סיפורו של צריף בית הכנסת בקיבוץ גבת
לא רבים יודעים שעוד בשנות ה-30 פעלו במספר קיבוצים חילוניים ,בתי כנסת ששימשו בעיקר עבור הורי החברים שביקשו לשמור על אורח חיים דתי. סיפורם של בתי כנסת אלה הוצנע משהו ואולי במכוון, ולא ידוע לציבור הרחב .אחד מקיבוצים אלה הוא קיבוץ גבת בו פעל בית כנסת בשנים 1936-1960.והרי לפניכם סיפורו.
מאת: אלי אלון
במוזיאון לראשית ההתיישבות ביפעת שוחזר באחרונה צריף בית הכנסת שפעל בקיבוץ גבת בשנים 1936-1960. ושימש בעיקר את הורי החברים שביקשו לשמור על אורח חיים דתי. בסוף השבוע שעבר (24.10.13) נערך טקס חנוכתו בהשתתפות ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל אייל בצר, הרב שלמה רענן ראש עמותת "איילת השחר", עמותה הפועלת לקרוב בן דתיים וחילוניים ובמיוחד בקרב ההתיישבות וותיקי ותושבי העמק ומוזמנים.
וזאת לדעת במספר קיבוצים חילוניים פעלו בתי כנסת עוד בשנות ה-30 של המאה הקודמת בעיקר עבור הורי החברים שביקשו לשמור על אורח חייהם הדתיים .בחלק מבתי הכנסת האלו, שימש המבנה הן כחדר אוכל כשר והן כבית תפילה. כך זה היה גם בגבת.
פרק היסטורי זה בתולדות הישוב ובתולדות התנועה הקיבוצית הוצנע משהו אולי במכוון ולא ידוע כמעט לציבור הרחב. מעט יחסית נכתב ופורסם על הנושא אולי בגלל שהתנועה הקיבוצית ראתה במשך שנים בנושא בתי הכנסת בקיבוצים נושא בעייתי ומאיים.
ראוי איפא להנציח ולספר את סיפורם של בתי הכנסת שפעלו בקיבוצים עוד בשנות ה30-40 של המאה הקודמת. אתמקד בכתבה זו הפעם בסיפורו של צריף של בית הכנסת בגבת.
בית הכנסת בגבת הוקם בשנת 1936 בעיקר עבור הורי החברים שבאו והצטרפו לבניהם החלוצים , אך לא וויתרו על חיים יהודיים אורתודוכסים ושמרו על אורח חיים דתי . לא הכל הסכימו להקמת בית הכנסת והיו לא מעט חברים שהתנגדו מחשש "שהסבים הזקנים יחזירו את הילדים הרכים לחיק הדת" מנגד טענו אחרים "שיש לקיים מצוות כיבוד אב ואֵם ולאפשר להורים לחיות אתנו, למרות שאנחנו עזבנו את הדת שלא על מנת לחזור".
בגבת נערכו דיונים נוקבים ושתי אספות בנושא הקמת בית הכנסת בקיבוץ ולבסוף הוכרע והוחלט על הקמת בית הכנסת. וגם על הקמת מטבח כשר קטן בצדו עבור ההורים.
בחגים ובימים הנוראים הגיעו להתפלל בבית הכנסת בגבת גם תושבים מיישובי הסביבה ואף ממקומות מרוחקים יותר. והוא היווה סוג של מרכז קהילתי ומקום מפגש עבור הורי החברים. כמובן שגם אירועים כמו שבת חתן, וכדומה נערכו במקום. מבחינתם של הורי החברים היה זה המשך ל"שטאטל "שהם הכירו לפני עלייתם לארץ במקום הולדתם במזרח אירופה. גם מבנה צריף בית הכנסת הזכיר להם את השטאטל.
ציפורה זלקוביץ הייתה בשנות ה-30 ילדה שהתגוררה עם משפחתה בתל אביב .בחופשים ובחגים נהגה לבקר את קרוביה בקיבוץ גבת ובניהם את הרב מנחם כנעני ורעייתו דבורה כנעני שניהלה את מטבח בית הכנסת .למותר לציין כי המטבח התנהל על פי כללי הכשרות .מספרת ציפורה: נהגתי לבקר ולשהות לא מעט בצריף בית הכנסת ולא אשכח לעולם את האווירה המיוחדת ששררה בו. ציפורה כיום כבת 80 , הייתה בן המשתתפים בחנוכת בית הכנסת המשוחזר, וניכר היה עליה שהיא נרגשת עד מאד . היא אף שיתפה את הנוכחים בטקס בזיכרונות מצריף בית הכנסת ההיסטורי.
דמויות בולטות בחיי בית הכנסת בגבת היו הרב מנחם מנדל קרמש כנעני שהיה למעשה רב בית הכנסת ורעייתו דבורה כנעני שהיה אם הבית והאחראית על המטבח הכשר .השניים עלו לארץ מפולין בשנת 1934 והצטרפו לגבת לילדיהם שגרו כבר בקיבוץ גבת כהורי חברים. בבית הכנסת בגבת היו שלושה ספרי תורה לימים עם הפילוג בתנועה הקיבוצית בשנות ה-50 כאשר חלק מחברי גבת עזבו ועברו לקיבוץ יפעת הם לקחו עימם שני ספרי תורה והעבירו אותם לבית הכנסת שהוקם ביפעת .
אבנר גלילי מיפעת דמות בולטת בנושא השימור בעמק יזרעאל ,והרוח החיה מאחורי שיחזור צריף בית הכנסת בגבת, מספר כי הרעיון לשיחזור ולשימור צריף בית הכנסת נרקם במוחו עוד לפני מספר שנים .אולם לא יצא לפועל . היו אנשים רבים שלגלגו על הרעיון ולא האמינו שיצא לפועל "לא היה קל " אומר גלילי, לבסוף הפך החלום למציאות ,נמצא התקציב הדרוש לשימור ושיחזור צריף בית הכנסת. והוחל בעבודות התכנון וההקמה.
מספר גלילי "מבנה בית הכנסת המשוחזר בנוי בעיקרו בניה חדשה, המבוססת על מרכיבי שימור רבים .תוך רצון לשמור על צביונו המקורי של בית הכנסת כיוון לוחות העץ, מידות המבנה, גודל הפתחים, כל אלה הם על פי צילומי מקור ותיעוד. הריצוף הוא שחזור של אריחי רצפה מאותה תקופה . ארון הקודש בבית הכנסת המשוחזר הוא ארון שהיה בבית הכנסת ביפעת משך קרוב לששים שנה.
ביקרתי בימים אלה בצריף בית הכנסת המשוחזר(ראו צילום) מחלונותיו בצד המזרחי נשקף נוף מדהים של עמק יזרעאל על אחד הקירות תלויים צילומים מצריף בית הכנסת המקורי שהיה בגבת .כך שניתן להשוות בין מבנה המקור למבנה המשוחזר והמחודש. בולט בחסרונו שילוט ליד המבנה המשוחזר המספר סיפורו של בית הכנסת. ויש לקוות שנושא זה יתוקן.
אבנר גלילי אומר "הצריף אמור לספר את הסיפור של ההתיישבות החדשה, שעסקה בחידוש התרבות העברית – שפה עברית, זמר עברי חג ומועד – ברוח התרבות היהודית אך מותאם לאורחות החיים המתחדשים" בחברה הישראלית
גלילי מציין עוד כי מלבד תיעוד ההיסטורי ישמש בית הכנסת גם , כבית מדרש ללימוד ועיון בארון הספרים היהודי, בצד שירה וספרות מתחומי התרבות המתחדשת. כמו כן "בכוונתנו לקיים במקום מפגשי קיום משותף (דו קיום) בין חילוניים לדתיים" .
תגובות
הוסף רשומת תגובה