונה. ראש העיר אבא חושי הביע את השתתפותה של העיר באסון ואמר כי "הגיע הזמן לנקוט אמצעים נמרצים כדי להספיק את ההפקרות המשתוללת בדרכי הארץ . יומיים לאחר התאונה ביום ד' 24 בנובמבר מת מפצעיו בבית חולים רמב"ם נפתלי פויסבודו אחד מפצועי התאונה ובהמשך מת מפצעיו פצוע נוסף. ומספר ההרוגים באסון עלה ל-12. דו"ח שר התחבורה והרשעתו של הנהג ▪ ▪ ▪
כשבוע לאחר התאונה מסר יוסף ספיר שר התחבורה דוח לכנסת על התאונה ועל ממצאי החקירה. יוסף ספיר אמר כי מממצאי החקירה עולה כי נהג האוטובוס, דב טילו, הוא האשם בתאונה מכיוון שחצה את המסילה למרות שהרכבת הייתה מוארת, וצפרה לאות אזהרה. דב טילו בן 35 נהג האוטובוס נעצר ביום רביעי בפקודת שופט שלום בחיפה א.זליגמן ל-14 יום אולם בהמשך שוחרר בערבות. משפטו החל בינואר 1955 הוא הואשם בגרימה לתאונה ולמוות ברשלנות פושעת מאחר שלא נקט באמצעי זהירות המתבקשים. הנהג טען להגנתו כי לא הבחין ברכבת בשל תנאי הראות והשטח. השופט ב. זוהר, קבע כי הרכבת הייתה מוארת וצפרה לאות אזהרה, הרשיע את הנהג טילו באשמת הריגה ברשלנות פושעת ודן את טילו לשנת מאסר בפועל. שמות ההרוגים והפצועים בתאונה (על-פי דיווחי מועצת פועלי חיפה במודעת אבל שפורסמה בעיתונות העיתונות דאז, יתכנו שיבושים בשמות, א.א). שמות ההרוגים: אברהם אשכנזי, יצחק מור חיים בנימין סלוני, קלמן מאליס, יעקב ביטון, ישראל כהן, ישראל שלמה, שמעון בכר, אברהם בן רפאל, בנימין קדוש, נפתלי פויסבודו והרוג נוסף שמת בהמשך מפצעיו בתאונה הקשה. כתבות נוספות אסון הרכבת ליד מעברת כורדני [1954]בחודש נובמבר 1954 התרחשה אחת מתאונות הרכבת הקשות בתולדות מדינת ישראל |
פורסם על ידי אלי אלון-עתונאי @ יולי 09, 2020
0 תגובות
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה
הירשם תגובות לפרסום [Atom]
<< דף הבית