דילוג לתוכן הראשי

איש "המוסד" שנהרג בצרפת ב-1965

 

''
ניסים בנימין [צילום: באדיבות המשפחה]
איש "המוסד" שנהרג בצרפת ב-1965

ניסים בנימין  נהרג בפעולת המוסד בצרפת באוקטובר 1965 '' פעילותו הביטחונית וחלק מאירועי חייו נותרו חסויים עד היום. ביום א' 9.12.18 נר שמיני  של חנוכה התכנסו ב"בית ניסים" בשכונת רמת אליהו בראשון לציון, שנקרא על שמו, בני משפחתו ומכריו כדי להתייחד עם זכרו '' גם בחלוף 53 שנים מאז נהרג נותרה פרשת מותו של ניסים בנימין עלומה ומסתורית


מאת אלי אלון


אהרון ויצחק בנימין אחיו של ניסים בנימין בטקס חנוכת "מרכז קהילתי "בית ניסים"[צילום באדיבות המשפחה] 

 

ניסים בנימין, איש חביב, מלא מרץ ואנרגטי, תושב ראשון לציון, היה איש ציבור פעיל מוכר בראשון לציון ואף מחוצה לה. הוא מילא בשנות ה-50 וה-60 שורה של תפקידים ציבורים, ביניהם מזכיר מפלגת מפא"י (מפלגת פועלי ארץ ישראל) בהרצליה, בטבריה ובראשון לציון וכיהן בתפקיד ראש מינהל ההסברה בצפון. רק מעטים ידעו כי לצד פעילותו הציבורית והמפלגתית, עסק בפעילות ביטחונית חשאית בשליחות "המוסד" וגופי מודיעין בארצות שונות ונטל חלק בפעולות שונות ועלומות של "המוסד" שגם כיום לא ניתן לפרסמן. 

תולדות חייו 

בנימין ניסים נולד בעיר אורפא שבטורקיה, עיר עתיקת יומין בגבולה המזרחי של טורקיה בן בכור לבנימין ושלומית מזרחי. בילדותו למד בחדר של בית הכנסת היהודי העתיק שבעיר הולדתו ואצל סבו עליו השלום. בשנת 1933 בהיותו בגיל 13 שנים בלבד, עזב את משפחתו ויצא למסע רגלי כדי להתיישב בארץ ישראל. הוא עלה ברגל דרך סוריה לארץ ישראל והתיישב בראשון לציון. הוא התגורר בין השאר אצל משפחת נחמיאס בשכונת אברמוביץ' בראשון לציון. 

לאחר עליתו  עבד בארץ בעבודות מזדמנות בבניין, בסבלות ועוד. בשנת 1939, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, התגייס לצבא הבריטי כדי לקחת חלק במלחמה נגד הצורר הנאצי  ושירת בקורפוס - פלוגה 401 בה שירתו יהודים רבים. בשנת 1944 הצטרף לבריגדה היהודית עם הקמתה. בתקופת המלחמה הגיע לאיטליה, ליוון,למצריים, ללוב, לצרפת ולטורקיה. ניסים שירת בצבא הבריטי עד 1946. עם שובו לארץ הצטרף למאבק להקמת המדינה ולקח חלק בהברחת נשק רב ממצרים לישראל.
באתר "אלבום משפחות-עדת ראשון לציון". מספר חברו של ניסים אלי שלוש ,על פעילותם להבאת נשק לארגון "הגנה": "אני הייתי צריך להוביל נשק מהמדבר הערבי, אחרי שהצבא הגרמני נסוג וניסים היה נציג ה"הגנה במצרים" (כיוון שידע ערבית היטב). אני הייתי משאיר את הנשק בסליקים וניסים היה מעביר אותו ארצה בדרכים שלו. באחת הפעמים גנבתי משאית שלמה עם נשק וניסים חצה עם המשאית את המדבר והביא את הנשק בעזרת אנשיו לקיבוץ גבעת ברנר". נשק זה שימש את צה"ל עם הקמתו, במלחמת השחרור. 

משפרצה מלחמת השחרור, בשנת 1948, התגייס ניסים בנימין לצה"ל, לגדוד 9, והשתתף בקרבות על ירושלים. מאוחר יותר התנדב למשמר הגבול, שם שירת עד שנת 1950. לאחר השחרור נתמנה למפקד מחנה העולים "גרנד ארנס" במרסיי, צרפת, וניהל אותו במשך שנתיים. מהמחנה שלח אניות רבות של עולים שהגיעו מצפון אפריקה לצרפת ומשם לישראל. 

עם שובו ארצה התמנה ניסים למנהל סניף הצפון של מינהל ההסברה. לאחר שנתיים בתפקיד פנה ללימודים בבית ברל. בשנים 1956-1954. מילא תפקידים ציבוריים שונים ביניהם מזכיר מפלגת מפא"י (מפלגת פועלי ארץ ישראל) בהרצליה, בטבריה ובראשון לציון. מ-1960 והלאה יזם והקים את גרעיני הנח"ל התעשייתי - גרעינים קואופרטיביים לנוער בוגרי צבא ולחיילים המשרתים בנח"ל. 

מרכז קהילתי בית ניסים ברמת אליהו [צילום אלי אלון]
מותו המיסתורי של ניסים בנימין 

באוקטובר 1965 הוכתה העיר ראשון לציון בהלם עם היוודע הידיעה כי ניסים בנימין, תושב העיר ודמות מוכרת פעיל בחיים הציבוריים בעיר , נהרג במרסיי בצרפת במסגרת שליחות ביטחונית. העיר ראשון לציון הייתה אז עיר לא גדולה כפי שהיא כיום ורבים מתושבי העיר הכירו זה את זה. ההלם היה גדול. בן 45 היה במותו. המשפחה התבקשה לקבור אותו בהר הרצל.  אימו לא הסכימה ורצתה שיקבר  בראשון לציון .

ארונו הובא ארצה. המונים השתתפו בהלוויתו שנערכה ביום ב' 25 באוקטובר 1965. במהלך ההלוויה החנויות ובתי העסק בראשון לציון נסגרו לאות אבל על מותו של ניסים. הארון הוצב בבית מועצת הפועלים בראשון לציון, שם נישאו הספדים לזכרו. השר יגאל אלון הספידו ואמר: "ניסים בנימין היה חייל אמיץ שמילא שליחות חשובה". לאחר מכן הובל הארון על-ידי קומנדקר ונישא אל חלקת הקבר על כתפיהם של שישה קציני צה"ל. ניסים הובא לקבורה בבית העלמין הישן "גני אסתר" בראשון לציון. ניסים  לא הקים משפחה משלו. מכריו מספרים כי הייתה לו חברה בראשון לציון ואף רכש דירה בעיר. "ניהלנו איתו שיחות בענייני הקמת משפחה והוא היה אומר בחיוך יש דברים חשובים יותר",סיפרו לימים מכריו ובני משפחה. 

אל משפחתו של ניסים בנימין נשלח מברק חתום על-ידי ראש הממשלה דאז לוי אשכול ובו נאמר: "אתכם באבלכם בהילקח מכם ללא עת הבן והאח ניסים. חבריו וידידיו והממונים עליו יודעים להעריך היטב את כושר מסירותו לארצו ולעמו". 

הנצחתו 

שמו של ניסים בנימין  מונצח על גבי האנדרטה לזכר בני העיר שנפלו במערכות ישראל וכן גם באתר ההנצחה לחללי קהילת המודיעין. 

במלאת שנה למותו נערך  ביום א' 2 באוקטובר 1966 טקס אזכרה ליד קברו  בהשתתפות נציגי עירית ראשון לציון, קהל רב וכיתת חיילים. ביקרתי בימים אלה בבית הקברות הישן של ראשון לציון. על מצבתו של ניסים בנימין נחקק: "ניסים בנימין הי"ד נפל בעת תפקידו בניכר". 

ביום ה' 8 בדצמבר 1966 נערך טקס משולב של קריאת שכונת עזרא וביצרון בראשון לציון בשם שכונת רמת אליהו ע"ש המרגל הישראלי אלי כהן וקריאת מרכז נוער בשכונה בשם "בית ניסים" ע"ש ניסים בנימין. בטקס השתתפו נציג הממשלה שר הדואר אליהו ששון, בני משפחת אלי כהן ובני משפחת ניסים בנימין. 

ראש הממשלה ושר הביטחון לוי אשכול שיגר אגרת לבאי הטקס ובה נאמר בין השאר: "לעם ישראל מסורת ארוכה של התנדבות בעילום שם רחוק מזרקורי הפרסומת. עוד בימי השלטון המנדטורי יצאו מתנדבים לשליחויות עלומות - מי לרכישת נשק להגנת הישוב העברי, מי לארגון שירות המעפילים ומי ליצירת קשר עם אחינו הרחוקים מאחורי קווי האויב בלבה של אירופה הנאצית בעילום שם יצאו ובעילום שם חזרו. כי את אשר עשו לא למען התהילה עשו. זו אופיה של שליחות עלומה ורק במותם - יש ושמם של שליחים אלה מגיע לכותרות העיתונות. שליחות כזו הוטלה על אלי כהן ועל ניסים בנימין. שניהם עשו את שליחותם אולם לא זכו לשוב למולדת". 

מזה כבר פועלת אסנת בנימין, אחייניתו של ניסים בנימין, בתו של אחיו הצעיר אהרון בנימין, להנציח זכרו ופעלו של ניסים בנימין. לטענתה, לא זכה לכבוד הראוי לו. אסנת מספרת כי באחרונה "זזים דברים" וכי היא מקווה בשם המשפחה כי אחיינה יונצח כראוי.

''

ניסים בנימין

 

איש "המוסד" שנהרג בצרפת ב-1965  ניסים בנימין ז"ל נהרג בפעולת המוסד בצרפת באוקטובר 1965 ''פעילותו הביטחונית וחלק מאירועי חייו נותרו חסויים עד היום. ביום א' 9.12.18 נר שביעי של חנוכה התכנסו ב"בית ניסים" בשכונת רמת אליהו בראשון לציון, שנקרא על שמו, בני משפחתו ומכריו כדי להתייחד עם זכרו '' גם בחלוף 53 שנים מאז נהרג נותרה פרשת מותו של ניסים בנימין עלומה ומסתוריתאלי אלון   |   לסיפור המלא

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

סיפורו של ביס תיכון ע"ד בני-ברק

           סיפורו של ביס תיכון ע"ד בני-ברק כתיבה ותחקיר : אלי אלון בית ספר תיכון דתי עירוני (תע"ד בני ברק) היה בית ספר תיכון דתי הגדול ביותר והראשון בעיר רבים מבני העיר עברו בשעריו. . בית ספר קלט בעיקר בוגרי בתי יסודיים   מבני ברק ובהם תלמידי בית הספר   מעלות משואות, שאר ישוב . הוא נוסד ב-1950 מייסדו ומנהלו הראשון היה הרב שמחה במברגר איש חינוך ידוע בבני ברק בשנותיו הראשונות שכן בית הספר בקומה העליונה במבנה בית הספר היסודי הדתי מעלות ברחוב מימון. חיה מיכלסון אימו של העיתונאי מנחם מיכלסון שעבדה כמזכירה ראשית בבית הספר התיכון מראשיתו, במשך עשרות שנים עד פרישתה לגימלאות בשנות ה80, מספרת לי כי המורים הראשונים בבית הספר, היו בעיקר יוצאי גרמניה כמו, הרב שמחה במברגר ד"ר כהן, ד"ר קוליב ומורים נוספים "ממיטב כוחות ההוראה". לאחר פטירתו של הרב במברגר בערב יום כיפור תשי"ח-1958, מונה במקומו לתפקיד המנהל ד"ר צבי מושקוביץ תושב בני ברק, שהיה גם מורה לתנ"ך בבית הספר. במשך כעשר שנים שכן תע"ד בני ברק בבניין בית ספר מעלות בשנת 1960 לערך עבר בית ...

נפטרה אהרונה דיין אשתו הראשונה של אסי דיין - TheMarker

נפטרה אהרונה דיין אשתו הראשונה של אסי דיין                                                מאת: אלי אלון נפטרה אהרונה דיין אשתו הראשונה בבית העלמין בסביון הובאה בסוף השבוע(יום ו' 8.3.13) למנוחות אהרונה דיין מלקינד (מלקין)רעייתו הראשונה של הבמאי,השחקן והסופר אסי דיין אשר נפטרה בשבוע שעבר ממחלת הסרטן .השניים נישאו  מיד לאחר מלחמת ששת הימים ב 14 ביוני-1967 בחתונה כפולה ומשותפת בה נישאה גם אחותו של אסי דיין יעל דיין לדב שיאון לימים תא"ל ודובר צה"ל.  החתונה נערכה בחצר ביתם של משה ורות דיין בצהלה והשתתפו בה מאות רבות של אנשים ובהם דוד בן גוריון וכל"המי ומי "במדינה".    אחרי החתונה נסעו אהרונה ואסי ללונדון היא למדה קולנוע והוא החל  את קריירת שחקן הקולנוע  שלו ובין השאר השתתף בסוף ...

סיפורו של מלון "כרמל" בעפולה

מלון כרמל בעפולה [צילום א.אלון ]   סיפורו של מלון "כרמל" בעפולה                                             מאת א.אלון   מלון כרמל בעפולה  הוקם בסוף שנות ה-20  הוא למעשה היה המלון השני שהוקם בעפולה אחרי מלון שפירא  המלון הראשון שהוקם בעיר.סיפורו של המלןן    מאת אלי אלון תחילתו של  מלון הכרמל  בצריף מגורים  קטן   שהקימו שושנה ופסח שולמייסטר זוג עולים מפולין  מפולין בשנות ה-20 עולים מפולין  על שטח ביו שני מגרשים צמודים   מול תחנת הרכבת של עפולה.   . הצריף חולק לשני חלקים. בחציו האחד על מנת לשמש הן כמגורים הן כמזנון לממכר גלידה, משקאות וכריכים. עקב הביקוש הרב למקומות לינה ומנוחה בעפולה ומיקום השטח סמוך לתחנת הרכבת   החל הזוג כבר בשנות 1928  להשכיר מיטות שסודרו בשורות, זו ליד זו, תחת כיפת השמים בחצר תמורת מיל אחד לאדם!   המבנה כלל שתי קומות  מספר חדרים ומסעדה בה השמיעו מוסיקה לריקודים...