יום שישי, 21 במרץ 2025

סיפורו של ביס תיכון ע"ד בני-ברק

 


         סיפורו של ביס תיכון ע"ד בני-ברק

כתיבה ותחקיר : אלי אלון

בית ספר תיכון דתי עירוני (תע"ד בני ברק) היה בית ספר תיכון דתי הגדול ביותר והראשון בעיר רבים מבני העיר עברו בשעריו. . בית ספר קלט בעיקר בוגרי בתי יסודיים  מבני ברק ובהם תלמידי בית הספר  מעלות משואות, שאר ישוב .

הוא נוסד ב-1950 מייסדו ומנהלו הראשון היה הרב שמחה במברגר איש חינוך ידוע בבני ברק בשנותיו הראשונות שכן בית הספר בקומה העליונה במבנה בית הספר היסודי הדתי מעלות ברחוב מימון. חיה מיכלסון אימו של העיתונאי מנחם מיכלסון שעבדה כמזכירה ראשית בבית הספר התיכון מראשיתו, במשך עשרות שנים עד פרישתה לגימלאות בשנות ה80, מספרת לי כי המורים הראשונים בבית הספר, היו בעיקר יוצאי גרמניה כמו, הרב שמחה במברגר ד"ר כהן, ד"ר קוליב ומורים נוספים "ממיטב כוחות ההוראה". לאחר פטירתו של הרב במברגר בערב יום כיפור תשי"ח-1958, מונה במקומו לתפקיד המנהל ד"ר צבי מושקוביץ תושב בני ברק, שהיה גם מורה לתנ"ך בבית הספר.

במשך כעשר שנים שכן תע"ד בני ברק בבניין בית ספר מעלות בשנת 1960 לערך עבר בית הספר למשכנו החדש ברחוב אבטליון בעיר היה זה מבנה בן שלוש קומות מוקף חצר. מאחורי בית הספר הוקם מגרש כדורסל ששימש לשיעורי התעמלות ולקיום  עצרות בית סיפריות  טכס חנוכת המבנה החדש נערך בפברואר 1959.עיתון הצפה בגיליונו מיום 2 במרס 1959 מדווח על האירוע בזו הלשון: "טכס חנוכת בית הספר התיכון עירוני דתי בבני ברק, נערך בהשתתפות ראש העיר מ.בגנו, המפקח הרב ד"ר אוקס, חברי הנהלת העיר, אישי ציבור והתנועה, הורים ותלמידים. המנהל ד"ר י.צ מושקוביץ, ציין את זכותם של ראש העיר וחבר העסקנים בהקמת המפעל".

מבנה בית בית הספר

. בבית הספר תע"ד בני ברק  למדו בנים ובנות בכיתות נפרדות. לאורך שנות קיומו מספר הבנות שלמדו בו היה גדול פי כמה מאשר מספרם של הבנים. היו אלה לימודי תיכון רגילים עם שילוב מוגבר של לימודי קודש, דינים, מחשבת ישראל ועוד. הלימודים נמשכו עד שעה 3-4 אחר-הצהריים. מלבד הפעילות הלימודית התקיימה  בבית הספר פעילות חברתית ותרבותית שכללה טיולים, יציאה להצגות ועוד. רבים מבוגרי בית הספר מספרים על חוויות וזיכרונות נעימים מבית הספר.

ישראל ינאי מתמנה למנהל

אי-שם בשנות ה-60 מונה למנהל בית הספר תע"ד בני ברק ישראל ינאי. והחליף בתפקיד זה את ד"ר י. צבי מושקוביץ. ינאי, תושב בני ברק, היה מהמנהלים הבולטים של בית הספר תע"ד בני ברק וכיהן בתפקיד זה שנים רבות. הוא התאפיין בהקפדה על משמעת וסדר אך בצד זה היה מנהל מוערך ואהוב. לידו כמנהל בית הספר כיהן במשך שנים רבות כמנהל פדגוגי ד"ר משה . שתיל שהיה מורה מוערך למדעי הפיזיקה ומתמטיקה וגם איש אציל ועדין נפש. ינאי היה איש חינוך לא רבים יודעים כי ינאי לצד פעילותו רבת השנים כמורה מחנך ומנהל, השתתף בקביעות במשך שנים רבות עוד משנת 1949 כקורא בתנך בתוכניות "קבלת שבת" בקול ישראל שם קרא בקולו הערב פרקי תורה והפטרה. כמו-כן נהג ינאי לקרא את קריאת המגילה בפורים שהועברה ושודרה ברדיו בקול ישראל.

ב-1984 לערך מונתה לתפקיד מנהלת בית הספר לאה לנגנטל. שגדלה והתחנכה בבני ברק בת למשפחת דימשטין. לאה היא אמו של חבר הכנסת לשעבר נחום לנגנטל. לנגנטל מספרת לי כי הייתה בוגרת המחזור הראשון של בית הספר התיכון דתי בעיר עוד כשזה שכן בבית ספר מעלות וכי עבדה בבית הספר כ-40 שנה. "עברתי בבית הספר את כל השלבים החל מתלמידה, מורה, מחנכת כיתה, עד תפקיד מנהלת בית הספר". היא מספרת בג'אווה.

עם הקמת הישיבה התיכונית בבני ברק והגידול במספר האולפנות והאולפניות שצצו בכל פינה בארץ התמעט מספר הנרשמים לבית ספר תע"ד בני ברק .במבנה בית הספר בשנותיו האחרונות למדו בנות אולפנה ולאחר שעזבו, הפך להיות ב"יס לבנים של הממ"ד. ".

 בית הספר התיכון הדתי עירוני בבני ברק מהווה פרק היסטורי חשוב בתולדות העיר בני ברק. בין מאות תלמידיו ובוגריו מספר ידוענים לא מבוטל ובהם , העיתונאי מנחם מיכלסון, איש הטלוויזיה ניסים משעל, אשת הפרסום ג. יפית (אז נקראה יפה מימון), דניאלה ויס מראשי "גוש אמונים",דורית ברק חוקרת  ב



ני ברק,אבי הראל בנקאי בכיר ,המזרחן פרופ' שאול משעל ועוד.  

זיכרונות תלמידים ובוגרים

ביקשתי מתלמידים ובוגרי בית הספר שלמדו בתע"ד בני ברק, לספר על חוויותיהם וזיכרונותיהם מבית הספר ובמיוחד ביקשתי לספר על מנהלים ומורים הזוכרים במיוחד מבית הספר.

מימי נוי (רוזנבלט), לימים אשת חינוך, למדה  בבית הספר תע"ד בני ברק בשנים 1961-1964. מימי נזכרת במורה לאנגלית גב' פיש רעייתו של פרופ' הראל פיש בכיר באוניברסיטת בר אילן . "היה לה מבטא אנגלי למהדרין. כשקראה לנו את יוליוס קיסר של שקספיר, ממש ראינו את הדמויות מול העיניים. אמרו שהייתה בעבר קריינית ב-BBC,

יוסי שליט (שולץ) אף הוא בוגר תע"ד בני ברק בשנות ה-60, מספר על המורה לספרות שלמה טל: "טל חיבב לשבת על השולחן ולהפליא בהוראת הספרות" טל נפטר לא מכבר . שליט נזכר גם במורה לתנ"ך ד"ר רובין ז"ל, "אביו של החזן והזמר אחיה רובין ושל חבר השכבה שלנו: שלמה רובין, העושה חיל בדרום אמריקה". שליט נזכר גם במורה לתלמוד הרב אברהם שולמן שהיה מעשן כבדדדד גם בשיעור וברב גרוזמן שהיה מורה מחנך כיתה מוערך .

יוכי הראל זוכרת לטובה מאוד את המורה לפיזיקה ד"ר משה שתיל ז"ל "הוא היה המורה הדגול ביותר שזכיתי ללמוד אצלו. זה כולל גם השוואה למרצים מעולים באוניברסיטה (כולל פרופ' אומן-חתן פרס נובל שזכיתי ללמוד אצלו)".

אשת הפרסום ג.יפית -יפית גרינברג שאז נקראה יפה מימון והתגוררה בסמוך לבית  נמנית אף היא עם בוגרי תע"ד בני ברק .ג.יפית מספרת לי: כי מנהל בית הספר ישראל ינאי אמר לה" אני מצפה ממך לגדולות יש לך שם משפחה מחייב". יהודית גדנקן נזכרת במורה לכימיה וביולוגיה צבי לפלר שהיה בעל מבטא הונגרי כבד ונהג להציג עצמו בפני התלמידים: "אני צבי, שם שלי לפלר" וכל זאת במבטא הונגרי כבד, דבר שעורר חיוכים וצחקוקים מצד התלמידים. יהודית נזכרת בעוד שני מורים "מיוחדים" שלימדו בבית הספר. אחת, הייתה מורה לספרות שגרה ברחוב מוהליבר ו"איזו שמחה אחזה בנו כשהגיעה לביה"ס נעולה בנעליים משני זוגות שונים...", והשני, מורה לתנ"ך" נדמה לי ששמו שלמה, (שלמה טל?) מורה בעל ידע עצום שתמיד משך את המכנסיים עד שקנינו לו במתנה חגורה".

נורית כהן מספרת על המורה למשנה הרב שרמן "-כשאמרתי שכואב לי הראש ואני רוצה לצאת מהכיתה תמיד אמר "סימן שיש לך ראש".

רחל שרון מספרת: "את אהבתי לצפייה בהצגות תאטרון אני חייבת למר ישראל ינאי ז"ל שהיה מנהל ביה"ס והוציא את כל ביה"ס מספר פעמים בשנה לצפייה בהצגות תאטרון".

אחד ממורי בית הספר היה המורה להיסטוריה ד"ר יהושע הורוביץ, אביו של העיתונאי ואיש הטלוויזיה מנחם הורוביץ. ד"ר הורביץ חבר מערכת האנציקלופדיה העברית וחיבר ערכים בה, היה איש כחוש ועדין ומנומס שלא תמיד ידע להשליט משמעת בכיתה. ספק אם היה שורד במערכת החינוך הנוכחית, לנוכח חוצפתם ואלימותם של התלמידים כיום.

הנה רשימת מורים נוספים שלימדו בתע"ד בני ברק לאורך השנים :הגב' א. אנגל-מורה לאנגלית אנגלית, שולה אטלסוביץ-ספרות, הגב' מ. ציגלמן,שלימדה  צרפתית, הגב'ח זיידמן גרוס -מתמטיקה, שושי שפירא-היסטוריה, ניצה-התעמלות. ראובן גרייסמן, יקי קפדן –היה מורה להתעמלות (בנים), חנה דגני המכונה "חנלה ספרות",מורה לספרות  הגב' ש. ראוכברגר, מורה לאנגלית, הגב' ד.ברוידא, אברהם ויסמן מורה למקצועות קודש שהיה גם מנהל בית ספר "מעלות", אלי קופר -מתמטיקה, מר עובדיה חמאווי מורה לערבית ותנך .חנוך קאופמן מורה למתימטיקה המורה וכן המורים צ.רוזנצוויג, בלהה פפר (נפטרה לפני שבועיים)זאב זלצר , א.סניטר, ר.מאירוביץ, מ.ציגלמן

המורה למוזיקה בבית הספר היה  מרדכי סובול לימים דמות ידועה בעולם החזנות . כמובן שהיו מורים נוספים שנשכחו עם השנים.

תלמידי בית ספר לא שוכחים את שרת בית הספר דוד ברגר ("עשינו לו הרבה צרות"). מר ריגלהופט צביקה ברייטר ונוספים.

שני טייסים שנפלו במלחמת ששת הימים

בין תלמידי בית הספר תע"ד בני ברק שנפלו במערכות ישראל היו שני טייסי חיל האוויר: סרן שלמה קרן שנפל ב-7.6.1967 במלחמת ששת הימים במהלך תקיפה מהאוויר על שדה תעופה בעירק וסרן יאיר נוימן טייס טייסת 101 שנפל במלחמת ששת הימים מעל שטח מצרים. במשך שנים הוצבו בחצר בית הספר שלטי הנצחה לזכרם על עמודים בכניסה לבית הספר . לא ברור מי הסיר את השלטים .שהיו חלק מנוף בית הספר.

סופו של תע"ד בני ברק

בינואר 2018 פשטו דחפורים וציוד כבד אחר על מבנה בית הספר התיכון דתי בני ברק ברחוב אבטליון בבני ברק בן השלוש קומות והרסוהו עד היסוד. על חורבותיו הוקמו שני בתי ספר יסודיים חרדים . "אבטליון" ו"באר-יהושע".

חייה מיכלסון מזכירת בית הספר המיתולוגית שביקרה בבית הספר בעת שהרסו אותו וראתה את ההריסות מספרת : כשראיתי את ההריסות ואת מחיקת בית הספר "נצבט לי הלב", אחרי הכל  כאן בליתי שנים רבות מחיי.

יום שבת, 15 במרץ 2025

מת העיתונאי אהרון להב

 רסום ומדיה  אהרון להב, עיתון דבר

0 תגובות   יום חמישי, 20/12/18, 12:43

אהרון להב ראשון מימין   [צילום באדיבות המשפחה ]

 

מת העיתונאי אהרון להב  -סיפור חייו

 

 

הלך לעולמו העיתונאי הוותיק אהרון להב שהיה חבר מערכת עיתון דבר ועורך מדור הספורט של העיתון, במשך שנים רבות * בן 88 היה במותו

 

מאת:אלי אלון

 

 

 

 אהרון להב בצעירותו ראשון משמאל[[צילום באדיבות המשפחה ]

 

בתל אביב הלך לעולמו (15.12.18) העיתונאי הוותיק אהרון להב, איש מערכת עיתון דבר. להב החל עבודתו בעיתון דבר עוד בשנות ה-50. במשך שנים רבות היה עורך מדור הספורט של העיתון וכן כתב בעיתון זה, לעיתים גם בנושאים כלליים. בתחילת שנות ה-70 היה כתב ספורט בטלוויזיה הישראלית. בין השנים 1990-1988 כיהן כמנכ"ל עיתון דבר


אהרון להב עם יצחק רבין וחנה זמר [צילום: באדיבות משפחת להב  ]


אהרון להב בצעירותו ראשון מימין [צילום:באדיבות משפחת להב]

תולדות חייו 

הוא נולד ב-4 בפברואר 1931 בתל אביב, בנם של מיכאל ופנינה (פולה) פיינמסר. המשפחה התגוררה במעונות העובדים באזור רחוב פרוג. לאהרון אחות בשם מרים (מימי) קליגר. את לימודיו היסודיים עשה בבית הספר 'תל-נורדאו' ובתיכון למד בגימנסיה העברית הרצליה בתל אביב. 

בשל פרוץ מלחמת השחרור ב-1948, התגייס אהרון להב, כמו בני נוער רבים בארץ באותה שנה, עוד לפני סיום לימודי כתה שמינית. הוא שירת בחיל-האוויר. אל עולם העיתונות הגיע במקרה; דן פכטר, לימים דן פתיר, יועצם לענייני תקשורת של יצחק רבין ומנחם בגין,, היה בשנים 1954-1951 כתב ועורך ספורט בעיתון דבר, וכשדן עבר לכתוב בתחומים אחרים הציע לחברו אהרון להב לשמש כתב ועורך ספורט בעיתון דבר במקומו, והמליץ למערכת דבר לקבלו. אהרון להב נענה להצעה והתקבל לעבודה בתפקיד כתב ועורך ספורט ב"דבר", והשאר היסטוריה. במשך שנים רבות ערך אהרון להב את מדור הספורט ב"דבר". כמו-כן נמנה על הכותבים הקבועים במוסף השבועי של העיתון "דבר השבוע", שם כתב מאמרים וטורים בנושאי ספורט. חשוב לציין כי בשנות ה-50 ואף בשנות ה-60 היה "דבר" עיתון מהעיתונים המובילים בעיתונות הישראלית והעיתון ומדור הספורט שלו היו נקראים על-ידי אלפי קוראים. אהרון להב היה חובב ספורט. הוא שיחק תקופת מה כדורעף ובהמשך אף שפט בליגות בכדורעף. 

בשנת 1957 נשא אהרון להב לאישה את בלהה לבית משפחת בכר, בתם של אלה ושמואל בכר. גם בלהה, כמו אהרון, גדלה בתל אביב באזור רחוב פרוג ואף היא למדה בבית הספר 'תל-נורדאו'. בשירותה הצבאי הייתה מדריכת גדנ"ע ובהמשך שימשה מורה. השניים נישאו ב"אולמי רות" בתל אביב, אולם אירועים שוודאי מוכר וידוע לוותיקי העיר. 
אהרון להב ראשון מימין   [צילום באדיבות המשפחה ]

 

כתב ספורט בטלוויזיה הישראלית 

במסגרת עבודתו ככתב ועורך ספורט בכיר נסע אהרון להב הרבה בעולם וסיקר אולימפיאדות, אליפויות וטורנירים אין ספור. במדור "אנשים ומוסדות" בעיתון דבר ב-10 באוגוסט 1960 אני קורא: "אהרון להב ממערכת "דבר" יצא אתמול בדרך האוויר לרומא כדי לתאר מעל דפי העיתון את מהלך המשחקים הקדם אולימפיים בכדורסל בבולוניה והמשחקים האולימפיים ברומא. בתחילת שנות ה-70 היה אהרון להב פרק זמן מה, כתב ספורט בטלוויזיה הישראלית. 

אהרון להב היה חבר פעיל באגודת העיתונאים בתל אביב ובכמה מוועדותיה ב-1971 ובהמשך בשנת 1977 נבחר כחבר ועד אגודת העיתונאים בתל אביב. כמו-כן היה חבר במועצת עובדי עיתון דבר שהייתה למעשה מעין ועד עובדים ייצוגי של העיתון. במחצית השנייה של שנות ה-70 ובשנות ה-80 היה אהרון להב חבר פעיל ובכיר במזכירות הפועל וחבר ועדות המינויים שלה. 

אהרון להב הובא למנוחות בבית העלמין קריית שאול בתל אביב. הותיר אחריו את רעייתו בלהה להב, בן, רונן להב איש מערכות מידע ובת ד"ר מירית להב, רופאה מרדימה בבית חולים מאיר שבכפר סבא, ונכדים.

תאריך: 20/12/2018  |  עודכן: 20/12/2018אלי אלון

25 שנים להקמת בית הפלמ"ח

                                        25 שנים להקמת בית הפלמ"ח ביקר כתב וצילם" אלי אלון בית הפלמ"ח בשכונת רמת אביב בתל א...