סיפורו של "מגרש אליצור"בבני ברק

גן אליצור בבני ברק .כאן במקום זה שכן מגרש הכדורגל אליצור [צילום: אלי אלון] סיפורו של "מגרש אליצור"בבני ברק  "מגרש אליצור" בבני ברק ששכן לצד רחוב השומר מול תחנת מכבאי אש בעיר  בפאתיו המערביים של שיכון ה'. היה  במשך שנים יותר ממגרש כדורגל הוא היווה מוסד  בעיר כאן נערכו חלק ניכר  מהאירועים  ההמוניים הממלכתיים   בעיר כגון עצרות ממלכתיות ועירוניות  מפגן צה"ל  ביום העצמאות וכמובן טקס סיום שבת הארגון של סניף בבני עקיבא המקומי  בשנות ה-90 נהרס לטובת   בית ספר חרדי לבנות וגן ציבורי בשם "גן אליצור".   מאת: אלי אלון   .בסוף שנות ה-50, החליטה עיריית בני ברק בתמיכת חברי מועצת העיר, אנשי "הפועל המזרחי" ומפא"י להכשיר ולפתח ברחוב השומר בבני ברק מגרש כדורגל מסודר, לבקשת מרכז אליצור לשימוש קבוצת הכדורגל אליצור בני ברק לקראת משחקיה בליגה לכדורגל קודם לכן שימש המגרש שטח משחקים כללי שכונתי. ההחלטה עוררה סערה בעיר. אנשי אגודת ישראל במועצת העיר רבנים וראשי ישיבות, הביעו התנגדות לפיתוחו של מגרש הכדורגל והקצאתו לאליצור, מחשש שגם חילונים בעיר יבקשו לשחק בו או יבקשו להקצות להם מגרש כדורגל משלהם ועלול להיגרם רחמנא ליצלן חילול שבת בעיר הקודש בני ברק.  תומכים ומתנגדים להקמת המגרש  במדור "מכתבים למערכת" בעיתון "הצפה" מתאריך, 20 באפריל 1959 מתפרסם מכתב החתום בשם "אליהו משה גנחובסקי, תושב בני ברק" (אני מעריך שמדובר באליהו-משה גנחובסקי שכיהן כחבר הכנסת מטעם חזית דתית מאוחדת והפועל המזרחי והיה תושב בני ברק א.א) וכך כותב במכתבו אליהו משה גנחובסקי: "הריני רואה חובה נפשית להביע באופן אישי את הסתייגותי מהחלטת עירית בני־ ברק ביזמת נציגי "הפועל המזרחי" לקבוע מגרש ספורט בתוך בני ברק... וזאת מתוך התנגדות גמורה לדעתם של כל רבני המקום וכל ראשי הישיבות שמפיהם אנו חיים ומימיהם אנו שותים. בכל בתי הספר הממלכתיים דתיים יש מגרשי התעמלות וספורט. כמו-כן במרחק לא רב קיים האצטדיון הסגור בשבת, וכמו-כן מגרשי ספורט ליד אוניברסיטה בר־ אילן. להקים מגרשי ספורט לראווה בתוך בני ברק- יש בזה משום פגם גדול ומשום התגרות ברוב התושבים הדתיים שבמקום".  כותב אחר במדור "מכתבים למערכת" ב"הצפה" באותו גיליון, המכנה עצמו "תושב בני ברק ותיק"(שמו המלא שמור במערכת)  "הופתעתי לקרוא ה"ויצעקו" של אנשי ה"אגודה" בבני ברק נגד החלטת העירייה להקצות מגרש ספורט ל"אליצור". דומני, כי כל הצעקנות הזאת ריח בחירות נודף הימנה. אחרת אין להבין את ההתנגדות העיקשת. כאב לילדים בגיל בית הספר וכאחד התושבים הוותיקים של העיר. הריני מברך את הנהלת העירייה שסוף-סוף הבינה לרוחו ולצרכיו של הנוער הדתי והחליטה להקצות בשבילו מגרש ספורט. העדר מגרש ספורט בעיר הביא לידי כך שילדים שלנו יצאו לרעות בשדות זרים. הם לא ישבו בבית. הם כיתתו את רגליהם למגרשי, הפועל" ו"מכבי" שבסביבה ואין ספק שהפגישות עם החילוניים לא הוסיפו להם יראת שמיים...     העיריה מחליטה להקים את המגרש למרות ההתנגדויות  למרות המחאות וההתנגדות מצד חוגים שונים בעיר, הוחלט בעירית בני ברק  להקים את מגרש הכדורגל ברחוב השומר  ולהקצתו לשימוש קבוצת אליצור בני ברק. עבודות פיתוח המגרש כללו: הקמת "שערים חוקיים" סימון המגרש בסימנים הנדרשים ממגרש כדורגל חוקי ובהמשך הוקם יציע מושבים מאולתר בצד המערבי של המגרש.  שטח המגרש אליצור היה בן למעלה מ10 דונם המגרש הענק גבל במערבו ברחוב השומר, בדרומו –בחצר בית ספר "סגולה" בצפונו נשק לתחנת מכבאי אש ובמזרחו גבל עם בתי מגורים בשיכון ה'. סמוך אליו שכן סניף תנועת הנוער" עזרא", ובצדו הצפוני מזרחי שכנה משחטת עופות פעילה. שהנוכחים במגרש חשו לא פעם בריחות החריפים שדלפו מבית חרושת אסם הסמוך ששכן כ-100 מטרים מערבית למגרש מעבר לרחוב השומר.   המגרש ביתי של אליצור בני ברק   המגרש נחנך רשמית  באוגוסט 1960 במשחק כדורגל בהשתתפות קבוצת אליצור בני ברק  הוא  כונה והיה ידוע בעיר בשם "מגרש אליצור" שכן שימש "מגרשה הביתי" של קבוצת הכדורגל אליצור בני ברק. כאן קיימה היא את משחקיה הביתיים וכאן ערכה אימוניה. הקבוצה הוקמה אי-שם בסוף שנות ה-50, אולי אף קצת לפני כן. היא הייתה בזמנו הקבוצה הדתית היחידה בארץ המשחקת כדורגל בליגה כלשהי, ואת כל משחקיה קיימה בימי שישי. האימונים נערכו לרוב ב"מגרש אליצור",קבוצת אליצור בני ברק שיחקהאמנם  בליגות נמוכות בליגה ד' ובליגה ג' ,אולם  הייתה מקור  גאווה עבור לא מעט תושבים, חובבי כדורגל. אלה עקבו בעניין אחר תוצאות משחקי הקבוצה והיו מבניהם שהגיעו למגרש אליצור ברחוב השומר, לצפות ולעודד קבוצתם. מאמן הקבוצה בתחילת שנות השישים היה עמנואל ספקור-גלילי, בהמשך אימנו את הקבוצה אריה רדלר ועוד. בין שחקניה לאורך השנים   היו: יהודה שפיצר (שוער) צביקה הרשקוביץ, מרדכי אהרוני, שמעון גרינברג, מיכה פרקש, קלמן יוסטמן, רוטשטיין, שמואל חיימיאן, נתן צוקר, אברהם דהן(שוער) אביגדור גוטסמן, ירמיהו בן דוד, סוסקין (שוער), שמילה, איציק זונגלר,יוסי סיטון(חלוץ), קודאי (חלוץ) זבידה ועוד .   "מגרש אליצור" - לא רק כדורגל בנוסף  למשחקי ואימוני כדורגל  נערכו במגרש  "אליצור", ברחוב השומר, מגוון רחב של פעילויות ואירועים. יעל טמבור תושבת שיכון ה' בבני ברק שהתגוררה ברחוב בר-אילן בסמוך למגרש מספרת לי : "מידי פעם, לקראת חג הפסח הוצבו במקום  מתקני לונה פארק עם יריד של דוכנים מגוונים.עבורנו הילדים זו היתה חגיגה אמיתית אלה חוויות ילדות  שלא שוכחים   משה כהן,  שהתגורר אף הוא ברחוב בר אילן בשיכון ה' בסמוך מאד  למגרש בוגר בית הספר התיכון הדתי עירוני בעיר  נזכר בערגה ובנוסטלגיה  במגרש  אליצור שהיה למעשה  חלק מנוף ילדותו : " זה היה מגרש המשחקים  השכונתי שלנו הוא אומר. כהן מספר כי בקצה המגרש היתה משחטה  הוא נזכר  באירועים שנערכו במגרש.בין השאר  היה נערך  מידי פעם  במגרש  מופע קרקס  ."אני זוכר היטב את האופנוענים על קיר המוות ואת הגלגל הענק .. "ביום  העצמאות נערכו במגרש אליצור  טקסים ומצעדים של יחידות צה"ל כפי שהיה נהוג אז בישובים שונים בארץ,  בפורים הוצבו במקום  דוכני  אוכל ומתקני שעשועים.בימי שישי שחקני אליצור היו משחקים  וצפינו בהם בהערצה. היו ימים... מגרש ספורט של בית ספר "סגולה"  מצידו הדרומי של מגרש אליצור  שכן צמוד לו מתחם בנין בית ספר הממ"ד תורני  סגולה שנחשב לבית ספר היוקרתי בעיר.באופן טבעי  המגרש שימש כמגרש ספורט כדורגל ותחרויות ואימוני ריצה  של בית הספר סגולה. מספר בוגר בית ספר סגולה: " היה שער קטן שהפריד בין חצר בית ספר הצפונית של  סגולה למגרש .בהפסקות שיחקנו כדורגל ובענפי ספורט נוספים במגרש.    מצידו המזרחי של מגרש אליצור שכן סניף תנועת הנוער "עזרא" . מבנה הסניף היה קטן וצר מלהכיל את מספר חניכי הסניף . חלק ניכר מהפעילות של סניף זה התקיימה במגרש אליצור. הן בחורף והן בקיץ .חניך בסניף עזרא  מספר לי " אני זוכר שהחניכים בילו במגרש יותר מאשר במבנה הסניף . מפקד סיום "שבת הארגון"  בסניף בני עקיבא  אחד מהאירועים ההמוניים והחוויתיים שנערכו  במגרש אליצור והזכור לרבים   היה  מפקד הסיום  במוצאי "שבת הארגון" של חניכי סניף בני עקיבא בבני ברק שהיה באותם באותן ימים מהגודלים בסניפי בני עקיבא אם לא הגדול שבהם ומנה  כ-1000 חניכים  . במוצאי "שבת הארגון" יצאו  המוני החניכים בתהלוכה מלווה בקולות תופים  מסניף בני עקיבא ברחוב יהודה הלוי במרכז העיר בני ברק  וצעדו דרך רחוב רבי עקיבא ורחובות נוספים  עד למגרש אליצור ברחוב השומר. את התהלוכה ליוותה משטרה ומכבי-אש. כאן במגרש אליצור הודלקה כתובת האש ונערך מפקד חגיגי שבסיומו הוכרז שם השבט החדש של אותה שנה.  סופו של מגרש אליצור  בשנות ה-80 ואילך התגברה באופן עקבי ומתמשך הגירת אוכלוסייה דתית לאומית מבני ברק לישובים עוטפי בני ברק וגוש-דן, כמו, פתח תקוה, גבעת שמואל, שוהם, מודיעין ועוד, והאוכלוסייה הדתית לאומית בעיר שהיוותה כמחצית מתושבי העיר הלכה והידלדלה. לעומת זאת האוכלוסייה החרדית בבני ברק החלה בשנים אלה לגדול ולהתרחב. במקום ראש העיר ישראל גוטליב מהמפד"ל נבחר ראש עיר חרדי והחרדים עברו לשלוט בצורה מוחלטת בעירייה וברוב מוסדותיה. אחת מתוצאות תהליך זה הייתה סגירה, הריסה אם תירצו "מחיקה" של סמלים ומוסדות "ציוניים" או כאלה המזוהים עם הציבור הדתי לאומי.  אחד מ"הקורבנות" הראשונים של "מחיקת" מוסדות ציוניים דתיים לאומיים בבני ברק, היה מגרש הכדורגל "אליצור" המיתולוגי, ששכן כאמור בצמוד לרחוב השומר בפאתיו המערביים של שיכון ה' בבני ברק. בשנות ה-90 נהרס המגרש אפשר לומר ההיסטורי בטח המיתולוגי  ועל חלק משטחו הגדול הוקם בית ספר חרדי לבנות ועל חלק אחר הקרוב יותר לרחוב השומר, הוקמה גינה ציבורית שנקרא "גן אליצור" על שם מגרש אליצור .המקום השתנה ללא הכר מי שבילה במגרש  בימים עברו יתקשה להכירו כיום  ומן הסתם יוצף בגעגועים למגרש של פעם ולתקופה שכנראה לא תחזור