שערוריה: מתכננים לעלות שכר רבני ערים וישובים בעד 140% - TheMarker Cafe

שערוריה: מתכננים לעלות שכר רבני ערים וישובים בעד 140% - TheMarker Cafe

לסגור את האגודה למען החייל - ועכשיו! - TheMarker Cafe

לסגור את האגודה למען החייל - ועכשיו! - TheMarker Cafe

ערב עיון והוקרה לדמותו של חנן פורת בקיבוץ מעלה הגלבוע

   ערב לזכרו של חנן פורת בקיבוץ מעלה הגלבוע
                     מאת: אלי אלון

"בנפשו הביא את חלומו"-זהו כותרתו של ערב עיון והוקרה לדמותו של חנן פורת ז"ל שיערך  ביום ה' -9.2.2012 בקיבוץ מעלה הגלבוע בישיבת הקיבוץ הדתי

במהלך הערב יערכו הרצאות ודיונים על יחסי דתיים – חילוניים, ההתיישבות ואתגריה, שירה עברית ותרבות עברית והתנ"ך.

הערב, הוא הוקרה של אנשי תנועת הקיבוץ הדתי לדמותו אישיותו ופועלו של חנן פורת איש הרוח והמעשה.במהלכו ילמדו, ישוחחו, וישירו תוך חיבור אל מקורות ההשראה השונים מהם ינק חנן פורת.

בתחילת הערב יתחלקו המשתתפים לארבעה מושבים שיעסקו ביחסים בחברה הישראלית בין דתיים לחילוניים, ההתיישבות ואתגריה בעבר ובהווה, שירה עברית ותרבות יהודית ותנ"ך. בין המשתתפים, נחמיה רפל, מזכ"ל הקיבוץ הדתי, הרב שמואל ריינר, ראש ישיבת מעלה גלבוע, רחל קרן, הרב יגאל אריאל ראש מדרשת הגולן, המשורר  אליעז כהן, הרב אביה רוזן, פרופ' יוסי כץ  מאוניברסיטת בר אילן, רני יבין מנהלת בית המדרש "אלול" ודוברים נוספים.

בחלקו השני של הערב  יספרו בני משפחה וחברים על חנן פורת דמותו ודרכו ממבט אישי.  ילוו את הערב בשירי ארץ ישראל הזמר גדי רווה והפסנתרן תומר מזמר.

אלי אלון "מצפצפים" על הצופר והחוק

אלי אלון "מצפצפים" על הצופר והחוק 25/01/2012  |  תגובות

אלי אלון עיתונאי | פגיעה בצנעת הפרט בחסות משרד האנרגיה

בים ב-News1 בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים תעשיית החתונות (חלק ב) 23/01/2012   |   יוסף קנדלקר       מרד של רופאים ועיתונאים 23/01/2012   |   מתי דוד       יוסף הצדיק 23/01/2012   |   הרב אליהו קאופמן       האם תהיה מלחמה בתשע"ב - 2012? 23/01/2012   |   אריה יצחקי       מקום של כבוד ברשימה השחורה 23/01/2012   |   איתן קלינסקי         לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים

אלי אלון עיתונאי  |  תגובות פגיעה בצנעת הפרט בחסות משרד האנרגיה מחשבי החנויות חוברו למאגרי המידע של משרד האוצר [צילום: AP] לא הייתה דרך אחרת עוזרת דוברת משרד האנרגיה והמים, מעיין אלמקייס, מאשרת בשיחה איתי כי החנויות אכן חוברו, בתקופת המבצע, למאגר המידע וזאת כדי לברר מי זכאי ליהנות מהמבצע של המקררים. "לא הייתה לנו דרך אחרת לקיים את המבצע", היא אומרת    רשימות קודמות   "התקווה" לא נשמע ב"היכל העצמאות"   להחרים את הפילוסוף ז'ק רנסייר   רצוי בקיבוץ, אבל לא בבית שמש   הרב החשוד בעבירות מין התנדב כנהג אמבולנס   אחסון לא-מקורה במושבים: מכשירים את השרץ במסגרת מבצע "מקררים חסכניים מסובסדים" חוברו מחשבי חנויות החשמל למאגר המידע הממשלתי על זכאי הבטחת הכנסה והתוצאה: שמותיהם ופרטיהם של אלפי מקבלי קצבת הבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי היו חשופים ונגישים, במשך כל תקופת המבצע, לעשרות רבות של מוכרים ואולי אף לעובדים אחרים בחנויות חשמל ברחבי הארץ ▪  ▪  ▪ שמותיהם ופרטיהם של אלפי מקבלי הבטחת או השלמת הכנסה היו למעשה חשופים ונגישים, למשך מספר ימים לא מעטים לעשרות רבות של מוכרים בחנויות חשמל ברחבי הארץ. מדובר במוכרים ועובדים בחנויות חשמל רבות מכל רחבי הארץ שהשתתפו במבצע "מקררים חסכניים מסובסדים" שערך לא מכבר משרד האנרגיה והמים ובמסגרתו נמכרו בחנויות החשמל מקררים חסכני אנרגיה לאלפי זכאי קצבת הבטחת הכנסה במחירים זולים ומסובסדים. כדי לדעת מי זכאי ליהנות מהמבצע חוברו מערכות המחשוב ומחשבי החנויות במשך כל תקופת המבצע למאגר המידע של משרד האוצר ובו רשימת מקבלי קצבת הבטחת הכנסה שהועברה מהביטוח הלאומי. מידע נגיש לכל מוכר למעשה, פוטנציאלית, היה יכול כל מוכר בחנות, בתקופת המבצע, להקיש מספר תעודת זהות על המקלדת במחשבי החנות ולדעת אם נושא מספר תעודת זהות זו מקבל קצבת הבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי או אם לאו וכן לדעת פרטים על כתובתו ופרטים אישיים נוספים אודותיו. חשוב לציין כי רוב החנויות שהשתתפו במבצע הן חנויות חשמל גדולות המשתייכות לרשתות שבהן פועלים מוכרים רבים וכן עובדים אחרים שמתחלפים לעיתים במשמרות. גם אם נצא מתוך הנחה שננקטו אמצעי הבטחה ומידור, קשה מאד, גם בגלל מספר המוכרים הגדול, לפקח, לבקר ולוודא בצורה מוחלטת שאין שימוש לרעה במאגר המידע הממשלתי שהועמד לרשות החנויות. צריך לשאול: האם נבדקו כל המוכרים בחנויות בצורה כזו שניתנה להם גישה חופשית יחסית למידע כה אישי ורגיש? מי ערב לנו שאחד או כמה מהמוכרים בחנויות הרבות או עובד אחר בחנות לא ניצלו את הנגישות הקלה יחסית למידע, אולי אפילו מתוך סקרנות לברר אם בן משפחתו, שכניו, חבריו וכדומה מקבלים הבטחת הכנסה או לא וכן פרטים על כתובת עדכנית ופרטים אישיים נוספים. יש לציין כי מידע אישי מסוג זה הוא בגדר צנעת הפרט והמקבלים אותו והמשתמשים בו שלא כדין עוברים על עבירת פגיעה בצנעת הפרט והזכות לפרטיות. מדובר בשערורייה לא ברור לי מדוע בחר משרד האנרגיה והמים דווקא בדרך של חיבור ישיר של חנויות החשמל למאגרי המידע הממשלתי כדי לבדוק את הזכאות של מקבלי הבטחת ההכנסה הזכאים ליהנות מהמבצע ובכך לחשוף מידע אישי חסוי על אלפי מקבלי הבטחת הכנסה. היה אפשר, לדעתי, לשלוח לכתובתם של מקבלי הבטחת הכנסה מכתב זכאות ובו מספר תעודת זהות שלהם וסימני זיהוי נוספים. מצוידים במכתבים אלה היו ניגשים לחנויות החשמל המשתתפות במבצע ורוכשים את המקרר- כה פשוט !. אגב, בדרך זו נחשפים כל הזכאים למבצע. ידוע כי חלק מהזכאים לא שמעו וידעו על המבצע והחמיצו אותו. מומחה אבטחת מידע אומר לי כי חיבור בתוכנה של מחשבי כל החנויות למאגר המידע הממשלתי על מקבלי הבטחת הכנסה הוא דבר שאסור לעשותו בכל הקשור לאבטחת מידע. ניתן באמצעים פשוטים יחסית להוריד מידע מורחב ממאגר זה ומאחר שיש כאן מידע אישי ורגיש שאמור להיות חסוי אז מדובר בשערורייה. עוד הוא אומר, כי הדבר משקף את יחסה המזלזל של המדינה בכל הנוגע לשמירה על צנעת הפרט והזכות לפרטיות. "לא הייתה לנו דרך אחרת" תמה אני מדוע העניין עבר בשקט ואף אחד לא זועק בעניין, ואולי זה בגלל שמדובר כאן במקבלי הבטחת הכנסה שהם לרוב קשי יום שאינם מקורבים למעגל מקבלי ההחלטות ושרבים מהם אינם מודעים לכך שפרטיותם עלולה להיפגע. עוזרת דוברת משרד האנרגיה והמים, מעיין אלמקייס, מאשרת בשיחה איתי כי החנויות אכן חוברו, בתקופת המבצע, למאגר המידע וזאת כדי לברר מי זכאי ליהנות מהמבצע של המקררים. "לא הייתה לנו דרך אחרת לקיים את המבצע", היא אומרת. לגבי החשש לפגיעה בפרטיות ובצנעת הפרט אומרת עוזרת הדוברת: "משרד האנרגיה והמים נקט באמצעי אבטחה והגנה על המידע הרגיש".

כנס היסוד של אירגון עיתונאי ישראל נערך היום בת"א

 בתל אביב נערך היום כנס היסוד של ארגון העיתונאים הישראלים
                                           מאת אלי אלון

עיתונאי מוחלש וחסר בטחון תעסוקתי מביא לאיכות ורמה עיתונאית גרועה וכלל החברה הישראלית מפסידה מכך חייבים לשפר את שכרם הנמוך ותנאי העסקתם הגרועים של מרבית העיתונאים בישראל ולשם כך על העיתונאים להתארגן לגוף חזק וגדול ורק גוף כזה יוכל להביא לשיפור שכרם, תנאי עבודתם, רווחתם האישית המקצועית וביטחונם התעסוקתי -זה המסר המרכזי שעלה מדברי הנואמים בכנס היסוד של אירגון העיתונאים בישראל שנערך היום(20.1.2011 ) באולם הקולנוע "לב" בדיזנגוף סנטר בתל אביב.

כ400 איש מילאו כמעט עד אפס מקום את האולם הם הגיעו מכל רחבי הארץ ומכל גווני ומקצועות המדיה: עיתונאים , מפיקים ,צלמים ,גרפיקאים ועוד.בכנס הוצגו מטרות הארגון, ודרכי הפעולה המתוכננות לקידום זכויות העיתונאים ושיפור תנאי עבודתם, כמו כן מציב הארגון כאחת ממטרותיו לפעול למען חופש הביטוי, לשיפור מעמד העיתונאי בישראל מבחינה מקצועית ולקיומה של עיתונות עצמאית, חופשית וחזקה
בין הדוברים בכנס:מתן חודרוב כתבו הכלכלי של ערוץ 10 עינת פישביין, כתבת "ידיעות אחרונות", אורי משגב , העיתונאי פרילנס יאיר טרצ'יצקין שדיבר על חיו הקשים של עיתונאי פרילנס,אריאל גוטליב יו"ר וועד עובדי "הארץ "ודה מרקר , אבנר הופשטיין, כתב ערוץ 10, הצלם אלכס ליבק חתן פרס ישראל וכתבת רדיו קול חי דבורה גינזבורג . "גנב את ההצגה" דרור פוייר כתב "גלובוס" מראשי וועד הפעולה של הארגון שבהופעה דרמתית וסטנדפיסטית משובחת יש לומר, המחיש בחן ובהומור את מצבם הכלכלי והתעסוקתי הקשה של העיתונאים והצורך והחשיבות להתארגן
במהלך הכנס הוקרנו מספר סרטונים בהם מספרים עיתונאים על היחס אליהם מצד מערכות העיתונים כך למשל סיפר אחד העיתונאים שנודע לו על פיטוריו מ... ענת קם שהיתה אז כתבת לעניני בידור של אחד האתרים. או כתבת לעניני תקשורת שסיפרה איך הופעל עליה לחץ מצד עורך עיתון ידוע לא לפרסם " דברים שידעה" על ראש ממשלה מסויים.
מחוץ לאולם הוצבו דוכני הצטרפות לאירגון החדש. וועד הפעולה של הארגון הודיע כי מי שחושש ממעסיקיו ורוצה להצטרף לאירגון החדש יוכל לעשות בצורה דיסקרטית ומובטח לו לא לחשוף שמו.


נמסר כי ארגון העתונאים יפעל בחסות "ההסתדרות החדשה" אך יהנה ממעמד עצמאי אוטונומי, וכספי החבר שישלמו חבריו ,יועברו לקופת ארגון העיתונאים ולא לקופת ההסתדרות.
בשלב ראשון עד לגיבוש תקנון , התארגנות ראשונית וקיום בחירות מנהל את האירגון ועד פעולה זמני שכולל את העיתונאים: דרור פוייר, עינת פישביין, חיים הר-זהב יאיר טרצ'יצקי.נורית קנאטי יואב ריבק ועוד בכנס נמסר, כי משרד עורכי דין בני כהן מלווה ביעוץ משפטי את האירגון העיתונאים החדש ויתן יעוץ ומשפטי בחינם לחברי האירגון.
.
בין המשתתפים בכנס היסוד נראו עיתונאים ידועים כמו:רינו צרור,הדס שטייף שי גולדן.לינוי בר גפן ועוד.
בלט בהם מספר גדול של עובדי ערוץ 10 והארגון החדש רואה בהצלת ערוץ 10 כאחת מהמשימות הראשונות שלו.

מפלצת בטון" עולה על הסינרמה

אלי אלון

עיתונאי  |  תגובות

בניין הסינרמה. מעלה זכרונות מפעם [צילום: אלי אלון]

"מפלצת בטון" עולה על הסינרמה

הריסת מבנה הסינרמה בתל אביב והקמת מגדלי בטון בגובה של 45 קומות במקומו ולידו - פשע סביבתי ותרבותי

ראובן לייב על חורבות הסינרמה    רשימות קודמות   מי ישמור על התחנה הישנה?   חוברת הסבר או תעמולת בחירות?   בית הרבי מליובאוויטש נבנה על חורבות הכפר התימני   בעל המסעדה מתל אביב מזכה הרבים במצוות צדקה   עיסוי לא מושלם חמדנותם של קבלני וכרישי הנדל"ן אינה יודעת שובע: בנחישות ובעקביות הם מתנפלים ומשתלטים על חמדות-טבע, נוף והיסטוריה שעדיין נותרו פנויות, ואטרקטיביות כלכלית מבחינתם כדי לבנות שם עוד מגדלי בטון כאילו אין לנו די בהם. הם מקבלים סיוע מראשי הרשויות המקומיות וממשרדי הממשלה, ומוסיפים עוד מזומנים לקופותיהם כתוצאה מאותן עסקות נדל"ן. הקבלנים מרוויחים יפה ממכירת הדירות. לקופות הרשויות המקומיות נכנס כסף רב מתשלומי ארנונה ואגרות למיניהם וגם הממשלה לא מקופחת ו"גוזרת קופון" ממיסים ישירים ועקיפים שהיא גובה. יצר החמדנות מאפיל במקרים רבים על ראייה סביבתית רחבה, ונושאים כמו שמירה על נוף פתוח ואיכות סביבה נדחקים לשוליים. המפסיד הגדול מכך הוא הציבור הרחב שפוגעים לו באיכות הסביבה ובנוף הפתוח והירוק וגם במבנים היסטוריים ונוסטלגיים. אימת הדחפורים דוגמה טובה לכך היא התוכנית המתגבשת להרוס את מבנה הסינרמה ברחוב יגאל אלון 61 בשכונת יד-אליהו בתל אביב ולהקים במקומו מגדל דירות ומשרדים בגובה 45 קומות, ולידו מגדלים נוספים. על התוכנית מדברים ודנים כבר שנים, אבל בימים אלה נראה כי היא מתחילה "לקרום עור וגידים": התוכנית נדונה, בימים אלה, בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בתל אביב ונראה כי לא ירחק היום ונתבשר, יום בהיר אחד, כי דחפורים "עלו" על בניין הסינרמה והרסו אותו. הריסת מבנה הסינרמה ובניית "מפלצת בטון" בת 45 קומות במקומו היא לדעתי פשע סביבתי ותרבותי: להרוס מבנה יפה וייחודי ובעל ערך ארכיטקטוני כבניין הסינרמה, ולהקים במקומו מגדל משרדים ודירות בני 45 קומות לידו ומגדל בגובה דומה נוסף - פירושו המעשי של הדבר הוא הסתרת הנוף לגמרי וכניסת מאות כלי רכב מזהמים נוספים לרחוב יגאל אלון ולרחובות סמוכים העמוסים ודחוסים ממילא. בנוסף, הסינרמה היא חלק חשוב מההיסטוריה התרבותית שלנו כאן במדינה ועבור רבים מאיתנו היא מקום נוסטלגי וחלק מילדותנו: כאן ראינו כילדים קרקסים, הצגות והופעות של להקות מחו"ל למיניהן, והמבוגרים יותר שבינינו בוודאי זוכרים כי בסינרמה נערכו כינוסים ועצרות מפלגתיות חשובות, והבולט שביניהם הוא "כנס סינרמה" בנושא איחוד/פילוג רפ"י ומפא"י ב-1968. הסינרמה הפכה כבר למושג ולציון דרך: צומת הרחובות יגאל אלון ויצחק שדה מכונה כבר שנים בפי העם "צומת סינרמה" עקב סמיכותו למבנה העגול המפורסם. גורל חתום? מבנה הסינרמה כיום הוא קצת מוזנח אבל ניתן ללא עלות גבוהה במיוחד לשפץ אותו ולטפח את הרחבה שמסביבו על-ידי הקמת גינה, מזרקה וכולי, ולהפכו למקום אטרקטיבי ואפילו רווחי כלכלית. האולם יכול לשמש לכינוסים, לאסיפות, לחוגים, להרצאות ולאירועים תרבותיים אחרים. המבנה הוא יפה וייחודי ואין להרסו - כבר ציינתי את עברו ההיסטורי-התרבותי. לכאורה נראה כי גורלו של בניין הסינרמה נחרץ להריסה, אבל הוכח בעבר שגם קומץ פעילים מסור ולוחם, באמצעות דעת קהל ולחץ ציבורי, יכולים לשנות דברים. קורא אני לתושבי שכונת יד-אליהו ובמיוחד לדיירי רחוב יגאל אלון הגרים מול הסינרמה, להיאבק על זכותם לאיכות סביבה נאותה ולנוף פתוח באזור מגוריהם. אף שברור שמימוש תוכנית הסינרמה יפגע בנוף הפתוח, יגביר הזיהום הסביבתי ויפגע באיכות הסביבה, קולם של הגופים ה"ירוקים", שתפקידם לשמור על איכות הסביבה, חלוש מאוד וקורא אני להם לפעול ולהיאבק לסיכול תוכנית אווילית זו.

[צילום: אלי אלון]

אחסון לא-מקורה במושבים- מכת מדינה ופגיעה בטבע ובירוק

אלי אלון

עיתונאי  |  תגובות

אחסון לא-מקורה במושבים: מכשירים את השרץ

אחסון לא מקורה. מפגע סביבתי [צילום: אלי אלון]    רשימות קודמות   תופעה: חתני חב"ד מאחרים להירשם לנישואין   מה קורה במערך השאטלים של בר-אילן?   יום ההגנה לתלמידים בת"א: לא חכמים בשמש   השוק הסיטונאי במסובים: פגיעה קשה בטבע   סרטים חינם בסינמטקים - צדק חברתי? תופעת אחסון לא מקורה בנחלות בשדות החקלאיים של המושבים היא תופעה נרחבת הפוגעת בחזות הסביבתית בטבע ובירוק. הרשויות מגלות אדישות ו"עצימת עיניים" לתופעה זו. הגיע הזמן להלחם בה ברצינות באמצעות חקיקה פיקוח ואכיפה מוגברת שאם לא כן תגדל עוד ותתרחב ▪  ▪  ▪ אי שם בשנות ה- 70 החלה במושבים ברחבי הארץ ובעיקר באזור המרכז ועוטף נתב"ג תופעת הקמת ובניית מחסנים על-ידי חקלאיי המושבים בצמוד לנחלה. רבים ממחסנים אלה נבנו ללא אישורים, שלא כחוק. חקלאיי המושבים טענו כי הם אינם יכולים להתקיים ולהתפרנס בכבוד מהמשק החקלאי שלהם, בשל אי כדאיות כלכלית, ולכן נאלצים להקים מחסנים להשכרה למחייתם. הרשויות, ובעיקר המועצות האזוריות, העלימו פעמים רבות עין מהתופעה הלא חוקית הזאת, ובשנות ה- 80 וה- 90 זו אף גדלה והתרחבה, וכיום, כידוע, לחלק גדול מהבתים במושבים צמוד מחסן או שניים. חלק מהמחסנים "הוכשרו" בדיעבד וקיבלו היתרי הפעלה כאלה ואחרים נגד אחרים מתנהלים במשך שנים דיונים משפטיים שדומה שלעולם לא יסתיימו. במקביל לתופעה זו התפתחה ונוצרה במושבים תופעה נלוות שלא מרבים לעסוק ולדון בה: התקשורת ממעטת לכתוב עליה ולמעשה קיים קשר של שתיקה לגביה- כוונתי לתופעת "אחסון לא מקורה במושבים". מושבניקים לא מעטים משתמשים בחצר משקם ובשדות החקלאיים שברשותם לאחסון לא מקורה (לעיתים על פני שטח נרחב בשדה החקלאי) של ציוד שניתן להשאירו בחוץ כגון: בלוקים, לוחות בטון, ברזלים למיניהם, אבני מדרכה, חביות, צינורות וכיוצא בזה, ולעיתים גם סתם גרוטאות כמו: מכוניות ישנות, ריהוט ועוד כהנה וכהנה. חומרי בניין ומזבלה בשדות החקלאיים לא מדובר באחסון זמני אלא באחסון קבע שנמשך שנים. בחלק מהמקרים הציוד המונח בשדה החקלאי שייך לבעל המשק האומר לעצמו שאם הוא לא מנצל את השטח החקלאי הוא לפחות יניח שם את הציוד שלו, במקום ליד הבית. בחלק מהמקרים הציוד שמאוחסן על השדה החקלאי שייך לגורמים אחרים כמו קבלני בניין ,קבלני עבודות עפר, בעלי עסקים, שוכרי מחסנים וכדומה. אלה, משלמים לבעלי המשקים סכומי כסף או שווה כסף עבור "הזכות" לאחסן ציודם על השדות החקלאיים. חשוב לציין כי השדות החקלאיים הוחכרו לבעלי המשקים לעיבוד חקלאי בלבד. מעבר לפגיעה החזותית והסביבתית כתוצאה מהציוד והגרוטאות המונחות במשך זמן רב והופכות למזבלה על כל המפגעים הסביבתיים והתברואיים הנלווים לה, יש כאן פגיעה בטבע בחי בצומח ובירוק. גם המשאיות הנכנסות לשדות כדי להעמיס ולפרוק ציוד, "תורמות" את שלהן לפגיעה זו. בעוד שבעשור האחרון הוגבר הפיקוח מצד הרשויות על נושא בניית והקמת מחסנים במושבים, נערכים צילומי אוויר לאתר חריגות בניה וננקטים נגד עבריני בניה צעדים משפטיים יותר מבעבר - הרי שכלפי אחסון לא מקורה יש מצד הרשויות סוג של אדישות ושל "עצימת עיניים" בבחינת "זה לא נורא". המושבניקים מרגישים די בטוח לגבי אחסון לא מקורה בשטח המשק ובשדה החקלאי הצמוד לו ,החוקים וחוקי עזר בעניין לא תמיד ברורים וחדים וניתן "להסתדר" איתם וגם אכיפתם דלה, ובמקרה הכי גרוע יתבקשו לפנות את הציוד. מונעים התערבות חיצונית אין בידיי נתונים מספריים על היקף תופעת האחסון הלא מקורה במושבים, אבל ברור שמדובר בתופעה די נרחבת, וצילומי אוויר הנערכים בצורה סדירה בוואדי יכולים לתת נתונים מדויקים למדיי לגבי היקף התופעה כולל מיקום של אתרי אחסון ומחסני גרוטאות מאחר. יש בתופעה זו, כפי שציינתי, פגיעה באיכות הסביבה ,בטבע ובירוק, ראוי שגם גורמים, כמו החברה להגנת הטבע, וארגונים סביבתיים נוספים, יתערבו אף הם בעניין. חברי המושבים, בעיקר במרכז הארץ, הם בחלקם הגדול אוכלוסיה "חזקה". בשנים האחרונות הצטרפו למושבים בעלי הון וממון המצוידים במיטב עורכי הדין ומקושרים למוסדות השלטון והממשלה. בנוסף לכך, הנהלות המועצות האזוריות ומזכירויות המושבים שתפקידם לפקח בין השאר, על הנעשה במשקים בשדות החקלאים, מאוישות בחברי המושבים בעצמם ובשל כל אלה וכדי למנוע לזות שפתיים חייבת התערבות חיצונית של משרדי ממשלה כדי לטפל באובייקטיביות וברצינות בתופעת "המחסנים הלא מקורים" במושבים ולהגביר את הפיקוח והאכיפה בנושא זה, שאם לא כן, התופעה תגדל עוד ותתרחב. איכסון לוחות בטון בשדה חקלאי של אחד המושבים במרכז הארץ.  צילום אלי אלון..jpg 2485K תצוגה סרוק והורד

להחרים את הפילוסוף ז'ק רנסייר

אלי אלון

עיתונאי  |  תגובות

להחרים את הפילוסוף ז'ק רנסייר

מחרים מוסדות שאינם מזדהים עם המאבק הפלשתיני [צילום: פלאש 90]    רשימות קודמות   רצוי בקיבוץ, אבל לא בבית שמש   הרב החשוד בעבירות מין התנדב כנהג אמבולנס   אחסון לא-מקורה במושבים: מכשירים את השרץ   תופעה: חתני חב"ד מאחרים להירשם לנישואין   מה קורה במערך השאטלים של בר-אילן? הסופר והפילוסוף ז'ק רנסייר, המוגדר אחד הפילוסופים הצרפתים המשפיעים ביותר, שהיה אמור להגיע לישראל בשבוע הבא ולהרצות באוניברסיטת תל אביב, הודיע אמש על דחיית ביקורו בעקבות הקריאה הפלשתינית להחרים מוסדות ישראלים שאינם מזדהים במפורש עם המאבק הפלשתיני נגד הכיבוש ▪  ▪  ▪ הסופר והפילוסוף ז'ק רנסייר, המוגדר אחד הפילוסופים הצרפתים המשפיעים ביותר הכותבים היום, שהיה אמור להגיע לישראל בשבוע הבא ולהרצות באוניברסיטת תל אביב, הודיע אמש על דחיית ביקורו בעקבות הקריאה הפלשתינית להחרים מוסדות ישראלים שאינם מזדהים במפורש עם המאבק הפלשתיני נגד הכיבוש. רנסייר היה אמור להיות אורח קבוצת הפוטולקסיק ופרויקט הלקסיקון במרכז מינרבה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב ומכון שפילמן לצילום. בהודעתו שנשלחה לד"ר אריאלה אזולאי, ראש קבוצת הפוטו-לקסיק, כותב רנסייר: נענתי להזמנה לתרום למחשבות על הדימוי המצולם של קבוצת חוקרים, שעבודתה על צילום וזכויות אדם קשורה לדיון בפגיעה בזכויות העם הפלשתיני מאז הקמת מדינת ישראל. התערבותו של קולקטיב שמטרתו לגרום לחוקרים זרים לכבד את החרם על מוסדות אוניברסיטאיים ישראלים שינתה את משמעות הביקור שלי, בכך שהפכה את שאלת ההפרה של החרם לעניין פומבי, ומכאן גם את התמיכה במדינה האחראית לפגיעות אלה ולמצב הדיכוי שבו נתון העם הפלשתיני. באופן אישי אני מתנגד להטלת סנקציות קולקטיביות על כלל אזרחיה של מדינה או על חוקרים מבלי להביא בחשבון את עמדתם שלחוקרים אלה ביחס לפוליטיקה של אותה מדינה. איני מרגיש מחויב לכבד או להפר החלטה שבאופן אישי לא אני קיבלתי. אך נראה שבמצב הנוכחי, התוכן של מה שהייתי עשוי לומר מתוך היענות להזמנה שהופנתה אלי הפך משני לחלוטין ביחס לברירה זו, ומסיבות של עייפות אישית איני מסוגל כיום להיענות באופן מספק לתביעה הכפולה שמצב זה יצר. אם כך, בהוקירי תודה לאנשים שהזמינו אותי ושאת הזמנתם קיבלתי, עלי להציע להם לדחות את הביקור הזה לזמן אחר, שבו ארגיש שהמחשבה שלי סביב שאלות אלה תהיה מפותחת יותר ואהיה מסוגל לתת להן מענה מספק יותר מבחינה פוליטית ואינטלקטואלית. מכתב זה נישלח אלי הבוקר לאיימל על-ידי תמי פרידמן ממכון שפילמן לצילום באוניברסיטת תל אביב והיא אישרה בשיחה איתי את ההודעה. אני קורא גם לתמי פרידמן וגם לאריאלה אזולאי לכתוב מכתב תשובה לפילוסוף הצרפתי הנודע ולומר לו: תודה רבה אדוני על מכתבך אל תבוא היום וגם לא בעתיד לדעתי יש להחרים את האיש ולא להזמינו יותר.

אריאל עמיעד-איש חזון וביצוע ערב לזכרו נערך בתל אביב/ מאת אלי אלון

 אנדרטה לזכרו  של אריאל עמיעד בגדת נחל הירקון בתל אביב.  צילום אלי אלון

                                         מאת:אלי אלון  

     
במרכז עינב בתל אביב נערך אמש(15.1.2011)ערב זיכרון לאריאל עמיעד שהיה בשנות החמישים קצין קשר ראשי בצה"ל בדרגת אלוף משנה ומאוחר יותר מנכ"ל משרד החקלאות סגן ומ"מ ראש עירית תל אביב ומנכ"ל חברת חשמל.

בערב השתתפו בני משפחה,חבריו ומוקירי זכרו ואנשים שעבדו איתו במשך השנים. בקהל נראו דמויות ידועות מעולם הכלכלה והמשק הישראלי ובהם משה זנבר נגיד בנק ישראל לשעבר,גוריון מלצר מנכ"ל תדיראן ויו"ר "בזק" לשעבר ,שלמה להט(ציץ) מי שהיה שנים ראש עירית תל אביב ,חבר הכנסת לשעבר עדי אמוראי ועוד.

עו"ד חביבה אבי גיא סגנית ראש עירית תל אביב נשאה דברים לזכרו וציינה כי תרומתו של עמיעד לשיפור חזות העיר תל אביב תחום עליו היה מופקד הייתה אדירה .ביוזמתו הוחל בטיפוח וניקוי נחל הירקון וגדותיו, הוקמו עשרות גנים ברחבי העיר והוא גם אחראי ויזם את גני ההרפתקאות הפזורים בעיר. היא סיפרה לנוכחים שאת המושג אגף שפ"ע (שפור פני העיר)שקיים כיום כמעט בכל עיר המציא למעשה אריאל עמיעד.

 משה זנבר נגיד בנק ישראל לשעבר וקודם לכן שימש בתפקידים בכירים במשרד האוצר סיפר על עבודתו וחברותו עם אריאל עמיעד ואמר כי רעיון "הגשרים הפתוחים" לאפשר הכנסת סחורות חקלאיות מהשטחים לישראל ולהפך המיוחס למשה דיין הוא בעצם רעיון ויוזמה של אריאל עמיעד . כל הדוברים בכנס העלו על נס את היותו של אריאל עמיעד איש חזון וביצוע שתרומתו למדינה בשלל התפקידים הרבים שעשה גדולה ובולטת .

.במהלך הכנס הוקרן בפני הנאספים סרט מרגש על תולדות משפחתו חיו ופועלו של עמיעד עמיעד נפטר בשנת 2005 .בן 81 היה במותו. הניח אשה רינה ו3 בנות.

ערב זיכרון לאריאל עמיעד- "איש חזון וביצוע" - TheMarker Cafe

ערב זיכרון לאריאל עמיעד- "איש חזון וביצוע" - TheMarker Cafe

ח"כ בילסקי:להפעיל רגולציה על חברות כרטיסי האשראי - TheMarker Cafe

ח"כ בילסקי:להפעיל רגולציה על חברות כרטיסי האשראי - TheMarker Cafe

הרב הראשי יונה מצגר רצוי בקיבוץ אבל לא בבית שמש

אלי אלון רצוי בקיבוץ, אבל לא בבית שמש 14/01/2012  |  תגובות

נפטר הזמר דני אומנסקי - TheMarker Cafe

נפטר הזמר דני אומנסקי - TheMarker Cafe

טקס שיחזור סמלי של החתימה על מגילת העצמאות באמצעות נכדיהם ונינהם של החותמים המקוריים - TheMarker Cafe

טקס שיחזור סמלי של החתימה על מגילת העצמאות באמצעות נכדיהם ונינהם של החותמים המקוריים - TheMarker Cafe

טקס שיחזור סמלי של החתימה על מגילת העצמאות באמצעות נכדיהם ונינהם של החותמים המקוריים - TheMarker Cafe

טקס שיחזור סמלי של החתימה על מגילת העצמאות באמצעות נכדיהם ונינהם של החותמים המקוריים - TheMarker Cafe

טקס שיחזור סמלי של החתימה על מגילת העצמאות באמצעות נכדיהם של חותמי מגילת העצמאות ערב הקמת המדינה

     טקס שיחזור סמלי של החתימה על מגילת העצמאות 
                                                       מאת:אלי אלון
: טקס שיחזור סמלי של החתימה על מגילת העצמאות באמצעות נכדיהם ונינהם של חלק מ37 חברי מועצת המדינה הזמנית החתומים על המגילה נערך היום (יום ו' 13.1.201) בהיכל העצמאות בשדרות רוטשילד 16 בתל אביב בניין בו הוכרזה המדינה.


ראשון עלה לבמה לחתום על מגילת העצמאות ד"ר יריב בן -אליעזר נכדו של דוד בן גוריון. אחריו עלו: יאיר בן עורי נכדו של פרץ ברנשטיין,העיתונאי דורון רוזנבלום נכדו של הרצל ורדי, ,אשר מימון נכדו של ד"ר זרח ורפטירג,זהורית וילנציק נכדתו של סעדיה כובשי, יהודה לייב רפאל מיימון נינו של הרב יהודה לייב פישמן ן,מיימון,רוני בר צורי נכדו של נחום ניר,דורי סגל נכד צבי סגל,מיכל מיקי אמיתי נכדת אליעזר קפלן, בצלאל רכב  נכדו של דוד רמז, נכדתו של משה שרת,נכדתו של זאב גולד, נכדי  ונכדות בן ציון שטרנברג,בכור שלום שיטרית הרב קלמן כהנא,יצחק גרינבאום ואחרים, חתם את רשימת החותמים נכדו של אליהו דובקין.


האירוע   נערך לרגל השקת הספר "החותם העשירי" שכתב הסופר וההיסטוריון מרדכי נאור, על  תולדות חי של אחד החותמים, אליהו דובקין, שהיה מראשי הסוכנות ומפעל העלייה. ובמסגרת מפגש חברים שנתי מסורתי לזכרו של יהודה דקל  ז"ל שהיה מנכ"ל מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית ומראשי המועצה לשימור אתרים.


דברים נשאו :שרת  התרבות והספורט לימור לבנת,מזכיר הממשלה עו"ד צבי האוזר .שלמה הלל נשיא המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ומי שהיה יו"ר הכנסת ושר בממשלת ישראל וד"ר מרדכי נאור  שהעלה קוים לדמותו ואישיותו  של אליהו דובקין . דובקין חתם עשירי במגילה העצמאות אחרי דוד בן גוריון שהיה הראשון ומכאן שם הספר "החותם העשירי".נאור סיפר כי עבודות המחקר לכתיבת הספר על דובקין נמשכה כשנתיים ובמהלכן התוודע לאישיות מרתקת רב גוונית, הספר יצא לאור בהוצאת המועצה לשימור אתרים הקרויה "ספריית  יהודה דקל  


בחלק האמנותי הופיעה הזמרת מייטל טרבלסי(זמרת נהדרת ומרטיטה לב כל שומעיה) ואילנית שהוכיחה כי לא נס ליחה. את האירוע הינחה (בממלכתיות  ובמכובדות כתמיד) דן כנר ונכחו בו כ-300 מאות איש שגדשו את האולם היכל העצמאות ומסדרונותיו

נפטר הזמר דני אומנסקי

 העיתונאי אלי אלון מדווח: בקיבוץ מרחביה נפטר בשבוע שעבר הזמר דני אומנסקי  חבר הקיבוץ מגדולי זמרי הבס של התנועה הקיבוצית.בן 75 היה במותו הוא הובא למנוחות(יום ה' 29.12.2011) בבית העלמין של מרחביה שלמרגלות גבעת המורה .בטקס הלוייה מרגש בו הושמעו שירים ששר ואהב.


אומנסקי נולד  בשנת 1936בשכונת הדר בחיפה והצטרף במסגרת  גרעין"השומר הצעיר "לקיבוץ דביר בדרום שם הכיר את אשתו מרים  מיטלמן ילדת מרחביה השניים נישאו והצטרפו לקיבוץ מרחביה  הוא ניחן בקול בס מרשים עמוק וגבוה  והופיע בשנות ה-50 -70  באירועי זמר ותרבות שונים בעיקר באירועי התנועה הקיבוצית . קולו החם והעמוק ריגש  והרטיט לב שומעיו . הוא שר בעיקר שירי רועים ,שירי עבודה שירי ארץ ישראל ובניהם: "ככלות עיני תרד עיני", שיר העבודה (יא חלילי יה עמלי"),מה יפים הלילות בכנען" ועוד.


לא רבים יודעים כי אומנסקי הוא מהנדס מכונות בהשכלתו ובוגר הטכניון, עבד במוסך ותקופה מסוימת במפעל הפלסטיק של קיבוץ מרחביה "פלסים".

דני אומנסקי  סבל שנים רבות ממחלת טרשת נפוצה   ובשני העשורים האחרונים לחיו התנהל בכיסא גלגלים.
הותיר אחריו אשה מרים,ו4 בנות סנאית ,נוקי ,אפרת ותמר.

חרם על קפיטריית הפקולטה לרפואה באונברסיטת תל אביב - TheMarker Cafe

חרם על קפיטריית הפקולטה לרפואה באונברסיטת תל אביב - TheMarker Cafe

חרם על קפיטריית הפקולטה לרפואה באונברסיטת תל אביב - TheMarker Cafe

חרם על קפיטריית הפקולטה לרפואה באונברסיטת תל אביב - TheMarker Cafe

הפיזמונאי אבי קורן כותב הצגה על יפה ירקוני/ מאת אלי אלון - TheMarker Cafe

הפיזמונאי אבי קורן כותב הצגה על יפה ירקוני/ מאת אלי אלון - TheMarker Cafe

כפר תוחלת- הכפר שנמחק מהמפה

                        

בתחילת שנות ה-70  החליטה הממשלה לעקור את תושבי תוחלת מכפרם  הם פונו לישוב אזור ולישובים נוספים. כפר תוחלת פורק ושטחו סופח לכפר חב"ד ונבנו עליו שכונת הוילות של כפר חב"ד ובניין 770 .                       

                                               
                                                     מאת: אלי אלון            

סיפור עלייתם והתיישבותם בארץ ישראל של יהודי תימן, עוד מתחילת המאה שעברה, וגם לאחר קום המדינה, מופלא ומרתק אך לווה בלא מעט אירועים  ופרשיות טרגיות שנגרמו כתוצאה מהתנשאות, זלזול ואף התנכלות מצד המוסדות ואנשי הישוב הוותיקים בארץ כלפי עדה זו. המפורסמות שבהן: גירוש התימנים מכנרת בשנת 1930 ו"פרשת ילדי תימן": היעלמותם של פעוטות בני עולים חדשים, בעיקר מתימן, בשנות המדינה הראשונות.

 פרשה פחות ידועה שפרטיה פחות מוכרים, היא פרשת כפר תוחלת: בתחילת שנות ה- 70 אילצה למעשה מדינת ישראל את כל תושבי כפר תוחלת, שרובם נימנו על העדה התימנית, לעקור מכפרם ולעבור למקומות ישוב אחרים. כפר תוחלת (יש הקוראים לו עד היום מושב תוחלת) שכן בצמוד לכפר חב"ד ורק כביש צר הפריד בן שני הישובים. אנשי כפר חב"ד שאפו להתרחב ועוד בשנת 1958 פנו למוסדות ההתיישבות וביקשו לספח לכפרם את שטח תוחלת בטענה שתושבי תוחלת אינם עוסקים בחקלאות, והשטח החקלאי שהוחכר להם לא מנוצל כראוי, ולכן יש להעבירו לשטח כפר חב"ד- כך ינוצל טוב יותר. בזכות  קשריהם הטובים במוסדות הממשלה ובמיוחד אודות לסיוע נשיא המדינה זלמן שז"ר, שהיה אוהד ותומך חב"ד נלהב, צלח לבסוף מאבקם זה של ראשי חב"ד, ובתחילת שנות ה-70 החליטה הממשלה, בהמלצת המוסדות המיישבים, לפנות את תושבי תוחלת מכפרם ולספח את שטח תוחלת לכפר חב"ד, ואילו כפר תוחלת פורק ונמחק מהמפה כלא היה. רוב תושביו פונו לשכונה חדשה שבנה המינהל עבורם בישוב אזור(יאזור) ושאר התושבים קיבלו פיצויים ועברו להתגורר בישובים כמו ראשון לציון ואחרים.

בסך הכול פונו מכפר תוחלת למעלה ממאה משפחות ומספר מוסדות ציבוריים שבניהם 4 בתי כנסת. רק שתי משפחות נשארו במקומם וסופחו לכפר חב"ד. על שטח כפר תוחלת המפונה נבנתה שכונת הווילות של כפר חב"ד: "שכונת לוי יצחק" וכן בניין 770 שהוא העתק מדויק של בית מדרשו של הרבי מליובאוויטש בברוקלין שבניו -יורק.

כפר תוחלת, לגבי, הוא זיכרון ילדות אישי: נולדתי וגדלתי במושב לא רחוק מתוחלת, וכילדים היינו מגיעים, בסוף שנות ה-60, לכפר תוחלת רכובים על אופניים ומשוטטים בין בתי הכפר הערביים וקוטפים את הסברס משיחי הצבר שהיו פזורים בכל פינה באזור. חלק מילדי תוחלת למדו איתנו בבית הספר האזורי במושב חמ"ד, וכמה מהם אף בכיתתי.

ראשיתו של כפר תוחלת היה בשלהי מלחמת השחרור כאשר אל הכפר הערבי הנטוש סאפריה, שתושביו הערביים ברחו זה לא מכבר, מגיעות שתי קבוצות עולים ממעברות שונות  ברחבי הארץ: האחת  של יוצאי הונגריה וצ'כוסלובקיה ,שמזוהה עם תנועת "הפועל המזרחי", התיישבה בצד המערבי של סאפריה והקימה ישוב שכונה סאפריה א', והשנייה קבוצת עולים מרוסיה, אנשי חב"ד, שהתיישבו בצד המזרחי של סאפריה והקימו ישוב שנקרא בתחילה ומושב שפריר, ובהמשך שונה שמו לכפר חב"ד.

כעבור זמן קצר(1949) הוקם  הישוב הדתי צפריה כ-3 ק"מ צפונית לכפר חב"ד ורוב תושבי סאפריה א' הצטרפו אליו.בספריה א' נותרו  משפחות אחדות שהעדיפו להישאר במקום ולא להצטרף לצפריה. 

במהלך שנות ה- 50 הצטרפו לנשארים בספריה א', שבהמשך שונה שמו לתוחלת, עשרות מתיישבים שרובם היו יוצאי תימן,הם הגיעו באופן עצמאי ולא מטעם גוף מפלגתי או גוף התיישבותי כל שהוא  ,שילמו מעין דמי מפתח לדיירים הקודמים שעזבו, ובתמורה קיבלו זכות להיכנס לבתים.

 בסוף שנות ה- 50 מנה הישוב תוחלת כ- 90 משפחות, רובם יוצאות תימן.

הבתים בתוחלת היו בתים ערביים, חלקם היו עשויים אבן והיו במצב רעוע, לעיתים ללא חלונות ודלתות. הדיירים הוסיפו להם צריפונים, סככות ומבנים שונים והקימו, סמוך לבתיהם, משק- עזר שבו גידלו תרנגולות, אווזים לפיטום, בקר ועוד.

רבים מתושבי תוחלת עבדו מחוץ לישוב. חלק הועסקו במפעל לבשר ולכבד אווז בשם "תוחלת" שהוקם בצמוד לישוב, בשותפות המחלקה הכלכלית של "הפועל המזרחי". חלק אחר מתושבי תוחלת הועסקו במוסדות כפר חב"ד השכן ורק למיעוטם היו משקים חקלאים משמעותיים וגדולים יחסית.

הישוב תוחלת  היה מוזנח למעשה בכל שנות קיומו: ללא תשתיות נאותות וללא שירותים סבירים. גם המצב החברתי היה רעוע: האשמות הדדיות, סכסוכים וחוסר הסכמה בין תושבי תוחלת על ניהול נכסי הישוב והשליטה בוועד- כל אלה היו דבר שבשגרה. נוסף על כך: תושבים לא שילמו מיסים וניהול הישוב היה לא תקין(בלשון המעטה), וכל אלה פגעו בהתפתחותו. גם מוסדות השלטון התייחסו בזלזול וחוסר הערכה, ולא תמיד סיפקו לתושבי תוחלת שירותים המגיעים להם (כפי שסיפקו לישובים אחרים באזור) כגון: שירותי בריאות, דת וכדומה. 

חלק מתלמידי תוחלת למדו בבית הספר האזורי במושב חמ"ד וחלק אחר בבתי ספר נוספים:  בראשון-לציון, בבני ברק ובמקומות נוספים.

רוב תושבי תוחלת היו דתיים, מצביעים מסורתיים בבחירות לרשימת "הפועל המזרחי"-המפלגה הדתית לאומית (ב'). בישוב פעלו מספר בתי כנסת. למרות שרוב תושביו היו תימנים, רב הישוב היה דווקא ממוצא אשכנזי-  הרב ישראל לנדאו .

בניגוד לרוב הישובים החקלאים באותה תקופה, מאחרי כפר תוחלת לא עמד למעשה גוף מפלגתי או התיישבותי תומך ומלווה ומבחינה מסוימת תושבי כפר תוחלת היו "יתומים". כפר חב"ד, השכנה, לעומת זאת, נהנתה מתמיכה וסיוע של תנועת חב"ד העולמית והארצית, וראשי כפר חב"ד ובראשם יו"ר הוועד המיתולוגי שלמה מיידנצ'יק, היו מקושרים לראשי המדינה ומוסדות השלטון וזכו לאהדה ולאוזן קשבת מצדם. זכורה עד היום השתתפותם של ראשי המדינה, שרים ואלופי צה"ל, מידי שנה, באירוע הקפות שמחת תורה המסורתי הנערך  בכפר חב"ד.

ראשי כפר חב"ד ניצלו קשרים אלה היטב להרחבתו ולפיתוחו של הכפר. החל מסוף שנות ה-50 פעלו מנהיגי חב"ד והפעילו לחץ ושתדלנות על ראשי מוסדות ההתיישבות לספח את  שטח תוחלת לכפר חב"ד בטענה שאנשי תוחלת אינם עוסקים בחקלאות והשטח החקלאי לא מנוצל כראוי, ועל רקע זה פרצו בין תושבי תוחלת לכפר חב"ד סכסוכים שגלשו למעשי אלימות, קטטות ותגרות ידיים. הדבר הפך לשגרה ובמספר מקרים נדרשה התערבות המשטרה ואף הוגשו כתבי אישום נגד המעורבים במעשי האלימות.

בשנות ה-60 התיר מינהל מקרקעי ישראל לתושבי כפר חב"ד לרכוש ולבנות בית בתוחלת ואף לקבל סיוע כספי לשם כך, מהמדינה. ההחלטה התקבלה כנראה לבקשת מנהיגי חב"ד ועוררה זעם בקרב תושבי תוחלת שראו בכך ניסיון השתלטות של כפר חב"ד על יישובם, וצעד מקדים לקראת סיפוח שטח תוחלת לכפר חב"ד. בעקבות כך התגברו מעשי האלימות: חסידי חב"ד שרכשו בתים בתוחלת ונכנסו לגור בהם נאלצו, לא פעם, לאבטחה של "בריונים חב"דניקים" לבל יאונה להם כל רע.

נושא הסכסוך והאלימות בין תושבי תוחלת לכפר חב"ד הגיע גם למסדרונות הממשלה והכנסת, וגם העיתונות החלה לעסוק בעניין. באוגוסט 1966 הודיעו שר הפנים חיים משה שפירא ושר החקלאות חיים גבתי על הקמת ועדה בין- משרדית שתדון בנושא תוחלת ותנסה לפתור את הסכסוך בין הצדדים. הוועדה התכנסה למספר ישיבות, שמעה עדויות מנציגי כפר תוחלת, מנציגי כפר חב"ד, מהמועצה האזורית עמק- לוד ומנציגי המוסדות המיישבים. בדצמבר 1966 הגישה הוועדה המלצותיה לשרים, לפיה יש למזג את תוחלת עם כפר חב"ד, ובמילים אחרות יש לפרק את כפר תוחלת ולספח שטחו לכפר חב"ד. לאחר פרסום ההמלצות, הודיע ועד כפר תוחלת כי המלצות הוועדה אינם מקובלות עליו, ועקב כך הוחלט כי הנושא יועבר לדיונים נוספים בוועדת הפנים של הכנסת בראשותו של יו"ר הוועדה המיתולוגי, מרדכי סורקיס, בניסיון להגיע להחלטות מוסכמות שיהיו מקובלות על כל הצדדים.

בסוף פברואר 1967,כשלושה חודשים לפני מלחמת ששת הימים, הגיעו עשרות משפחות מכפר תוחלת, כולל הנשים והילדים, להפגין ולשבות מול רחבת הכנסת בירושלים במחאה על הכוונה לפרק את יישובם. הם, הביאו איתם מספר אוהלים שאחד מהם שימש כבית כנסת ואף הובא ספר תורה. במהלך ההפגנה היו מספר התנגשויות אלימות בין אנשי תוחלת לבין שוטרים, העיתונות הישראלית סיקרה בהרחבה את השביתה. חודש פברואר בירושלים הוא, כידוע, סגרירי וקר, ותצלומי השובתים ובמיוחד תצלומי הילדים הרועדים מקור, גרמו לאהדה רבה מצד חוגים וגופים שונים שכמה מהם אף הגיעו לרחבת הכנסת כדי לסייע ולתמוך. בנוסף, נפתח גן ילדים במקום עבור הילדים השובתים. בכפר תוחלת נשארו מעט תושבים כדי לשמור על הציוד ולטפל בבעלי החיים. השביתה נמשכה כחודשיים.

בישיבת הכנסת שנערכה ב-7.3.1967, בעוד תושבי תוחלת שובתים ומפגינים ברחבת הבניין, הגיש חבר הכנסת אורי אבנרי ממפלגת "העולם הזה- הכוח החדש" שאילתה ובה ביקש לדעת מהי האמת בדבר הכוונה לנשל את תושבי תוחלת מכפרם.

מאבקם של תושבי תוחלת נגד פירוק הכפר לא צלח, ובתחילת שנות ה- 70 התקבלה החלטה ממשלתית, לפיה יש לפנות את כל תושבי תוחלת ולהעבירם לשכונה חדשה, שבנה המינהל עבורם, בישוב אזור לא רחוק ממרגלותיו הדרומיים של הר-מזבלת חירייה. חלק מהתושבים קיבלו פיצויים ועברו להתגורר בישובים כמו ראשון לציון ואחרים.

 בסך הכול פונו מכפר תוחלת למעלה ממאה משפחות ומספר מוסדות ציבור בהם 4 בתי כנסת, ואילו רק שתי משפחות מתוחלת נשארו במקומם: משפחת דורב ומשפחת קלנר. משה דורב נפטר לפני מספר חודשים. נפגשתי לפני כמה שבועות עם בנו שאול, בבית שבו גדל בתוחלת ונמצא כיום בתחום שטח כפר חב"ד מול  בנין 770. הוא מספר לי בהרחבה על החיים בכפר תוחלת, על האנשים ועל האווירה ומלא ערגה לכפר ילדותו שהיה ונעלם.

לא רחוק משם נמצא בית משפחת קלנר: אב המשפחה היה מראשוני תוחלת,בפתח הבית מקבל אותי בנו יעקב קלנר שגר בבית כיום  . גם יעקב קלנר,מספר לי  , מספר לי על החיים בכפר, על הדמויות שגרו בו ועל החיים המשותפים עם כפר חב"ד.

. ההיסטוריון, ד"ר דני בר מעוז, חקר בצורה יסודית ומעמיקה את סיפור כפר תוחלת, הוא סיפר לי כי נבר במסמכים ובקטעי עיתונות, ראיין רשימה ארוכה של אנשים הקשורים לתוחלת, ואף כתב ספר על כך. ממחקרו עולה, כי הגורמים העיקריים לכך שהצליחו לנשל את תושבי תוחלת מכפרם הם: מבנה חברתי רעוע ואי- לכידות חברתית שאפיין את תושבי תוחלת והיעדר גב ותמיכה של גוף מפלגתי או התיישבותי. אילו אנשי תוחלת היו מלוכדים והיה עומד מאחוריהם גוף מפלגתי או התיישבותי  תומך הם לא היו מפונים- קובע ד"ר בר מעוז.

דובר חב"ד, הרב מנחם ברוד, אומר  לי בתגובה: 'תוחלת' היה במקורו ניסיון פלישה לא-חוקי, על משבצת קרקע שנועדה מלכתחילה לכפר חב"ד. הפולשים קיבלו פיצוי מכובד ביותר, בשעה שעל-פי שורת הדין לא היו זכאים לקבל מאומה, שכן פלשו לבתים לא להם.ולכן דרישת חב"ד לצרף שטח תוחלת לכפר חב"ד מוצדקת והגיונית.