פיגוע האוטובוס בקו 405

מאת: אלי אלון

השבוע לפני 36 שנים בקיץ 1989 התרחש אחד מפיגועי הטרור הקשים והידועים בתולדות המדינה ובו נהרגו 16 נוסעים וקרוב ל-30 נפצעו כשמחבל דרדר לתהום אוטובוס בקו 405 שהיה בדרכו מתל אביב לירושלים .

סיפור הפיגוע

ביום חמישי, 6 ביולי 1989, בסביבות השעה 11:00 לפני הצהרים יצא אוטובוס "אגד" בקו 405 מהתחנה המרכזית בתל אביב לירושלים ובו כ-40 נוסעים. אחד מהנוסעים היה המחבל עבד אל האדי ע'נאיים בן 25 לערך, שעבד כפועל בשוק הכרמל בתל אביב. כעבור כ-40 דקות בהגיע האוטובוס סמוך לקריית יערים, לאחר צומת הפנייה לנווה אילן, הגיח המחבל מהמושב האחורי התנפל על נהג האוטובוס משה אלול, משך את ההגה בחוזקה ימינה והסיט את האוטובוס לשולי הכביש.

האוטובוס פרץ את מעקה הביטחון שלצד הדרך, מעך אותו והידרדר במדרון תלול לתוך ואדי שלצד הכביש בעומק עשרות מטרים. הנהג עף ממקום מושבו במדרגת הסלע הראשונה. מעוצמת המכה נפגעו רוב הנוסעים, האוטובוס התהפך על גגו והחל לבעור. רבים מהפצועים לא הצליחו להימלט ונלכדו בלהבות בתוך האוטובוס ונשרפו חיים. המחזות היו קשים. הנוסעים זעקו לעזרה ונשמעו זעקות נוראיות "הצילו! הצילו!" עדי ראיה סיפרו כי ידעו שנוסעים לכודים בתוך האוטובוס הבוער אולם לא יכלו לעשות דבר.

הראשונים שהגיעו לאוטובוס הבוער היו תלמידי ישיבות מקריית טלז-סטון הממוקמת בסמוך למקום הפיגוע. תוך זמן קצר הגיעו למקום כוחות הצלה, אמבולנסים של מגן דוד וכוחות משטרה. תנאי השטח הקשים, הימצאות האוטובוס בעומק רב והלהבות שאחזו בו והפיצוצים שנשמעו כתוצאת מהבעירה הקשו על המחלצים בפינוי וטיפול הנפגעים הרבים שהיו פזורים בוואדי על שטח גדול יחסית. כוחות החילוץ השתמשו בחבלים כדי להגיע אל האוטובוס ולהעלות את הנפגעים מן התהום אל הכביש, ונאלצו לשאת חלק מהפצועים עשרות מטרים במעלה המדרון אל הכביש.

המחלצים נעזרו במסוקי חיל-האוויר. פינוי וחילוץ הנפגעים בתאונה המחרידה היה מורכב ונמשך מספר שעות והושלם רק בשעות אחר-הצהריים. סביר להניח כי לולא תנאי השטח הקשים היו ניצלים חייהם של כמה מהפצועים. הפצועים הועברו לבתי חולים הדסה עין כרם והדסה הר הצופים. מספר פצועים הועברו במסוק לבית חולים שיבא. 14 גופות הועברו אחר הצוהריים לזיהוי במכון הפתולוגי המשפטי באבו כביר, שם הוקם מעין חפ"ק מיוחד ובני משפחותיהם נקראו להגיע למכון כדי לזהות את קרוביהם. היו קשיים בזיהוי הגופות וחלק מהגופות זוהו כעבור יום יומיים.

המחבל נפצע בפיגוע ואושפז בבית חולים הדסה עין כרם

המחבל עבד אל האדי ע'נאיים, צעיר בן 25 תושב מחנה הפליטים נוסייראת שברצועת עזה, דובר עברית רהוטה, עטור זקן ולבוש מכנסי גינס נלכד בשטח הפיגוע כשהוא פצוע בראשו באורח בינוני. הוא הועבר לבית חולים הדסה עין כרם שם אושפז תחת תנאי שמירה ואבטחה כבדה מחשש לפגיעה בו. מחקירתו של המחבל עלה כי הוא נעדר באחרונה מביתו שבמחנה הפליטים והתגורר בעלית גג בדרום תל אביב וכי ככל הנראה פעל באורח עצמאי לבדו ולא השתייך לאחד מאירגוני הטרור המוכרים. בחקירתו טען כי עשה את המעשה כנקמה על שבני משפחתו הוכו על-ידי חילי צה"ל. הוא התרברב כי יצר קשר עם נשים יהודיות שהאמינו לו כי הוא יהודי.

מחקירתו עולה כי תכנן את הפיגוע בקפידה ולצורך כך נסע בימים האחרונים שלפני פיגוע האוטובוס כמה פעמים בקו 405 כדי ללמוד את המסלול ולאתר את המיקום האידיאלי שבו יצליח להסיט את האוטובוס ולדרדרו לתהום בקטע הכביש שבו מעקה הביטחון נמוך ועומק הוואדי שלידו עמוק. סמוך לשעה 8 בערב העלה מנוף כבד את האוטובוס השרוף מהוואדי.

בין הרוגי האסון אחותה של הזמרת רוחמה רז

בין ההרוגים באסון ד"ר יעקב שפירא מירושלים, ד"ר להנדסת מנועים שעלה לישראל בשנת 1973 ממוסקבה ועבד במפעל מנועי בית שמש. שלוש שנים לפני האסון פרש לגמלאות. הרוג נוסף באסון הוא עו"ד מוטי רוזנברג. מוטי יליד תל אביב עבד כמנהל לשכת שר הדתות זרח ורהפטיג. מוטי שירת בצנחנים במסגרת גרעין נח"ל, בהמשך היה מרכז סניף בני-עקיבא בכפר חסידים וברחובות והיה שליח של תנועת הנוער בני-עקיבא בלונדון. מרדכי היה בן 50 במותו. הותיר אישה ושני בנים, הורים, אח ואחות.

הרוג נוסף הוא פביאן רזניק בן 25 שעלה לארץ מארגנטינה 4 שנים לפני מותו. למד בבית ספר להנדסאים שליד אוניברסיטת תל אביב ובחופשות בלימודיו עבד ברפת בקיבוץ גבעת חיים. בין ההרוגים מרים צרפי זרגרי בת ירושלים בת 41 עובדת משרד השיכון, אחותה של הזמרת רוחמה רז. לזכר אחותה כתבה רוחמה את מילות השיר "במקום פרידה". הלחינה את השיר מיכל היינברג ומבצעת אותו רוחמה רז.

בעקבות הפיגוע: גל אירועי נקמה נגד ערבים

פיגוע קו 405 היה פיגוע רב נפגעים מהקשים ביותר בישראל באותן שנים, זעזע והסעיר את המדינה. הפיגוע, כך אומרים, נחשב לפיגוע ההתאבדות הראשון, על-אף שהמחבל לא נהרג. עוד ביום הפיגוע ובימים שלאחריו החל בארץ גל נקמה על-ידי אזרחים שבחלקם מיוחסים לתנועת כך. בירושלים בצומת שמואל הנביא ובר-אילן התפרעו עשרות צעירים שידו אבנים לעבר כלי רכב ערבים. נהג מונית ג'מאל נאסר בן 31 מעזה נהרג ליד מושב שיבולים בנגב מאבן גדולה שנזרקה על מכוניתו. על-פי עדויות האבן נזרקה ממכונית ישראלית בצבע כחול.

ליד שוק מחנה יהודה בירושלים הורדו בכח מאוטובוס קו 27 מספר נוסעים ערבים והוכו מכות נמרצות. בראשון לציון דרסה מכונית ישראלית מדגם ג'י.אם.סי, צעיר ערבי מעזה וגרמה לשברים ברגלו ובכתפו. ניידת רדפה אחר המכונית החשודה בדריסה אולם היא הצליחה להימלט. ראש הממשלה בעת התרחש הפיגוע יצחק שמיר גינה את פעולת מבצעי הנקם והודיע כי הממשלה לא תאפשר אנרכיה והשתוללות של פורעים חסרי רסן. שמעון פרס שהיה אז חבר בממשלת ישראל והשתתף כנציג הממשלה בהלווית הרוגת האסון מרים צרפי הוקף במהלך ההלוויה על-ידי המון זועם שקראו לעברו קריאות גנאי קשות.

המחבל, נדון ל-16 פעמים מאסר עולם ושוחרר בעסקת שליט

המחבל, עבד אל-האני ע'נאיים שביצע את הפיגוע באוטובוס קו 405 נדון ל-16 פעמים מאסר עולם ושוחרר באוקטובר 2011, כחלק מעסקת שליט. בעקבות הפיגוע, נבנה מעקה בטיחות כפול בשול הכביש באזור קריית יערים בו אירע הפיגוע. בחלק מהאוטובוסים הבין-עירוניים הותקן מעקה מתכת להפרדה בין הנהג והנוסעים ולמניעת הפרעות.

כתבה נוספת

https://www.news1.co.il/Archive/0026-D-172168-00.html

25 שנים להקמת בית הפלמ"ח

 

                                   

                25 שנים להקמת בית הפלמ"ח

ביקר כתב וצילם

בית הפלמ"ח בשכונת רמת אביב בתל אביב ,מציין בימים אלה, רבע מאה להקמתו . הבית הוקם על ידי "עמותת דור הפלמ"ח" שראתה בהנחלת מורשת הפלמ"ח ערך חינוכי בעל חשיבות עליונה. לאחר השלמת המוזיאון הוא הועבר על-ידי עמותת "דור הפלמ"ח" לרשות משרד הביטחון, והוא מנוהל כיום על-ידי יחידת המורשת והמוזיאונים של משרד הביטחון.

הבית ומתחמו -ביתם של חברי הפלמ"ח ועמותת דור הפלמ"ח  משמש מקום מפגש וכינוסים לחברי הפלמ"ח ובני משפחותיהם , נערכים בו ימי עיון, אירועי זיכרון לנופלים וכן לחברי הפלמ"ח שהלכו לעולמם , אירועי יום הולדת לחברי הפלמ"ח, אירועי השקת ספרים, השקת תצוגות ותערוכות,  ערבי הווי ושירה בציבור ועוד. 

הבית כולל: מוזיאון (מוזיאון בית הפלמ"ח)המספר את תולדות ומורשת הפלמ"ח, שתי  תצוגות קבע וכן תערוכות מתחלפות, בבית שוכנים ארכיון הפלמ"ח שהוא שלוחה של ארכיון צה"ל, חדר הנצחה לנופלים, ספרייה, אולם אוצר תמונות הפלמ"ח ,אודיטוריום -אולם "מלווי השיירות".

ערב לציון 25 שנים לבית הפלמ"ח

לציון מלאות 25 שנים לבית הפלמ"ח ולציון 84 שנים ליסוד הפלמ״ח נערך בימים אלה (15.5.25) באודיטוריום -אולם "מלוי השיירות" ערב חגיגי שסקר את פעילות בית הפלמ"ח מאז פתיחתו ועד היום. בין המשתתפים באירוע, כמה מלוחמי הפלמ"ח שחצו מזה כבר את גיל ה-90 ובהם האלוף עמוס חורב (שחצה את גיל ה-100) וחסידה פעיל אלמנתו של מאיר פעיל אף הוא איש פלמ"ח. בין הבאים לאירוע  תא"ל סמואל בומנדיל  קצין החינוך והנוער הראשי בצה"ל. בחלק האמנותי הופיעה דורית ראובני ולהקה צבאית .

במהלך הערב נמסר כי  מאז פתיחת בית הפלמ"ח ביקרו בו לפי הערכה כשני מילון איש , רבים מהם קבוצות של בני נוער וחיילים, וכי "רובם ככולם יוצאים מהחוויה בבית הפלמ"ח בהזדהות ובהתרגשות רבה".

יגאל אלון: "הקמת הבית חשובה מבחינה היסטורית וחינוכית ". 

 רעיון הקמת בית הפלמ"ח עלה לראשונה לאחר  סיום מלחמת העצמאות בכנס היסוד של ארגון חברי הפלמ"ח.  

הנושא לא עלה שוב במשך 30 שנה, ואז בכנס הפלמ"ח במעיין  חרוד בשנת השלושים לייסוד המדינה, עלתה ההצעה מחדש. בכנס גילה מפקד הפלמ"ח  יגאל אלון לכל שהוא שואף כבר שנים להקים את בית הפלמ”ח, אשר "יאכסן בין כתליו מוזיאון ומרכז לימודי לתולדותיו ופועלו של הכוח, ויהיה יד לזכר חללינו" בית שתכליתו משולשת: מוזיאון להמחשה, מרכז חינוכי ויד לנופלים.

אנשי המטה הארצי של הפלמ"ח,  מפקדי החטיבות ומארגני הכנס במעיין חרוד  נועדו יחדיו והחליטו להחיות את רעיון הקמת בית לפלמ"ח.

יגאל אלון לקח על עצמו להתניע את מהלך הקמת בית הפלמ"ח וכינס ביוני 1979 קבוצת חברי פלמ”ח להיוועץ ולדון בנושא .את התכנית להקמת הבית הגדיר אלון כ"חשובה מבחינה היסטורית וחינוכית כאחת". 

לא זכה בחייו בהגשמת חלומו

לא עברו שמונה חודשים מאז כינס יגאל אלון את החברים ולמרבה הצער, בשלהי פברואר 1980 הוא נפטר באורח פתאומי. אולם החלום לא גווע.השאלה הראשונה שעלתה - היכן להקים את הבית? הועלו מספר הצעות. כולל הצעה להקימו למרגלות הגלבוע. במשך כ-10 שנים חיפשו מגרש מתאים. אחת ההצעות שעלו היו: סמינר אפעל, הצעה שירדה די מהר, הצעה שנייה הייתה העיר תל אביב. שלמה להט (צ'יץ') ראש עיריית תל אביב, באותה עת, הודיע שהוא מאוד מעוניין שהבית יקום בעירו. עלו הצעות: סמינר הקיבוצים, מוזיאון ארץ ישראל, בית ביאליק ועוד.  לבסוף הקצה משרד הביטחון שטח סמוך למוזיאון הארץ ברמת אביב וצמוד למחנה צבאי. הוקם צריף במקום ומשם החלו לפעול.

1993-הנחת  אבן הפינה ל 'בית הפלמ"ח'

טקס הנחת אבן הפינה לבית הפלמ"ח התקיים ביוני 1993 בנוכחות ראש הממשלה יצחק רבין, נשיא המדינה עזר ויצמן ואישים נוספים לצד מאות חברי הפלמ”ח.

במגילת היסוד שהוטמנה ב-1993 עם הנחת אבן הפינה, נכתב": הפלמ"ח פלוגת המחץ הוקם ככוח ארצי המגויס של ההגנה, בהתקרב מלחמת העולם השנייה לגבולנו, ומאז עבר בסתר ובגלוי כחלוץ לפני המחנה במערכות ישראל וסיסמתו "ראשונים תמיד אנחנו". בבית זה יפכה המעיין שממנו שאב דור לוחמים עברי עצמה ,ערכים וחכמת מלחמה. פועלו של הפלמ"ח מתייחד לא  רק בחיילו אלא גם ברוחו ובסגולותיו, בטיפוח רעות הלוחמים, בהקפדה על מוסר לחימה וטוהר הנשק. באהבת הארץ ובמימושה בהקמת עשרות יישובי הפלמ"ח ממטולה עד הנגב. בבית זה שמורה מורשת זו לבאים אחרינו. "יהיה בית זה מקדש מעט לזכר רעינו שנפלו באביב חייהם ,גלעד למפעלם של כל לוחמי הפלמ"ח שהגיענו אל סיפו של הדרור" .

מעל 60 איש חתמו על מגילת היסוד של הקמת הבית. בין החותמים:  יצחק רבין,  שאול ביבר, סטף ורטהיימר, יוחאי בן-נון ,משה שמיר, שרה (שורקה)ברוורמן, יעקב נימרודי ,ישעיהו גביש,  צביקה זמיר, עמוס חורב, משה נצר, מאיר פעיל, מרדכי הוד, מנחם רוסק ,אברהם אדן(ברן), מוריס בן-דרור,  אורי בן-ארי, מולה כהן, נתן שחם, ציפורה נריה, אברהם בוצר, סשה ארגוב, אפרים קציר, אברהם שוחט,  צבי יעבץ רפאל רקנטי, יהודה ניצן,  ונוספים.

בתחילה תוכנן להקים את בית הפלמ"ח בצורת גג דמוי אהלים כשמתחתיו  יוקמו מבני המוזיאון. התכנית לא נראתה לרבים היא  נדחתה ולא יצאה אל הפועל. אדריכלים, צבי הקר ורפי סגל נבחרו  לתכנן את הבית ולהציע תכנית חדשה- והיא התקבלה.  באתר הפלמ"ח יודעים לספר כי  חלק גדול ממימון הקמת בית הפלמ"ח הגיע  ממשרד הביטחון, אך זה לא הספיק. שייק'ה גביש, יו"ר עמותת דור הפלמ"ח, פנה בפברואר 1994 לחברי פלמ"ח וכתב: "...אם לא נרים עכשיו את תרומתנו יתכן כי נחמיץ את ההזדמנות האחרונה להקים את ביתנו בדורנו...".. כל אחד התבקש לתרום לבנה בשווי 500 ש"ח". ואכן מאות חברי הפלמ"ח נענו לקריאה ותרמו לבנה שעלותה 500 שקלים להשלמת בית הפלמ"ח ורבים אף תרמו מספר "לבנים".

חזונו של יגאל אלון הפך למציאות  

מבנה בית הפלמ"ח בנוי על גבי רכס כורכר, מחופה בלבני כורכר שנלקחו ממש מהקרקע עליו הוא בנוי. מבנהו מכיל דימויים של מלחמה ותקומה. הוא בנוי כמעין מבצר עם עמדות סמליות ובמקומות שאין חיפוי כורכר יש בטון חשוף. בלב מתחם בית הפלמ"ח נמצאת חורשת עצי אורן ולדברי מנהלת בית הפלמ"ח שירי ארליך גילם אף יותר ממאה שנים. החורשה מזכירה את חורשת עצי האורן במשמר העמק שבו התקיימו כינוסי הפלמ"ח.

במהלך שנת 1999 הושלמה למעשה הקמתו של הבית. לקראת הפתיחה ההתרגשות הייתה עצומה. הראשונים שבאו לבקר בו בתקופת ההרצה הם חברי הפלמ"ח. לאחר תקופת הרצה, בשנת 2000הבית פתח שעריו לציבור הרחב. חזונו של יגאל אלון הפך למציאות, כ-20 שנה אחרי מותו.

טקס חנוכת הבית נערך במאי 2000 בנוכחות כ-500 איש ובהם נשיא המדינה עזר ויצמן, ראש הממשלה אהוד ברק, יו"ר עמותת דור הפלמ"ח האלוף שייקה גביש.

כבר בשנתו הראשונה של הבית  פקדו אותו רבבות מבוגרים וכן קבוצות תלמידים וחיילים והוחל בקיום מפגשי חיילים ונוער המבקרים במוזיאון עם ותיקי הפלמ"ח לשיחות השלמה על התצוגה  בשנת 2000 עוברת לבית הפלמ"ח עמותת אוהלי פלמ"ח שכבר הפיקה 17 סרטים על ארכיונה ומתיקני העריכה.

לקראת סוף 2002 הגיע מספר המבקרים ל200,000 ההתעניינות בבית הפלמ"ח מצד רבים הייתה רבה הביקוש הרב חייב  הזמנת ביקור כמה חודשים מראש !

 

אבן הראשה של הבית: תצוגת הקבע "מסע פלמ"ח".

אבן הראשה של בית הפלמ"ח היא תצוגת הקבע "מסע פלמ"ח". התצוגה כשמה נערכת בצורת "מסע" הלוקח את המבקר לסיור בנופים גאוגרפיים ובאירועים היסטוריים, שנע בעקבות קבוצת צעירים המתגייסים לשורות הפלמ"ח עם הקמתו. תצוגת "מסע פלמ"ח  היא חוויה דרמטית-תאטרלית שמטרתה להעביר למבקרים את חוויית הפלמ"ח ואת חלקו במלחמת העצמאות ובהקמת מדינת ישראל.  בין יוצרי התצוגה : ד"ר אורית שחם גובר בתו של הסופר הפלמ"חניק נתן שחם-  אוצרת "מסע פלמ"ח" .על בימוי  תצוגת 'מסע פלמ"ח' הופקד ניסן בלקין ועל  התסריט ותכלול תוכן התערוכה הופקד אודי ארמוני. המעצב הראשוני של התצוגה הוא  אליאב נחליאלי.

אוצר תמונות הפלמ"ח

בקומתו הראשונה של בית הפלמ"ח באולם רחב ידיים שוכן אולם "אוצר תמונות הפלמ"ח " ובו למעלה מ-30,000 תמונות, מסודרות במאה אלבומים ויותר. הם מאורגנים לפי נושאים, יחידות, חטיבות, הכשרות. אלבומי התמונות מונחים על גבי שולחנות מיוחדים וניתנים לצפייה של ציבור המבקרים.

באתר הפלמ"ח מציינים כי דיתה פרח, טייסת בפלמ"ח חברת קיבוץ בית השיטה היא  שיזמה והקימה את אוצר תמונות הפלמ"ח. סייעו בידה: רותי עמיר, אביבה קפלן, אלדד פיס, יצחק יערי (נאבי) ורותי בר-רצון.

מפתיחתו בתחילת שנת 2000 ניהל את בית  הפלמ"ח במשך שנים רבות זאב לכיש ולאחר פרישתו מונתה למנהלת בית הפלמ"ח  שירי ארליך פרסול.

ארכיון הפלמ"ח

דמות בולטת וחשובה בתיעוד הפלמ"ח ובמחשוב מאגרי המידע בבית הפלמ"ח הוא ד"ר אלדד חרובי בן וחבר קבוץ אלונים, בן של פלמ"חניקית, חוקר והיסטוריון של תקופת המנדט הבריטי שהקים וניהל את ארכיון הפלמ"ח במשך שנים רבות.

.כבר עם הנחת אבן הפינה להקמת בית הפלמ"ח בשנת 1993 החלה פעילות לאיסוף מסמכים, מוצגים ופריטים הקשורים לפלמ"ח ולחללי הפלמ"ח. הוחל בתיעוד  ועדכון רשימת חללי הפלמ"ח והכנת תיק אישי לכל חלל. במסגרת תיעוד חללי הפלמ"ח נתגלו פרטים על חללים נוספים 

 החומרים שנאספו שמשו מסד נתונים לארכיון הווירטואלי אודות ההיסטוריה של הפלמ"ח. כעבור זמן מה והוחל במחשוב מאגרי המידע ,מסמכי הארכיון ,פרטי החברים והחללים. ואלבומי אוצר התמונות 

ארכיון הפלמ"ח כולל מאגרי מידע ממוחשבים של סרטים, אוסף עדויות של אנשי פלמ"ח תמונות ומוצגים אודות ההיסטוריה של הפלמ"ח וכן שמות של 6851 של לוחמות ולוחמי פלמ"ח עם קורות חייהם בשנת 2005 ארכיון הפלמ"ח הועבר מעמותת דור הפלמ"ח  לארכיון צה"ל. והוא פועל  כיום במסגרת ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון.

 ספרייה וחדר נופלים

בבית הפלמ"ח ספריה ובה למעלה מ-3,000 ספרים, ביניהם ספרים מעיזבונם של חברי פלמ"ח וספרים לזכר חברים שנפלו. הספרים מאורגנים לפי יחידות חומר.

 חדר הנופלים לזכר כ-1200 לוחמי פלמ"ח שנפלו במלחמת העצמאות ובמאבק להקמת המדינה נמצא בסמוך לספריית הבית ולארכיון הפלמ"ח. בחדר מאורגנות מגירות אישיות לכול נופל המכילות קלסר עם מידע על הנופל ועל מקום נפילתו. בנוסף מכילות המגירות תמונות, מסמכים, מכתבים, חוברות זיכרון, חפצים של הנופלים השונים אשר נמסרו על ידי בני המשפחות.

במוזיאון הפלמ"ח נמצאות כיתות לימוד, בהן נערכת פעילות ההדרכה והעיבוד של אנשי המוזיאון עם בני נוער, תלמידים וחיילים. בכיתות אלו נערכים לעיתים גם כנסים מחקריים-עיוניים, מפגשי חברים ופעילות ענפה נוספת

 אולם "מלוי השיירות"

האודיטוריום -אולם האירועים הראשי בבית הפלמ"ח נקרא אולם "מלוי השיירות" הוא נתרם בסיוע תרומה נכבדה של איש העסקים משה ("מוזי") ורטהיים בן ירושלים שהתגייס לפלמ"ח בגיל 17 ושירת בחטיבת הראל  וביקש להנציח את גבורת חבריו לליווי השיירות ואת זכר הנופלים. האולם נקרא ע"ש מוזי וחסייה ורטהיים. הוא מכיל  370 מקומות ובמה גדולה.

האודיטוריום מעוצב באופן מיוחד כפנים משוריין בעל לוחות בגוון החלודה כמו לוחות המשוריינים במלחמת העצמאות  ומזכיר בצורתו הפנימית את אותם המשוריינים, אשר היוו את כלי הרכב של שיירות הפלמ"ח במלחמת העצמאות. האודיטוריום משמש להתכנסויות של עמותת דור הפלמ"ח וחבריה, להצגות, מופעים. לפעילויות של יחידות צבאיות ושל גופים אזרחיים.

בין השאר נערכים באודיטוריום  מידי שנה טקסי הענקת הפרס לספרות צבאית ע"ש יצחק שדה  ופרס יגאל אלון למעשה מופת חברתי-חלוצי. בהקשר לטקסים בבית הפלמ"ח ראוי להזכיר את הקריין עמיקם גורביץ ז"ל ששימש  במשך שנים לא מעט מנחה הבית של טקסי הפלמ"ח. מלבד קולו המרשים הצטיין בהקפדתו  על התחלת הטקס או האירוע  בדיוק בשעה שנקבעה דבר לא שכיח במקומותינו .

אירועים בולטים ב"בית הפלמ"ח

באתר הפלמ"ח מופיעה  סקירה מקיפה על תולדות בית הפלמ"ח  בעריכת תהילה עופר חברת הפלמ"ח  ובה רשימה מקיפה ומפורטת על אירועים והפעילות  שנערכו בבית  לאורך 10 השנים הראשונות להקמתו . בהסתמך על סקירה זו ועל ידע אישי   הנה כמה מהאירועים הבולטים שנערכו בבית הפלמ"ח לאורך השנים. ב-2003 בני משפחה וחברים של הטייסת חברת הפלמ"ח זוהרה לבטוב התכנסו בבית הפלמ"ח לרגל השקת הספר "כזוהר הרקיע ".

ב-2005חברי הכשרות ויחידות התכנסו באולם אוצר התמונות לרגל השקת אלבומי פלוגה א', פלוגה ה' ופלוגה ח'. אנשי חטיבת הראל התכנסו לרגל השקת הספר "הראל" מאת הסופר איש הפלמ"ח נתן שחם. ב-2006התכנסו בבית לוחמי הגדוד השלישי לרגל השקת הספר "צפת בתש"ח – יומן המערכה" מאת אלעד פלד שהיה מפקד יחידת הפלמ"ח שנכנסה לצפת ומפקד העיר. באותה שנה(2006) נערך בבית הפלמ"ח כנס חברים במלאת 60 שנה ל"ליל הגשרים". הושמעו הרצאות וזיכרונות.

ב-2007 התכנסו מעפילים ואנשי פלי"ם לאירוע במלאת 60 שנה להפלגת אקסודוס-יציאת אירופה תש"ז .

ב-20.8.24 נערכה בבית הפלמ"ח חגיגת יום  הולדת 90 רבת משתתפים   לסופר וחוקר תולדות ארץ ישראל ד"ר מרדכי-מוטקה נאור ולרעייתו הפזמונאית והמשוררת לאה נאור .ב-17 במרץ 2025  נערך בבית הפלמ"ח אירוע "עת מחול ההורה יסער"-בוקר עיון על הקיבוץ הדתי והפלמ"ח. ב17 למרץ 2023  נערך אירוע בבית הפלמ"ח אירוע 80 שנה לעליית ילדי טהרן ושבוע לאחר מכן נערך בבית אירוע זיכרון למסתערבי הפלמ"ח לא מכבר חגגו בבית יום הולדת 95 לסופר ישראל ויסלר הלא הוא "פוצו" ומספר  האירועים שנערכו לאורך השנים גדול  והרשימה לא נגמרת

 

25 שנים למותו של האלוף משה (מוסה) פלד

מאת: אלי אלון

בימים אלה מלאו 25 שנה למותו של האלוף משה (מוסה) פלד חברת מושב נהלל שהיה מפקד גייסות השריון ולאחר שיחררו מצה"ל כיהן  כמנכל רפאל

חברו רפי רמון  מספר עליו : משה מוסה פלד היה קצין ומפקד נערץ, חבר יקר מיום שלחמנו יחד בגדוד הפשיטה 19 בחטיבת גולני כשמוסה היה מפקד פלוגת הסיור- הג׳יפים במלחמת העצמאות  במבצע חורב, וכשהוביל את הטור הממונע של גדוד 19 בפיקודו של מאיר עמית במבצע עובדה לכיבוש אילת- אום רשרש.

לא אשכח מספר רמון  את אכזבתו ואכזבת כולנו בגדוד, כשיגאל אלון מפקד חזית הדרום עצר אותנו למספר שעות בעין רדיאן היום יטבתה, 40 ק״מ מאילת, כדי לאפשר לחטיבת הנגב להגיע ראשונים לאילת. לימים נפגשנו כאזרחים כשהיה מנהל חטיבת מפעלי המכניקה בחברת כור היו בחטיבה מפעלים ליצור מיכון חקלאי. ובאתר הזכרון יד לשיריון בלטרון כשהיה יו״ר פעיל מאד. ומעל לכל היה חקלאי במושב נהלל.

משה פלד פרקי חייו

משה מוסה פלד נולד בשנת 1925 בשם משה אייזנברג, וגדל והתחנך בעין גנים. שירותו הביטחוני החל עוד בהיותו נער, תלמיד תיכון, כשהצטרף לארגון "ההגנה". במלחמת העצמאות שימש כמפקד מחלקה בחטיבת גולני ולחם בקרבות החטיבה בגליל ובעמק הירדן. ב-1948 נישא לדינה בתו של הסופר איש נהלל צבי ליברמן. נולדו להם חמישה ילדים: יצחק, דורית, והשלישיה: תמר, תדהר וסמדר.

במלחמת ששת הימים היה פלד סגן מפקד אוגדה 36 של האלוף אלעד פלד, ובמלחמת יום הכיפורים עמד בראש אוגדה 146 בדרגת תת-אלוף. בשנת 1974, לאחר המלחמה, מונה פלד למפקד גייסות השריון והועלה לדרגת אלוף. השתחרר מצה"ל בשנת 1980. לאחר שחרורו היה מנכ"ל רפאל. נפטר ממחלה קשה בשנת 2000.ונטמן בבית העלמין בנהלל

(https://www.news1.co.il/TagsSearchResults.aspx?TagID=12940)

מותו של בנו טייס חיל האוויר

בנו בכורו של מוסה וושל רעייתו דינה פלד, סרן יצחק, (צחי) פלד, היה טייס בחיל-האוויר. ביולי 1977 בעת חופשת השחרור שלו מהצבא הטיס מניגריה מטוס מנהלים סילוני עבור איש עסקים ישראלי החי בלונדון. יחד אתו במטוס היו הטייס אפרים בר-ארז (36) ומכונאי מוטס בשם שמעון חרוזי (35). ביום שני 25.7.1977, קצת אחרי שעה 7 בערב, לא הרחק משדה התעופה אביג'אן בבירת חוף השנהב, נפל והתרסק המטוס לים, מול חוף השנהב, וכל השלושה נהרגו. צחי פלד היה בן 28 במותו. גופתו לא נמצאה עד היום. גופות שני האחרים במטוס נמצאו והובאו לקבורה בארץ. אבן מצבה לזכרו של צחי פלד מוצבת בחלקה הצבאית בנהלל.

סיפורו של ביס תיכון ע"ד בני-ברק

 

         סיפורו של ביס תיכון ע"ד בני-ברק

כתיבה ותחקיר : אלי אלון

בית ספר תיכון דתי עירוני (תע"ד בני ברק) היה בית ספר תיכון דתי הגדול ביותר והראשון בעיר רבים מבני העיר עברו בשעריו. . בית ספר קלט בעיקר בוגרי בתי יסודיים  מבני ברק ובהם תלמידי בית הספר  מעלות משואות, שאר ישוב .

הוא נוסד ב-1950 מייסדו ומנהלו הראשון היה הרב שמחה במברגר איש חינוך ידוע בבני ברק בשנותיו הראשונות שכן בית הספר בקומה העליונה במבנה בית הספר היסודי הדתי מעלות ברחוב מימון. חיה מיכלסון אימו של העיתונאי מנחם מיכלסון שעבדה כמזכירה ראשית בבית הספר התיכון מראשיתו, במשך עשרות שנים עד פרישתה לגימלאות בשנות ה80, מספרת לי כי המורים הראשונים בבית הספר, היו בעיקר יוצאי גרמניה כמו, הרב שמחה במברגר ד"ר כהן, ד"ר קוליב ומורים נוספים "ממיטב כוחות ההוראה". לאחר פטירתו של הרב במברגר בערב יום כיפור תשי"ח-1958, מונה במקומו לתפקיד המנהל ד"ר צבי מושקוביץ תושב בני ברק, שהיה גם מורה לתנ"ך בבית הספר.

במשך כעשר שנים שכן תע"ד בני ברק בבניין בית ספר מעלות בשנת 1960 לערך עבר בית הספר למשכנו החדש ברחוב אבטליון בעיר היה זה מבנה בן שלוש קומות מוקף חצר. מאחורי בית הספר הוקם מגרש כדורסל ששימש לשיעורי התעמלות ולקיום  עצרות בית סיפריות  טכס חנוכת המבנה החדש נערך בפברואר 1959.עיתון הצפה בגיליונו מיום 2 במרס 1959 מדווח על האירוע בזו הלשון: "טכס חנוכת בית הספר התיכון עירוני דתי בבני ברק, נערך בהשתתפות ראש העיר מ.בגנו, המפקח הרב ד"ר אוקס, חברי הנהלת העיר, אישי ציבור והתנועה, הורים ותלמידים. המנהל ד"ר י.צ מושקוביץ, ציין את זכותם של ראש העיר וחבר העסקנים בהקמת המפעל".

מבנה בית בית הספר

. בבית הספר תע"ד בני ברק  למדו בנים ובנות בכיתות נפרדות. לאורך שנות קיומו מספר הבנות שלמדו בו היה גדול פי כמה מאשר מספרם של הבנים. היו אלה לימודי תיכון רגילים עם שילוב מוגבר של לימודי קודש, דינים, מחשבת ישראל ועוד. הלימודים נמשכו עד שעה 3-4 אחר-הצהריים. מלבד הפעילות הלימודית התקיימה  בבית הספר פעילות חברתית ותרבותית שכללה טיולים, יציאה להצגות ועוד. רבים מבוגרי בית הספר מספרים על חוויות וזיכרונות נעימים מבית הספר.

ישראל ינאי מתמנה למנהל

אי-שם בשנות ה-60 מונה למנהל בית הספר תע"ד בני ברק ישראל ינאי. והחליף בתפקיד זה את ד"ר י. צבי מושקוביץ. ינאי, תושב בני ברק, היה מהמנהלים הבולטים של בית הספר תע"ד בני ברק וכיהן בתפקיד זה שנים רבות. הוא התאפיין בהקפדה על משמעת וסדר אך בצד זה היה מנהל מוערך ואהוב. לידו כמנהל בית הספר כיהן במשך שנים רבות כמנהל פדגוגי ד"ר משה . שתיל שהיה מורה מוערך למדעי הפיזיקה ומתמטיקה וגם איש אציל ועדין נפש. ינאי היה איש חינוך לא רבים יודעים כי ינאי לצד פעילותו רבת השנים כמורה מחנך ומנהל, השתתף בקביעות במשך שנים רבות עוד משנת 1949 כקורא בתנך בתוכניות "קבלת שבת" בקול ישראל שם קרא בקולו הערב פרקי תורה והפטרה. כמו-כן נהג ינאי לקרא את קריאת המגילה בפורים שהועברה ושודרה ברדיו בקול ישראל.

ב-1984 לערך מונתה לתפקיד מנהלת בית הספר לאה לנגנטל. שגדלה והתחנכה בבני ברק בת למשפחת דימשטין. לאה היא אמו של חבר הכנסת לשעבר נחום לנגנטל. לנגנטל מספרת לי כי הייתה בוגרת המחזור הראשון של בית הספר התיכון דתי בעיר עוד כשזה שכן בבית ספר מעלות וכי עבדה בבית הספר כ-40 שנה. "עברתי בבית הספר את כל השלבים החל מתלמידה, מורה, מחנכת כיתה, עד תפקיד מנהלת בית הספר". היא מספרת בג'אווה.

עם הקמת הישיבה התיכונית בבני ברק והגידול במספר האולפנות והאולפניות שצצו בכל פינה בארץ התמעט מספר הנרשמים לבית ספר תע"ד בני ברק .במבנה בית הספר בשנותיו האחרונות למדו בנות אולפנה ולאחר שעזבו, הפך להיות ב"יס לבנים של הממ"ד. ".

 בית הספר התיכון הדתי עירוני בבני ברק מהווה פרק היסטורי חשוב בתולדות העיר בני ברק. בין מאות תלמידיו ובוגריו מספר ידוענים לא מבוטל ובהם , העיתונאי מנחם מיכלסון, איש הטלוויזיה ניסים משעל, אשת הפרסום ג. יפית (אז נקראה יפה מימון), דניאלה ויס מראשי "גוש אמונים",דורית ברק חוקרת  ב

ני ברק,אבי הראל בנקאי בכיר ,המזרחן פרופ' שאול משעל ועוד.  

זיכרונות תלמידים ובוגרים

ביקשתי מתלמידים ובוגרי בית הספר שלמדו בתע"ד בני ברק, לספר על חוויותיהם וזיכרונותיהם מבית הספר ובמיוחד ביקשתי לספר על מנהלים ומורים הזוכרים במיוחד מבית הספר.

מימי נוי (רוזנבלט), לימים אשת חינוך, למדה  בבית הספר תע"ד בני ברק בשנים 1961-1964. מימי נזכרת במורה לאנגלית גב' פיש רעייתו של פרופ' הראל פיש בכיר באוניברסיטת בר אילן . "היה לה מבטא אנגלי למהדרין. כשקראה לנו את יוליוס קיסר של שקספיר, ממש ראינו את הדמויות מול העיניים. אמרו שהייתה בעבר קריינית ב-BBC,

יוסי שליט (שולץ) אף הוא בוגר תע"ד בני ברק בשנות ה-60, מספר על המורה לספרות שלמה טל: "טל חיבב לשבת על השולחן ולהפליא בהוראת הספרות" טל נפטר לא מכבר . שליט נזכר גם במורה לתנ"ך ד"ר רובין ז"ל, "אביו של החזן והזמר אחיה רובין ושל חבר השכבה שלנו: שלמה רובין, העושה חיל בדרום אמריקה". שליט נזכר גם במורה לתלמוד הרב אברהם שולמן שהיה מעשן כבדדדד גם בשיעור וברב גרוזמן שהיה מורה מחנך כיתה מוערך .

יוכי הראל זוכרת לטובה מאוד את המורה לפיזיקה ד"ר משה שתיל ז"ל "הוא היה המורה הדגול ביותר שזכיתי ללמוד אצלו. זה כולל גם השוואה למרצים מעולים באוניברסיטה (כולל פרופ' אומן-חתן פרס נובל שזכיתי ללמוד אצלו)".

אשת הפרסום ג.יפית -יפית גרינברג שאז נקראה יפה מימון והתגוררה בסמוך לבית  נמנית אף היא עם בוגרי תע"ד בני ברק .ג.יפית מספרת לי: כי מנהל בית הספר ישראל ינאי אמר לה" אני מצפה ממך לגדולות יש לך שם משפחה מחייב". יהודית גדנקן נזכרת במורה לכימיה וביולוגיה צבי לפלר שהיה בעל מבטא הונגרי כבד ונהג להציג עצמו בפני התלמידים: "אני צבי, שם שלי לפלר" וכל זאת במבטא הונגרי כבד, דבר שעורר חיוכים וצחקוקים מצד התלמידים. יהודית נזכרת בעוד שני מורים "מיוחדים" שלימדו בבית הספר. אחת, הייתה מורה לספרות שגרה ברחוב מוהליבר ו"איזו שמחה אחזה בנו כשהגיעה לביה"ס נעולה בנעליים משני זוגות שונים...", והשני, מורה לתנ"ך" נדמה לי ששמו שלמה, (שלמה טל?) מורה בעל ידע עצום שתמיד משך את המכנסיים עד שקנינו לו במתנה חגורה".

נורית כהן מספרת על המורה למשנה הרב שרמן "-כשאמרתי שכואב לי הראש ואני רוצה לצאת מהכיתה תמיד אמר "סימן שיש לך ראש".

רחל שרון מספרת: "את אהבתי לצפייה בהצגות תאטרון אני חייבת למר ישראל ינאי ז"ל שהיה מנהל ביה"ס והוציא את כל ביה"ס מספר פעמים בשנה לצפייה בהצגות תאטרון".

אחד ממורי בית הספר היה המורה להיסטוריה ד"ר יהושע הורוביץ, אביו של העיתונאי ואיש הטלוויזיה מנחם הורוביץ. ד"ר הורביץ חבר מערכת האנציקלופדיה העברית וחיבר ערכים בה, היה איש כחוש ועדין ומנומס שלא תמיד ידע להשליט משמעת בכיתה. ספק אם היה שורד במערכת החינוך הנוכחית, לנוכח חוצפתם ואלימותם של התלמידים כיום.

הנה רשימת מורים נוספים שלימדו בתע"ד בני ברק לאורך השנים :הגב' א. אנגל-מורה לאנגלית אנגלית, שולה אטלסוביץ-ספרות, הגב' מ. ציגלמן,שלימדה  צרפתית, הגב'ח זיידמן גרוס -מתמטיקה, שושי שפירא-היסטוריה, ניצה-התעמלות. ראובן גרייסמן, יקי קפדן –היה מורה להתעמלות (בנים), חנה דגני המכונה "חנלה ספרות",מורה לספרות  הגב' ש. ראוכברגר, מורה לאנגלית, הגב' ד.ברוידא, אברהם ויסמן מורה למקצועות קודש שהיה גם מנהל בית ספר "מעלות", אלי קופר -מתמטיקה, מר עובדיה חמאווי מורה לערבית ותנך .חנוך קאופמן מורה למתימטיקה המורה וכן המורים צ.רוזנצוויג, בלהה פפר (נפטרה לפני שבועיים)זאב זלצר , א.סניטר, ר.מאירוביץ, מ.ציגלמן

המורה למוזיקה בבית הספר היה  מרדכי סובול לימים דמות ידועה בעולם החזנות . כמובן שהיו מורים נוספים שנשכחו עם השנים.

תלמידי בית ספר לא שוכחים את שרת בית הספר דוד ברגר ("עשינו לו הרבה צרות"). מר ריגלהופט צביקה ברייטר ונוספים.

שני טייסים שנפלו במלחמת ששת הימים

בין תלמידי בית הספר תע"ד בני ברק שנפלו במערכות ישראל היו שני טייסי חיל האוויר: סרן שלמה קרן שנפל ב-7.6.1967 במלחמת ששת הימים במהלך תקיפה מהאוויר על שדה תעופה בעירק וסרן יאיר נוימן טייס טייסת 101 שנפל במלחמת ששת הימים מעל שטח מצרים. במשך שנים הוצבו בחצר בית הספר שלטי הנצחה לזכרם על עמודים בכניסה לבית הספר . לא ברור מי הסיר את השלטים .שהיו חלק מנוף בית הספר.

סופו של תע"ד בני ברק

בינואר 2018 פשטו דחפורים וציוד כבד אחר על מבנה בית הספר התיכון דתי בני ברק ברחוב אבטליון בבני ברק בן השלוש קומות והרסוהו עד היסוד. על חורבותיו הוקמו שני בתי ספר יסודיים חרדים . "אבטליון" ו"באר-יהושע".

חייה מיכלסון מזכירת בית הספר המיתולוגית שביקרה בבית הספר בעת שהרסו אותו וראתה את ההריסות מספרת : כשראיתי את ההריסות ואת מחיקת בית הספר "נצבט לי הלב", אחרי הכל  כאן בליתי שנים רבות מחיי.

מת העיתונאי אהרון להב

 רסום ומדיה  אהרון להב, עיתון דבר

0 תגובות   יום חמישי, 20/12/18, 12:43

אהרון להב ראשון מימין   [צילום באדיבות המשפחה ]   מת העיתונאי אהרון להב  -סיפור חייו     הלך לעולמו העיתונאי הוותיק אהרון להב שהיה חבר מערכת עיתון דבר ועורך מדור הספורט של העיתון, במשך שנים רבות * בן 88 היה במותו   מאת:אלי אלון        אהרון להב בצעירותו ראשון משמאל[[צילום באדיבות המשפחה ]   בתל אביב הלך לעולמו (15.12.18) העיתונאי הוותיק אהרון להב, איש מערכת עיתון דבר. להב החל עבודתו בעיתון דבר עוד בשנות ה-50. במשך שנים רבות היה עורך מדור הספורט של העיתון וכן כתב בעיתון זה, לעיתים גם בנושאים כלליים. בתחילת שנות ה-70 היה כתב ספורט בטלוויזיה הישראלית. בין השנים 1990-1988 כיהן כמנכ"ל עיתון דבר.  אהרון להב עם יצחק רבין וחנה זמר [צילום: באדיבות משפחת להב  ] אהרון להב בצעירותו ראשון מימין [צילום:באדיבות משפחת להב] תולדות חייו  הוא נולד ב-4 בפברואר 1931 בתל אביב, בנם של מיכאל ופנינה (פולה) פיינמסר. המשפחה התגוררה במעונות העובדים באזור רחוב פרוג. לאהרון אחות בשם מרים (מימי) קליגר. את לימודיו היסודיים עשה בבית הספר 'תל-נורדאו' ובתיכון למד בגימנסיה העברית הרצליה בתל אביב.  בשל פרוץ מלחמת השחרור ב-1948, התגייס אהרון להב, כמו בני נוער רבים בארץ באותה שנה, עוד לפני סיום לימודי כתה שמינית. הוא שירת בחיל-האוויר. אל עולם העיתונות הגיע במקרה; דן פכטר, לימים דן פתיר, יועצם לענייני תקשורת של יצחק רבין ומנחם בגין,, היה בשנים 1954-1951 כתב ועורך ספורט בעיתון דבר, וכשדן עבר לכתוב בתחומים אחרים הציע לחברו אהרון להב לשמש כתב ועורך ספורט בעיתון דבר במקומו, והמליץ למערכת דבר לקבלו. אהרון להב נענה להצעה והתקבל לעבודה בתפקיד כתב ועורך ספורט ב"דבר", והשאר היסטוריה. במשך שנים רבות ערך אהרון להב את מדור הספורט ב"דבר". כמו-כן נמנה על הכותבים הקבועים במוסף השבועי של העיתון "דבר השבוע", שם כתב מאמרים וטורים בנושאי ספורט. חשוב לציין כי בשנות ה-50 ואף בשנות ה-60 היה "דבר" עיתון מהעיתונים המובילים בעיתונות הישראלית והעיתון ומדור הספורט שלו היו נקראים על-ידי אלפי קוראים. אהרון להב היה חובב ספורט. הוא שיחק תקופת מה כדורעף ובהמשך אף שפט בליגות בכדורעף.  בשנת 1957 נשא אהרון להב לאישה את בלהה לבית משפחת בכר, בתם של אלה ושמואל בכר. גם בלהה, כמו אהרון, גדלה בתל אביב באזור רחוב פרוג ואף היא למדה בבית הספר 'תל-נורדאו'. בשירותה הצבאי הייתה מדריכת גדנ"ע ובהמשך שימשה מורה. השניים נישאו ב"אולמי רות" בתל אביב, אולם אירועים שוודאי מוכר וידוע לוותיקי העיר.  אהרון להב ראשון מימין   [צילום באדיבות המשפחה ]   כתב ספורט בטלוויזיה הישראלית  במסגרת עבודתו ככתב ועורך ספורט בכיר נסע אהרון להב הרבה בעולם וסיקר אולימפיאדות, אליפויות וטורנירים אין ספור. במדור "אנשים ומוסדות" בעיתון דבר ב-10 באוגוסט 1960 אני קורא: "אהרון להב ממערכת "דבר" יצא אתמול בדרך האוויר לרומא כדי לתאר מעל דפי העיתון את מהלך המשחקים הקדם אולימפיים בכדורסל בבולוניה והמשחקים האולימפיים ברומא. בתחילת שנות ה-70 היה אהרון להב פרק זמן מה, כתב ספורט בטלוויזיה הישראלית.  אהרון להב היה חבר פעיל באגודת העיתונאים בתל אביב ובכמה מוועדותיה ב-1971 ובהמשך בשנת 1977 נבחר כחבר ועד אגודת העיתונאים בתל אביב. כמו-כן היה חבר במועצת עובדי עיתון דבר שהייתה למעשה מעין ועד עובדים ייצוגי של העיתון. במחצית השנייה של שנות ה-70 ובשנות ה-80 היה אהרון להב חבר פעיל ובכיר במזכירות הפועל וחבר ועדות המינויים שלה.  אהרון להב הובא למנוחות בבית העלמין קריית שאול בתל אביב. הותיר אחריו את רעייתו בלהה להב, בן, רונן להב איש מערכות מידע ובת ד"ר מירית להב, רופאה מרדימה בבית חולים מאיר שבכפר סבא, ונכדים. תאריך: 20/12/2018  |  עודכן: 20/12/2018אלי אלון