זוכה פרס נובל בין משתתפי כנס בנלאומי בנושא שריפות יער שנערך בניר עציון שבכרמל

העיתונאי אלי אלון מדווח :כנס בינלאומי בהשתתפות נציגים מישראל ומרחבי העולם בנושא שינוי אקלים ושריפות יער באגן הים התיכון. נערך על ידי משרד להגנת הסביבה בשיתוף עם הקרן הקיימת לישראל במלון ניר עציון המוקף בעצי יער הכרמל  ונמשך שלושה ימים בין התאריכים  24-26.1.2012  הכנס נערך במסגרת תכנית של האיחוד האירופאי לקידום מחקרים ושיתוף פעולה בתחום ההסתגלות לשינוי אקלים   מהמשרד להגנת הסביבה נימסר כי מטרת הכנס היתה לחלוק ידע מדעי, כלים למדיניות ודרכי יישום של ניהול אפקטיבי למניעת שריפות יער ולשיקום אקולוגי לאחר שריפה, בתנאים של שינויי אקלים. בכנס השתתפו כמאה וחמישים איש. מישראל השתתפו נציגי המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, משרד החקלאות, השירות המטאורולוגי, שרותי הכבאות, המשרד לביטחון פנים, חברי תכנית הניטור למגוון ביולוגי מטעם האקדמיה למדעים, חוקרים מאוניברסיטאות שונות, נציגי רשויות מקומיות, אנשי המגזר העסקי וארגונים סביבתיים. מחו"ל השתתפו בכנס אורחים מגרמניה, יוון, איטליה, פורטוגל, ספרד, טנזניה, קוסובו, קנדה וארצות הברית. בין האורחים מחו"ל: יוהן ג'ורג' גולדהמר,  מנכ"ל מרכז ניטור-אש עולמי של אוניברסיטת האו"ם; פרופ' חוזה מורנו מאוניברסיטת קסטייה דה לה מנשה בספרד, חבר הפאנל הבין לאומי לשינוי אקלים שזכו יחד עם אל גור בפרס נובל; פרופ' ג'ון קילי  מאוניברסיטת קליפורניה ואחרים.   מהמשרד להגנת הסביבה נימסר סיכום דיוני ומסקנות הכנס ואני מביא אותם כלשונם: היום הראשון של הכנס התרכז בידע המדעי שנרכש בארץ ובעולם ועוסק בקשר בין אקלים לשריפות, השפעת שריפות על הצומח והחי ביער, ממשק היער למניעת שריפות ולאחריהן. אחד התחומים המושפעים מעליית הטמפרטורות ומגלי חום ההופכים נפוצים וקיצוניים יותר הוא תחום שריפות היער. הסיכון בכל שריפה וגודלה תלוי קשר ישיר בתנאי מזג האויר בחודשים ובימים הקודמים לשריפה. הסכנה המתגברת עם השנים לפריצת שריפות, לצד אסון השריפה האחרונה בכרמל, הם הגורם הממריץ לקיום הכנס ולשיתוף הפעולה בין הגופים השונים בארץ ובעולם. באירופה נמצא, כי הגירה המונית מאזורים כפריים לעירוניים משאירה אזורים חקלאיים להשתלטות יערות, ומגדילה בכך את הסיכון לשריפות. לדברי נציג האיחוד האירופי, מספר השריפות והיקף השטח שנשרף לא השתנו עם השנים, אבל העלות של הנזק עלתה מאד עקב קרבת האנשים ליערות. בקליפורניה - הגידול באוכלוסין מגדיל את כמות השריפות מעשה ידי אדם. כמו כן, קירבת ישובים וערים ליערות מגדילה את הנזק הפוטנציאלי. בארץ -  הרוב המוחלט של השריפות נגרם על ידי פעילות האדם. פעילות צבאית נמצאה כגורם לשריפות בעולם, ובארץ הראו כי פעולות הכבוי שלהן יקרות במיוחד. אחת השיטות למניעה והשתלטות על שריפות היא צמצום הצומח בתחום היער. נושא זה קיבל דגש מיוחד, והועלה הרעיון להחזיר רעייה של עדרים בכלל ועדרי עיזים במיוחד. עלתה סוגיית שיקום טבעי לעומת נטיעה יזומה וכיום יש הסכמה לבחינת השיקום הטבעי יחד עם ממשק ניהול זהיר. עוד נאמר כי השריפה בכרמל נגרמה לאחר שמונה חודשים ללא גשם ובתנאי יובש קשים. אחד הגורמים שעזרו בכיבוי השריפה היה שינוי בכיוון הרוחות מרוחות מזרחיות למערביות אשר גרמו תוך מספר שעות לכניסה של אוויר לח מאד לאזור. באירופה קיימות מספר מערכות לניטור שוטף ומעקב אחר סכנות שריפה אשר עלותן הגבוהה מחייבת שיתוף פעולה בינלאומי והשתתפות מספר רב של ארצות. ישראל הוזמנה להשתתף במספר מיזמים שכאלה. היום השני של הכנס עמד בסימן של המעבר ממדע למדיניות וממדיניות ליישום בשטח. מצב שיקום הכרמל לאחר השריפה, הורדת ומניעת עלויות שיקום, תוכניות לניהול וממשק יער להורדת סיכון שריפות. הממצאים העיקריים היו: המשרד להגנת הסביבה הציג את מסקנות הוועדה שמונתה בעקבות השריפה על ידי השר להגנת הסביבה. המסקנות העיקריות היו: * שיקום טבעי של היער המבוסס תהליכים טבעיים. * הקטנת המרכיב של האורנים הצפופים בנוף היער. הנוף הרצוי הינו מגוון ויכיל - שטחים פתוחים, חורשות, יערות ואזורים מעורבים. * הכנת אזורי חיץ בין יחידות נוף ומסביב לישובים. פיתוח תוכניות נוף באזורים מיושבים. * שימור אוכלוסיות של אורן ירושלים מזרחי שנמצאו שונות וייחודיות גנטית. חשיבות רעיית העיזים בתחומי היער הודגשה והממשלה נקראה לעודד פעילות של רעייה בתחומי היער. ראשי הרשויות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיא טענו כי הם רואים ביער משאב חשוב והם רוצים לעבוד ביחד עם קק"ל ורט"ג. ראשי הרשויות ביקשו כי דיונים והחלטות בנושא יער הכרמל והממשק בו יעשו בשיתוף פעולה עם התושבים כדי להביא לתוצאות הטובות ביותר. שרותי המערכת האקולוגית הם אמנם תוצאה של הטבע, אבל הודגש שהם צריכים לשרת את האדם, ויש להעריך בכל מערכת גם את הצד האנושי, על ידי שימוש במדעי החברה, כולל העדפות תרבותיות שלא ניתנות לכימות כלכלי ואקולוגי. תפקיד האוכלוסייה המקומית הוא להבין את התועלות שיש ביער כריאה ירוקה, לשיפור האקלים המקומי, כפילטר של חלקיקים ומזהמים וכמפחית רעשים. יש לדאוג לתכניות חינוך נרחבות הכוללות את התושבים. את היום השני חתם התחום הטכנולוגי המשלב חישה מרחוק, צילומי אוויר ואנליזות שונות להערכת סיכוני אש. כמו כן נדונו טכנולוגיות של צילומים תרמיים העוזרים לכבאים לאתר את התקדמות השריפה, נקודות קריטיות חמות ואזורים בהם בוערים התת-קרקע ומערכת השורשים. ביום השלישי של הכנס נערך סיור למשתתפים ביער הכרמל, כדי להתרשם מקרוב להעריך את שיקום היער. משתתפי הסיור נחשפו לסחיפת הקרקע ושמעו היבטים שונים בניהול השיקום של הכרמל. הסיור הסתיים בדיון פתוח בו הוזמנו המומחים מחו"ל להביע דעתם על תכנית השיקום המוצעת. המומחים הדגישו את הצורך בתכנית אסטרטגית ארוכת טווח לניהול היער ומיפוי אזורי סיכון כולל סחף קרקע ואזורים בהם יש צורך באזורי חיץ.