יום שני, 15 ביוני 2020

עזובה והזנחה בבית חוות שטוק "פשע היסטורי" בחסות המדינה

ות המדינה-עזובה והזנחה במבנה חוות שטוק ההיסטורי / מאת אלי אלון

0 תגובות   יום חמישי, 23/8/12, 09:37
אלי אלון עיתונאי  | 
 חוות שטוק השוממה [צילום: אלי אלון]
עזובה והזנחה בבית חוות שטוק
"פשע היסטורי" בחסות המדינה
                                               מאת: אלי אלון    
בית חוות שטוק - מבנה בעל פרק היסטורי חשוב בתולדות הישוב - עומד מזה שנים רבות שומם, עזוב ומוזנח. הבית הדו-קומתי הנראה מרחוק לחולפים בכביש חיפה-נצרת היווה את המבנה המרכזי של חוות שטוק. הוא נמצא בתוך מתחם חוות המחקר "נווה יער" ובאחריותה, ולא נראה רצון ועניין מיוחד לחשוף אותו לציבור, דבר המסביר אולי את העובדה כי רק מעט ישראלים ביקרו באתר היסטורי זה בהשוואה לביקורי מטיילים באתרים היסטוריים מסוגו באזור

 

לא הרחק משער הכניסה הראשי לחוות המחקר החקלאי הממשלתית "נווה יער", השוכנת בסמוך לכביש חיפה-נצרת מול מושב בית שערים, ניצב מבנה ישן אך מרשים בן שתי קומות, מבנה החריג במראהו ביחס למבנים סביבו. החולפים בכביש חיפה-נצרת יכולים לראותו מרחוק. זהו בית חוות שטוק, בית שהיווה את המבנה המרכזי של חוות שטוק, חווה חקלאית שהוקמה במקום במחצית שנות העשרים של המאה הקודמת על-ידי משפחת שטוק, משפחה יהודית-איטלקית אמידה שעסקה בחקלאות ובייצור יינות וליקרים. עם קום המדינה עברה חוות שטוק לבעלות המדינה ובמקום הוקמה תחנת ניסיונות למחקר חקלאי - "נווה יער", הפועלת במקום עד היום.

בית חוות שטוק נמצא בשטח, באחריות תחנת המחקר של משרד החקלאות "נווה יער", או בשמה הרשמי: מכון וולקני למחקר חקלאי צפון. למרות שמדובר במבנה מרשים מבחינה אדריכלית ובעל פרק היסטורי חשוב בתולדות הישוב, עומד המבנה מזה שנים רבות עזוב, שומם ומוזנח, ודומה כי לאיש לא אכפת ממנו. למעשה, בית חוות שטוק "כלוא" בתוך שטח חוות המחקר "נווה יער" ודומה כי אין עניין מיוחד או לחץ ציבורי לחשוף אותו לציבור הרחב או לקבוצות מטיילים. הדבר מסביר את העובדה שיחסית מעט אנשים, כולל מטיילים ותיקים, שמעו עליו או ביקרו בו בהשוואה לאתרים היסטוריים אחרים מסוגו באזור.

שנים של לכלוך

ביקרתי בימים אלה במקום וצילמתי אותו [ראה תמונות מטה]. נדהמתי מהעזובה ומהלכלוך במבנה מרשים והיסטורי זה: בכל חדריו של המבנה היו פזורות ערימות צואת יונים, גרוטאות, פסולת בניין, שקי אשפה, וניכר לפי מצב הלכלוך כי המבנה לא נוקה במשך תקופה ארוכה ביותר, אני מעריך שאף בסדר גודל של שנים.

השאלה שעלתה בראשי כשהגעתי למקום וראיתי את העזובה והלכלוך היא איך נותנים למבנה זה, בעל הערך ההיסטורי, וגם האדריכלי, שהוא בבעלות ובאחריות מדינת ישראל, להיות במצב עלוב כזה במשך שנים כה רבות? איפה המודעות והאכפתיות? ניתן להגדיר את המצב כ"פשע היסטורי" בחסות המדינה, ואם לא יטופל וישוקם, בית חוות שטוק סופו כבתים ישנים רבים מסוגו - להיסדק ולהתפורר או להיהרס.

"אין הגדרה ייעודית למה ישמש המבנה"

שוחחתי עם מספר עובדים בחוות "נווה יער" וכולם הביעו פליאה איך נותנים למבנה כזה להישאר מוזנח.

מתי אלפנביין, רכז מינהלי בכיר במכון למחקר חקלאי "נווה יער", מסכים בשיחה איתי כי בית חוות שטוק נמצא במצב לא טוב. "הבעיה היא כמו תמיד תקציבית", הוא אומר. לדבריו, נעשתה בעבר פנייה למשפחת שטוק במטרה לברר את האפשרות של שילוב המשפחה האמידה בשיקום המבנה. המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל הסכימה, לדברי אלפנביין, לסייע בהכנת ובהגשת תוכנית מקצועית לשיפוץ ושיקום המבנה, אך הבעיה הייתה מי יתחזק אותו. ולשם כך דרוש כסף: "צריך לפנות לאוצר שהוא אחראי לתקצוב המבנים במשרדי ממשלה", אומר אלפנביין.

שאלתי את אלפנביין מדוע מבנה חוות שטוק מלוכלך כל כך ותשובתו הייתה: "אני מכון מחקר, תפקידי לחקור, לא לנקות". אלפנביין אולי לא יודע, אבל הלכלוך והגרוטאות בבית שטוק הם כנראה שרידים מהתקופה בה שכנו במבנה זה משרדי ומחסני חוות המחקר "נווה יער" בשנותיה הראשונות במקום (אז נקראה תחנת ניסיונות נווה יער).

אורי ציוני, מנהל מחוז הצפון במועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, אומר בשיחה איתי כי בעבר התנהלו שיחות בין אנשי המועצה לשימור אתרים לבין אנשי מכון "נווה יער", במטרה לברר אפשרות לשיקום המבנה ההיסטורי בחוות שטוק, אולם הדברים לא הגיעו לידי סיכום. "כל עוד אין הגדרה ייעודית למה ישמש המבנה, לא ניתן להזרים אליו כספים ותקציב", אומר אורי ציוני.


תולדות חוות שטוק
קצת היסטוריה: משפחת וחוות שטוק
משפחת שטוק, משפחת תעשיינים יהודית-איטלקית מהעיר טריאסטה, עסקה בחקלאות ובייצור יינות וליקרים. בבעלותה היו חוות ויקבים ליד העיר טריאסטה שבאיטליה, וגם ברחבי אירופה. אגב, ברנדי שטוק 84' המפורסם והמיתולוגי נקרא על שם המשפחה ויוצר בבתי היקב שבבעלותה.

בשנת 1924 רכשה משפחת שטוק חלקת אדמה גדולה ליד ג'דה - רמת ישי של היום - לשם הקמת חווה חקלאית ועיבוד חקלאי. אט-אט נבנה בחלקת האדמה שעל הגבעה שמול כביש חיפה-נצרת, בניין דו-קומתי (שכתבה זו עוסקת בו) וסביבו צריפי עץ. כמו-כן נבנה מגדל מים (שקיים עד היום) ושסיפק מים לשדות ולבעלי חיים. החווה הייתה ידועה בשם "חוות שטוק", ומופיעה בשם Stock's Farm במפות המנדט הבריטי.

הקמת וניהול החווה הופקדו בידי יהודה אלטמן, קרוב משפחה של משפחת שטוק שגר בארץ. החווה כללה בין השאר פלחה [חקלאות בעל אקסטנסיבית של גידולי שדה, בעקר לגרעינים (ויקיפדיה)], מטעים ולול תרנגולות. במחצית שנות ה-30 לערך הוחכרו החווה והאדמות שסביבה לתנועת המושבים לשם הכשרת גרעיני עליית הנוער לקראת עלייתם להתיישבות בישובים השונים. בחוות שטוק שהו ועבדו מאות חלוצים לקראת עלייתם להקמת ישובים חדשים באזור עמק יזרעאל וגם מחוצה לו.

עם קום המדינה החליטו יורשי משפחת שטוק למסור את החווה לממשלת ישראל במחיר סמלי, ובמקום הוקמה תחנת הניסיונות "נווה יער", הפועלת עד היום, כאשר מבני חוות שטוק ובראשם הבית הדו-קומתי משמשים בשנותיה הראשונות של תחנת הניסיונות "נווה יער" כמשרדים וכמחסנים.
חזית בית שטוק [צילום: אלי אלון] ''
לכלוך ועזובה [צילום: אלי אלון] ''
לא נוקה שנים? [צילום: אלי אלון] ''

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

  פיגוע האוטובוס בקו 405 מ את: אלי אלון השבוע לפני 36 שנים בקיץ 1989 התרחש אחד מפיגועי הטרור הקשים והידועים בתולדות המדינה ובו נהרגו 16 נוסע...