מת צבי גיל ממקימי הטלוויזיה הישראלית |
| "צבי גיל, אבינו, נפטר בשיבה טובה, בביתו, אהוב ומחובק בשבט משפחתו גם יחד, בן תשעים ושבע שנים וחצי בדיוק במותו" |
 | 10/12/2024 | אלי אלון | חדשות |
צבי גיל, ממקימי הטלוויזיה הישראלית, עיתונאי, סופר, תסריטאי, במאי ומפיק סרטי תעודה, שמילא תפקידים בכירים ברשות השידור, ברדיו ובטלוויזיה, הלך אתמול (9.12.24) לעולמו והוא בן 97 במותו. צבי גיל נולד בשם צבי הירש גלזר ב-1928 בעיר זדונסקה וולה בפולין. בן בכור לישראל ואסתר גלזר ואח לאריה-לייב ושמואל. הוריו היו יהודים דתיים אמידים שהעניקו לילדיהם חינוך כללי לצד חינוך מסורתי. סבו מצד אימו, דוד ניידט, היה ממנהיגי אגודת ישראל בפולין, ממקורבי האדמו"ר מגור. אביו, ישראל גלזר, היה סוחר ותעשיין. אמו הייתה אחות במקצועה. רוב משפחתו ניספו בשואה לאחר פלישת הגרמנים לפולין הוקם באביב 1940 גטו בזדונסקה וולה וכל יהודי העיירה כ-9,000 איש לערך הצטוו לעבור אליו ובהם צבי ובני משפחתו. צבי היה אז בן 12. בגטו הופעלו בית חרושת וסדנאות שייצרו תוצרת חיונית עבור הצבא הגרמני. אמו אסתר הייתה אחות ראשית בבית החולים בגטו שנוהל על-ידי ד"ר יעקב למברג. באוגוסט 1942 חוסל גטו זדונסקה וולה בסיומו הובלו למעלה מ-8,000 יהודים למחנה ההשמדה חלמנו. כ-1,000 יהודים שיועדו לעבודות כפיה הועברו לגטו לודז' בניהם צבי ואמו אסתר. רוב בני משפחתו של צבי ובהם סבו, אביו ושני אחיו נספו בשואה. בשלהי אוגוסט 1944 בטרנספורט האחרון שיצא מגטו לודז' גורשו צבי בן ה-16 ואמו למחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ-בירקנאו שם הופרד צבי מאמו והועבר למחנה עבודה. כעבור זמן הועבר לדכאו, ומשם הועבר למחנה עבודה בכפייה רידלאו. אחד מתפקידיו במחנה היה לאסוף גוויות שקפאו בקור בשלג לעלות אותם למריצות ולהוציאם מחוץ למחנה וכן הועסק בחפירת שוחות ביער הסמוך למחנה עבור הצבא הגרמני. במרס 1945 עמד צבי על סף המוות, עקב עבודת פרך ומחלת הטיפוס בה לקה. בהמשך פונה על-ידי הגרמנים ברכבת מהמחנה עקב התקרבות בעלות הברית. במהלך הנסיעה נשמעו אזעקות שהזהירו מפני מטוסי בעלות הברית והשומרים ציוו על האסירים לרדת מהקרונות ולהשתטח בחוץ. באחת האזעקות ברח צבי. השומרים רדפו אחריו אך הוא הצליח לברוח מהם. צבי הגיע לכפר בגרמניה וביקש לעבוד תוך שהוא מציג עצמו כפולני ועבד במשק של משפחה בכפר תמורת אוכל ומקום לינה. לאחר שחרור האזור על-ידי בעלות הברית באפריל 1945 צבי הגיע למחנה העקורים לנדסברג בו שוכנו אלפי שורדי שואה טרם עלייתם לארץ. בנובמבר 1945 עלה צבי לארץ במסגרת "עליית הנוער" ונקלט בבית הספר החינוכי-חקלאי על שם מוסינזון במגדיאל (1947-1945). אמו אסתר גלזר שרדה את המלחמה וב-1947 עלתה אף היא לארץ צבי גויס לצה"ל ב1948 והשתתף בקרבות מלחמת העצמאות. לקראת גיוסו לצה"ל שינה את שם משפחתו מגלזר לגיל. ב-1950 נישא ליהודית קון ניצולת שואה מהונגריה, מעצבת פנים במקצועה ונולדו להם שלוש בנות. עורך מחלקת החדשות בקול ישראל ב-1953 עלה צבי לירושלים ללימודים באוניברסיטה העברית, ובמקביל עבד בעיתון "זמנים", כמשכתב, כותב מאמרים פוליטיים וכעורך לילה. בשנת 1957 סיים תואר ראשון במדעי המדינה ויחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית. באותה שנה יצא לארצות הברית להמשך לימודיו וסיים את לימודיו באוניברסיטת ניו-יורק (NYU) כמוסמך בסוציולוגיה ובתקשורת המונים (1959-57). עם שובו לישראל, בשלהי 1959,התמנה גיל לרכז החדשות של קול ישראל בירושלים. בשנים 1965-1962 שימש כראש מערכת החדשות של קול ישראל בתל אביב. ממייסדי הטלוויזיה הישראלית בשנות ה-60 נמנה עם צוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית שהחלה לפעול ב-1968. מאוגוסט 1970 עד שלהי 1971 כיהן כדובר רשות השידור והממונה על קשרי ציבור. בדצמבר 1971 מונה למנהל מחלקת החדשות בטלוויזיה. בשנים 72-1975 היה מנהל חטיבת החדשות וענייני היום בטלוויזיה. במהלך שנות השבעים הפיק סדרת תוכניות תעודה, כתב וביים סרטים תיעודיים, רובם הוקרנו במסגרת התוכנית "מבט שני". בין הסרטים התיעודיים בהם לקח חלק: "גלים בינוניים עד רוגשים" (1976) - על "קול ירושלים", " זכות הציבור לדעת - מה" - על המקומונים, בתקופה שהיו תופעה חדשה בישראל, "המבצר האחרון" - על דרום אפריקה של שלטון האפרטהייד ועוד רבים. בתחילת שנות ה-90 לאחר 35 שנות עבודה פרש מרשות השידור. החל ב-2003 פירסם בלוג שבועי בשם "זרקור" ובו למעלה מ-1,000 פוסטים. גיל כתב מספר ספרים ובהם "בית היהלומים" המביא את סיפורה של הטלוויזיה הישראלית וכן מאות מאמרים בכתבי עת, בעיתונים ובאתרי אינטרנט. בין השאר כתב באתר "News1 מחלקה ראשונה" ובאתרים נוספים. רבים ממאמריו עוסקים בנושאים הקשורים לתיעוד השידור הציבורי הישראלי מאז ראשיתו ב-1936 וכן בתיעוד זיכרון ואירועי השואה. הוא היה חבר בוועד המנהל של מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל ומופקד על קשרי ציבור וההסברה וייסד את ביטאון המרכז "מזכר". "ידען מופלג, פועל ללא לאות למען זכויות האדם" בני משפחתו של צבי גיל פרסמו מיד לאחר מותו בבלוג שלו "זרקור" את הדברים הבאים: "צבי גיל, אבינו, נפטר בשיבה טובה, בביתו, אהוב ומחובק בשבט משפחתו גם יחד. בן תשעים ושבע שנים וחצי בדיוק במותו ובחייו ילד פולני למשפחה חרדית במאה שעברה, שורד שואה שהגיע ארצה בגיל 16 והתגייס לצבא. עיתונאי, איש רדיו וממקימי רשות השידור, מנהל החדשות, מפיק וסופר. בשבילנו - אבא סבא וסבא רבא, מופלא, חם אוהב ודואג, איש חכם, גדוש הומור ושימחת חיים, ידען מופלג, פועל ללא לאות למען זכויות האדם, להנצחת זיכרון השואה ולקחיה, ובעיקר תרומתם של ניצולי השואה בהקמת המדינה ושגשוגה". צבי גיל יובא למנוחות היום (יום ג' 10.12.24) בבית העלמין קדימה צורן בשעה, 14.00 הותיר אחריו שלוש בנות נכדים ונינים. |
     |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה