 |
| בית יסמין האוס צילום: אלי אלון |
מלון "יסמין האוס" ההיסטורי בירושלים
מאת:אלי אלון
מלון
"יסמין האוס" או "בית יסמין" הוא בנין היסטורי הנמצא בפינת
הרחובות חובבי ציון 21,ורחוב לב העיברי 5 בשכונת טלביה בירושלים.
עברתי
בימים אלה ברחוב לב העיברי והבחנתי בבניין האבן הגדול החריג במראהו וסגנונו ביחס לבתי
הסביבה. הבניין בנוי בסגנון מזרחי מסורתי. את חלונות
המבנה ומרפסותיו מעטרות קשתות. במרכז המבנה כיפה, ומעל אגפיו הצדדיים עיטור חומה משונן.
ובשל כך מזכיר במראהו את חומות ירושלים. כיפת הבניין היא יוצאת דופן בשכונת טלביה,
והבניין היה המבנה היחיד בשכונה שבראשו כיפה. מדובר במבנה מעניין שרבים לא מכירים.
מעולם לא נתקלתי בבית זה. הוא סיקרן אותי עצרתי לידו וצילמתיו.
מברור
שערכתי אודות המבנה ומקריאה בכיתוב בשלט מורשת שהוצב בחזיתו, אני למד כי המדובר במבנה שהוקם
בשנות ה-30 של המאה ה-20 כבית דירות להשכרה על ידי ד"ר תאופיק כנעאן ,רופא ערבי
נוצרי דמות ידועה בתולדות ירושלים.
לאחר
מספר שנים מיום הקמתו הפך המבנה לבית ספר אשר נוהל על ידי מסדר אחיות מהעיר
אִיוֵורֵיאַה שבאיטליה. בית
הספר כלל בית ספר לבנים ולבנות וגן ילדים.
הנזירות הביעו תמיכה במפלגה הפשיסטית
ששלטה דאז באיטליה בראשות הרודן בניטו מוסוליני
ובמרכז בית הספר ניצבו תמונותיו של בניטו מוסוליני, של האפיפיור באותה עת פיוס ה-11,
ושל מלך איטליה ויטוריו אמנואלה השלישי. בתחילת מלחמת העולם השנייה, אסרו שלטונות המנדט
הבריטי את הנזירות, וכלאו אותן בכנסיית מנזר ההלקאה שבעיר העתיקה,
זאת בשל דעותיהן הפוליטיות ותמיכתם במשטרו הפשיסטי של מוסליני באיטליה. כידוע
בשנים הראשונות של מלחמת העולם השנייה לחמה איטליה הפשיסטית בנאמנות לצד גרמניה הנאצית
.
בית מלון "יסמין האוס"
לאחר
סגירת בית הספר של הנזירות מאיטליה פעל במבנה מתחילת שנות ה-40 עד מלחמת העצמאות ,בית
מלון קטן (פנסיון)ובו שבעה חדרים שנקרא "מלון יסמין האוס" (Jasmin
House Hotel)
על שם יסמין בתו של ד"ר תאופיק כנען מקים
ובעל המבנה. התגוררו בו בעיקר פקידי המנדט הבריטי, וכן עיתונאים בריטיים. בשנת
1947 התכנסו בבניין חברי ועדת אונסקו"פ של ארגון האומות המאוחדות אשר באו לבקר
בירושלים על מנת לחקור ולגבות עדויות כדי להכריע בשאלת סיום המנדט הבריטי ועתידה של
ארץ ישראל ולבחון את האפשרות להמליץ על חלוקת
ארץ-ישראל
מאחר
ותאופיק כנען היה בעל נתינות גרמנית הוא נעצר ונכלא עם פרוץ מלחמת העולם השנייה והבית
הועבר לבעלותם של ח'ליל חדאד ובשארה חדאד - משפחה נוצרית אמידה, על מנת שלא יוחרם כנכסי
אויב. המידע מסתמך על שלט מורשת שניצב בחזית הבית.
סיפורו של ד"ר תאופיק כנעאן
מאחורי
ד"ר תאופיק כנען מקים "בית יסמין" סיפור חיים מעניין השזור בתולדות
ירושלים .על פי הויקיפדיה כנעאן נולד ב-1882 בעיירה
בית ג'אלא עיירה, הסמוכה לבית לחם. למשפחה נוצרית אמידה ששורשיה בסוריה.הוא למד בבית
הספר של בית היתומים שנלר בירושלים, את לימודי הרפואה סיים באוניברסיטה האמריקנית בביירות.
כשחזר לירושלים הצטרף ד"ר כנען ב-1905 לצוות בית החולים הגרמני בירושלים. בנוסף
עבד כרופא בבית החולים שערי צדק תחת ניהולו של מנהל בית החולים האגדי ד"ר וולך .שפתם המשותפת
הייתה גרמנית.
בשנת 1912 נשא תאופיק לאשה את מרגוט איילנדר ילידת גרמניה. באותן
שנים רכש בית בשכונת מוסררה ופתח בו מרפאה פרטית, המרפאה הפרטית היחידה בבעלות ערבית
בירושלים.
בתקופת
מלחמת העולם הראשונה שירת כנעאן בצבא האימפריה העות'מאנית כרופא בנצרת
והסביבה ולאחר מכן כמנהל מעבדות הצבא בחזית סיני ורצועת עזה. עם תום מלחמת העולם
הראשונה התמנה ב-1919 למנהלו הרפואי של בית
החולים הנסן למצורעים. בבית חולים זה ערך כנעאן מספר ניסויים פורצי דרך בטיפול במחלה.כמו
כן חקר את מחלת השחפת בארץ ודרכים להילחם בה . לצד עבודתו כרופא היה מעורב בחיים
החברתיים והתרבותיים של ירושלים המנדטורית, הוא היה חבר הנהלת ימק"א ירושלים,
כדובר אנגלית וגרמנית על בוריין אירח בביתו את הארכאולוגים ויליאם פוקסוול אולברייט,
נלסון גליק וקתלין קניון ויצא עמם לחפירות,
ד"ר כנען, ונודע כמתנגד חריף של הציונות .בשנת 1933 עמד בראש משלחת
רופאים ערבים שדרשה משלטונות המנדט להגביל את מתן רישיונות העבודה לרופאים יהודים.
הוא היה פעיל אידאולוג ודובר מרכזי של התנועה
הלאומית הפלסטינית כתב והעיד נגד הציונות מול ועדת פיל.
כנען
היה ארכאולוג חובב שימש גם כהיסטוריון וסופר, ופרסם ספרים בנושאים פוליטיים בשם
"הסכסוך בארץ השלום", ו"בעיית ערביי פלסטין .בספריו כתב כי הבעיה
הפלסטינית נובעת מקשר בין הציונות לאימפריאליזם הבריטי לדחוק את הילידים הערבים מעל
אדמתם. הוא תקף את הטענה לפיה רק היהודים הביאו
קידמה לארץ ישראל וציין כי השתמשו בעבודה ערבית זולה מאוד לשם צבירת הון וכן שגם ערבים
עסקו בייבוש ביצות (למשל בנחל נעמן, בטנטורה ועוד)
גם אשתו
מרגוט ואחותו בדרה היו פעילות פוליטיות וייסדו בירושלים ב-1934 את "ועידת הנשים
הערביות".
לאחר
קום המדינה בשנת 1950 התמנה ד"ר כנען למנהל בית חולים "אוגוסטה ויקטוריה" בית
חולים לפליטי המלחמה, אותו ניהל עד לשנת 1956, ד"ר כנען נפטר ב-7 בינואר 1964.
ספרייתו הגדולה הועברה לאוניברסיטה העברית. לכנעאן ואשתו נולדו ארבעה ילדים, תאו, נדה,
ליילה ויסמין. בשנת 1954 נהרג בנו הארכאולוג תאו בעת חפירה
בעיר הירדנית ג'רש. בנותיו עברו להתגורר באירופה, מספרים
כי בתו ליילה, שהייתה חברתה הטובה של רות דיין עוד מילדותן המשותפת בשכונת מוסררה,
ביקרה בארץ מספר פעמים.
"לב העיברי"
מבנה מלון
"יסמין האוס" שוכן כאמור ברחוב לב העיברי 5. הרחוב נקרא על שם ספרו "לב העיברי" של הרבעקיבא יוסף שלזינגר יליד הונגריה (1873)שדגל בהתיישבות בארץ ישראל ובחקלאות,
תמך בהקמת בתי חרושת וגדודי שמירה, והיה מהראשונים שפעלו באופן מעשי לרכישת אדמות ולפיתוח
החקלאות בארץ
חוקר
הספרות וההיסטוריה פרופ' דוד אסף מציין בבלוג שלו "עונג שבת" וכי הכותר של הספר נכתב בכוונה 'עיברי'
ולא 'עברי', משום שאלו הם ראשי תיבות שמו: עקיבה יהוסף בן רבי יחיאל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה