דילוג לתוכן הראשי

אולפן קול ישראל 1950 [צילום: פריץ כהן/לע"מ]

סיפורה של תוכנית הרדיו "קבלת שבת" 

אחת מתוכניות הדת והמסורת הבולטות ב"קול ישראל", הייתה התוכנית "קבלת שבת" - תוכנית שבועית ששודרה במשך עשרות שנים מדי יום שישי אחר-הצהריים וזכתה למאזינים רבים
▪  ▪  ▪
כשבועיים לאחר הכרזת המדינה ב-4 ביוני 1948 החל "קול ישראל" (קול ירושלים) לשדר מדי יום שישי תוכנית בשם קבלת שבת. התוכנית שודרה בקול ישראל ברציפות במשך כ-50 שנה עד שנות ה-90 עם הקמת רשת מורשת. מייסדה ועורכה הראשון היה הרב בנימין צביאלי-הרשקוביץ (2004-1918) מראשוני קול ישראל, ומי שכיהן במשך שנים רבות בתפקיד מנהל המדור להווי ומסורת יהודית ב"קול ישראל". התוכנית "קבלת שבת" כללה לרוב שלושה חלקים א) קריאה בתורה ובהפטרה בטעמי המקרא מפי בעל קריאה ב) שיחה על פרשת השבוע של אותה שבת מפי רבנים, אנשי הגות, חוקרי ופרשני ומקרא ג) פרקי חזנות ושירה וזמר חסידי מפי חזנים זמרים ומקהלות. 

"ספינת הדגל" של תוכניות הדת בקול ישראל 

התוכנית קבלת שבת הייתה "ספינת הדגל" של תוכניות הדת והמסורת בקול ישראל וזכתה לשיעור האזנה גבוה יחסית. וזאת לדעת; לתוכניות הדת והמסורת ב"קול ישראל" ובכלל זה לתוכנית הרדיו קבלת שבת, הייתה בעשורים הראשונים של המדינה האזנה רבה יחסית, אף בקרב מאזינים חילוניים לא מעטים, שרבים מהם הגיעו מבתים דתיים או שומרי מסורת, והתוכנית קבלת שבת, כמו גם תוכניות הדת האחרות ששודרו ב"קול ישראל" החזירו אותם לשעה קלה ל"בית אבא" לניגונים, לפרקי החזנות ולתפילה ששמעו בבית הוריהם. מעיון מעמיק בלוחות השידורים אני למד כי בתוכנית קבלת שבת לא התארחו נשים ולא הושמעה שירת נשים לפחות עד שנות ה-80 אולי להוציא מקרים יוצאי דופן חריגים. התוכנית שודרה לאורך רוב שנותיה ביום שישי בשעה 15:30. היו שנים ששודרה אחרי השעה 14:00 והיו שנים ששודרה בשעה 16:00 (1965). בשנות ה-80 שודרה התוכנית החל מהשעה 15:00 ונמשכה כשעה עד השעה 16:00 

מי ומי במשתתפי התוכנית "קבלת שבת" 
פינה מרכזית בתוכנית "קבלת שבת" הייתה "שיחת פרשת השבוע" של אותה שבת אותה הגישו רבנים, אנשי הגות, חוקרי תלמוד ומחשבת ישראל ופרשני תנ"ך ומקרא מהבולטים בארץ. 

בין מגישי השיחה על פרשת השבוע בתוכנית "קבלת שבת בקול ישראל": פייבלמלצר (1973-1897) - פרשן מקרא איש חינוך. פייבל הגיש לאורך שנים את שיחת פרשת השבוע בתוכנית החל מהווסדה בשנת 1948 עד שנות ה-60. הרב שמחה בּוּנֶם אוּרבאך (1913 -1971) - הוגה דעות וחוקר פילוסופיה יהודית, דב רפל - חוקר תולדות עם ישראל ומחשבת ישראל, והסופר והמחנך יצחק אריגור מי שהיה מנהל בית ספר בר-אילן בתל אביב. מגישים נוספים של שיחת פרשת השבוע בתוכנית "קבלת שבת" לאורך שנות שידורה: הרב ישראל מאיר לאו, מי שהיה רבה הראשי של תל אביב-יפו והרב הראשי לישראל, הרב יצחק ידידיה פרנקל, שהיה הרב הראשי לתל אביב יפו, ד"ר יוסף בורג חבר כנסת ושר בממשלות ישראל, יעקב אמוראי-מורה וסופר, אביו של חבר הכנסת לשעבר עדיאל (עדי) אמוראי, הרב ד"ר מרדכי פוגלמן מי שהיה רבה של קריית מצקין, ד"ר מוריאל, הרב יעקב פינק, ד"ר צ. זהבי, הרב ד"ר שפרן, הרב ש. ישראלי, הרב א. בר שאול, ד"ר י. מסינג, הרב חיים פרדס, הרב מרדכי לופז, ד"ר הרב בנימין דה פריס - חוקר תלמוד והלכה, הרב אברהם כהן  ברוך דובדבני, הרב ישעיהו הדרי, הרב י. דיסקין ועוד. 

קריאות בתורה ובהפטרה 

התוכנית קבלת שבת, כללה בנוסף לשיחה על פרשת השבוע, "קריאות בתורה ובהפטרה בטעמי המקרא" מפי בעל קורא. אחת הדמויות שליוו את התוכנית במשך שנים רבות, היה המורה והמחנך ישראל ינאי תושב בני ברק, מורה בבית ספר מעלות בבני ברק ובהמשך מנהל בי"ס התיכון עירוני דתי בעיר, שבמקביל לעבודתו כאיש חינוך שימש בעל קורא קבוע בתורה ובהפטרה בתוכנית הרדיו "קבלת שבת" במשך למעלה מ-20 שנה. ינאי החל לקרא בתוכנית קבלת שבת מנובמבר 1948 עד סוף שנות ה-60 ואולי אף משך זמן רב יותר מזה, וזכה לשבחים והערכה על קריאתו היפה המיוחדת. בעל קורא נוסף בתוכנית היה: אפרים די זהב (גולדשטיין), איש המחלקה הדתית בקול ישראל שהיה קריין, חזן וסופר. שביצועו המיתולוגי לפיוט "המבדיל בין קודש לחול" שודר במשך שנים מידי מוצאי שבת בקול ישראל. עוד בין הקוראים בתורה ובהפטרה בתוכנית הרדיו קבלת שבת: איש הרדיו המיתולוגי מרדכי פרימן שגם ערך והגיש את התוכנית בתקופות שונות, יחיאל ספרא, יוסף שינדלר, החזן גרשון קנאי, יהושוע לרר משה קוסבוסקי, זאב קצנלבוגן, יצחק לובצקי, יוסף יחזקאל, חיים וייס, דוד שרון, י.דואק יעקב צ'רקה, ניסים שלום, ניסן כהן מלמד (בנוסח ספרד) ועוד. 

בתוכנית הרדיו "קבלת שבת", לצד שיחה על פרשת השבוע וקטעי קריאה בתורה ובהפטרה, שולבו באופן קבוע כמעט בכל תוכנית קטעי חזנות, זמרה ושירה חסידית שבוצעו על-ידי חזנים, מבצעים ומקהלות ובניהם: אפרים די-זהב (גולדשטיין), החזן יצחק אשל, שהיה חזן בבתי כנסת מרכזיים ברמת גן ובתל אביב, החזן בנימין אונגר,החזן זאב טרינובר (תורן), הזמר והמבצע יוסף בלומברג, פנחס לבסקי, החזן ישראל כרמון, שמואל מלבסקי ומשפחתו ונוספים. בתוכנית הופיעו מקהלת הילדים של בית ספר ביל"ו בתל אביב ומקהלות נוספות. לא פעם התארחה התוכנית בישיבות תיכוניות וקיבוצים דתיים. 

עורכי התוכנית לדורותיה 

העורך הראשון של תוכנית "קבלת השבת ועורכה במשך שנים רבות היה כאמור בנימין צביאלי. בשנים 1958-1956 שהה צביאלי בשליחות באנגליה ואת התוכנית ערך איש "המחלקה הדתית" בקול ישראל ברוך שיין ועובדים נוספים של המחלקה. עם עורכי התוכנית "קבלת שבת" לאורך שנותיה נמנו גם אפרים די-זהב, משה לוי, אברהם סלומון, מרדכי פרימן ועובדים נוספים של המדור להווי ומסורת יהודית ב"קול ישראל". 

בשנות ה-70 וה-80 שולבה בתוכנית "קבלת שבת" "פינת ההלכה" של הרב עובדיה יוסף. במסגרתה השיב הרב עובדיה יוסף לשאלות הלכתיות של מאזינים בנושאי שבת ועוד. 

עם השנים ירד קרנה של התוכנית קבלת שבת כמו גם של תוכניות דת אחרות ששודרו ב"קול ישראל". מספר המאזינים לתוכנית הללו הלך וקטן. הוקמו תחנות רדיו אזוריות ומסחריות מתחרות. בשנות ה-90, עם הקמת רשת מורשת ירדה התוכנית "קבלת שבת" מלוח המשדרים של "קול ישראל" ותוכניות הדת עברו להיות משודרות ברשת מורשת. מספרים לי כי תוכנית קבלת שבת ממשיכה להיות משודרת בכאן מורשת. 

הערה חשובה: את רשימת המשתתפים בתוכנית הרדיו קבלת שבת לאורך שנות שידורה הכנתי לאחר עיון בארכיונים בלוחות שידורי קול ישראל משנים עברו. סביר להניח כי נעלמו מעיני (בתום לב כמובן) שמות משתתפים נוספים בתוכנית. אם מישהו מכיר שמות של אנשים שהשתתפו בתוכנית באופן פעיל מוזמנים לציין שמותיהם במדור התגובות והערות שליד כתבה.

''
אולפן קול ישראל 1950

סיפורה של תוכנית הרדיו קבלת שבת אחת מתוכניות הדת והמסורת הבולטות ב"קול ישראל", הייתה התוכנית "קבלת שבת" - תוכנית שבועית ששודרה במשך עשרות שנים מדי יום שישי אחר-הצהריים וזכתה למאזינים רביםאלי אלון   |   לסיפור המלא

דרג את התוכן:

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

נפטרה אהרונה דיין אשתו הראשונה של אסי דיין - TheMarker

נפטרה אהרונה דיין אשתו הראשונה של אסי דיין                                                מאת: אלי אלון נפטרה אהרונה דיין אשתו הראשונה בבית העלמין בסביון הובאה בסוף השבוע(יום ו' 8.3.13) למנוחות אהרונה דיין מלקינד (מלקין)רעייתו הראשונה של הבמאי,השחקן והסופר אסי דיין אשר נפטרה בשבוע שעבר ממחלת הסרטן .השניים נישאו  מיד לאחר מלחמת ששת הימים ב 14 ביוני-1967 בחתונה כפולה ומשותפת בה נישאה גם אחותו של אסי דיין יעל דיין לדב שיאון לימים תא"ל ודובר צה"ל.  החתונה נערכה בחצר ביתם של משה ורות דיין בצהלה והשתתפו בה מאות רבות של אנשים ובהם דוד בן גוריון וכל"המי ומי "במדינה".    אחרי החתונה נסעו אהרונה ואסי ללונדון היא למדה קולנוע והוא החל  את קריירת שחקן הקולנוע  שלו ובין השאר השתתף בסוף ...

סיפורו של ביס תיכון ע"ד בני-ברק

           סיפורו של ביס תיכון ע"ד בני-ברק כתיבה ותחקיר : אלי אלון בית ספר תיכון דתי עירוני (תע"ד בני ברק) היה בית ספר תיכון דתי הגדול ביותר והראשון בעיר רבים מבני העיר עברו בשעריו. . בית ספר קלט בעיקר בוגרי בתי יסודיים   מבני ברק ובהם תלמידי בית הספר   מעלות משואות, שאר ישוב . הוא נוסד ב-1950 מייסדו ומנהלו הראשון היה הרב שמחה במברגר איש חינוך ידוע בבני ברק בשנותיו הראשונות שכן בית הספר בקומה העליונה במבנה בית הספר היסודי הדתי מעלות ברחוב מימון. חיה מיכלסון אימו של העיתונאי מנחם מיכלסון שעבדה כמזכירה ראשית בבית הספר התיכון מראשיתו, במשך עשרות שנים עד פרישתה לגימלאות בשנות ה80, מספרת לי כי המורים הראשונים בבית הספר, היו בעיקר יוצאי גרמניה כמו, הרב שמחה במברגר ד"ר כהן, ד"ר קוליב ומורים נוספים "ממיטב כוחות ההוראה". לאחר פטירתו של הרב במברגר בערב יום כיפור תשי"ח-1958, מונה במקומו לתפקיד המנהל ד"ר צבי מושקוביץ תושב בני ברק, שהיה גם מורה לתנ"ך בבית הספר. במשך כעשר שנים שכן תע"ד בני ברק בבניין בית ספר מעלות בשנת 1960 לערך עבר בית ...

סיפורו של מלון "כרמל" בעפולה

מלון כרמל בעפולה [צילום א.אלון ]   סיפורו של מלון "כרמל" בעפולה                                             מאת א.אלון   מלון כרמל בעפולה  הוקם בסוף שנות ה-20  הוא למעשה היה המלון השני שהוקם בעפולה אחרי מלון שפירא  המלון הראשון שהוקם בעיר.סיפורו של המלןן    מאת אלי אלון תחילתו של  מלון הכרמל  בצריף מגורים  קטן   שהקימו שושנה ופסח שולמייסטר זוג עולים מפולין  מפולין בשנות ה-20 עולים מפולין  על שטח ביו שני מגרשים צמודים   מול תחנת הרכבת של עפולה.   . הצריף חולק לשני חלקים. בחציו האחד על מנת לשמש הן כמגורים הן כמזנון לממכר גלידה, משקאות וכריכים. עקב הביקוש הרב למקומות לינה ומנוחה בעפולה ומיקום השטח סמוך לתחנת הרכבת   החל הזוג כבר בשנות 1928  להשכיר מיטות שסודרו בשורות, זו ליד זו, תחת כיפת השמים בחצר תמורת מיל אחד לאדם!   המבנה כלל שתי קומות  מספר חדרים ומסעדה בה השמיעו מוסיקה לריקודים...