דילוג לתוכן הראשי

רצח פועלי הפרדס באבן יהודה [1956]

 

רצח פועלי הפרדס באבן יהודה [1956]

סמוך לשעה חמש לפנות ערב סיימו הפועלים את עבודתם והחלו להתארגן לחזרה לביתם ● לפתע הגיחו והתקרבו לפרדס שלושה ערבים ובידיהם רובים-תתי מקלע

באוקטובר 1956 חדרה חוליית פדאיון מירדן לעומק 12 ק"מ מקו שביתת הנשק הישראלי ירדני, ורצחה שני פועלים יהודים - יחיאל פיינרו בן 33 ויחיא רצאבי בן 28 שעבדו ב"פרדס ריכטר" סמוך לישוב אבן יהודה.

בנו של יחיא, אביגדור, שהיה בן חמש, שיחק באותה שעה סמוך לפועלים והיה עד למקרה הרצח. אביגדור רץ הביתה ואמר: "אימא, אבא אמר שארוץ הביתה ואגיד שהערבים הורגים אותו". כאשר האם רצתה לצאת לפרדס ולראות מה אירע, אמר הילד: "אל תלכי, אימא, יהרגו גם אותך!".

סיפור הרצח

הרצח אירע ביום שלישי 9 באוקטובר שנת 1956 במתחם "פרדס ריכטר" שליד דרך עפר במרחק כ-300 מאות מטרים דרומית מבתיה הקיצוניים של אבן יהודה. באותה יום עבדו בפרדס שלושה פועלים יהודים: יחיאל פיינרו, יחיא (זכריה) רצאבי וישראל פליישר, שלושתם תושבי אבן יהודה, וכן שהה-שיחק בפרדס אביגדור רצבי בנו בן החמש של יחיא רצאבי שהתלווה לאביו. העובדים עסקו בהשקית הפרדס.

סמוך לשעה חמש לפנות ערב סיימו הפועלים את עבודתם והחלו להתארגן לחזרה לביתם. אחד הפועלים נשלח לסגור את ברז משאבת המים. השעה הייתה חמש בערב לערך. לפתע הגיחו והתקרבו לפרדס שלושה ערבים לבושי חאקי גלויי ראש ובידיהם רובים-תתי מקלע (כנראה מסוג סטן) תחילה ירו בפועל יחיאל פיינרו שהלך בשביל עפר סמוך לפרדס והיה בדרכו לביתו. הם ירו בו מטווח קרוב במצחו ובנוסף דקרוהו. לפיינרו לא היה סיכוי. הוא צנח נפל על הקרקע מתבוסס בדמו ומת כנראה במקום או תוך זמן קצר.

אחד הערבים החל לרדוף אחר הפועל השני יחיא (יחיאל) רצאבי. רצאבי ניסה להימלט ולהסתתר בין עצי הפרדס אולם המחבל הצליח להשיגו, ירה בו בגבו ובצווארו והרגו.

ילדו של הנרצח היה עד למקרה הרצח

ככל הנראה לשמע היריות דקות מעטות לפני שנרצח ביקש יחיא רצאבי מבנו אביגדור רצבי בן החמש ששהה בקרבתו בפרדס שיברח מהר מהפרדס וירוץ הביתה ויגיד לאמא שערבים הורגים את אבא. על-פי עדות האם זהבה רצאבי בנה אביגדור הגיע הביתה בסביבות השעה 5:15 במרוצה, מבוהל ואמר: "אימא, אבא אמר שארוץ הביתה ואגיד שהערבים הורגים אותו". כאשר האם זהבה רצתה לצאת לרוץ לפרדס ולראות מה אירע, אמר הילד, כאמור, "אל תלכי, אימא, יהרגו גם אותך!".

לאחר שרצחו את שני הפועלים פיינרו ורצבי, הבחינו אנשי הכנופייה בפועל נוסף. היה זה ישראל פליישר שסיים את עבודתו היומית בפרדס והחל ללכת בדרך העפר לביתו שבה הוא עובר כל יום. על-פי עדותו של פליישר הוא ראה שני אנשים בתלבושת חאקי חוצים במהירות את דרך העפר לפניו ומתקרבים אליו. הוא שמע צעקה בעברית עצור! והבחין בערבי בעל פנים שחומות שהיה לבוש תלבושת חאקי כשהוא מכוון אליו תת-מקלע מסוג סטן. הערבי ירה אחריו צרור כדורים אך פליישר מיהר לרוץ בין העצים בפרדס שלצד שביל העפר והצליח להימלט מבלי להיפגע. הוא מיהר לעבר כביש המושבה להזעיק עזרה.
יחיאל פיינרו [צילום: האתר לזכר חללי פעולות האיבה]

שומר הפרדסים מזעיק עזרה

שומר הפרדסים יעקב בוגנייבסקי תושב אבן יהודה שעבר בסביבה ראה את פליישר רץ בבהלה והבחין בתנועה חשודה בדרך העפר המובילה מהפרדס. השומר רכוב על סוס מיהר לקיבוץ תל יצחק ולכפר הנוער נווה הדסה של "עליית הנוער" הצמוד לקיבוץ וכעבור כמחצית השעה הביא עימו מכונית עם כמה מספר אנשים כדי לחפש אחר הדמויות החשודות המשוטטות באזור.

בינתיים כבר ירדה החשכה וחברי הכנופייה הספיקו להימלט. כעבור זמן מה הגיעו כוחות הביטחון והחלו בסריקה. תחילה התגלתה גופתו של הפועל יחיאל פיינארו לצד שביל העפר הסמוך לפרדס. הוא נורה ונדקר במצחו, היה שכוב על גבו שותת דם, לבוש חולצת חאקי ומכנסי חאקי קצרים ולצידו תרמיל צד. במרחק כמה עשרות מטרים מגופתו של פייאנרו התגלתה גופתו של הפועל השני יחיא רצאבי. הוא נעל מגפי גומי ולבש בגדי עבודה, נורה בגבו ובצווארו.

המחבלים לא הסתפקו בהריגת קורבנותיהם אלא התעללו בגופות. הם כרתו את אוזנו השמאלית של פיינרו ואת אוזנו הימנית של רצאבי כנראה כהוכחה לשולחיהם שביצעו את הרצח שהוטל עליהם.

העקבות מובילות לירדן

גששים וכלבי משטרה בעזרת זרקורים הלכו במשך הלילה בעקבות כנופיית הרוצחים. העקבות הובילו לגבול ירדן. אנשי הכנופייה, שלושה במספר, עשו את דרכם ממקום הרצח צפונה אל עבר אבן יהודה ומשם בקו מפותל לעבר הגבול. על-פי בדיקת הגששים חברי הכנופיה חצו את קו הגבול בן-ישראל לירדן מדרום לכפר טייבה. נמסר כי הרוצחים היו נעולים נעלי גומי. עקבותיהם היו ברורות דבר שהקל על הגששים במעקב אחר מסלול הליכתם.

חדירה עמוקה ונועזת

החדירה של כנופיית רוצחי שני פועלי הפרדס מירדן לישראל הייתה הפעם העמוקה והנועזת ביותר באותה תקופה שכן על אנשי הכנופיה היה לעבור כ-12 ק"מ מקו גבול שביתת הנשק ישראל-ירדן בכיוון הכפר טייבה כשהם עושים את דרכם דרך שטחים בהם קיימת התיישבות יהודית צפופה.

הערכת גורמי הביטחון לאור החדירה העמוקה לשטח ישראל היא שהרוצחים עברו את הגבול מירדן לישראל בלילה הקודם לרצח וקיבלו סיוע ומחסה באחד מכפרי המיעוטים במשולש או שהסתתרו באחד הפרדסים או מקומות נסתרים ונטושים מסוגים שונים ובשעות אחר-הצהריים התקדמו למקום הרצח. ייתכן שהיה ברשותם מידע מוקדם. על-פי הערכה הרצח תוכנן להתבצע דווקא בין הערביים כדי שאנשי כנופית הרוצחים יוכלו להימלט בחסות החשיכה מבלי שיתגלו.

הנרצחים מובאים לקבורה

גופותיהם של שני הנרצחים הועברו בשעת לילה לבדיקה במכון הפתולוגי באבו כביר ולמחרת (ד' 10.10.56) הובאו לקבורה בבית העלמין ביישובם אבן יהודה.

יחיא (יחיאל) רצאבי נולד בתימן בשנת 1929 תרפ"ט במשפחה בת שמונה אחים. בשנת 1949 כשהיה בן 20 עלה לארץ, נישא לזהבה אף היא מיוצאי תימן שעלתה לארץ ב-1949 ולהם נולדו ארבעה ילדים - ריטה, אביגדור, תמר ודליה, התגורר עם משפחתו באבן יהודה ועבד בפרדס. מכריו מספרים שהיה אהוב על הכל, איש עבודה חרוץ, היה נגד התבדלות עדתית ולא הסכים ללכת לשיכון של יוצאי תימן.

יחיאל פיינרו בן צ'רנה וזלמן, נולד בדורוחוי שברומניה בשנת 1922. היה ניצול שואה עלה לארץ בהיותו בן 24 והתיישב באבן יהודה. נישא לנוצי ונולדו ילדיהם לאה ונחמן. יחיאל עבד בפרדס ליד אבן יהודה במשך שנים. לא מעט קודם לכן עבד בבניין.

פעולת קלקיליה

בתגובה לרצח שני פועלי הפרדס באבן יהודה ובתגובה לפעולות רצח ישראלים מצד חוליות פדאיון מירדן שאירעו בשבועות הקודמים לרצח פועלי הפרדס יצאו כוחות צה"ל למחרת רצח שני פועלי הפרדס לפעולת גמול נגד המשטרה הירדנית בקלקיליה ("מבצע שומרון") במטרה לכבוש את מצודת משטרת קלקיליה, לחסל את חיילי הלגיון הירדני ולפוצץ את בניין המשטרה. המשימה הוטלה על חטיבת הצנחנים 202 בפיקודו של אריק שרון. בפעולה זאת השתתפו גדוד נח"ל מוצנח 88, גדוד 890, כוח עתודה מגדוד 79 כוח חת"ם ויחידות נוספות.
תאריך:20/08/2025|עודכן:20/08/2025

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

נפטרה אהרונה דיין אשתו הראשונה של אסי דיין - TheMarker

נפטרה אהרונה דיין אשתו הראשונה של אסי דיין                                                מאת: אלי אלון נפטרה אהרונה דיין אשתו הראשונה בבית העלמין בסביון הובאה בסוף השבוע(יום ו' 8.3.13) למנוחות אהרונה דיין מלקינד (מלקין)רעייתו הראשונה של הבמאי,השחקן והסופר אסי דיין אשר נפטרה בשבוע שעבר ממחלת הסרטן .השניים נישאו  מיד לאחר מלחמת ששת הימים ב 14 ביוני-1967 בחתונה כפולה ומשותפת בה נישאה גם אחותו של אסי דיין יעל דיין לדב שיאון לימים תא"ל ודובר צה"ל.  החתונה נערכה בחצר ביתם של משה ורות דיין בצהלה והשתתפו בה מאות רבות של אנשים ובהם דוד בן גוריון וכל"המי ומי "במדינה".    אחרי החתונה נסעו אהרונה ואסי ללונדון היא למדה קולנוע והוא החל  את קריירת שחקן הקולנוע  שלו ובין השאר השתתף בסוף ...

סיפורו של מלון "כרמל" בעפולה

מלון כרמל בעפולה [צילום א.אלון ]   סיפורו של מלון "כרמל" בעפולה                                             מאת א.אלון   מלון כרמל בעפולה  הוקם בסוף שנות ה-20  הוא למעשה היה המלון השני שהוקם בעפולה אחרי מלון שפירא  המלון הראשון שהוקם בעיר.סיפורו של המלןן    מאת אלי אלון תחילתו של  מלון הכרמל  בצריף מגורים  קטן   שהקימו שושנה ופסח שולמייסטר זוג עולים מפולין  מפולין בשנות ה-20 עולים מפולין  על שטח ביו שני מגרשים צמודים   מול תחנת הרכבת של עפולה.   . הצריף חולק לשני חלקים. בחציו האחד על מנת לשמש הן כמגורים הן כמזנון לממכר גלידה, משקאות וכריכים. עקב הביקוש הרב למקומות לינה ומנוחה בעפולה ומיקום השטח סמוך לתחנת הרכבת   החל הזוג כבר בשנות 1928  להשכיר מיטות שסודרו בשורות, זו ליד זו, תחת כיפת השמים בחצר תמורת מיל אחד לאדם!   המבנה כלל שתי קומות  מספר חדרים ומסעדה בה השמיעו מוסיקה לריקודים...

זיכרונותיי מעבודתי בעתי"ם

 כאן בבית זה ברחוב טיומקין 10 בת"א שכנה במשך שנים רבות המערכת הראשית  של עתי"ם [צילום אלי אלון] זיכרונותיי מעבודתי בעתי"ם                                       למעלה מ-30 שנה עבד בצלאל גילאי  כמתרגם ועורך חדשות פנים וחוץ בסוכנות החדשות עיתי"ם החל משנת 1953 עד שנת 1987. בימים אלה מלאו לו 87 שנים. הוא מתגורר בחולון מזה שנים רבות.  איש פעיל ומתנדב בקהילה נשוי מזה כ-64 שנים לאמנית ברכה וינגר יקירת העיר בצלאל גילאי שלח אלי במסגרת כתבה שכתבתי על סוכנות החדשות  עתי"ם  את זכרונותיו מעבודתו רבת השנים  בעתי"ם   ואני מביא אותם כלשונם.       זיכרונות מעבודתי בעתי"ם / מאת בצלאל גילאי           ביולי 1953 פרשתי מעבודתי כמתרגם ועורך חדשות-חוץ בסוכנות החדשות יו.פי. ועברתי לעבוד בתפקיד דומה בסוכנות עתי"ם. מעבר זה הקנה לי את הזכות לעבוד 23 שנים במחיצתו של מר חיים בלצן – עיתונאי, בלשן, משפטן ואיש אשכולות, שהיה מיסד הסוכנות ...