"שיכון העיתונאים" ביד אליהו ת"א לצפייה במסך מלא ‎

חייםנוי

  9/4/20 14:35:

שיכון העיתונאים הראשון ביד אליהו היה ברחוב לה גרדיה 34 (מרגולין 21 מצידו השני). השיכון נקרא אז מעונות העיתונאים והוא הוקם על שטח שמסרה עיריית תל אביב. בבנין גרו 18 משפחות של עיתונאים (או מנהלים בכירים בעיתונות). בין העיתונאים חביב כנען, צבי אמיתי, שבתי פורטנוי, מרדכי כץ, שלום רוזנפלד,אייזיק רמבה, יצחק אייזנברג, קלאוס, צבי רותם, עימנואל כץ, וכן יחיאל שוסטר, וגם דוד אלמוג, זאב שיף, פפר, ועוד כמה שכבר איני זוכר. הבניין הוקם לפני 74 שנים לערך. חלק מבני המייסדים עדיין מחזיקים בדירות. בהמשך למעונות העיתונאים הוקמו מעונות עובדי תע"ש

"שיכון העיתונאים" ביד אליהו ת"א

לצפייה במסך מלא

‎0

נדל"ן ואדריכלות  יוסף לפיד יאיר לפיד יגאל לב

1 תגובות   יום שני, 28/5/18, 14:21

שיכון העיתונאים" ביד אליהו ת"א צילום מצידו האחורי  "שיכון העיתונאים" ביד אליהו ת"א שיכון העיתונאים בשכונת יד אליהו בת"א נבנה בתחילת שנות ה-60 והיה אחד השיכונים הסקטוריאליים שנבנו באותן שנים בתל אביב  השיכון כלל שני בנייני מגורים הסמוכים אחד לשני (ברחוב יצחק שדה 56 וברח' הפלמ"ח 13) ובו התגוררו כמה עיתונאים מרכזיים ובהם יוסף לפיד, יגאל לב, לוי יצחק הירושלמי ועוד. מאת:אלי אלון ●●● הכניסה לבניין שיכון העיתונאים ביצחק שדה 56 בתל אביב [צילום: אלי אלון]   בעשורים הראשונים להקמת המדינה, בניית שיכונים סקטוריאליים או מקבצי דירות עבור חברי ארגונים ואיגודים מקצועיים שונים, הייתה תופעה שכיחה ומקובלת .    ברחבי הארץ הוקמו, שיכונים מיוחדים, לחיילים, לקצינים, לשוטרים, לרופאים, לעובדי עיריית תל אביב ועוד כהנה וכהנה. גם העיתונאים ביקשו להקים עבורם שיכונים וריכוזי מגורים משלהם.אגודת העיתונאים הוקמה בינואר שנת 1935  וכעבור כ-10 שנים בתחילת 1946 הוקם האיגוד הארצי של עיתונאי ארץ ישראל. מלבד דאגה וטיפול בשיפור תנאי שכרם ותנאי עבודתם של חבריה, טיפלה האגודה גם בהבטחת שיכון לחבריה. עיתונאים לא מעטים עלו מזה כבר לארץ והיה נדרש לדאוג להם מלבד לתעסוקה גם לשיכון.  בעיתון הצפה מיום  27 באפריל 1944, מתפרסמת ידיעה תחת הכותרת "שיכון לעיתונאים" ובה נאמר בזו הלשון: "לאחר מו"מ בין הקרן הקיימת לישראל לבין אגודת העיתונאים העמידה הקק"ל 21 דונם קרקע מעבר לירקון לרשות אגודת העיתונאים לשיכון עיתונאי תל אביב".   הקמת שיכון העיתונאים ב"יד אליהו"  בתחילת שנות ה-60 התארגנה קבוצת עיתונאים בעלי משפחות בשיתוף  אגודת העיתונאים לבנייה משותפת של שני בניינים למגורים. הקבוצה רכשה חלקת שטח גדולה יחסית בשכונת יד אליהו בתל אביב לא רחוק מהמקום בו שכנה "הסינרמה", שעוד לא קמה באותן שנים. צדה הצפוני של החלקה שרכשה קבוצת העיתונאים פונה לרחוב יצחק שדה 56 (אז נקרא רחוב הגשר) וצדה הדרומי פונה לרחוב הפלמ"ח 13. על חלקה זו בנתה קבוצת העיתונאים בתחילת שנות ה-60 שני בנייני מגורים. האחד, ברחוב יצחק שדה 56, בניין בין ארבע קומות והשני כ-25 מטרים מאחוריו ברחוב הפלמ"ח 13, בניין בן 3 קומות. הבניינים תוכננו על-ידי האדריכלים אברהם יסקי, חתן פרס ישראל, ושותפו האדריכל אמנון אלכסנדרוני. היו אלה מבנים ייחודיים שנבנו מלבני סיליקט לבנות שחוזקו בחגורות בטון בין הקומות. בעוד שכמעט כל המבנים באזור היו מבני מלט. שני הבניינים היו למעשה כמעט היחידים ברחוב ובסביבה באותה תקופה שבהם הותקנו מעליות. בשנת 1963 נכנסו לבניינים הדיירים החדשים כולם עיתונאים או חברי אגודת העיתונאים, לרוב בעלי משפחות. בבניין ברחוב יצחק שדה 56 התגוררו שמונה  משפחות עיתונאים ואילו בבניין השני הסמוך ברחוב הפלמ"ח 13 התגוררו שש משפחות עיתונאים.   שלט בכניסה לבניין בחצר הבניין ביצחק שדה 56 ביד אליהו [צילום: אלי אלון]   דיירי שני הבניינים  וזו רשימת ופרוט העיתונאים שהתגוררו בשיכון העיתונאים ביד אליהו בתחילת שנות ה-60. הרשימה  מבוססת על נתונים שפורסמו בויקיפדיה על-ידי חגי אדלר שהתגורר בבניין ומכיר היטב את דייריו. אביו הוא העיתונאי ברוך אדלר פירוט הדירות מתבסס גם על ידע אישי של כותב שורות אלה. בין הדיירים מספר עיתונאים ידועים.  דיירי יצחק שדה 56  ברחוב יצחק שדה 56 התגורר בדירה 7 בקומה רביעית יוסף "טומי" לפיד עם משפחתו, רעייתו הסופרת והמחזאית שולמית לפיד וילדיהם יאיר לפיד, מיכל ז"ל ומירב (כיום ד"ר מירב רוט).  באותו בנין ביצחק שדה 56 התגוררו  העיתונאי והסופר יגאל לב, איש מעריב ורעייתו זאבה (חסונה), שהייתה בתו של עורך החדשות של מעריב אהרן קלאוס. יגאל לב שימש יושב-ראש האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל. דיירים נוספים בבנין  ברחוב יצחק שדה 56 היו: העיתונאי ברוך אדלר, שהיה עורך לילה וכתב בכיר בעיתון "הצופה" ורעייתו רחל אדלר שהייתה מפקחת במשרד החינוך על בתי ספר ממלכתיים דתיים, מאיר פרבר עיתונאי ועורך, נפתלי קראוס, איש חב"ד - עיתונאי בעיתון שערים ומאוחר יותר במעריב, דוד לאזר - עיתונאי ועורך המוסף הספרותי במעריב, זוכה פרס סוקולוב לשנת 1960. מאוחר יותראי שם בשנות ה-60  הצטרפו לבניין לוי יצחק הירושלמי, עיתונאי במעריב ויושב-ראש האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל, נתן ברון עיתונאי בידיעות אחרונות, וחבר הוועד המנהל שלרשות השידור רעייתו היא השופטת ציפורה ברון.  דיירי רחוב הפלמ"ח 13, בבניין ברחוב הפלמ"ח 13, התגוררו 6 משפחות עיתונאים   שבתאי דון יחיא עורך "הצופה", שלמה ניצן - סופר ועורך עיתון הילדים "משמר לילדים". ומשה רון - המזכ"ל הראשון של אגודת העיתונאים בתל אביב וממקימיו של בית העיתונאים על שם סוקולוב. זמן קצר לאחר מכן עברה להתגורר בבנין משה רון בתו, העיתונאית שולה רון, אשתו לשעבר של שמוליק קראוס, יצחק בראט - עיתונאי ולימים עורךהעיתון האידיש  "לעצטע נייעס", עובדיה פלד - עיתונאי בעיתון האידיש לעצטע נייעס ובעיתון בפולנית נוביני קורייר.  חצר משותפת ואווירה משפחתית   בין שני הבניינים בשיכון העיתונאים ביד אליהו הפרידה חצר גדולה משותפת עם דשא ששימשה בין השאר כמגרש משחקים לילדי העיתונאים וחבריהם מהשכונה. אורי אדלר בנו של העיתונאי ברוך אדלר שהתגורר בבניין מספר לי  כי היה זה מגרש בגודל של "רבע מגרש כדורגל" היום לא רואים דבר כזה בבתים משותפים היום, מן הסתם, היו מנצלים את השטח הגדול להוסיף עוד יחידות דיור, אז הייתה תקופה אחרת, אומר אורי אדלר. האווירה במקום הייתה משפחתית. רבים מהעיתונאים הכירו זה את זה מעבודתם המשותפת ומחברותם באגודת העיתונאים.   ילדי העיתונאים בשיכון יד אליהו  בראיונות לעיתונות מרבה חבר הכנסת יאיר לפיד, מי שהיה שר האוצר בממשלת ישראל, ובנם של יוסף (טומי) ושולמית לפיד, לספר על ילדותו בשיכון העיתונאים ביד אליהו וניכר, מדבריו כי הוא מלא  רגשי נוסטלגיה למקום. ילדים נוספים שגדלו בבניין הם: עמרי ניצן, לימים במאי ומנהל תיאטרון  בנו של העיתונאי והסופר שלמה ניצן, עו"ד בני דון-יחיא בנו של שבתאי דון-יחיא, דניאל פרבר איש חברת מחשבים, בנו של העורך והעיתונאי מאיר פרבר, אורי אדלר - מוזיקאי יוצר וסופר, בנו של העיתונאי ברוך אדלר, איתי ברון - בנם של ציפורה ונתן ברון. לימים תת-אלוף במיל',  ראש חטיבת המחקר באמ"ן. מיכל לפיד-דורבן  בתם של יוסף  ושולמית לפיד .מיכל נהרגה ב-1984 בתאונת דרכים ברחוב המסגר. כמה מממשפחות העיתונאים בשיכון העיתונאים ביד אליהו היו משפחות דתיות כמו אדלר, קראוס ונוספות, וילדיהם למדו בבתי ספר דתיים כמו "עציון" ועוד. בתיכוניים למדו ילדי שיכון העיתונאים ביד אליהו בבתי ספר שונים במרכז העיר ואף בצפונה.    שיכון סקטוריאלי מוקף בשיכונים סקטוריאלים  שיכון העיתונאים ביד אליהו שהיה שיכון סקטוריאלי היה מוקף סביבו למעשה בכמה שיכונים סקטוריאליים נוספים ובהם "שיכון עובדי עיריית תל אביב" שנבנה עבור עובדי עיריית תל אביב,"שיכון מפ"ם" - שיכון מפלגתי אשר נבנה בשנות החמישים עבור חברי מפלגת הפועלים המאוחדת, ברחוב הגשר (יצחק שדה) 53-61 ו"שיכון הפועל המזרחי" ביד אליהו שהוקם באזור הרחובות יצחק שדה, הפלמ"ח, הגיבור האלמוני, עבור חברי המפלגה הדתית לאומית. בשיכון הפועל המזרחי שכן  בית כנסת מרכזי וקהילה מגובשת. תושבי שיכון העיתונאים הדתיים היו מתפללים בו. מספרים כי גם יוסף לפיד שדבקה בו תדמית של אנטי דתי כנראה שלא בצדק, נהג לפקוד לא פעם בית כנסת זה בעיקר בערבי שבת וחגים. ואף רכש בו מושב שמעליו מתנוסס שמו על לוחית.  קרוב למערכות העיתונים  מיקום "שיכון העיתונאים"  ביד אליהו, ב"אזור הסינרמה"היה אידיאלי עבור העיתונאים שהתגוררו בו, שכן היה קרוב גאוגרפית לרוב מערכות העיתונים הראשיות שהתרכזו אז, סביב רחובות יצחק שדה, המסגר, קרליבך ורחוב הרכבת - מרחק הליכה של 15-10 דקות משיכון העיתונאים. עיתון מעריב שכן ברחוב קרליבך 2 בתל אביב, מערכת "הצפה" -ברחוב המסגר 66, מערכת ידיעות אחרונות (הישנה) שכנה סמוך לגדת נחל איילון, מערכת "על המשמר" שכנה ברחוב בן אביגדור 4. מערכות העיתונים לעצטע נייעס (באידיש) ואוי קלט (בהונגרית) שכנו  ברחוב הרכבת  ליד התחנה המרכזית הישנה.עיתןן חדשות הספורט שכן ברחוב תושיה 2  אף הוא באיזור . עיתונאים לא מעטים שהתגוררו בשיכון העיתונאים ביד אליהו,נהגו בשל קרבתו למערכות העיתונים  ללכת למקום עבודתם ברגל. או לקחת אוטובוס ולרדת כעבור שתי תחנות . "שיכון העיתונאים" היום  ביקרתי לא מכבר בשיכון העיתונאים ביד אליהו. שני הבניינים ברחוב יצחק שדה 56 וברחוב הפלמ"ח 13 קיימים עד היום ושמרו פחות או יותר על מראם  המקורי  ניתן לראות עדיין את לבנות הסליקט בקירותיו. נכון ל-2018 לדברי אורי אדלר רוב דייריו המקוריים, אם לא כולם כבר לא מתגוררים במקום. חלק הלכו לעולמם, חלק עזבו למקומות אחרים. בכניסה לבניין ברחוב יצחק שדה 56 הוצב על הקיר שלט  וזה לשונו "הבניין תוכנן על-ידי האדריכלים אמנון אלכסנדרוני ואברהם יסקי חתן פרס ישראל הבניין תוכנן בשנת 1960". בכניסה לבניין השני הסמוך ברחוב הפלמ"ח 13 הציבה עיריית תל אביב לוחית הנצחה במסגרת פרוייקט "הנצחת אמנים ואנשי רוח ותרבות לזכרו של העיתונאי והסופר שלמה ניצן שהתגורר בבניין. הבניין ביצחק שדה 56 בתל אביב שיכון העיתונאים בירושלים שיכוני ומיקבצי דיור לעיתונאים היו לא רק בתל אביב אלא גם בירושלים שיכון העיתונאים בירושלם שכן על מגרש בן כ3 דונם בין הרחובות פינסקר3-5 בשכונת טלביה היוקרתית  לא רחוק מבית הנשיא השיכון הוקם ביוזמת כמה עיתונאים ובהם גבריאל צפרוני ואריה צימוקי שהתאגדו שכרו את שירותיו של הקבלן שמעון דיסקין והקימו   בתי בתי דירות ובהם  כ50 דירות.

דרג את התוכן:

0

• ציטוט הפוסט בבלוג שלך

מרחבי הרשת