דילוג לתוכן הראשי

נשים בירושלים דורשות לקרוא רחוב בעיר על שמה של חמדה בן -יהודה אשת אליעזר בן יהודה


''

 חמדה בן יהודה ובעלה אליעזר בן יהודה 1912 (צילום מויקיפדיה)

נשים בירושלים דורשות  לקרוא רחוב בעיר על שמה של חמדה בן -יהודה אשת אליעזר בן יהודה


                                           
רק כ-5 אחוז מכלל רחובות ירושלים נקראים על שם נשים .בסוף השבוע התכנסו בבניין העירייה בירושלים בראשות סגנית ראש העיר  כמה עשרות נשים  לכנס מיוחד תחת הכותרת"הנשים כובשות את הרחוב" שבא למחות כנגד אפלית הנשים בקריאת רחובות על שמן ולקרוא לשינוי המצב . דוברות בכנס אומרות :" יש מספיק נשים  הראויות שרחוב בעיר יקרא על שמן כמו למשל ,חמדה בן-יהודה,סופרת ועיתונאית  שהייתה הרבה יותר מאשתו של מחייה השפה העברית, אלא השלימה את כתיבת המילון העברי ועוד .

 מאת :אלי אלון
מסתבר שנשות ישראל  מקופחות לעומת הגברים  לא רק בתנאי שכר ובמינויים  לתפקידים בכירים  ותפקידי ניהול אלא גם במספר  הרחובות הנקראים על שם נשים .בעיר תל אביב יפו , למשל, שהיא במידה רבה עיר  ליברלית ופמיניסטית , רק 62 מתוך 2439 רחובות נקראים על שם נשים כלומר רק 2.5%.נתון מפתיע ומדהים.
גם  בירושלים המצב  דומה למדי: מתוך 3,500 רחובות בירושלים רק 170 רחובות נקראו על שמן של נשים, כלומר, 5% בלבד.

נשים מירושלים בראשות סגנית ראש העיר  רחל עזריה  התכנסו  ביום ד' .3.14 19 בבניין העירייה ברחוב  ספרא לכנס מיוחד תחת הכותרת" נשים כובשות את הרחוב" שבא למחות כנגד אפליה זו  ויצאו בקריאה לשינוי המצב .הדוברות בכנס  ציינו כי יש מספיק נשים בירושלים הראויות שיקרא על שמן רחובות בבירה. אחת הנשים  שהוזכרו כראויה  ביותר  לקריאת רחוב על שמה היא חמדה בן יהודה, רעייתו השנייה  של מחייה השפה העברית אליעזר בן יהודה ואחות דבורה אשתו הראשונה. חמדה הייתה עיתונאית וסופרת אישיות בפני עצמה  אפשר לומר במושגים של אז כי הייתה סוג של פנימסטית. אך נראה כי גורמים חרדיים "לא מתלהבים" מהרעיון ולא ברור אם ימצא רוב בוועדת השמות העירונית  לקרוא רחוב על שמה בשל התנגדות לכך והפעלת לחץ מצד גורמים חרדים . דמות נוספת שהועלתה כראויה  שיקרא רחוב על שמה היא הרבנית ברכה קפאח ז"ל דמות ירושלמית ידועה שעסקה במעשי חסד וצדקה וגם שמה של אשת הפלמ"ח נתיבה בן יהודה תושבת ירושלים במשך שנים רבות, מועלה כראויה לרחוב על שמה .אך כאן  ככל הנראה צפויה התנגדות גורפת של חרדים.
מיכל ברגמן,פעילה דתית-פמיניסטית ופעילה בתחום ההיא-היסטוריה: החזרת נשים להיסטוריה באמצעות כתיבת ערכים בויקיפדיה וכתיבה בכלל. ציינה  בדברים שנשאה בכנס  כי יש נשים רבות פורצות דרך 

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

נפטרה אהרונה דיין אשתו הראשונה של אסי דיין - TheMarker

נפטרה אהרונה דיין אשתו הראשונה של אסי דיין                                                מאת: אלי אלון נפטרה אהרונה דיין אשתו הראשונה בבית העלמין בסביון הובאה בסוף השבוע(יום ו' 8.3.13) למנוחות אהרונה דיין מלקינד (מלקין)רעייתו הראשונה של הבמאי,השחקן והסופר אסי דיין אשר נפטרה בשבוע שעבר ממחלת הסרטן .השניים נישאו  מיד לאחר מלחמת ששת הימים ב 14 ביוני-1967 בחתונה כפולה ומשותפת בה נישאה גם אחותו של אסי דיין יעל דיין לדב שיאון לימים תא"ל ודובר צה"ל.  החתונה נערכה בחצר ביתם של משה ורות דיין בצהלה והשתתפו בה מאות רבות של אנשים ובהם דוד בן גוריון וכל"המי ומי "במדינה".    אחרי החתונה נסעו אהרונה ואסי ללונדון היא למדה קולנוע והוא החל  את קריירת שחקן הקולנוע  שלו ובין השאר השתתף בסוף ...

סיפורו של ביס תיכון ע"ד בני-ברק

           סיפורו של ביס תיכון ע"ד בני-ברק כתיבה ותחקיר : אלי אלון בית ספר תיכון דתי עירוני (תע"ד בני ברק) היה בית ספר תיכון דתי הגדול ביותר והראשון בעיר רבים מבני העיר עברו בשעריו. . בית ספר קלט בעיקר בוגרי בתי יסודיים   מבני ברק ובהם תלמידי בית הספר   מעלות משואות, שאר ישוב . הוא נוסד ב-1950 מייסדו ומנהלו הראשון היה הרב שמחה במברגר איש חינוך ידוע בבני ברק בשנותיו הראשונות שכן בית הספר בקומה העליונה במבנה בית הספר היסודי הדתי מעלות ברחוב מימון. חיה מיכלסון אימו של העיתונאי מנחם מיכלסון שעבדה כמזכירה ראשית בבית הספר התיכון מראשיתו, במשך עשרות שנים עד פרישתה לגימלאות בשנות ה80, מספרת לי כי המורים הראשונים בבית הספר, היו בעיקר יוצאי גרמניה כמו, הרב שמחה במברגר ד"ר כהן, ד"ר קוליב ומורים נוספים "ממיטב כוחות ההוראה". לאחר פטירתו של הרב במברגר בערב יום כיפור תשי"ח-1958, מונה במקומו לתפקיד המנהל ד"ר צבי מושקוביץ תושב בני ברק, שהיה גם מורה לתנ"ך בבית הספר. במשך כעשר שנים שכן תע"ד בני ברק בבניין בית ספר מעלות בשנת 1960 לערך עבר בית ...

סיפורו של מלון "כרמל" בעפולה

מלון כרמל בעפולה [צילום א.אלון ]   סיפורו של מלון "כרמל" בעפולה                                             מאת א.אלון   מלון כרמל בעפולה  הוקם בסוף שנות ה-20  הוא למעשה היה המלון השני שהוקם בעפולה אחרי מלון שפירא  המלון הראשון שהוקם בעיר.סיפורו של המלןן    מאת אלי אלון תחילתו של  מלון הכרמל  בצריף מגורים  קטן   שהקימו שושנה ופסח שולמייסטר זוג עולים מפולין  מפולין בשנות ה-20 עולים מפולין  על שטח ביו שני מגרשים צמודים   מול תחנת הרכבת של עפולה.   . הצריף חולק לשני חלקים. בחציו האחד על מנת לשמש הן כמגורים הן כמזנון לממכר גלידה, משקאות וכריכים. עקב הביקוש הרב למקומות לינה ומנוחה בעפולה ומיקום השטח סמוך לתחנת הרכבת   החל הזוג כבר בשנות 1928  להשכיר מיטות שסודרו בשורות, זו ליד זו, תחת כיפת השמים בחצר תמורת מיל אחד לאדם!   המבנה כלל שתי קומות  מספר חדרים ומסעדה בה השמיעו מוסיקה לריקודים...