השופט אליהו נאווי" גנב את ההצגה" בכנס המוכתרים

אליהו נאוי : צילום נחלת הכלל 

 

השופט אליהו נאווי" גנב את ההצגה" בכנס המוכתרים

    

 המלה מוכתר  מתקשרת אוטומטית עם ערבי מושל הכפר או ראש החמולה.לא רבים  יודעים כי בארץ פעלו בתקופת השלטון  העות'מאני ובהמשך בתקופת המנדט הבריטי וגם לאחר קום המדינה בשנות ה50 –  עשרות רבות של מוכתרים יהודים.

 

 מאת:אלי אלון

בתקופת השלטון העותמני מונו המוכתרים  היהודים  על ידי   שלטון העותומאני ותפקידם  היה לשמש נציג השלטונות בחתימה על  מסמכים, פרסום  והפצת הודעות של  הממשל, לשמור על רכוש הממשלה  להודיע לשלטונות  על ניפטרים ונולדים ולשמור על החוק והסדר וכד'.

 

בקיץ 1922 עם תחילת השלטון האזרחי הבריטי בארץ ישראל, הוטלו על" המוכתר היהודי" תפקידים שונים ובניהם שמירה על הביטחון והנשק בישוב, גישור ופתרון  סכסוכים עם השכנים הערבים  ויצוג הישוב בפני שלטונות המנדט, ארגון קבלת פנים לפקידים ולמושלים המנדטוריים ושימוש בחותמת מיוחדת על  כל מסמך רשמי המופנה לשלטונות.עם התעצמות הסיכסוך הערבי- יהודי  התבקשו מוכתרים רבים על ידי  ראשי המדינה שבדרך  להביא מידע  ריגול לשרות הידיעות של" ההגנה "

בין המוכתרים הבולטים: חיים שטורמן,יעקב אפשטיין אלישע סולץ,מוסא גולדברג ,יוסף פיין.יואב צוקרמן,אריה יחיאלי,ששון בר- צבי.ועוד

 

לאחר קום המדינה  התווספו ישובים עבריים חדשים בנגב ואף הם בחרו מתוכם מוכתרים והפעם לא בתפקיד רשמי  מטעם  השלטון הישראלי אלא כצורך קיומי.

 

השבוע 4.4.11 ניקבצו כמה מהמוכתרים ( חלקם הגדול , כמובן,כבר לא בחיים ) למכללת ספיר  שבנגב  כדי להשתתף בכנס  מיוחד שבא לציין תרומתם ופועלם של ה המוכתרים  העבריים   לביסוס ההתישבות  והבטחון  ופיתוח יחסי דו קיום עם השכנים.היה לי הכבוד להשתתף בכנס מרתק זה. הכנס בו השתתפו כ-200 איש התמקד בפעילותם של המוכתרים  בישובי הדרום והנגב  ואורגן בשיתוף   קרן קיימת לישראל, מכללת ספיר  המועצה לשימור אתרי מורשת, המועצה האזורית  שער הנגב ועוד.

המוכתר השופט אליהו נאוי "גנב את ההצגה"

"גנב את ההצגה" בכנס, השופט וראש עריית באר-שבע לשעבר אליהו נאווי"- דאוד אל נטור" המתקרב לגיל  92 ובצלילות מדהימה וביכולת סטנדפיסטית מרשימה , סיפר  על קורס המוכתרים שנערך  במחצית השניה של שנות הארבעים בקיבוץ גליל ים מטעם  התנועות המיישבות והמוסדות הציוניים . נאווי, יליד בצרה בעירק  שהיה בין המדריכים הבולטים בקורס, סיפר כי היה חשוב לו להקנות  לחניכים את השפה והתרבות  הערבית  כפי שהייתה נהוגה בקרב השבטים בנגב כי זו הדרך ליצור כימיה עם השכנים הערבים .בין לבין שילב סיפורי הוי  מאותה תקופה  בהומור ובחן והקהל השומע התמוגג מהנאה.

יוסי צור משובל: שיתוף פעולה וכבוד הדדי עם הבדואים

יוסי צור, מוכתר קיבוץ שובל, סיפר על מערכת   יחסים  של שיתוף פעולה וכבוד הדדי  עם השבטים    הבדואים  השכנים וכיצד עזרו  להם ראשי  השבטים  הבדואים לאתר  רכוש גנוב עוד דיברו והעלו זכרונות  דן בראון מוכתר בית אשל, דודיק  שושני מוכתר קיבוץ להב   ומוכתרים אחרים. 

 

 ד"ר ח'ליל אבו רביע מאונברסיטת בן גוריון  סקר פועלם  של המוכתרים היהודים  בנגב וציין כי מערכת היחסים הטובה שרקמו המוכתרים  היהודים עם ראשי ואנשי השבטים  הבדואים השכנים     בשנות ה-40 וגם בשנות ה-50 לאחר קום המדינה הביאו לשקט בטחוני יחסי בנגב והדבר איפשר הרחבתם והתבססותם של  ישובי הנגב והדרום..  

 

כתבות נוספות של כותב זה:

במפעל הריבות יצרו אבק שריפה

 

סיפורו הלא ידוע של בית חרושת "תופז" למוצרי לוואי של פרי הדר במושב בית חרות, ששימש בשנות ה-40 מסווה למכון "יוסף" שייצר חומר נפץ עבור "ההגנה". המבנה בו שכן "תופז" מיועד לשיקום ושימור