צילום: אלי אלון
 

              בית וחוות טריידל בכנרת

                                           תחקיר כתיבה וצילום: אל אלון

 "בית טריידל הוא מבנה היסטורי בן למעלה מ100 שנה השוכן במושבה כנרת. כיום הוא במצב מוזנח משהו ויש לשמרו ולשמור על צביונו המקורי. סיפור הבית וחוות טריידל שהשתרעה סביבו הוא פרק היסטורי חשוב בתולדות הישוב בארץ.

מאת :אל אלון

 

לאורך "רחוב המייסדים" רחובה הראשי הראשון של המושבה כנרת שנוסדה ב-1908 ניצבים עדין על תילם חלק מהבתים הראשונים במושבה - בתים שנבנו על-ידי ראשוני המושבה לפני 100 שנה ויותר, בנויים מאבני המקום - חלקם מאבני בזלת כהות. המהלך ברחוב זה חש כי הוא מהלך ברחובה של המושבה כנרת של תחילת המאה שעברה, שכן הרחוב עדיין שומר במידה רבה על צביונו המקורי. בולט מכול הבתים ברחוב זה, הוא בית גדול וגבוה בן שלוש קומות עשוי אבני בזלת בעל גג משופע הניצב בקצה הרחוב. נא להכיר: זהו בית משפחת טריידל מראשוני המושבה. יש הטוענים כי בית מפואר זה היווה את ההשראה למשורר יעקב פיכמן כאשר  כתב זה את שירו הידוע "אגדה" אשר נפתח במילים:"עַל שְׂפַת יָם כִּנֶּרֶת אַרְמוֹן רַב תִּפְאֶרֶת..." פיכמן, כך מספרים, ביקר במקום בשנת 1917 התרשם מהבית "הארמון" המפואר שליד הכנרת וכתב בהשראתו של בית זה את שירו המפורסם.

ביקרתי בימים אלה במושבה כנרת וכמובן ב"בית טריידל". הבית הגדול הגם שנראה כיום עזוב ומוזנח משהו, הוא עדין -גם בחלוף 100 שנים ויותר מאז הוקם- ,מרשים ומעורר התפעלות וניכר בו כי היה בית פאר. סביב הבית בחצר נטועים עצי דקל גבוהים.

סיפורו של הבית

הבית הוקם על-ידי משפחת טריידל. משפחה יהודית שמוצאה מגרמניה. יוסף (יופ) טריידל (1927-1876) הבן הבכור במשפחה עלה ראשון לארץ ישראל בשנת 1898 . יוסף נולד ב-1876 במאיין שבגרמניה בן בכור לפאולינה ולשמואל טריידל. בגרמניה סיים את בית הספר הטכני בברלין והוסמך כמודד קרקעות וכמהנדס מפעלי השקיה. זמן קצר לאחר שעלה לארץ החל לעבוד כמודד קרקעות ומהנדס פיתוח בפקידות יק"א בארץ ישראל.

ב-1905 הקים יוסף (יופ)טריידל עם אהרון אהרונסון את משרד הקרקעות למדידות ומיפוי מטעם ההסתדרות הציונית והיה המודד הראשי במשרד. בשנת 1908 הוקם ואורגן המשרד מחדש על-ידי ארתור רופין ונקרא שמו המשרד הארצישראלי.

יוסף טריידל מדד מיפה את שטחי רבות מהמושבות בארץ ובהם סג'רה, חדרה כנרת ועוד והכין 'מפת נחלות' הכוללת את האדמות החקלאיות בארץ ישראל. בנוסף על עבודתו כמודד וממפה, עבד טריידל גם כמתכנן מפקח וקבלן ביצוע בין השאר עבור פיק"א. בין העבודות שתכנן וביצע: חוות כנרת, חצר דגניה, בנייני המושבה במרחביה, חוות מגדל ופורייה שכונת הדר כרמל בחיפה ועוד.

כשכר על עבודתו בפיק"א ובגופי ההתיישבות אחרים קיבל יוסף טריידל שטחי אדמות בסמוך למושבה כנרת הסמוכה לימת כנרת. על אדמות אלו בנתה משפחת טריידל בית מפואר בן שלוש קומות הידוע כ"בית טריידל'. הקמת הבית הסתיימה בשנת 1912. היה זה בית ענק ומפואר במושגים של אז. עיינתי בצילומי עבר של המושבה כנרת כולל צילומים מהאוויר. בית טריידל בולט בגודלו היחסי מכל הבתים סביבו ובמתחם המושבה כולה. בבית גר אחיו של יוסף(יופ), אלפרד טריידל אגרונום בהכשרתו שעלה לארץ בשנת 1911 לערך יחד עם אמו פאולינה ורעייתו יאן. בסוף שנת 1912 נולד ליאן ואלפרד הבן מתיאס (מתי).

"מלון פאר לנכבדים"

בחלק מהבית הגדול והמפואר פתחה משפחת טריידל בעשור השני של המאה הקודמת, בית מלון. לבית הובאו כלים ורהיטים בסגנון אירופי מגרמניה. אם נוסיף לכך כי הבית שכן בסמוך לימת כנרת הרי מדובר במבנה ומקום אידיאלי לפתיחת בית מלון-בית הארחה בין השאר התארחו בבית טריידל הרב אברהם יצחק הכהן קוק מי שהיה רבה הראשי של ארץ ישראל שביקר במושבות הגליל  עם קבוצת רבנים   במסגרת "מסע המושבות" , הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד בביקורו בישראל בשנת 1914. ארתור רופין, הסופר יוסף קלאוזנר ואחרים. בתקופת מלחמת העולם הראשונה התגוררו במלון קצינים מהצבא הגרמני.

חוות טריידל

סביב בית טריידל השתרעו שטחים גדולים של אדמות שהיו שייכות למשפחת טריידל. חלקם ניתנו ליוסף טריידל על-ידי פיק"א וחלקן רכשה המשפחה בהמשך מאהרון ברבר שעזב את המושבה כנרת. על אדמות אלו הקים וניהל אלפרד טריידל, בעשור השני של המאה הקודמת בשותפות אחיו יוסף-יופ ומשפחת טריידל חווה חקלאית שהשתרעה בשיאה על שטח של כ-650 דונם ו"נשקה" לימת כנרת.

בחווה הקים אלפרד, רפת גדולה, לול עופות, מכלאות למגורי סוסים ובעלי חיים אחרים ומבנים שם שוכנו הפועלים שעבדו בחווה. אלפרד נטע במתחם החווה פרדס הדרים והקים גם מכון פרטי לשאיבת מים מהאגם הכנרת באמצעות מנוע שסיפק מים לגידולים ולבעלי החיים בחווה. בחוות טריידל עבדו בשנותיה הראשונות פועלים רבים יהודים וערבים. אחד מהפועלים, כך מספרים, היה ברל כצנלסון. ב-1913 הולכת לעולמה אם המשפחה פאולינה בגיל 70 ונקברת בחלקת קבר שניכרת במתחם החווה.כק"מצפונית לבית טריידל

 

החווה בתקופת מלחמת העולם הראשונה

בתקופת מלחמת העולם הראשונה שלושת האחים לבית טריידל יוסף–יופ, אלפרד ואוסקר מגויסים בשל היותם נתינים גרמניים לצבא הגרמני, יוסף (יופ) צורף ליחידת הנדסה שפעלה בחזית סיני וארץ ישראל, בהעדרם ניהול חוות טריידל בכנרת מופקד בידי מנהל עבודה בשם יוסף שרמן. בתקופת המלחמה ב-1917 מקבל יופ חופשה מהצבא כדי להינשא לאהובתו לידיה לבית משפחת אמזל,  פסנתרנית ומנצחת בתזמורת אופרה "שולמית" לזוג נולדו שתי בנות יהודית ועליזה (אליזבט).

 

המלחמה אינה מטיבה עם החווה. בשל המלחמה יורדות הכנסות החווה וקיים מחסור בידיים עובדות, שכן פועלים לא מעטים שעבדו בחווה מגויסים לצבא הטורקי בצו מחייב. מלחמת העולם הראשונה מסתיימת. אלפרד טריידל חוזר להתגורר בחוות המשפחה  בכנרת . בשלהי שנת 1919מתרחש אסון בחווה. (יש הטוענים כי האסון אירע ב-1920): בתאונת עבודה בחווה. נהרג מנהל העבודה יוסף שרמן. שרמן ניסה לתקן את מנוע משאבת המים הפרטית של החווה ידו נתפסה ברצועת המנוע הוא הועבר לבית החולים "טורנס" בטבריה שם מת מפציעתו.

ב-28 בפברואר שנת 1921 מת אלפרד טריידל ממחלה והוא בן 42 בלבד. יש אומרים כי לקה בדלקת ריאות. במושבה כנרת הילכו שמועות כי שם קץ לחייו . הוא הובא לקבורה באחוזת הקבר המשפחתית במתחם חוות טריידל ונקבר ליד אמו פאולינה. בעקבות מותו עוזבת רעייתו יאן את בית טריידל  ונוסעת עם בנם מתיאס (מתי) לבית הוריה בלוקסנבורג.

אל החווה עובר לגור האח יופ (יוסף)עם רעייתו לידיה והבת יהודית שזה לא מכבר נולדה לימים יהודית מק'קולום. בשנת 1922 נולדה הבת השנייה של יופ ולידיה  עליזה (ברישומי הנישואין שלה ראיתי כי שמה הפרטי אליזבט (לימים עליזה אהמן -עמיר)

שטחי החוה השתרעו  בשיאם לכ-650 דונם. השטחים הוחזקו בבעלות חברת 'טרידל את קראוזה' בה היו שותפים משפחת טריידל ואפרים קראוזה אחיו של האגרונום הנודע  איש יק"א אליהו קראוזה מנהל בית הספר מקווה ישראל. ב-1924 מת אפרים קראוזה. ליופ(יוסף) טריידל לא היה הניסיון והמיומנות בניהול חווה חקלאית. והוא הקדיש חלק ניכר מזמנו למשרד המדידות שלו. החווה נקלעה לקשיים וחובות ונאלצה להעביר שטחים שהיו שייכים לה תמורת כיסוי חובות. כאילו לא די בכך הוגשה כנגד החווה על-ידי אלמנתו ומשפחתו של יוסף שרמן שנהרג בתאונת עבודה בחווה תביעת פיצויים על מות יקירם.

גופת יופ  נמצאה בחורשה בכרמל

בנובמבר 1926, כך מספרים, נקלע יופּ למצב כספי קשה. כאשר נטל הלוואה של כמה מאות לירות מחברו המהנדס הַיְינְץ נַגְלֶר מחיפה ממקימי בית חרושת 'עסיס' רמת גן ויתכן כי התקשה להחזירה במועד.ב-19 בספטמבר 1927 נמצאה גופתו של יופ טריידל מוטלת בחורשה בכרמל כשהוא ירוי מירי אקדח.הערכה כי שם קץ לחיו  וכך מדווח עיתון דבר על האירוע בגיליונו בתאריך 29 בנובמבר 1927: "הבוקר נמצא מוטל ע"י ירי אקדוח בחורשה על הר הכרמל, המהנדס יוסף טריידל מזקני המהנדסים בארץ ישראל...עלה לארץ לפני כ-30 שנה והשתתף כאן בכמה מפעלים חשובים. הוא סידר את המפה העברית הראשונה של ארץ ישראל בן למשפחה גרמנית יהודית אמידה שרוב בניה עלו לארץ. בן 55 היה במותו. קבורתו תהיה בכנרת שם אחוזת נחלתו ושם קבורת אחיו הצעיר אלפרד טריידל". ואכן יוסף טריידל הובא לקבורות באחוזת הקבר המשפחתית ליד אמו פאולינה ואחיו אלפרד.

 

 במאורעות 1929 שימש בית טריידלר כמבצר ורוכזו בו  הנשים והילדים. במושבה כנרת והאיזור  אחר מותו של יופ .ניהל את האחוזה האח הצעיר במשפחה ד"ר אוסקר(יצחק) טרידל כימאי בהשכלתו שהגיע לארץ עם רעייתו גרטרוד בת למשפחה מיוחסת בברלין. גרטרוד כנראה לא הסתגלה למקום ולאחר תקופה קצרה בסביבות שנת 1929 (על-פי הערכה) חזרה עם בניה, סטפן (דוד) בן ה-14 וגבריאל (גבי) בן השנתיים למשפחתה בגרמניה, שם נפטרה ממחלה כעבור תקופה קצרה.

 

בבית טרידלר נותר אוסקר טריידל  שניסה לשקם את האחוזה בכנרת ולהחזירה לימיה היפים . בראשית שנות ה-30 בהיותו בגיל 16 לערך חוזר הבן סטפן (דוד) ארצה ולומד בבית ספר החקלאי בכדורי . הוא גויס לצבא הבריטי ושרת בתקופת מלחמת העולם השנייה בזרקא שבירדן, לאחר מלחמת העולם השנייה עבר סטפן להתגורר בחיפה ובהמשך בירושלים, נישא לרות אירנה ומספרים כי עבד כנהג.

הבן השני גבריאל (גבי) הגיע לכנרת אל אביו בשנת 1939 לערך בגיל 10. הוא למד בבית הספר החקלאי בפרדס חנה. בשנת 1947 התגייס לפלמ"ח ושירת בגדוד השלישי בחטיבת יפתח בהכשרת דפנה. הוא נישא לעופרה לבית דנובסקי אותה הכיר עוד בנעוריו.

 

בנובמבר 1952 בעקבות תאונת דרכים נפטר אב המשפחה אוסקר טריידל  והוא בן 70 במותו. אוסקר נקבר לצד אמו פאולינה ושני אחיו יוסף ואלפרד באחוזת קברי המשפחה. לאחר מותו של אוסקר הבן גבי חזר למשק בכנרת ופעל לשיקום החווה. גבי היה מורה לגאוגרפיה בתיכון 'בית ירח' וב1975 נבחר למועצת המושבה (היה דבר כזה)  וגם רעייתו  עפרה טרידל  עבדה בהוראה במוסד חינוכי באזור.

 

ב-1977 פקד את גבי ועפרה ואת המשפחה אסון כבד. בנם אמיר טל (טריידל) נהרג כטייס בהתרסקות מסוק בעת תרגיל אימונים משולב בבקעת הירדן לאחר מותו הועלה בדרגה .גבי לקח קשה מאוד את נפילת בנו האהוב.ב-2008 נפטר גבי טריידל בנו של אוסקר בן 79 היה במותו. מספרים כי גבי  פעל רבות כדי להפוך את "בית טריידל"  מבנה לשימור - רצה להקים בו גרעין מורשת או שרות לאומי חינוכי. הוא אף נפגש בענין זה עם גורמים במועצה לשימור אתרי מורשת . מותו  של גבי ,קטע את הרעיון לשימור המבנה בשלב זה  . אלמנתו  עופרה התגוררה בבית טרידל עד לפני מספר שנים. גבי קבור צמוד  לקבר בנו אמיר  אותו כה אהב בבית הקברות כנרת

 לפני קרוב לשנתיים בדצמבר 2015 פקד את משפחת טריידל אסון נוסף: יואב טריידל מכנרת המושבה  בנם של גבי ועופרה טרידל, ואחיו של אמיר טל, שכיהן במשך שנים כמנהל אגף החינוך בעיריית טבריה, נפטר לפתע באמצע טיול משפחתי בסרי לנקה. יואב טריידל  כמו אחיו אמיר טל טריידל היה טייס בחיל האוויר ואף הוא נקבר בבית הקברות כנרת. .

המבנה ההיסטורי הלא ידוע בחוות טריידל

 בסיור שערכתי בשטחי חוות טריידל הנרחבים הבחנתי בשרידים מהחווה. למשל צילמתי מבנה היסטורי השוכן סמוך לבית טריידל מעבר לכביש הראשי על שפת הכנרת מול המושבה כנרת ובית טריידל. המבנה שומם ונטוש מוקף- עטוף כמעט מכוסה, בצמחי גומא וצמחים אחרים. המבנה עשוי מאבני בזלת ואבנים מקומיות. על המבנה הציבה המועצה לשימור שלט כחול ישר המציין כי מדובר במבנה היסטורי  אולם רבים לא יודעים מהו המבנה ולמה שימש ורק מעטי מעט מבקרים בו. מבדיקות שערכתי ומשיחות עם אנשי המקום .מתברר כי המדובר במבנה ששימש כמכון שאיבה מהכנרת של החווה המבנה מכוסה ולא נגיש כאילו מישהו מנסה להסתירו ראוי לנקות את המקום ולהציב שלט הסבר על המבנה וכמובן לא להרוס. מבנים מסוג זה לעיתים נעלמים יום בהיר לטובת נדל"ן מבלי שאף אחד ירגיש.

 אחוזת הקבר המשפחתית

 מצפון חווה טריידל ההיסטורית שוכנת אחוזת קבריהם של פאולינה אלפרד יופ ואוסקר טריידל. רק מעטי מעט ביקרו באחוזת הקברים והמקום אלמוני ולא ידוע כמעט לגמרי. ייתכן שיש גורמים שונים המנסים להצניע את המקום. נודע כי כמה מבני משפחת טריידל ביקשו להיקבר ולקבור את בני משפחתם בחלקה היסטורית זו, אולם לא קיבלו רישיון קבורה במקום ובני משפחת טריידל האחרים נקברו בבית העלמין בכנרת.

 

▪  ▪  ▪ "בית אוליפנט" בחיפה - ההזנחה נמשכת בית אוליפנט בחיפה - מבנה דו-קומתי בסגנון טמפלרי בן כ-150 שנה, בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, עומד מזה שנים רבות מוזנח ועזוב והפך עם השנים למחסן גרוטאות ולמשכן ליונים 24/08/2022  |  מאת  אלי אלון    לשפשף את העיניים ולא להאמין. ברחוב שדרות בן-גוריון 16 במושבה הגרמנית בחיפה ניצב מזה שנים רבות, במצב של עזובה והזנחה "בית אוליפנט" - מבנה היסטורי בן קרוב ל-150 שנה, בו התגורר לורנס אוליפנט (1829 - 1888) דיפלומט, סופר ועיתונאי וחובב ציונות בריטי.

סיפורו ותולדותיו של "בית אוליפנט" כמו בתים טמפלרים רבים בארץ גם על בית אוליפנט בחיפה נחקקה בפתח הבית כתובת בגרמנית ▪ ▪ ▪ הבית נבנה על-ידי מתיישב טמפלרי בשם קרל אולדורף, גרמני שהיגר לאמריקה והגיע לחיפה בשנת 1870. בהמשך עבר אולדורף ליפו שם שימש כראש המושבה הטמפלרית, והעמיד את ביתו בקיץ 1882 להשכרה. הבית הושכר ב-1882 ללורנס אוליפנט שלאחר מכן רכש את הבית. אוליפנט לא השתייך לטמפלרים הוא התגורר בבית זה בחיפה ביחד עם עם רעייתו אליס. ויש אומרים שעמם התגורר בבית מזכירו של אוליפנט נפתלי הרץ אימבר מחבר ההמנון הלאומי "התקווה". הבית הוא בעל מאפיינים ברורים של אדריכלות טמפלרית - בניה באבן עם גג רעפים משופע עם מוטיבים גרמניים אירופיים המשולבים במוטיבים של קשתות מזרחיות. במבנה הוקם גמלון הבית, המצוי בחלק ניכר מהמבנים הטמפלרים, וכמו בתים טמפלרים רבים בארץ גם על בית אוליפנט בחיפה נחקקה בפתח הבית כתובת בגרמנית - בדרך כלל ציטוט מהתנ"ך בעל משמעות למשפחה שהתגוררה בבית, הכתובת (בגרמנית) בבית אוליפנט בחיפה חקוקה בקומת הקרקע מעל פתח הכניסה המקורי של הבית ותרגומה: "אַשְׁרֵי שֹׁמְרֵי מִשְׁפָּט, עֹשֵׂה צְדָקָה בְכָל-עֵת" (תהילים ק"ו). בקומה השנייה, של המבנה בין שני החלונות המרכזיים, חקוקה על לוח אבן הכתובת "Haus Oliphant" (בית אוליפנט). לורנס אוליפנט דמות מרתקת ורב גונית אוליפנט נשלח על-ידי משפחתו ללמוד משפטים באנגליה אולם בחר לפנות לתחום העיתונות וכתב עבור מספר עיתונים ▪ ▪ ▪ לורנס אוליפנט שרכש את הבית והתגורר בו, הוא דמות מרתקת ורב גונית. הוא היה סופר, עיתונאי, דיפלומט וחבר הפרלמנט הבריטי ועל אף שלא היה יהודי יש המגדירים אותו כ"חובב ציון" אוהב ארץ ישראל. הוא הרבה לטייל בארץ וכתב על אודותיה. הוא נולד בשנת 1829 בקייפטאון בדרום אפריקה. אביו, אנתוני אוליפנט, היה משפטן ואמו קתרין מריה הייתה אוונגליסטית אדוקה. נעוריו עברו בסרי לנקה (ציילון דאז) לשם עברה משפחתו בעקבות מינוי אביו לפרקליט המדינה ואחר כך לשופט מטעם ממשלת הוד מלכותה. אוליפנט נשלח על-ידי משפחתו ללמוד משפטים באנגליה אולם בחר לפנות לתחום העיתונות וכתב עבור מספר עיתונים. בהמשך הצטרף לשירות החוץ הבריטי ושימש עוזרו האישי של המושל הכללי של קנדה, הלורד אלגין. בשנת 1865 נבחר כחבר פרלמנט הבריטי וב-1867 הצטרף לכת נוצרית מיסטית בשם "אחוות החיים החדשים" ושהה בקומונה בארצות הברית. בשהותו בפריז הכיר את אליס לה-סטריינג', בת למשפחה אנגלית עשירה שהייתה צעירה ממנו ב-18 שנה, והשניים נישאו ביוני 1872. מתיישב בארץ ישראל ומרבה לסייר בה הכתובת הטמפלרית על קיר בית אוליפנט חיפה [צילום: אלי אלון] מעורב בהתישבות הציונית אוליפנט הרבה לסייר בארץ ישראל. את רשמיו והמלצותיו מסיוריו בארץ תיעד בספר "חיפה כתבות מארץ ישראל 1885-1882", בו כינס מבחר כתבותיו שנכתבו לעיתון "ניו-יורק סאן". לאחר מותו של אוליפנט עבר הבית בחיפה לבעלות אשתו רוזמנד ▪ ▪ ▪ אוליפנט ביקר באימפריה העות'מאנית. את רשמיו מהביקור ומנופי הארץ תיאר בספרו "ארץ הגלעד" שיצא לאור בשנת 1880. אוליפנט ככל הנראה נשבה בקסמה של ארץ ישראל ובשנת 1882 עובר להתגורר בה קבע עם רעייתו אליס. הוא רכש במושבה הגרמנית בחיפה בית טמפלרי אף שלא השתייך לעדת הטמפלרים - זהו הבית שמכונה כיום "בית אוליפנט" בחיפה. בחודשי הקיץ נהג להתגורר בכפרי הדרוזים שבכרמל, הוא קשר קשרים עם אנשי העדה, עסק בכתיבת ספריו וכתב אף סדרת מאמרים לעיתונים "ניו-יורק סאן" וכן לעיתון "ג'ואיש כרוניקל" בלונדון. מי ששימש לו כמזכיר אישי היה המשורר נפתלי הרץ אימבר, שכאמור אף התגורר בביתו. אוליפנט היה מעורב בהתיישבות הציונית בארץ ויש הטוענים כי היה שותף ומעורב ברכישת הקרקע בגבעת זמרין, עבור עולי רומניה שלימים תיקרא זכרון יעקב. אוליפנט הרבה לסייר בארץ ישראל. את רשמיו והמלצותיו מסיוריו בארץ תיעד בספר "חיפה כתבות מארץ ישראל 1885-1882", בו כינס מבחר כתבותיו שנכתבו לעיתון "ניו-יורק סאן". הספר כולל מידע על תושבי הארץ על המנהגים והדתות, תיאור מקומות אתרי טבע ואתרים ארכאולוגים ומלווה בציורים ותשריטים מאוד מפורטים המתארים בדיוק רב כיצד נראו המקומות בהם סייר. בתחילת שנת 1886 נפטרה אליס אשתו הראשונה של אוליפנט, ונקברה בבית הקברות הטמפלרי בחיפה. אוליפנט שב לארצות הברית שם נשא את אשתו השנייה רוזמונד דייל אוון נכדתו של האוטופיסט רוברט אוון. בדצמבר 1888 חודשים ספורים לאחר נישואיו לרוזמונד נפטר אוליפנט בלונדון. לאחר מותו של אוליפנט עבר הבית בחיפה לבעלות אשתו רוזמנד. בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-19 שימש הבית את חברת "אסיה" אשר קיבלה זיכיון לבנות את קטע המסילה מחיפה לדמשק של הרכבת החיג'אזית. עבודות המיפוי והתכנון הראשוניות נעשו מבית אוליפנט. בשנת 1892 עברה רוזמונד, אלמנתו של אוליפנט, להתגורר בבית יחד עם בעלה השני, הצייר ג'יימס מארי טמפלטון. הוא פתח בחצר הבית גלריה לציור, אך בשנת 1892 מצא מותו בנסיבות מסתוריות במהלך הפלגה מביירות לחיפה. יש אומרים ששם קץ לחיו בקפיצה מהאוניה לים. בהמשך הבית ננטש על-ידי בעליו והושכר לאחרים. במשך השנים נמכר הבית והחליף בעלויות רבות. הזנחה ועזובה בבית אוליפנט חיפה זכוכיות וחלונות המבנה היו שבורות ומנופצות כאילו אחרי הפצצה. דרך החלונות הפרוצים נכנסו ובאו יונים הפכו את הבית למשכנם והטילו בו צואתם ▪ ▪ ▪ באוקטובר 2016 לפני 6 שנים ביקרתי במתחם הבית ונדהמתי מגודל העזובה וההזנחה בו. בכל זאת מדובר במבנה בעל ערך היסטורי רב. המחזה שניגלה לי אז לא היה מלבב בלשון המעטה: זכוכיות וחלונות המבנה היו שבורות ומנופצות כאילו אחרי הפצצה. דרך החלונות הפרוצים נכנסו ובאו יונים (שמצאו מזונם במגורת דגון הסמוך א.א) הפכו את הבית למשכנם והטילו בו צואתם. בדלת הכניסה המקורית של המבנה הותקנה דלת רשת מכוערת שהחלידה עם השנים. בקומת הקרקע מעל דלת הכניסה חקוקה בקיר כתובת בגרמנית שהולכת ונמחקת. במקום לחשה ולחזקה. כאילו אין די בכך מישהו כיסה בטיח-מלט קטע מקיר האבן בחזית הבניין בצורה מכוערת להפליא. פנים המבנה הפך למחסן דחוס בגרוטאות וחפצים לא שמישים, כתבתי על כך בזמנו כתבה ב-2016. נעמה מזרחי מנהלת מחוז חיפה וגליל מערבי במועצה לשימור אתרי מורשת הגיבה-כתבה לי בזמנו: "בית אוליפנט נמצא בידיים פרטיות ומשמש כמחסן. מאוד עצוב ומרגיז. בעבר פנינו לעיריית חיפה שתחלץ את הנכס מהידיים הפרטיות כיוון שמדובר במבנה בעל חשיבות היסטורית, אישיותית וארכיטקטונית רבה. לשווא". העזובה וההזנחה נמשכת חזית דרומית מזרחית בית אוליפנט חיפה 2022 [צילום: אלי אלון] איך מאפשרים למבנה בעל ערך היסטורי וגם אדריכלי מסוג זה, להיות במצב מוזנח במשך שנים כה רבות? ▪ ▪ ▪ בימים אלה אוגוסט 2022 ביקרתי שוב ב"בית אליפנט" בחיפה. במבנה לא חל שינוי שיפור משמעותי והוא נותר בסך-הכל עזוב ומוזנח. איני יודע מי כיום בעליו של המבנה ומה הגדרתו מבחינת שימור. כשאתה רואה את המראות הללו עולה מיד במוחך השאלה איך מאפשרים למבנה בעל ערך היסטורי וגם אדריכלי מסוג זה, להיות במצב מוזנח במשך שנים כה רבות? למה לא קמה קול צעקה? חשוב לציין חזית המבנה המוזנח פונה לכיוון שדרות בן-גוריון, לב ליבה של המושבה הגרמנית בה עוברים מטיילים מישראל ותיירים מחו"ל. איזה רושם תדמיתי זה עושה על התיירים ומבקרים בעיר המבחינים בהזנחתו הבולטת של המבנה ההיסטורי.