דילוג לתוכן הראשי

רחוב השומר בבני ברק: שינוי שם וצביון

 

רחוב השומר בבני ברק: שינוי שם וצביון

כתיבה ותחקיר: אלי אלון 

רחוב השומר בבני ברק הוא רחוב ראשי בעיר החוצה את מזרחה של העיר מצפון לדרום ,והוא כנראה הרחוב השני בגודלו בעיר ( אחרי רחוב רבי עקיבא) . תחילתו ברחוב ז'בוטינסקי מול פרדס כץ וסופו סמוך לצומת "קוקה קולה". שמו הראשון של הרחוב היה דרך תל ליטוינסקי ונקרא כך בשל היותו דרך ראשית שהובילה למושבה -שכונת תל ליטוינסקי. לימים שונה שם שכונת תל ליטוינסקי.  לתל השומר על שם ארגון השומר ובעקבות זאת שונה שם הרחוב לרחוב השומר. לצד רחוב השומר שכנו בית חרושת אוסם ובית ספר סגולה.

בשנות ה-80 החליטה ועדת השמות העירונית של עיריית בני ברק להסב שמו של רחוב השומר והוא נחצה לשניים: חלקו הצפוני נקרא רחוב אהרונוביץ' ע"ש ראש העירייה השלישי של בני ברק וחלקו הדרומי יותר נקרא ע"ש הרב יוסף שלמה כהנמן שהיה ראש ישיבת פוניבז', אולם רבים, ובמיוחד הציבור החילוני עדיין מכנים אותו רחוב השומר.

בשנות ה-50 הוקם ממזרח לרחוב השומר שיכון ההסתדרות והוא אוכלס על-ידי עולים חדשים לא-דתיים. עד שנות ה-70 שימש רחוב השומר עורק תנועה מרכזי לנהגים מחוץ לעיר שהשתמשו בו כדרך קיצור חלופית לקטע-דרך בכביש 4 (כביש גהה) והייתה בו תנועה ערה של כלי רכב בכל ימות השבוע, כולל שבת.

הרחוב משנה צביונו

בסוף שנות ה-60 תחילת שנות ה-70 הוקמה בצידו המזרחי של רחוב השומר שכונה חרדית בשם "רמת אהרון". במחצית שנות ה-70 הוקמה לצידו המזרחי של רחוב השומר שכונה חרדית נוספת – שכונת "רמת אלחנן". אט אט החל משנה רחוב השומר והאזור סביבו את צביונו. הדיירים החילונים בשיכון ההסתדרות עזבו ברובם את העיר ובמקומם באו זוגות צעירים חרדים. רחוב השומר שלאורכו וסביבתו התגוררו זה לצד זה חילונים דתיים לאומיים ודתיים חרדים החל לקבל אופי חרדי מובהק. כבר בתחילת שנות ה-70 הושמעה דרישה מצד תושבים דתיים שהתגוררו לאורך רחוב השומר ובאזור סביבו, לסגור את רחוב השומר לתנועת כלי רכב בשבתות ובמועדים כדי למנוע חילול שבת בפתח בתיהם.

בנובמבר 1970, כך דווח בעיתונות דאז, הפגינו כשלוש מאות מפגינים בדרישה לסגור את רחוב השומר בשבתות. המפגינים חסמו את צומת הרחובות רבי עקיבא והשומר והפריעו לתנועת כלי הרכב, מכוניות הותקפו באבנים ואף נפגעו נהגים. לעומתם תושבי השכונות החילוניות שהתגוררו לאורך רחוב השומר התנגדו לסגירת הרחוב בשבתות בטענה כי ברחוב השומר יש גם שכונות חילוניות שתושביהן נהגו כל השנים לנסוע בכביש זה בשבתות.

כתוצאה מלחץ התושבים הדתיים ונציגיהם במועצת העיר בני ברק . עיריית בני ברק תלתה במקום שלטים וכרזות המבקשים מהנהגים שלא לעבור ברחוב בשבת אולם פעילים חילוניים או תומכיהם הסירו את השלטים או שכיסו את השלטים בצבע.

הפגנות סוערות

בקיץ 1976 החלו באופן כמעט קבוע מידי שבת הפגנות בצומת הרחובות רבי עקיבא והשומר וכן במקטעים אחרים של רחוב השומר כמו בצומת רחוב השומר ומשה שרת (כיום רח' הרב פוברסקי) וזאת בדרישה לסגור בשבתות ובמועדים את רחוב השומר. חלק מההפגנות היו סוערות ואלימות. המפגינים החרדים חסמו את רחוב השומר בניגוד לחוק והפריעו לתנועה הסדירה של כלי הרכב ברחוב. במהלך ההפגנות התפתחו עימותים קשים בין מפגינים חרדים תושבי המקום והאזור לבין שוטרים וקבוצת תושבי המקום החילונים, שקיבלו תגבור מארגונים ופעילים. הדברים הגיעו לידי תגרות ידיים החלפת מהלומות והשלכת אבנים מספר נהגים ומפגינים אף נפצעו בעימותים אלה.

מולם התייצבו תושבים חילוניים שהתגוררו לאורך הרחוב וסביבו וקיבלו תגבור מפעילים ואנשי אירגוניים חילונים שדרשו לאפשר המשך נסיעת כלי רכב ברחוב השומר גם בשבתות ולא להיכנע לכפיה דתית. המשטרה בכוחות מוגברים ניסתה להרגיע את הרוחות וביצעה מעצרים ונקטה יד קשה. אולם, ההפגנות נמשכו עוד חודשים רבים ומידי שבת חזרה על עצמה אותה תמונה: חסימת הכביש, קריאות גנאי כלפי נהגים, עימותים ומעשי אלימות בין המפגינים לתושבים ונהגים חילוניים.

עיריית בני ברק מחליטה לסגור את הרחוב

ב-24 יוני 1976 החליטה עיריית בני ברק בישיבה סוערת שנמשכה עד לשעות לילה מאוחרות לסגור את רחוב השומר לתנועת כלי רכב בקטע שבין רחוב שפירא לרחוב מצדה. ההחלטה התקבלה ברוב של 10 חברי הגוש החרדי, המפד"ל ונציג "הליכוד". שלושה נציגי "המערך" התנגדו ונציג שני של "הליכוד" נמנע. ההחלטה התקבלה חרף התנגדות לה מצד נציגי משרד התחבורה שנכחו בישיבה. ביצוע החלטה הוטל על מחלקת התנועה של העירייה.

מועצת עיריית בני ברק פנתה אל שר התחבורה ולמשטרת ישראל לאשר את ההחלטה ולסייע לעירייה בביצועה. שר התחבורה גד יעקובי מינה ביוני 1976 ועדה מיוחדת לבדיקת נושא מעבר כלי רכב בשבתות ברחוב השומר וזו קבעה ברוב קולות כי אין בסיס חוקי לסגירת הכביש בשבתות והמליצה שהרחוב יישאר פתוח לתנועת כלי רכב בשבתות ושהעירייה תציב בו שלטים שבהם יתבקשו נהגים שאינם תושבי השכונות הגרים לאורך הרחוב להימנע בנסיעה בשבת.

נציג המשטרה בוועדה סנ"צ יגאל מרכוס צידד בסגירת קטע מרוב השומר בנימוק כי הצורך להציב כל שבת כוח שוטרים מוגבר בכביש השומר מקשה ומכביד על המשטרה.

ועדת צ'רנובילסקי

ב-5-ביולי 1977 מינה מנכ"ל משרד התחבורה אהוד שילה ועדה ציבורית ועדת מומחים לבדוק את נושא סגירת רחוב השומר בראשה עמד עו"ד מקס צ'רנובילסקי שופט בית המשפט מחוזי לשעבר וחבריה פרופ' משה ליבנה מהטכניון ופרופ' אפרים טורגובניק. הוועדה המליצה לסגור לתנועת כלי רכב את כביש השומר בקטע שבין רחוב שרת לרחוב חבקוק. ההמלצות הוגשו לסגן השר במשרד ראש הממשלה ח"כ יורם ארידור. מזכיר מועצת פועלי בני ברק דוד זכות, מנציגי השכונות החילוניות לאורך רחוב השומר, האשים את הוועדה בביצוע אקט פוליטי חד-צדדי ולדבריו הוועדה הושפעה מההפגנות וההתפרעויות של החרדים והודיע כי הציבור החילוני לא יעבור לסדר היום ויגביר את מאבקו למניעת ביצוע המלצות הוועדה.

המחסום הקטלני

ביום שישי 24 יוני 1977 לפני כניסת השבת הקימה הציבה לראשונה המחלקה לעבודות ציבוריות של עיריית בני ברק מחסום ברחוב השומר פינת רחוב שרת (כיום רח' הרב פוברסקי) והוא הוסר למחרת במוצאי שבת 25 ביוני. המחסום היה מורכב משרשרת ברזל באורך כ-14 מטרים ובגובה 1.20 מטרים שנמתחה בין שני צידי הרחוב ומשתי גדרות מחסום שהוצבו במרכז הכביש. המחסום כנראה לא היה מואר כראוי, והיה ללא שלטי אזהרה כנדרש.

בליל שבת ה-2 ביולי 1977 בשעת לילה מאוחרת נהג דוד פטאווי בן 22 תושב רמת גן בג'יפ לנדרובר פתוח, מכיוון צומת "קוקה קולה" לידו ישב חברו הרצל עטיה בן 22 אף הוא תושב רמת גן בעברו שחקן נוער בקבוצת מכבי רמת עמידר, והשניים שוחחו בניהם. פטאווי התקרב למחסום במהירות המוערכת של 80-60 קמ"ש ולא הבחין במחסום. הרכב נתקל בעוצמה בשרשרת נהדף סטה שמאלה והתנגש בגדר אבנים של בית סמוך. שני הצעירים הוחשו לבית חולים בלינסון עטיה נהרג וחברו פטאווי נפצע קשה.

זעם וסערה ציבורית

האירוע הטרגי עורר סערה וזעם ציבורי והועלה לסדר היום בכנסת ובישיבת הממשלה. ראש ההמשלה מנחם בגין הביע צער עמוק על קיפוח חייו של הצעיר הרצל עטיה בתאונת המחסום ברחוב השומר והודיע כי מתנהלת חקירה לבירור נסיבות התאונה הקטלנית.

בסיום חקירת תאונת המחסום ברחוב השומר בה נהרג הרצל עטיה, החליטה פרקליטת מחוז המרכז עו"ד ויקטוריה אוסטרובסקי-כהן על הגשת כתב אישום נגד עיריית בני ברק כתאגיד ונגד וראש העיר ישראל גוטליב בגין גרימת מוות ברשלנות. דוד פטאווי שנפצע בתאונה הואשם בתחילה אף הוא בגרימת מוות ברשלנות בשל נהיגה במהירות לא סבירה העולה על המהירות המותרת.

המשפט נערך בבית משפט השלום בתל אביב התובעת במשפט הייתה עו"ד פנינה דבורין. גזר הדין ניתן בפברואר 1980 כשלוש שנים לאחר התאונה. שופט השלום בתל אביב אפרים שלו ציין בחומרה את העובדה שעיריית בני ברק החליטה למתוח את שרשרת השבת על דעת עצמה.

על ראש העיר נכתב: "בלהיטותו לרצות את הציבור הוא דרש למנוע בכל מחיר את התנועה בשבתות ברחוב השומר בבני ברק שכח את חובתו שהוא חב לשלומם של תושבי עירו והעוברים בתחומה דתיים וחילוניים כאחד". השופט גזר על ראש העיר 4 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 5000 ל"י.

השופט זיכה את נהג הרכב דוד פטאווי מאשמת גרימת מוות ברשלנות והרשיע אותו בשל נהיגה במהירות העולה על המהירות המותרת וגזר עליו 1000 ל"י. זמן קצר לאחר התאונה הסכים המפקח על התעבורה לסגור קטע מהכביש בשבתות ובג"ץ אישר את ההחלטה. עם הזמן הפך המקום חרדי כולו. כיום סגורים בחוק עזר עירוני  רחובות אהרונוביץ וכהנמן  (רחוב השומר כולו )בשבתות .

 

רחוב השומר בבני ברק צילום: אלי אלון

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

נפטרה אהרונה דיין אשתו הראשונה של אסי דיין - TheMarker

נפטרה אהרונה דיין אשתו הראשונה של אסי דיין                                                מאת: אלי אלון נפטרה אהרונה דיין אשתו הראשונה בבית העלמין בסביון הובאה בסוף השבוע(יום ו' 8.3.13) למנוחות אהרונה דיין מלקינד (מלקין)רעייתו הראשונה של הבמאי,השחקן והסופר אסי דיין אשר נפטרה בשבוע שעבר ממחלת הסרטן .השניים נישאו  מיד לאחר מלחמת ששת הימים ב 14 ביוני-1967 בחתונה כפולה ומשותפת בה נישאה גם אחותו של אסי דיין יעל דיין לדב שיאון לימים תא"ל ודובר צה"ל.  החתונה נערכה בחצר ביתם של משה ורות דיין בצהלה והשתתפו בה מאות רבות של אנשים ובהם דוד בן גוריון וכל"המי ומי "במדינה".    אחרי החתונה נסעו אהרונה ואסי ללונדון היא למדה קולנוע והוא החל  את קריירת שחקן הקולנוע  שלו ובין השאר השתתף בסוף ...

סיפורו של מלון "כרמל" בעפולה

מלון כרמל בעפולה [צילום א.אלון ]   סיפורו של מלון "כרמל" בעפולה                                             מאת א.אלון   מלון כרמל בעפולה  הוקם בסוף שנות ה-20  הוא למעשה היה המלון השני שהוקם בעפולה אחרי מלון שפירא  המלון הראשון שהוקם בעיר.סיפורו של המלןן    מאת אלי אלון תחילתו של  מלון הכרמל  בצריף מגורים  קטן   שהקימו שושנה ופסח שולמייסטר זוג עולים מפולין  מפולין בשנות ה-20 עולים מפולין  על שטח ביו שני מגרשים צמודים   מול תחנת הרכבת של עפולה.   . הצריף חולק לשני חלקים. בחציו האחד על מנת לשמש הן כמגורים הן כמזנון לממכר גלידה, משקאות וכריכים. עקב הביקוש הרב למקומות לינה ומנוחה בעפולה ומיקום השטח סמוך לתחנת הרכבת   החל הזוג כבר בשנות 1928  להשכיר מיטות שסודרו בשורות, זו ליד זו, תחת כיפת השמים בחצר תמורת מיל אחד לאדם!   המבנה כלל שתי קומות  מספר חדרים ומסעדה בה השמיעו מוסיקה לריקודים...

זיכרונותיי מעבודתי בעתי"ם

 כאן בבית זה ברחוב טיומקין 10 בת"א שכנה במשך שנים רבות המערכת הראשית  של עתי"ם [צילום אלי אלון] זיכרונותיי מעבודתי בעתי"ם                                       למעלה מ-30 שנה עבד בצלאל גילאי  כמתרגם ועורך חדשות פנים וחוץ בסוכנות החדשות עיתי"ם החל משנת 1953 עד שנת 1987. בימים אלה מלאו לו 87 שנים. הוא מתגורר בחולון מזה שנים רבות.  איש פעיל ומתנדב בקהילה נשוי מזה כ-64 שנים לאמנית ברכה וינגר יקירת העיר בצלאל גילאי שלח אלי במסגרת כתבה שכתבתי על סוכנות החדשות  עתי"ם  את זכרונותיו מעבודתו רבת השנים  בעתי"ם   ואני מביא אותם כלשונם.       זיכרונות מעבודתי בעתי"ם / מאת בצלאל גילאי           ביולי 1953 פרשתי מעבודתי כמתרגם ועורך חדשות-חוץ בסוכנות החדשות יו.פי. ועברתי לעבוד בתפקיד דומה בסוכנות עתי"ם. מעבר זה הקנה לי את הזכות לעבוד 23 שנים במחיצתו של מר חיים בלצן – עיתונאי, בלשן, משפטן ואיש אשכולות, שהיה מיסד הסוכנות ...