"גן בנימין" ובית הקפה ההיסטורי שבו

 

"גן בנימין" ובית הקפה ההיסטורי שבו

תחקיר וכתיבה : אלי אלון

בלב שכונת הדר הכרמל ההיסטורית, בחיפה שוכן "גן בנימין", הגן הציבורי הראשון אשר הוקם בישוב יהודי עירוני. הגן, הקרוי ע”ש הברון אדמונד (בנימין) דה-רוטשילד, הוקם-נפתח בשנים 1924-1923 והוא מהגנים הציבוריים הגדולים והמיתולוגים בעיר .בתוך הגן הוקם ב1926 בית קפה שכונה בשם "קפה גן בנימין" ופעל במשך שנים רבות .בעשורים האחרונים עמד מבנה בית הקפה נטוש שומם ומוזנח . במהלך השנים 2023-2022 עבר המבנה תהליך שיקום ושימור לצורך פתיחתו מחדש. לאורך עשרות שנים היו גן בנימין ובית הקפה שבו. ממרכז חיי החברה והבילוי של תושבי שכונת הדר -הכרמל (הדר) והאזור.

רקע להקמת הגן

שכונת הדר הכרמל, הקרויה בקיצור הדר, הוקמה ב-1922 ותוכננה כ"עיר גנים" על-פי תכנונו של האדריכל ומתכנן הערים היהודי גרמני הנודע, ריכרד קאופמן. היא מהשכונות הוותיקות בחיפה. בעשוריה הראשונים להקמתה נחשבה לשכונה יוקרתית, רבים מתושביה נמנו עם המעמד הבורגני של העיר חיפה, והיא הייתה במשך שנים רבות מרכז המסחר והמשרדים של העיר חיפה.

את השכונה ניהל בעשוריה הראשונים ועד השכונה, שנבחר על-ידי התושבים שנקרא "ועד הדר הכרמל". שנה לאחר הקמת השכונה כחלק מתפיסת "שכונת גנים" תוכנן הוקם ביוזמת "ועד הדר הכרמל", גן ציבורי גדול לרווחת תושבי השכונה. הגן הוקם בלב השכונה ברחוב נורדאו על שטח של למעלה מ-10 דונם ונחשב לגן הגדול המרכזי והנאה ביותר בחיפה במשך שנים רבות. את תכנונו הראשוני של הגן ביצע מתכנן שכונת הדר הכרמל האדריכל הנודע רייכרד קאופמן.בהמשך בשנים 1927-1925 אדריכל הנוף יחיאל סגל המשיך את עבודת תכנון הגן, הצמחייה ופיתוח הנוף, הוא שמר על עצי הזית העתיקים שהיו במקום, גדר האבן התוחמת ואת השערים.

בשנת 1925 שנתיים לאחר הקמת הגן לרגל ביקורו של הברון בנימין באדמונד בארץ ובכלל זה בחיפה הוחלט לקרוא את הגן על שמו ומעתה נקרא "גן בנימין". בשנת 1931 הוקמה בכניסה לגן אנדרטה לזכרו של שמואל פבזנר, ממייסדי השכונה ויו”ר ועד הדר הכרמל.

גן שוקק פעילות מוקד בילוי מרכזי בשכונה

לאורך שנים הגן שקק פעילות. נערכו בו שלל אירועים ובהם התכנסויות שכונתיות ועירוניות. כאן נערכו עוד בתחילת שנות השלושים טקסי הבאת הביכורים ואירועים שכונתיים אחרים. במשך שנים רבות נערכו במרחבי הגן באורח קבע תערוכות ציורים ופריטי אמנות, תערוכת הפרחים הארצית והבינלאומית, "יריד שבוע הספר העברי". תערוכת "עולם הילד", ועוד כהנה וכהנה שלל אירועים.

שנות ה-50 -הגן עובר לבעלות וניהול עירית חיפה

ביולי 1955, על-פי דיווח העיתונות דאז, עברה בעלות וניהול גן בנימין מועד השכונה לעירית חיפה. בשנת 1957 הוחל בבנייתו של התיאטרון העירוני חיפה בקצהו הדרומי של הגן על שטח של 3.5 דונם. בנית בית התיאטרון "נגסה" מהגן שטח לא קטן והביא לצמצום שטחו לכ-8 דונם לערך. בסוף שנות ה-50 תוכנן הגן מחדש ושינה פניו במידה רבה. צמחים נעקרו ובמקומם ניטעו צמחים ועצים חדשים.

שטח הגן שהיה במקורו עם עליות וירידות ומבוכים הפך למישורי יותר. ה"מגדל" שהיה מוצב בגן ושימש לטיפוס הועבר למקום אחר. ב-אפריל 1958, כך מדווח עיתון "על המשמר", נפתחה בגן בריכת רחצה לפעוטות עד גיל 5 שהכניסה אליה ללא תשלום.

"גן התערוכות".

בשנות ה-60 נערכו באופן קבוע בשטח הגן, גם בשעות הערב תערוכות ציורים ותמונות ולציבור ניתנה אפשרות לקנות את הציורים והתמונות במחירים מוזלים יחסית.

ב-1960 נערכה בשטח הגן תערוכת "עולם הילד", תערוכה בינלאומית של צעצועים, בובות וספרי ילדים מ-49 מדינות מחמש יבשות. בעיתונות כינו את הגן "גן התערוכות". כמו-כן נערכו בשנים אלה בגן בנימין ירידים למיניהם, ושלל מופעי תרבות.

בשל "מטרדי רעש" צומצמה הפעילות בגן

לא הכל היו מרוצים מפעילותו השוקקת של הגן בנימין שנמשכה לא פעם עד לשעות המאוחרות של הלילה . תושבים הגרים בשכנות לגן וסביבו ,טענו כי בשל התערוכות והאירועים ההמוניים, בגן נגרם רעש חזק והדבר מפריע מנוחתם. הם כתבו בעניין זה מכתבים זועמים לראש העיר .מעיון מעמיק בארכיונים אני למד כי נושא תלונות התושבים על הרעש הנגרם מהגן, עקב קיום תערוכות ואירועים בגן עלה בשנות ה-60 מספר פעמים לסדר היום הציבורי בחיפה ובמועצת העיר. באחד הערבים בשעת חצות הגיע לגן ראש העיר אבא חושי במיוחד כדי לעמוד מקרוב אחר נושא הרעש בגן.

יו"ר סיעת הליברלים בעירייה ד"ר לינדשטראוס הגיש שאילה בנושא במועצת העיר וקבל כי גן בנימין נהפך למרכז תערוכות המוניות ומהווה מטרד לתושבי השכונה. באוגוסט 1962 החליטה העירייה לצמצם את התערוכות הנערכות ב"גן בנימין" שהפריעו למנוחת תושבי השכונה ואת תערוכת הפרחים הארצית הוחלט להעביר מגן בנימין ל"גן האם".

סיפורו של "קפה גן בנימין"

שלוש שנים לאחר הקמת הגן הוקם ב-1926 בפאתיו המערביים של גן בנימין, בתוך מתחם הגן וכחלק בלתי נפרד מהגן ,בית קפה כונה גן בנימין והיה בבעלות ועד השכונה . מבנה בית הקפה הוא פרי תיכנונו של אחד מחשובי האדריכלים בישראל אלכסנדר ברוואלד, מי שתיכנן בין השאר את הבנין הראשי של הטכניון הישן אחד המבנים החשובים בתולדת העיר חיפה השוכן סמוך מאוד ל"גן בנימין".

הבאים לבית הקפה היו באים לקרוא עיתונים במקום, מן הסתם על כוס קפה ואולי גם עוגה, ולבלות בנשפים וריקודים בשעות הערב עד שעות מאוחרות. במהלך השנים ירד בית הקפה מגדולתו ופחתה כדאיות הכלכלית בהפעלתו והוא נסגר. מזה שנים מבנה בית הקפה השייך לעירייה אם אני מבין נכון, עמד סגור ונטוש שומם ומוזנח .למניעת ונדליזים וכניסת הומלסים נאטמו פתחיו של המבנה שגודלו כ-40 מ"ר.

שימור בית הקפה ההיסטורי

לפני מספר שנים החליטה עירית חיפה לשמר בית הקפה ההיסטורי ,לנסות לחדש פעילותו ולהציע אותו ליזמים בתנאי השכרה נוחים ופטורים למיניהם. לקראת השימור הוכן תיק תיעוד על בית הקפה ועברו ההיסטורי ידי האדריכל אמיר פרוינדליך. במהלך השנים 2023-2022 עבר המבנה תהליך שיקום ושימור לצורך פתיחתו מחדש. נכון לנובמבר 2024 הוא עומד שומם ונטוש.

משלט הסבר, שהוצב לא מכבר ליד מבנה בית הקפה ההיסטורי ובו פרטים מתיק התיעוד ,אני למד כי "מבנה בית קפה מבטא היטב את סגנונו האקלקטי של ברוואלד ואוצר בין כתליו גם מתולדות הקמתה של שכונת הדר הכרמל והתמורות שעברו עליה במהלך השנים .בשלב הקמתו של המבנה ,היה זה מבנה קטן וסימטרי אשר כלל ארבעה חדרים. בשלב השני בין השנים 1933-1937 נוספו למבנה 2 אגפים בחזית האחורית, ונפרצו פתחים חדשים. עם זאת ניכר כי החלל המרכזי בן שלוש הקשתות נשמר ללא פגע ושמר על תפקודו כחלל פתוח לגן".

גן בנימין כיום

אי-שם בשנות ה-70-80 של המאה הקודמת, אולי אף לפני כן, החלה עזיבה של "אוכלוסייה חזקה" בשכונת הדר. חלקם עברו לכרמל חלקם למקומות אחרים. השכונה שהייתה שכונה יוקרתית החלה לרדת מגדולתה. היא הוזנחה, מחירי הדירות ירדו ובמקום האוכלוסייה החזקה שעזבה הגיעה "אוכלוסייה חלשה".

גם "גן בנימין" שנמצא בלב השכונה החל להידרדר, הפך למשכן הומלסים ומעשני סמים, אירעו בו שורה של מקרי אלימות וונדל יזים ותושבים נמנעו מלעבור דרכו בשעות אחר-הצהריים ובלילות.

כיום משתרע גן בנימין על שטח של 7 דונם (הערכה) :בצפונו הוא גובל עם רחוב נורדאו, במזרחו עם רחוב יהושע, במערבו גובל הגן עם רחוב מנחם ובדרומו גובל עם מתחם התיאטרון העירוני.

ב-2005 שופץ ושופר הגן. הותקנו בשטחו שולחנות מתקני משחקים. ונערכים בו אירועי תרבות שונים כדי לשפר תדמיתו ולהפכו לגן המושך אליו תושבים רבים.

 

צילום אלי אלון

גבי עמרני בן 90

כתבה נוספת על גבי עמרני    

   

                                    גבי עמרני בן 90

                                            מאת: אלי אלון                     

גבי עמרני 1970 [צילום פריץ כהן לעמ]

השחקן והזמר גבי עמרני, מלווה את חיי התרבות בארץ מזה שנות דור. בימים אלה חוגג יום הולדת 90 . עמרני אהוב הקהל ,החל את דרכו כזמר במחזור השני של להקת הנח"ל במחצית שנות ה-50, ומאז ועד היום לאורך קריירה עשירה המשתרעת על פני כשבעה עשורים, שיחק במחזות תיאטרון רבים, השתתף במופעי זמר ובידור רבים  ובלמעלה מ-50  סרטי קולנוע וסדרות טלוויזיה במגוון גדול של תפקידים.

גבי(גבריאל) נולד בירושלים, בן זקונים למשפחה קשת יום, בת 8 ילדים שהתגוררה ב"שכונת הפחים" באזור "הנחלאות", לא רחוק משוק מחנה יהודה. גבי מספר לי כי כיום מבין שמונת ילדי המשפחה נותרו שניים, הוא ואחותו .

גבי למד בשנות ילדותו הראשונות בחדר של העדה התימנית ובהמשך עבר ללמוד בבית ספר "אליאנס" בירושלים. הוא מספר על חינוך נוקשה תובעני ומלחיץ עם משמעת קפדנית במוסדות חינוך אלה. ורומז כי לא רווה נחת בלימודיו שם.

בנערותו הצטרף לגרעין נוער של  "השומר הצעיר" איתו  הצטרף בגיל  15לערך לחברת נוער בקיבוץ בית אלפא שבעמק יזרעאל. גבי למד בבית ספר של הקיבוץ וכשהגיע מועד גיוסו לצה"ל התגייס יחד עם  חבריו לגרעין, לנח"ל ושובץ ליחידה קרבית .אל להקת הנח"ל הגיע גבי במקרה. היה זה מספר חודשים  לאחר שהחל את שירותו בנח"ל. באחד  מערבי היחידה הופיעו גבי וחבריו בקטעי זמר ומשחק. בערב נכח מפקד הנח"ל וקצין תרבות בחייל שהיה למעשה מפקד להקת הנחל . הם כנראה התרשמו מכישרונו של גבי. גבי זומן  לבחינות ללהקת הנח"ל והתקבל ללהקה, שהייתה באותה תקופה הידועה והמצליחה מבין הלהקות הצבאיות .

חבר בלהקת הנח"ל

גבי החל שירותו בלהקת הנח"ל ב-1954 יחד עימו בלהקה היו  דמויות ידועות שם בעולם התרבות הישראלי ובהם: חיים טופול ,נחמה הנדל, אורי זוהר, אברהם הפנר, שושיק שני ונוספים.

במסגרת הלהקה זכה גבי עמרני לבצע כסולן את השיר "הוא לא ידע את שמה". השיר שנכתב על ידי חיים חפר(מילים) וסשה ארגוב(לחן) הפך חיש מהר ללהיט ענק וזכה להשמעות רבות ולביצועים רבים. במיוחד נהוג לשיר אותו בימי זיכרון ואירועים מיוחדים.

שמו של גבי עמרני  החל להתפרסם בחוגי התרבות בארץ ולאחר  שחרורו מהלהקה הצבאית עבר לקיבוץ יקום והחל לעבוד עם להקת הקיבוץ הארצי. במקביל לפעילותו בקיבוץ "חילטר והופיע בהופעות יחד עם חבריו לעולם הבמה ויוצאי להקת הנחל ולמד פיתוח קול בתל אביב.

בסוף שנות החמישים הצטרף ללהקת המחול האתנית "ענבל" ויצא איתה  לסיבוב הופעות בינלאומי באירופה וארצות הברית שנמשך קרוב לשנה. באותה תקופה עזב את הקיבוץ, ועבר להתגורר בשכונת כרם התימנים בתל אביב.

בהמשך  הצטרף  להרכב להקת התיאטרון והבידור המיתולוגית  "בצל ירוק" שהוקמה על ידי  יוצאי להקת הנח"ל ופעלה מסוף שנת 1957 ועד 1960

לימודי תיאטרון בארצות הברית

ב -1962 יצא גבי עמרני עם רעייתו הראשונה  הפסלת הגר טל, בת קיבוץ הזורע ללימודי תיאטרון בניו יורק בסטודיו למשחק ולדרמה של הרברט ברגהוף ואוטה האגן.

ההתחלה הייתה קשה .גבי לא שלט בשפה האנגלית. לצד לימודיו ,בחופשות הקיץ עסק בביום והפעלת הצגות בעיקר במחנות קיץ יהודים וערך הופעות בהן הגיש לקהל שירים ישראלית בעברית, אנגלית ואידיש, כאשר רעייתו האמנית המעצבת והפסלת הגר מופקדת על עיצוב התפאורה. בנובמבר 1965 לאחר שהות של כשלוש וחצי שנים בארצות הברית  שב גבי ארצה והחל  משתלב בתיאטרון, ובקולנוע הישראלי .

מהשחקנים הבולטים והפעילים בקולנוע הישראלי

עם השנים הפך גבי עמרני לאחד השחקנים הבולטים והפעילים בעולם הקולנוע הישראלי הוא השתתף בלמעלה מ-50 סרטים. הסרט הראשון בו השתתף היה פורטונה ב-1966. ב1968השתתף בסרט "המטרה טיראן" סרט עלילתי בעקבות מלחמת ששת הימים על קבוצת אנשי מילואים היוצאת לפוצץ את מיתקני הרדאר באי טיראן. בשנת 1976 וגילם את אדון צנעני, בסרטו של הבמאי בועז דוידזון "משפחת צנעני" בעל משפחה תימנית שמסוכסכת עם יריבו לעסקים ושכנו הפרסי ישראל בן נעים אותו מגלם יוסף שילוח. בין הסרטים בהם שיחק: "השכונה שלנו "  "לופו", "הפריצה הגדולה", הצילו את המציל", "תעלת בלאומילך", "השוטר אזולאי "יופי של צרות", "מלך ליום אחד" ,"מבצע יונתן", "סלומניקו" ,"גולדה", "אהבה בשלייקס", "אסקימוסים בגליל", "כביש ללא מוצא"  "זהר", "גט" .רשימת הסרטים בהם שיחק כה ארוכה עד כי דומה לעיתים  כי אין סרט ישראלי שבו לא נטל חלק.

 שחקן תיאטרון פעיל

במקביל לפעילותו בעולם הקולנוע הישראלי שיחק גבי עמרני במחזות תיאטרון רבים וכן במחזות זמר ומופעי בידור הן בתיאטרון הרפרטוארי- בתיאטרון הבימה הקאמרי, תיאטרון חיפה ועוד והן בתיאטרון המסחרי .

ב-1968 גילם גבי עמרני את דמותו של איש הלח"י משה ברזני בהצגה "רימון בין לבבות" מאת משה עמיאל בביומו של ליאו פילר  על פרשת גבורתם של מאיר פיינשטיין איש אצ"ל ומשה ברזני איש לח"י שנידונו למות ב1947 על ידי בית דין צבאי ופוצצו עצמם ברימון בתא המאסר שעות ספורות לפני ביצוע גזר הדין.את מאיר פיינשטיין גילם יעקב ברקן  את מפקד הכלא גילם אברהם רונאי .הצגת הבכורה נערכה בבית הסוהר המרכזי במגרש הרוסים .

ב-1969 שיחק עמרני  בתיאטרון הבימה בהצגה  "שמשון" מאת: יגאל מוסינזון בביומו של דוד לוין -סיפורו של קצין צה"ל בן משק שהתעוור בקרבות רמת הגולן, לצד ליאור ייני ,אברהם בן יוסף ושושנה דואר.  באותה שנה (1969) השתתף ב"הבימה" בהצגה  "שש נפשות מחפשות מחבר "מאת: לואיג'י פיראנדלו בביומו של יוסי יזרעאלי.

עמרני השתתף בכמה מההפקות המצליחות ביותר בארץ ובהן "קזבלן", "אמי הגנרלית", "איפה הכסף?". בשנות ה-90   שיחק בתיאטרון הקאמרי בשלוש מחזותיו של המחזאי והבמאי חנוך לוין "הזונה מאוהיו", "אשכבה" ו"הבכיינים" .

בין היתר שיחק במחזות "עקידה" של עירא דביר לצדו של יוסי ידין, "הנהג של מיס דייזי", "יש לי כנרת"

גבי השתתף במספר תכניות וסדרות טלוויזיה. בשנות ה-80 השתתף בתוכנית הילדים  "רחוב סומסום" וכשחקן אורח ב"שניים אוחזין".בשנת 2007 שיחק בסדרה הקומית "הישראלים". ב-2016 הופיע בסדרה "מטומטמת" בתפקיד גדליה בשנת 2022 גילם  את דמותו של מרדכי בסדרת הילדים "שלי הכובשת" בכאן חינוכית .כן השתתף בסדרת הטלוויזיה "עספור" ו"חדווה ושלומיק" .

גבי השתתף בכמה תשדירי שירות ובניהם תשדיר לעידוד צריכת פירות יבשים .

זוכה פרס אופיר ו"יקיר רמת גן"

בשנת 2000 זכה בפרס אופיר על מפעל חיים.גבי עמרני מתגורר ברמת גן. בשנת 2012 הוענק לו אות "יקיר העיר רמת גן" ולא מכבר החליטה עיריית רמת גן לקרא בעיר רחוב על שמו. לא רחוק ממקום מגוריו .

מזה למעלה מיובל שנים הוא נשוי לרעייתו ורדה אחותה של השחקנית אסי לוי .לזוג גבי וורדה עמרני שלוש בנות. בתם מעין היא שחקנית תיאטרון. לגבי בת נוספת מנישואיו הראשונים.

כתבה נוספת על גבי עמרני בקישור הבאכתבה נוספת על גבי עמרני

https://www.news1.co.il/Archive/0026-D-168020-00.html