סיפור בית הקברות הישן של עין חרוד בגדעונה

שער הכניסה לבית הקברות הישן של עין חרוד בגדעונה [צילום: אלי אלון]

סיפור בית הקברות הישן של עין חרוד בגדעונה

בית הקברות ההיסטורי הישן של עין חרוד בגדעונה נמצא כיום במצב עלוב ומוזנח למדי, הכיתוב על חלק מהקברים הולך ונמחק. ראויים חלוצי וראשוני העמק הקבורים במקום ליחס יותר מכבד. סיפורו של בית עלמין זה

מאת:אלי אלון  11/04/2016  |  עודכן: 11/04/2016

בפאתי דרום מזרח הישוב גדעונה בגלבוע, למרגלות הר הגלבוע סמוך למעיין חרוד, שוכן מזה כ-94 שנים בית הקברות הישן של עין-חרוד. ביקרתי בסוף השבוע (8.4.16) בבית קברות מיתולוגי והיסטורי זה. המחזה שנגלה לעיניי לא מלבב. בית הקברות ישן מאוד ומוזנח למדי הכיתוב על חלק גדול מהקברים הולך ונמחק עד כי לעיתים קשה לזהות את שם ופרטי הנפטר ואפילו שער הכניסה לבית הקברות במצב עלוב ומתפורר. 

בבית הקברות קבורים חלוצי וראשוני מתיישבי העמק, חברי עין חרוד, תל יוסף קבוצת "חוגים" (בית השיטה) ואחרים. מספר הנקברים המדויק בו אינו ידוע, קבורים בו ילדים ומבוגרים שנפטרו במהלך שנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת, קורבנות מגפות ומחלות למיניהן, אירועי דמים, פרעות ותאונות לא עלינו וגם כאלה שלא יכלו לקשיי וסבל החיים באותן שנים ו"שלחו יד בנפשם" (התאבדו). קברו בו בעיקר במשך כ-16 שנה משנת תרפ"ב 1922 עד שנת תרצ"ח 1938.משנת 1939 נקברו מתי עין חרוד בבית הקברות החדש של עין חרוד ליד גבעת קומי לשם עבר קיבוץ עין-חרוד ממעין חרוד. בצדו המזרחי של בית הקברות הישן של עין חרוד ולמעשה באותו מתחם נמצאת חלקת הקברים הנוכחית של הישוב גדעונה. 

קברו של אברהם פרוינד שנהרג בעבודה מנגיחת פר [צילום: אלי אלון] 

 

בית העלמין נפתח ב-1922

 

 המצבות הישנות בבית הקברות הישן של עין חרוד פזורות על טרסות אבן. חלקן עשויות אבני בזלת ועליהם כיתוב שם ופרטי הנפטר. בשטח בית הקברות סביב הקברים פזורים חלוקי אבן רבים ועצי בר המצילים (מלשון צל) את המקום. 

בית הקברות נחנך באדר תרפ"א כאשר במקום נקברים שני חברים צעירים, נחמה אברונין, בת 23 ואהרון רוזין בן 24. שנה לאחר מכן ב-1923הובאו לקבורה במקום שלושה חללים נוספים: מאיר מלצמן שעל מצבתו חרוטות המילים "חיל המשטרה המעולה", טוביה אנגל שנקבר בתמוז תרפ"ג, ויהודה שוסטר בן 21, ש"נפל במחצבת עין חרוד". 

בשנת 1924 נקבר במקום יעקב ויסר על מצבתו נחרט: "שלח יד בנפשו". 

בשנת 1926 מתווספים לבית הקברות שבעה קברים נוספים: חיים פלקסר, בן 25, צפורה לבית זמיר, בת 18 שנה. יוסף חרמוני, בן 26, על קברו נכתב: "פה טמון צעיר הענפים בצמרת אילננו שנקטף בדמי עלומיו". צפורה וילנסקה, אסתר לוברסקי, בת 23 שעל מצבתה נכתב "נקטפה בעצם התגשמות חלומותיה". אביגדור בן דב ויינר, בן 35 על מצבתו מצוין כי "נפטר מטיפוס". לאה שניאורסון, בת 27. עלתה בתר"פ. 

נהרגו מנגיחת פר וע"י הרכבת

 

בשנת 1927 - נקברים בבית הקברות עין חרוד (הישן): דור (אולי דוד) בירנבאום, בן 25, על קברו מצוין כי "נהרג ע"י הרכבת לא ברור נסיבות האסון והיכן התרחש. נקבר נוסף בבית הקברות הישן של עין חרוד ב-1927 היה אברהם פרוינד, יליד לודז' בן 21, ועל קברו של נכתב: "נהרג בעבודה מנגיחת פר" עוד נקברו במקום באותה שנה: זכאי גלזר בן 22, מרחובות, ישראל בן נתן, בן 24, ורחל בת אוריה, בת 34, "חברה במשק עין חרוד". 

חשוב להדגיש כי ייתכן שנקברו בבית הקברות במהלך השנים אנשים נוספים. אני רשמתי לפי הרישומים והעתקתי מהכיתוב על גבי המצבות. מאחר שהכיתוב שהולך ונמחק לא תמיד ברור ייתכן שנפלו טעויות בכתיבת השמות והתאריכים. ואיתכם הסליחה מראש. 

ב-1928 נקברו בבית הקברות הישן של עין חרוד 4 ילדים: קשט בן בלהה ויעקב מילונובסקי  בן שנה, הילד עובד בן שנה, עמירם, בן שנה. אסתר ספיר, בת 5. כן נקברו במקום באותה שנה: יהודה בן זלמן וולפזון, בן 31, זאב בן פסח פרידין - י"ח בתמוז תרפ"ח, על מצבתו נרשם: "נהרג בעבודה בגורן ע"י מכונת הדישה בעין חרוד "לא בספר הזהב כי אם בספר העבודה נרשמת כבוד לנצח". 

 

קברו  של אריה אנדרמן שנרצח  [צילום: אלי אלון] 

נקבר נוסף באותה שנה(1928) אריה בן שלמה אנדרמן –על מצבתו נחרט: "רוקח בבית החולים בעין-חרוד. נולד בגליציה בניסן תרנ"ה. עלה ארצה בתרפ"ח. נרצח במיטב שנותיו ביום כ"ה בתשרי תרפ"ח". בן 33. לא הצלחתי לברר באילו נסיבות נרצח ועל-ידי מי. 

בהמשך נקברו בבית הקברות הישן של עין חרוד: 

בתרפ"ט 1929-נקברו: הילדה מרים, בת שנה, פריל פרק, בת 33, עליזה פס בת 21, אברהם נוז'יק, בן 35. בשנת 1930 נקברו יצחק פינקל, בן 27, "נפל בשמירה בכרם". תהילה טל בת 27. ב-1931 נקבר יהודה טוביה, בן 19, נולד באמריקה .ב-1932-נקברו בבית העלמין: בלה ליפשיץ – "שלחה יד בנפשה". הלל לבנון, בן 32. איזיק חייקין, בן 33. ב-1933 הובאה למנוחות במקום מלכה הנדיל בת 32 הייתה במותה. 

ב-1934 הובאו לקבורה בבית הקברות, זלמן וולפזון, בן 73 ככל הנראה אביו של יהודה וולפזון שנטמן כאן 6 שנים קודם לכן ב-1928 ואברהם דובניקוב - בן 23, ש"נפטר בתאונה במעין חרוד". 
ב-1935 הצטרפו לבית הקברות הישן של עין חרוד ארבעה נפטרים והם: מתתיהו שרייר - בן 33 משדה נחום, שלום שנירר (ממינכן) - בן 27, "שלח יד בנפשו", גדעון אוריאל בן 24, "שלח יד בנפשו" חנוך נימנוב - בן-27 "טבע בסחנה".

קברו של משה רוזנפלד   [צילום: אלי אלון] 

 

משה רוזנפלד - "החלל הראשון של "המאורעות"

 

ב-1936 החלה תקופת מאורעות הדמים 1936-1939 הידועים גם בשם מאורעות תרצ"ו-תרצ"ח כאשר הערבים תוקפים פורעים באנשי הישוב היהודי בארץ. הסרג'נט משה בן שלמה יצחק רוזנפלד היה ככל הנראה החלל הראשון של מאורעות תרצ"ו תרצ"ח. רוזנפלד נולד בכסלו תרס"ה במנחמיה, נפל חלל בהר הגלבוע "בעמדו על משמר הלאום בתאריך י"א מר-חשון תרצ"ו" - בן 31 היה במותו. הוא מובא לקבורה בבית העלמין שליד מעיין חרוד על קברו נחרט "הצבי ישראל על במותיך חלל איך נפלו גיבורים. ראשון חללי הישוב במאורעות" .

קברו של דב שטורמן  בבית הקברות הישן [צילום: אלי אלון] 
 דב שטורמן
 באותה שנה -שנת 1936  נקבר בבית העלמין זה דב שטורמן איש עין חרוד. שטורמן נולד בשנת 1916 ברשקוב שבאוקראינה למרים וזאב. הוא התייתם מאביו בגיל שנתיים ובשנת 1926 עלה עם אמו לארץ ישראל. בארץ הצטרפו לקיבוץ עין-חרוד. הוא התחנך בבית הספר היסודי ואחר כך למד בכפר הנוער בן שמן. בסיום לימודיו בשנת 1935 התגייס על-פי החלטת הקיבוץ למשטרה ושירת בשרונה ובפתח-תקווה. ביום (2.2.1936) נהרג במילוי תפקידו בפתח תקוה על-ידי פליטת כדור שהוכנס על-פי הסברה במזיד לרובהו על-ידי שוטרים ערבים. בן 21 היה במותו. על מצבתו נחרט: "היה חניך בית הילדים התגייס למשטרה על משמרתו קופד פתיל חיו" .

נקברים נוספים בשנה זו בעין חרוד היו: דוד מוזס שעלה מגרמניה והיה בן 31 במותו, וישראל קליימן, בן 40. 

בשנת 1937 נקברו בבית הקברות הילד משה בן מאיר, בן שנה. הילד יורם בן יעקב, בן שנתיים הילדה נורית, בת שנה. צפורה רזניק, בת 22, צפורה שטרן בת 21, אליהו ס"ט בן 47. עלה בשנת תר"ע 
בשנת 1938-הובאו למנוחות בבית הקברות בעין חרוד (הישן): אברהם דרובנים, בן 4, אסתר דרובנים, בת שנה. זאב (וילי) - בן 21, יקים הס, מראשוני עליית הנוער שהגיעו מגרמניה לעין חרוד, ושמעון לס "קרבן מאורעות הדמים" בן 27. רעיה קרפובסקי, בת 37. לאה הרשבויט בת 23 -"שלחה יד בנפשה". 

קברו של שלמה לביא ורעייתו רחל בבית הקברות הישן [צילום: אלי אלון]

 

קבר שלמה לביא

 

ביולי 1963 הובא לקבורה בבית העלמין הישן של עין חרוד שלמה לביא, חלוץ ,איש העלייה השנייה, מאבות התנועה הקיבוצית וחבר הכנסות הראשונה והשנייה . לביא שהיה בן 80 במותו נקבר לצד אשתו רחל לבית זיסלה שנפטרה בתחילת שנות ה-30 בדמי ימיה ונקברה בבית העלמין הישן של עין חרוד. 

שלמה לביא בן למשפחת לבקוביץ מחסידי גור יליד העיר פלונסק שבפולין עלה לארץ ישראל בשנת 1905, עבד כפועל בפרדסים בפתח תקוה וסג'רה. בשנת 1909 השתתף בהקמת ארגון "השומר". היה ממנהיגי מפא"י וממייסדי הקיבוץ עין חרוד בשנת 1921, והתגורר בו עד מותו. 

שני בניו, ירובעל לביא והלל לביא, נפלו במלחמת העצמאות. לאחר הקמת המדינה היה חבר הכנסת הראשונה והשנייה. במהלך אחת מנסיעותיו מקיבוצו לישיבות הכנסת פגע לביא בעת שנהג בטנדר בכביש ואדי ערה בעת שנעשו עבודות בכביש בפועל שעבד בכביש וגרם למותו. אל אף חסינותו כחבר כנסת התעקש לביא להסיר חסינותו ולהעמידו לדין. בקשתו נענתה והוא הועמד לדין ונקנס בסכום סימלי. 
על שמו בית התרבות "בית לביא" בקיבוצו עין חרוד ורחוב שלמה לביא בקריית חיים.

הזנחה מביישת

 

ברבות השנים הוזנח בית הקברות הישן של עין חרוד שדומה כי אין עוררין על חשיבותו ההיסטורית והמורשתית. עשבים בגובה רב כיסו אותו ובשל תנודות הקרקע וסחף מים שזרמו מהר הגלבוע הצמוד שקעו חלק ממצבותיו ונטו על צידם. ב-1988 בעידודו של אברהם יריב מי שהיה אז ראש המועצה האזורית גלבוע נעשו עבודות שיקום של בית העלמין. ומאז עברו קרוב ל-30 שנה מצבו כיום של בית הקברות אינו מלבב. כך לא צריך להיראות פנתיאון קבורה ובית קברות היסטורי ומורשתי כמו זה. 

אומרים לי כי יש להשקיע בחיים ולא במתים, וזה נכון. אולם לא מדובר כאן בהקמת מצבות שיש מפוארות בעלות מאות אלפי שקלים אלא בעיקר בעבודות חידוש הכיתוב שעל מצבות הקברים שהולך ונמחק, ובשיפור התשתית והמראה של בית הקברות. עלות עבודות אלה בהתחשב שמדובר בבית עלמין קטן, לא צריכה לעלות כספים רבים. המצב המוזנח  כיום של בית הקברות  צריך לבייש את אנשי עין חרוד וקיבוצים נוספים שראשוניהם קבורים במקום וכן את המועצה האזורית גלבוע שבשטח שיפוטה נמצא בית העלמין. יש לשקם בית קברות זה שהוא אתר היסטורי ומורשתי בעל חשיבות וגם פוטנציאל לאתר תיירות. ניתן להפעיל לשם כך מתנדבים וגם הקיבוצים באזור שחלקם עשירים מאוד צרכים להירתם למבצע שיקום בית קברות זה ולהפכו למקום עם מראה מכובד מבלי לפגוע בצביונו המקורי. אנו נעקב ונדווח. 

תאריך: 11/04/2016  |  עודכן: 11/04/2016

כתבות נוספות של כותב זה:

 

שער הכניסה לבית הקברות הישן של עין חרוד בגדעונה

סיפור בית הקברות הישן של עין חרוד בגדעונה  בית הקברות ההיסטורי הישן של עין חרוד בגדעונה נמצא כיום במצב עלוב ומוזנח למדי, הכיתוב על חלק מהקברים הולך ונמחק. ראויים חלוצי וראשוני העמק הקבורים במקום ליחס יותר מכבד. סיפורו של בית עלמין זהאלי אלון 

 |   לסיפור המלא

 

כתבות נוספות של כותב זה:

גשר עילי למעבר רכבת העמק מעל כביש נצרת -עפולה

נזקים סביבתיים מ"רכבת העמק" המתחדשת

 התקשורת מסקרת וסיקרה בהרחבה את סיפורה של "רכבת העמק" המתחדשת. מעט נכתב ושודר על הנזקים הסביבתיים שנגרמו ויגרמו בעתיד כתוצאה מסלילת והפעלת קו רכבת זואלי אלון   |   לסיפור המלא

ם

מלון שפירא בעפולה בבנייתו

"הפשע ההיסטורי" שהושתק 
מלון "שפירא" בעפולה שהיה המלון הראשון שהוקם בעיר, היה בעל מבנה אדריכלי מיוחד ומבתי האירוח היחידים בעמק יזרעאל בתקופת המנדט הבריטי  בין אורחיו, ממנהיגי וחשובי האומה ובהם: ד"ר חיים ויצמן, חיים נחמן ביאליק, זאב ז'בוטינסקי ועוד אלי אלון   |   לסיפור המלא

 

 

סיפורו של יואב נחשון ממייסדיי "הגבעטרון" 

 ביוני 2015 הלך לעולמו יואב נחשון חבר קיבוץ גבע שהיה מסולני להקת הגבעטרון ומעמודי התווך של להקה זו במשך שנים רבות. סיפור חיו המרגש אלי אלון   |   לסיפור המלא