|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il |
|  | | בית שומאכר חיפה לפני שיפוצו [צילום: אלי אלון] |
| | בית שומאכר - מראשוני בתי המושבה הגרמנית בחיפהבית שומאכר הוא אחד המבנים היפים במושבה הגרמנית בחיפה בזכות חמש הקשתות והמרפסת בחזית ● הבית שימש בית מגוריהם של יעקב וגוטליב שומאכר ומשפחתם, נבנה לפני למעלה מ-150 שנה בשנת 1870 על-ידי אבי המשפחה יעקב שומאכר שהיה אדריכל |
בית שומאכר ביתם של יעקב שומאכר (1891-1825) ובנו גוטליב שומאכר (1925-1857) ניצב בשדרות בן-גוריון 12 במושבה הגרמנית בחיפה. האב ובנו שימשו כיושבי ראש המושבה הגרמנית וכסגני קונסול של ארצות הברית בחיפה. הבן גוטליב שומאכר היה מגדולי החוקרים של ארץ ישראל עבר הירדן ורמת הגולן. היה מהנדס מחוז עכו, חופר מגידו, כרטוגרף ומודד תכנן ובנה מבנים רבים במושבות העבריות.
בית שומאכר הוא אחד המבנים היפים במושבה הגרמנית בחיפה בזכות חמש הקשתות והמרפסת בחזית. הבית שימש בית מגוריהם של יעקב וגוטליב שומאכר ומשפחתם, נבנה לפני למעלה מ-150 שנה בשנת 1870 על-ידי אבי המשפחה יעקב שומאכר שהיה אדריכל. המבנה הוא בעל סגנון ומאפיינים ברורים של אדריכלות טמפלרית - נבנה באבן עם גג רעפים משופע עם מרפסת בחזית, משופע מוטיבים גרמניים אירופיים המשולבים במוטיבים של קשתות מזרחיות.
המבנה הוא בן שתי קומות ובו כ-10 חדרים, והוא כולל אלמנטים ייחודיים מעץ, אבן וברזל, כמו למשל מדרגות עץ המוליכות לקומה השנייה של הבית. הבית כולל גם מרתף כיאה לבית טמפלרי. סביב הבית חצר ובה בור (באר) מים כנראה מקורית עוד מהתקופה "הטמפלרית". בחזית הצפונית של הבית הבחנתי בדלת כניסה, כנראה המדובר בכניסה המוליכה למרתף הבית. כמו בתים "טמפלרים" אחרים מעל דלת הכניסה בבית שומאכר נחקק פסוק מתהילים: נְסָה עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ יְהוָה (תהילים, ד', ז).
תולדות משפחת שומאכר
אב המשפחה יעקב שומאכר היה כאמור אדריכל, נמנה עם אנשי הטמפלרים והגיע לחיפה בשנת 1869 מארצות הברית (אליה היגר מגרמניה) עם משפחתו. הוא היה שותף בולט בתכנון המושבה הגרמנית ובבניית בתיה. בנו גוטליב שומאכר נולד בארצות הברית והגיע לארץ ישראל (1869) יחד עם אביו יעקב ואמו ילידי גרמניה בהיותו בן 12. המשפחה התיישבה במושבה הגרמנית בחיפה. לאחר לימודים בבית הספר במושבה הגרמנית יצא גוטליב שומאכר לגרמניה לשטוטגארט שם למד ארכיטקטורה והנדסה. לאחר סיום לימודיו שם חזר לארץ.
|
|  | | הכתובת מעל דלת הכניסה לבית שומאכר [צילום: אלי אלון] |
|
גוטליב היה מגדולי החוקרים של ארץ ישראל, עבר הירדן ורמת הגולן, היה מהנדס מחוז עכו, של האימפריה העות'מאנית ותכנן את תוואי הרכבת החיג'אזית בארץ ישראל. כארכיאולוג חובב היה מחלוצי חופרי וחוקרי העתיקות בתל מגידו. כמהנדס כרטוגרף-משרטט מפות גאוגרפיות ומודד קרקעות, תכנן ובנה מבנים רבים במושבות העבריות, ביניהם היקב בראשון לציון, בית המוסקובייה בנצרת ומזח נמל חיפה. גוטליב כתב וערך עשרות ספרים, מפות ומאמרים, המהווים נכסי צאן ברזל של ידיעת הארץ.
בשנת 1872 עם התמנותו של יעקוב שומאכר לתפקיד סגן הקונסול של ארצות הברית בחיפה ובצפון הארץ, הפך ביתו לבניין הקונסוליה של ארצות הברית. התפקיד עבר, לאחר מותו בשנת 1891, לבנו גוטליב שומאכר והבית נשאר בניין הקונסוליה עד שנת 1904 לערך. על-פי ציור משנת 1884 שציירה אמילי קברט שגרה אז במושבה הגרמנית בבית סמוך לבית שומאכר וציירה את הבית והאזור, נראה דגל ארצות הברית מתנוסס על בית שומאכר.
רעייתו-בת זוגו של גוטליב שומאכר הייתה מריה לנגה, בתו של מורה בית הספר במושבה מר לנגה, ששכן ממול בית שומאכר במבנה בית העם הטמפלרי, היכן שכיום נמצא המוזאון העירוני של חיפה בשד' בן-גוריון 11. לגוטליב ומריה היו, כך מספרים, תשעה ילדים ובתחילת המאה שעברה הוסף למתחם הבית מבנה נוסף, אגף מערבי, כדי לשכן את המשפחה הגדולה. אחד מחדרי המבנה וכנראה יותר מחדר אחד, נצבע בציורי קיר וכמה מהם נתגלו לא מכבר.
|
|  | | שעון השמש שהתגלה בבית שומאכר בחיפה [צילום: אלי אלון] |
|
המושבה הגרמנית בחיפה שגשגה והתרחבה, ובסוף ימי השלטון הטורקי כללה כ-750 תושבים, כ-100 בתי מגורים ועשרות מבני משק.
בשנת 1914 הצטרף גוטליב שומאכר לצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה ושירת כקצין הנדסה בסיני. בתום המלחמה לא הורשה על-ידי השלטונות הבריטים לחזור לארץ בשל היותו חיל פעיל בצבא הגרמני במלחמה, ורק בשנת 1924, לאחר בקשות רבות ומגעים עם השלטונות האנגלים, הורשה להיכנס לארץ. גוטליב נפטר שנה לאחר כן ב-26 בנובמבר 1925 בביתו שבכרמל ברחוב הנשיא ונקבר בבית העלמין הטמפלרי בחיפה. על מצבתו נחקק משפט בגרמנית מהברית החדשה "נאמן זה הקורא אתכם". לידו קבורה רעייתו מריה לנגה.
עיריית חיפה קראה בעיר רחוב על שמו כאות הערכה והוקרה לאיש על תרומתו הגדולה לעיר חיפה, בנייתה ובכלל להתיישבות בארץ. חשוב להדגיש ולציין כי גוטליב נפטר ב-1925, שנים הרבה לפני הקמת תנועת הנאצים בגרמניה, כך שלא שנחשד בהשתייכות לתנועת הנאצים כמו רבים מאנשי הטמפלרים. בתו של גוטליב, נלי מרצי'נקובסקי, נולדה במושבה הגרמנית בשנת 1896 והתגוררה בחיפה עד מותה בשנת 1991 בגיל 96. היא כתבה ספר בשם "גשם משמיים בהירים" על תולדות המושבה הגרמנית ותולדות חיפה.
לאחר מותו של גוטליב המשיכו יורשיו ובני משפחתו להתגורר בבית. עם גירוש הטמפלרים מן הארץ. בשנת 1939 עזבו בני הבית את הארץ והבית עבר לשימושו של ערבי נוצרי שהפעיל מוסך בבניין השירות שבמתחם הבית, ובשנת 1948 עזב ללבנון. לאחר מלחמת העצמאות עבר הבית לידי האפוטרופוס לרכוש הגרמנים, ושוכנו בו משפחות ישראליות. בהמשך הועבר לרשות משפחת חיים גרוסברגר שהתגורר בו עם רעייתו שנים לא מעטות. חיים פתח ביחד עם בנו שמואל במתחם הבית במבנה המערבי לו, מוסך מכוניות ובית עסק למכירת מכוניות בשם "רכב חיים". כיום פועלת במקום מסעדה. שמואל גרוסברגר, עבר להתגורר בבנימינה. בתחילת שנות ה-2000 עבר להתגורר בבית ההיסטורי בחיפה אורי גרוסברגר בנו של שמואל.
סיפור שעון השמש
בשנת 1873 התארח ב"בית שומאכר" הוריישו קיצ'נר שעמד בראש משלחת הקרן לחקר ארץ ישראל שערכה מסעות מיפוי באזור חיפה והגליל. בשובם מאחד ממסעות אלה, בשנת 1875, העניק קיצ'נר כאות הוקרה על האירוח לבעלי הבית שעון שמש ייחודי שהוצב בחצר הבית. מספרים כי שעון השמש שימש את מר לנגה, מורה בית הספר וממנהיגי הקהילה, לצלצל בפעמון "בית העם" במושבה ולהודיע לעובדים בשדות על שעת הצהריים המדויקת כדי להגיע בזמן ל"שלאף שטונדה" (שינת הצהריים). קיצ'נר הידוע יותר בכינוי לורד קיצ'נר, התקדם לימים ובתפקידיו היה פילדמרשל ושימש בתחילת מלחמת העולם הראשונה בתפקיד שר המלחמה הבריטי.
לימים כשהורשה גוטליב שומאכר על-ידי הבריטים ב-1924 להכנס לארץ גילה את שעון השמש זרוק ונטוש בחצר הבית. הוא קיבע אותו בבטון והציבו בחצר הבית. משפחת גרוסברגר ש"בית שומאכר" עבר לרשותה מצאה במתחם הבית את שעון השמש שניתן על-ידי קיצ'נר ושמרה עליו. נמסר כי במסגרת שימור הבית יש כוונה להציב את שעון שמש היסטורי זה, בחצר הבית. אחד מבניו של שמואל גרוסברגר הראה לנו במהלך הסיור בבית, את מתקן שעון השמש. צילמתי אותו.
תעלומת "פסל האריה"
במהלך הסיור שערכנו בבית שומאכר הראה לנו בנו של שמואל גרוסברגר צילום של אביו שמואל משנת 1951 לערך, בהיותו ילד, ובו הוא מצולם בחזית בית שומאכר ליד פסל אריה. פסל האריה היה מוצב בבית עשרות שנים וחוטמו של פסל האריה נראה אף בצילום משפחתי משנת 1925 של משפחת שומאכר. עלתה סברה שהפסל נלקח למוזאוני חיפה בסוף שנות החמישים או תחילת השישים. בתצלום של הבית משנות השישים האריה כבר חסר. בעלי הנכס בניו של שמואל גרוסברגר: אורי, תומר ואמנון גרוסברגר, יצאו בקריאה למי שיודעים למסור פרטים היכן האריה או כיצד ניתן לאתר אותו? לפנות אליהם כדי שיוכלו להציבו מחדש בבית ההיסטורי.
שימור הבית
בית שומאכר ההיסטורי עמד שנים לא מעט מוזנח ומתפורר. ביקרתי לפני מספר שנים בבית וכתבתי אודות הזנחתו והתפוררותו של הבית בעל הערך ההיסטורי והאדריכלי ממהדרגה ראשונה. המבנה הוגדר בשל ערכו ההיסטורי והאדריכלי כמבנה לשימור מחמיר. בשנים האחרונות נעשות במבנה עבודות שיקום, שיפוץ ושימור משמעותיות. ביקרתי בימים אלה (מרס 2024) שוב במקום. המבנה כיום נראה בסך-הכל יפה ושומר בקווים כללים על חזותו החיצונית המקורית, אבל לא ברור למה קירותיו החיצוניים לא חופו באבני אבן כפי נעשה במבני שימור מחמיר אחרים במושבה הגרמנית. זה בהחלט פוגם מעט בשימור חזותו המקורית.
בעת ביקורי בימים אלה בבית שומאכר בחיפה הוא היה סגור ולא הייתה אפשרות להיכנס אליו. מעניין לדעת איך נראה שימור פנים המבנה. מה שומר ומה לא שומר בתוך פנים הבניין.לפי מיטב זכרוני מביקור במקום לפני כשש שנים ב-2018 כלל המבנה אלמנטים ייחודיים מעץ, אבן וברזל, כמו למשל מדרגות עץ המוליכות לקומה השנייה של הבית. הבית כלל גם ריצוף ייתכן מקורי עם עיטורים וציורי קיר ומרתף כיאה לבית טמפלרי. ייתכן שבעלי המבנה ביקשו הקלות בשימור להפחתת עלות השימור היקרה וועדת השימור אישרה הקלות אולי אף משמעותיות. אני מניח שהוכן תיק תיעוד אודות הבניין ועברו ההיסטורי ראוי לפרסמו בציבור הרחב.
האדריכלית עינב שחורי מנהלת המחלקה לשימור מבנים ואתרים בעירית חיפה כותבת לגבי שימור בית שומאכר " המבנה אכן עבר לאחרונה תהליך מורכב וארוך של שיקום ושימור על-פי אמות המידה המחמירות. תהליך השיקום כלל, בין היתר, תיעוד מפורט של המבנה, מפרט שימור ורשימות לכלל פרטי בניין המקוריים, דוח הנדסי שימורי ותיעוד ציורי הקיר".בהתייחסה לגבי אי-חיפוי המבנה הטמפלרי באבן כותבת האדריכלית שחורי: "בניגוד למצופה ובאופן מושכל, הוחלט פה אחד לשחזר את הגמר המקורי המכונה בשפה המקצועית "ליים וואש" - זוהי שכבה דקה אשר שימשה בעבר כשכבת הגנה על גבי קירות האבן. שכבת הגנה דקה זו מיושמת במבנים היסטוריים גם כיום בארץ וברחבי אירופה."
לא ברור מי יפתח במבנה ההיסטורי, שהיה מהבתים הראשונים של המושבה הגרמנית בחיפה .
|
|
| בית שומאכר לאחר השיפוץ [צילום: אלי אלון] |  |
| |
| תאריך: | 10/03/2024 | | | עודכן: | 10/03/2024 |
| אלי אלון |
|
|
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה