הזנחה בבית הכנסת [צילום: שאולה הייטנר]

הזנחה מבישה בביה"כ "מושב זקנים" בת"א

בית הכנסת ההיסטורי "מושב זקנים" ברחוב אלנבי 89 בתל אביב בתכנונו של האדריכל הנודע יהודה מגידוביץ - שהיה אחד מבתי הכנסת היפים והחשובים בתל אביב הקטנה, מבנה בן כ-90 שנה, בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, עומד מזה שנים רבות שומם, נעול, מוזנח ומעלה אבק. התחושה היא כי יש המתפללים שמבנה בית הכנסת יהפוך ל"פיל לבן", יוגדר כמבנה מסוכן ויבנה במקומו מבנה חדש רצוי רב קומות. בושה!

הדלתות נעולות [צילום: אלי אלון]

 

>ידע ימים יפים יותר>למה נעול בית הכנסת במשך שנים?

לשפשף את העיניים ולא להאמין. ברחוב אלנבי 89 בתל אביב ניצב מזה תקופה ארוכה, עניין של שנים, שומם, נעול, מוזנח ומעלה אבק. בית הכנסת ההיסטורי "מושב זקנים" בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב שהיה אחד מבתי הכנסת היפים והמעניינים והחשובים בתל אביב הקטנה ששימש את מייסדיה וראשונה של העיר תל אביב. ביקרתי בימים אלה בבית הכנסת הוא סגור ונעול מזה שנים. המראה שניגלה לי לא מלבב בלשון המעטה, דלתות שעריו מעופשות, קיר חזיתו נמרח במלט מכוער ומעוטר בכתובות גראפיטי. על המדרגות בחזית בית הכנסת לכלוך לא מועט, גם הקירות החיצוניים של מבנה בית הכנסת בצד צפון ומזרח מוזנחים ודהויים. כך לא צריך להראות בית כנסת בישראל ובטח לא בית כנסת בעל ערך היסטורי ואדריכלי כה רב.

ידע ימים יפים יותר

 בית הכנסת "מושב זקנים" ברחוב אלנבי 89 ידע ימים יפים יותר התפללו בו מייסדי וראשוני העיר תל אביב. נערכו בו לאורך שנים רבות תפילות סדירות שבעה ימים בשבוע בימי חול שבת וחג. הוא הוקם על-ידי עמותה בית אבות "מושב זקנים" - עמותה שנוסדה בשנת 1910 על-ידי זרח ברנט. בשנת 1926 הונחה אבן הפינה למבנה בית הכנסת שתוכנן כאמור על-ידי יהודה מגידוביץ' בסגנון אקלקטי מתון. בחזית הבניין שני טורי מדרגות קטנים המובילים אל דלת הכניסה הקבועה בתוך קשת גדולה. סביב הדלת נבנה משקוף מפואר ומעליו הכתובת "אל תשליכנו לעת זקנה". משני צידי המשקוף עיטורי קרמיקה מעוטרות בסמלי המזלות וחודשי השנה, שנעשו על-פי עיצובו של זאב רבן. פנים בית הכנסת מעוטר באריחים בדוגמת גפנים. 

בין המתפללים בבית הכנסת, מאיר דיזנגוף, נחום סוקולוב, ועוד רבים מראשי וחשובי העיר. דמויות שנימנו על מתפללי בית הכנסת הקבועים: נחמיה וולפזון שהיה "בעל קורא" במשך שנים בבית הכנסת זה, הרב יעקב יוסף עמיאל אביו של רבה הראשי של תל אביב הרב, מנחם בייזר ועוד רבים וטובים. בארכיונים אני רואה כי מי שכיהן כחזן בית הכנסת היה החזן פוקס. 

הרב קובי וויס כותב לי על בית הכנסת: "התפללתי בו לא פעם. לא ידעתי שאני שייך להיסטוריה. בשנות השמונים הוא היה פעיל מאוד והיו בו בבוקר מניינים רבים. כך שידעת ששם מתי שתבוא יהיה מניין. סוג של "איצקוביץ" תל אביבי.. מוסיף הרב וייס: "ישיבת תל אביב (חטיבת הביניים של הישיבה התיכונית הישוב החדש) שכנה ברחוב טרומפלדור. תפילת שחרית התקיימה בשבע בבוקר. המאחרים נשלחו למושב זקנים להתפלל כי היו שם תפילות כל הבוקר. גם לאחר שעברה הישיבה לרחוב פומפדיתא משכנה הנוכחי זה המשיך להתקיים זמן מה. מדובר על תחילת סוף שנות שבעים תחילת השמונים". 

את מבנה בית הכנסת תיכנן כאמור האדריכל הראשון של תל אביב יהודה מגידוביץ שתכנן מבנים רבים בעיר. נכדתו רות מגידו- חצרוני מתייחסת להזנחתו של בית הכנסת אותו תיכנן סבה וכותבת לי: "בושה וחרפה לפרנסי העיר על כל אגפיה, ולעומדים בראשם וכן בושה לאטימות ולבערות של מרבית תושבי העיר, שרואים, ושותקים"

.

למה נעול בית הכנסת במשך שנים?

 

פניתי לעמותה "מושב זקנים –בית אבות בתל אביב המנהלת את מבנה בית הכנסת וביקשתי לברר פשר מצבו המוזנח ומדוע הוא סגור ונעול במשך תקופה כה ארוכה. הופנתי לאדם שהציג עצמו בשם הראל והוא הסביר לי כי בית הכנסת נעול מסיבה פשוטה: "אין מתפללים "הייתי פותח את בית הכנסת אבל אין מתפללים ואין מניין לתפילה מה אני יכול לעשות זו בעיה בתל אביב", הוא אומר. לגבי מצבו של מבנה בית הכנסת אומר הראל: "אנחנו מקפידים לשמור על בית הכנסת כל פעם שאנו רואים כתובת גרפיטי שאנשים ציירו על קירות בית הכנסת אנחנו מוחקים אותה, אולם כותבי הגרפיטי חוזרים שוב. אנחנו חושבים ועובדים על זה איך לפתוח באיזשהו שלב את בית הכנסת", אומר הראל. 

מבנה בית הכנסת נעול היטב כאילו המדובר במתקן סודי. אני שואל את הראל אם יש אפשרות לפתוח עבורי לכמה דקות את בית הכנסת הנעול כדי שאוכל לצלם והוא משיב לי בהחלטיות "אין אפשרות להיכנס". ואני תמה היאך זה שבתל אביב הגדולה בת כמה מאות אלפי תושבים אי-אפשר למצא מנין (עשרה מתפללים)לבית כנסת כל כך חשוב ולשמר מורשת אבא וסבא. אפשר לגייס לצורך מניין לבית כנסת סגור זה תלמידי ישיבה באזור ואפשר לפתוח את בית הכנסת, צריך רק רצון. נקודה. 

העמותה המנהלת את מבנה בית הכנסת אם אני לא טועה עוסקת גם בניהול בית אבות. כבודה במקומה מונח, אבל עם כל הכבוד לעמותה, שמירת צביונו המקורי של בית הכנסת כמו שימור ציורי ועיטורי ואריחי הקרמיקה המקוריים, וכיוצא באלה אינה בדיוק מטבע הדברים בראש התמחותה ומעייניה של עמותה מסוג זה. המקום הוכרז כמקום לשימור. ולכן צריכה להיות התערבות ופיקוח יתר של גופי השימור בעיריית תל אביב ושל המועצה לשימור אתרי מורשת על הנעשה במקום, יש לפתוח את בית הכנסת למתפללים, לנקות אותו ולפעול לשיפוצו ושימורו ולהביא להפ