נפטר מוניה אברהמי ,לשעבר מנהל מוזיאון לוחמי הגיטאות ומנכ"ל תיאטרון חיפה

נפטר מוניה אברהמי ,לשעבר מנהל מוזיאון לוחמי הגטאות 

מאת: אלי אלון- 18/11/2014

בבית העלמין בקיבוץ מעגן מיכאל הובא למנוחות חבר הקיבוץ מנחם (מוניה אברהמי" שהיה מנכ"ל מוזיאון לוחמי הגטאות וכן היה מנכ"ל תאטרון חיפה. בן 86 היה במותו.

מוניה נולד בשנת 1928 בירושלים הוא התגייס לפלמח בשנת 1945 שירת בפלוגה ג' בגדוד השיני ובהכשרת הצופים. בהמשך הוא גויס על ידי מנגנון ההגנה לפעול בשי ירושלים. גיוסו נערך בסודיות רבה ולכן חבריו בהכשרת הצופים חשבו שהוא משתמט ולא עובד. הוא הופעל כסטודנט בירושלים ולכן לא היה עם חבריו להכשרת בגניגר ובאפיקים. במלחמת השחרור נשלח לביר עסלוג' לפני כיבוש באר שבע להיות מפקד מוצב של חילי גח"ל

בשנת 1947 נישא לשרה (שרק'ה)לוריא אף היא הייתה בפלמ"ח . שרקה' בוגרת גימנסיה הרצליה בתל אביב היא נצר למשפחת שלוש מבוני נווה צדק היא נכדתו של אהרן שלוש
לאחר תום מלחמת השחרור יצא מוניה ורעייתו לשליחות התנועה בארצות הברית שם נולדה ביתם הבכורה ענת . בשובם מארצות הברית בשנת 1953הצטרפו לקיבוץ מעגן מיכאל, . שם נולדו התאומים הראשונים בקיבוץ - רמי ושי.


מוניה אברהמי היה מזכיר הנוער העובד והלומד במשך שלוש שנים ובמשך תקופה דומה היה מנכ"ל תאטרון חיפה. במשך כ-10 שנים היה מנכ"ל מוזיאון לוחמי הגיטאות וקידם ופיתח אותו בצורה משמעותית.

רעיה קליסמן, מנהלת קשרי חוץ, מייסדת המרכז לחינוך הומניסטי בבית לוחמי הגטאות פרסמה באתר הבית של בית לוחמי הגטאות דברי הספד על לכתו של מוניה וכך כותבת רעיה קליסמן על מוניה ופעלו.
."שנים רבות עבדת בבית לוחמי הגטאות, מהן כיהנת כעשור כמנכ"ל בית לוחמי הגטאות, ומעשיך רבים מספור. בדרכך המיוחדת השרית אווירה חמה ואבהית, ועם חוש הומור שנון, עקשנות, דבקות במטרה ועשייה מתמשכת ללא לאות, עמדת מאחורי מספר פרויקטים בלתי נשכחים –  דחפת את הפקת הטרילוגיה של סרטי "הבית" – "המכה ה 81", "פני המרד" ו"הים האחרון", בהובלתם של דוד ברגמן, ז'אקו ארליך וחיים גורי,

 ניהלת את פרויקט הקמת "יד לילד", מא' עד ת'. לשם כך הקמת אגודות ידידים בכל רחבי העולם – קנדה, ארה"ב, בריטניה ועוד. בעזרתן גייסת משאבים רבים שאפשרו את תהליך ההקמה. בתבונה רבה כינסת צוות מיוחד שבנה את "יד לילד", מקום שאין דומה לו בעולם כולו.


עם בוא גלי העלייה מרחבי ברה"מ לשעבר, הבנת את הצורך בהקמת המחלקה הרוסית, יחד עם חברך פנחס אגמון ז"ל, כדי לאסוף חומרים על שואת יהודי ברה"מ וכדי להנגיש את סיפור השואה לעולים דוברי הרוסית.

• גם אותי קיבלת בחיבוק בהגיעי עם הרעיון להקמת "המרכז לחינוך הומניסטי" בבית לוחמי הגטאות. פתחת בפניי דלתות וסייעת בטוויית קשרים לתורמים המסייעים בידינו עד היום.

ועם העצב שבלכתך, טוב לזכור שאת כל מעשיך, שלא יסולאו בפז, לא תוכל גם הפרדה ממך – "להשיב לאחור"...!!!בשנת 2010 נפטרה רעייתו שרק'ה (בגיל 83). השנים היו נשואים 62 שנים

הותיר שני בנים ובת : שי אברהמי ,רמי אברהמי וענת הרניק ונכדים.






כתבות נוספות של כותב זה




סיפורו של רפאל בן-נתן - "האיש החזק במפד"ל"