2
 שער הכניסה לבית העלמין בכפר שמריהו [צילום:אלי אלון] סיפורו של בית העלמין בכפר שמריהו
בית העלמין כפר שמריהו הוקם לפני למעלה מ-60 שנים, בשנת 1954-5 לערך. קבורים בו מייסדי וותיקי הישוב, ברובם שמות אלמונים שאינם מוכרים לציבור הרחב, לצד שורה ארוכה של ידוענים בתחומי הביטחון, הפוליטיקה, החברה, הכלכלה, האמנות ועוד. סיפורו של המקום וסיפורם של כמה מהקבורים בו. ▪ ▪ ▪ מאת:אלי אלון בפאתיו המזרחיים של הישוב היוקרתי כפר שמריהו, שליד הרצליה סמוך למסילת הרכבת תל אביב-חיפה שוכן בית העלמין של הישוב. הוא הוקם בשנת 1954-5, לערך. זהו בית עלמין קטן יחסית בין כ-1400 קברים. מטופח ומסודר. הוא מגודר בגדר רשת מכל עבריו. בצדו הדרומי, שער כניסה ראשי - שער ברזל, מעוטר במרכזו בסמל מגן דוד. עד הקמתו של בית העלמין בכפר שמריהו נקברו מתי כפר שמריהו בבית העלמין בהרצליה ובמקומות נוספים. ניתן לחלק את בית העלמין כפר שמריהו לשני חלקים: החלקה הישנה נמצאת בצד המערבי של בית העלמין ובה קבורים בעיקר מייסדי וותיקי כפר שמריהו ובני משפחותיהם, והחלקה היותר חדשה הנמצאת בחלק המזרחי של בית העלמין ובה קבורים מלבד תושבי כפר שמריהו, נפטרים שחלקם לא התגוררו בישוב ורכשו חלקת קבורה במקום. ידוענים רבים ובהם אבא אבן ,שולמית אלוני ומוקה לימון שלושת האישים אולי הידועים ביותר, מבין הקבורים בבית עלמין בכפר שמריהו הם: אבא אבן, מי שהיה שר חוץ במשך שנים רבות בממשלת ישראל, שולמית אלוני חברת כנסת ושרה, והאלוף מרדכי "מוקה" לימון מפקד חיל-הים הישראלי בשנים 1954-1950.  אבא אבן וגיסתו אורה הרצוג באירוע תרבות בירושלים יוני 1965 [צילום משה פרידן לע"מ ] אבא אבן - חתן פרס ישראל לשנת 2001, על מפעל חיים ותרומה מיוחדת לחברה ולמדינה, היה מחלוצי הדיפלומטיה הישראלית, מגדולי המדינאים והדיפלומטים שידעה ישראל. הוא נולד ב-1915 בקייפטאון שבדרום אפריקה. במלחמת העולם השנייה שירת כקצין במטה הצבא הבריטי בקהיר. ובין השאר שימש כקצין קישור בין הכוחות הבריטיים לסוכנות היהודית. במרץ 1945 נשא אבא אבן לאישה בחתונה בקהיר את סוזי (שושנה) ילידת איסמעיליה בתם של לאה ושמחה אמב"ש (ראשי תיבות, אני מאמין באמונה שלמה) סוזי היא אחותה של אורה הרצוג, אשתו של חיים הרצוג, נשיא המדינה לשעבר. בשנת 1946 עלה אבן לארץ ישראל, והתגורר עם רעייתו סוזי בשכונת תלפיות בירושלים. הוא החל לעבוד במחלקה המדינית של הסוכנות היהודית. ב-1949 עד 1959 היה נציג ישראל באו"ם ובמקביל כיהן כשגריר ישראל בארה"ב בשנים 1950 עד 1959. בין השנים 1960-1963 שימש שר החינוך בממשלתו של בן-גוריון, ובשנים 1963-1966 היה סגן ראש הממשלה בממשלתו של לוי אשכול. אולם התפקיד שעמו הוא מזוהה יותר מכל תפקידיו ,הוא כהונתו במשך כ-8 שנים בשנים 1966-1974 כשר החוץ בממשלות אשכול וגולדה מאיר. ב-1988 לא הצליח אבן להשתלב במקום ריאלי ברשימת המועמדים של מפלגת העבודה לכנסת ופנה לעסוק בהוראה ובפעילות אקדמית. אבא אבן נפטר ב-17 בנובמבר 2002, בגיל 87. לאבן ורעיתו סוזי נולדו שלושה ילדים: עֵלי, נגן קלרינט ופרופסור למוזיקה, גילהעוסקת אף היא בתחום המוזיקה . בת נוספת שנולדה ב-1952, נפטרה בינקותה. רעייתו סוזי אבן שהייתה ממייסדי האגודה למלחמה בסרטן נפטרה בשנת 2011 בגיל 90 ונקברה ליד קברו. לא רחוק מקבריהם קבור אביה של סוזי, שמחה אמב"ש(1892-1973), דמות מרתקת בפני עצמה. שמחה אמב"ש יליד נווה צדק התגורר עם משפחתו במצרים שם הועסק כמהנדס בכיר בחברת תעלת סואץ.  קברה של שולמית וראובן אלוני בכפר שמריהו [צילום באדיבות המשפחה] שולמית אלוני, כלת פרס ישראל (2000) על מפעל חיים הייתה מחלוצות העיסוק בזכויות הפרט בארץ ובקידום חקיקת חוקי יסוד ופעלה נגד כפייה דתית. היא נולדה בשנת 1927 בשם שולמית אדלר, ליהודית ולדוד (הכהן) אדלר וגדלה בשכונת נווה שאנן שבדרום תל אביב. למדה בבית הספר "בית החינוך" של זרם העובדים בתל אביב. בהמשך עברה ללמוד בכפר הנוער בן שמן. עוד בהיותה תלמידה בבן שמן הצטרפה לארגון "ההגנה". למדה בסמינר בית הכרם דוד ילין להכשרת מורים בירושלים, והחלה לעבוד כמורה.תחילה במעברה ואחר כך מצאה מצאה משרת הוראה קבועה בבית ספר מקצועי "שבח" לבנים שם לימדה אזרחות .במקביל לעבודתה כמורה למדה לימודי משפטים בבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה ו-ב1958 הוסמכה כעורכת דין. בשנות ה-50 נישאה לראובן אלוני שהיה לימים ממייסדי מינהל מקרקעי ישראל וראש המינהל האזרחי במרחב שלמה(אופירה). לזוג נולדו שלושה ילדים: דרור אלוני, אלוף-משנה בחיל-הים, איש חינוך וראש מועצת כפר שמריהו; פרופ' נמרוד אלוני ובמאי הקולנוע אודי אלוני. בשנת 1957 ערכה והגישה ב"קול ישראל" סידרת תוכניות בשם "כיצד נעים הגלגלים" - סידרת שיחות לנוער על ענייני אזרחות. בהמשך הגישה בקול ישראל תוכניות רדיו שעסקו בזכויות האזרח ובצרכנות ובניהן: "אתה והחוק", ו"הנושא בטיפול". בשנת 1961 ערכה והגישה יחד עם אלימלך רם תוכנית רדיו חדשה בשם "מחוץ לשעות הקבלה" שטיפלה בתלונות מאזינים על עוולות קיפוח אטימות ואפליה לרעה מצד הממסד. אלוני הרבתה להגיב, לכתוב מאמרים וטורי דעה בעיתונות הישראלית ובכתבי עת שונים בנושאי זכויות האזרח והגנת הצרכן. ב-1965 נבחרה לראשונה לכנסת השישית מטעם המערך, אולם בהמשך פרשה ממפלגת העבודה, והקימה את התנועה לזכויות האזרח (רצ). בבחירות לכנסת השמינית ב-1974 זכתה רצ בשלושה מנדטים, הצטרפה לקואליציה ואלוני כיהנה החל מיוני 1974 כשרה בלי תיק בממשלת יצחק רבין, אולם כעבור מספר חודשים באוקטובר 1974 התפטרה מתפקידה כשרה בשל הצטרפות סיעת המפד"ל לקואליציה. בשנת 1991 הוקמה מפלגת מרצ בראשה עמדה אלוני ובבחירות לכנסת ה-13 (1992) זכתה המפלגה החדשה בהישג מרשים- 12 מנדטים שסייעו לרבין להרכיב ממשלה. אלוני מונתה לשרת החינוך והתרבות אולם בשל עימותים עם מפלגת ש"ס נאלצה ב-1993 לפרוש מתפקידה. במקומה מונה איש מפלגתה אמנון רובינשטיין ואלוני מונתה לשרת המדע והאמנויות ולשרת התקשורת. אלוני נפטרה ב-24 בינואר 2014 בגיל 85 ונקברה ליד בעלה ראובן אלוני. על מצבת קברה מלבד שמה ותאריך הולדתה ופטירה מילה אחת: אזרחית.  קברו של האלוף מרדכי "מוקה" לימון בבית העלמין בכפר שמריהו[צילום: אלי אלון] אנשי צבא וביטחון מרדכי (מוקה) לימון היה מפקד חיל-הים בשנים 1954-1950, נולד בפולין בשנת 1924. בשנת 1932 בהיותו בן 8 והצטרף לפלוגה הימית של 'הפועל'. לאחר מכן הצטרף לפלמ"ח שימש כמדריך בקורסים של הפלי"ם וכמלווה בספינות המעפילים. עם הקמת המדינה נטל לימון חלק פעיל בהקמת חיל-הים ובין השאר שימש כקצין המבצעים של החיל. ב-1950, כשהוא בן 26 בלבד, מונה למפקד חיל-הים והיה האלוף הצעיר ביותר בצה"ל. הוא כיהן בתפקיד עד 1954. בהמשך עמד בראש משלחת הרכש של משרד הביטחון לצרפת, ובין השאר התפרסם כיוזם ואחראי ל"מבצע נועה" בשנת 1969 הידוע יותר בשם "מבצע שרבורג"- מילוט חמש ספינות הטילים משרבורג. נפטר בשנת 2009. על קברו נחקק בזו הלשון: "איש ים ענו ואמיץ שהתמסר לתקומת עמו בארץ ישראל". האלוף לימון אינו אלוף צה"ל היחידי הקבור בבית העלמין בכפר שמריהו. בחלקה הישנה של בית העלמין ,נמצא קברו של האלוף גדעון שוקן (1919 -1981) ששימש כראש אגף כוח אדם בצה"ל בשנים 1956-1961. שוקן נולד בגרמניה ללילי ושלמה זלמן שוקן. ב-1934 עלה עם משפחתו לארץ ישראל שהתיישבה בירושלים. למד בגימנסיה העברית ברחביה, ובאוניברסיטה העברית, שירת בהגנה ובבריגדה. לאחר קום המדינה שירת כקצין במספר תפקידי מטה בצה"ל ובשנים 1956-1961 היה ראש אכ"א. לאחר פרישתו מצה"ל שימש כממונה על הביקורת על מערכת הביטחון במשרד מבקר המדינה. גדעון שוקן הלך לעולמו בנובמבר 1981 לאחר מאבק במחלה קשה. גופתו נטמנה בבית העלמין של כפר שמריהו. גדעון שוקן הוא אחיו של גרשום שוקן שהיה מו"ל ועורך הארץ. יחזקל סהר ,מוניה וגוני מרדור ובילו מישורי דמות ידועה נוספת מתחום הביטחון הקבורה בבית העלמין, הוא יחזקאל סהר (סחרוב) (1907 -1998) שהיה המפכ"ל הראשון של משטרת ישראל, בין השנים 1948-1958. יחזקאל נולד בירושלים בשנת 1907, דור שלישי בארץ. בשנות השלושים גויס לפעילות רכישת נשק להגנה באירופה. בין השנים 1936-1940 שימש כמזכירו של חיים ויצמן. בין השנים 1941-1946 שירת בצבא הבריטי כמפקד פלוגת תובלה בדרגת מייג'ור. במאי 1948 מונה למפקח הכללי הראשון של משטרת ישראל. בתקופת שירותו כמפכ"ל גובשה ועוצבה מדיניות ומסגרת משטרת ישראל כפי שהיא קיימת עד היום. סהר כיהן כמפכ"ל עד סוף מאי 1958. ולאחר פרישתו מהמשטרה מונה כשגריר ישראל באוסטריה. מאיר מוניה מרדור - דמות ביטחונית ידועה נוספת עלומה משהו שקברה שוכן בכפר שמריהו הוא מאיר מוניה מרדור(1913-1985), מבכירי ההגנה ומערכת הביטחון ומנכ"ל רפאל. מוניה מרדר (לימים מרדור), עלה לארץ ישראל ב-1933,והתגייס לארגון ההגנה. שימש בתפקידים שונים בתחומי הרכש, המודיעין וההעפלה במסגרת המוסד לעלייה ב'. לאחר הקמת המדינה היה ממקימי רפאל ומנכל"ה. גוני מרדור-בירן בתו של מוניה מרדור הייתה שדרנית רדיו וסופרת (1953 -2016) ואף היא קבורה בבית העלמין כפר שמריהו. גוני נולדה בשם עגניה מרדור, הייתה מגישה וקריינית בגלי צה"ל ובקול ישראל. בין התוכניות שהגישה: "ערב טוב ישראל", "707", "יש עם מי לדבר". והמגאזין החדשות היומי "יומן הערב". כן הגישה את התוכנית "הכל דיבורים" ברשת ב'. גוני כתבה כמה ספרים ובהם ספרי ילדים. נפטרה בגיל 62 ממחלה קשה. בילו מישורי -היה ממפקדי סיירת חרוב .נולד בשנת 1938 בתל אביב לבנימין ופנינה מישורי .גדל בתל אביב ברחוב שטנד באיזור פרישמן. בשנות ה-50 ירד דרומה לערבה ונמנה עם מקימי קיבוץ יוטבתה.היה ממפקדי סיירת חרוב שימש כסמח"ט בדרגת סגן אלוף ובהמשך כיהן כראש המועצה האיזורית חבל אילות במשך שתי קדנציות .בסוף שנות ה-90 מונה על ידי אהוד ברק לראש אגף הנוער במשרד הבטחון. על קברו נכתב "איש אמת ,נדיר בסגולותיו ,אוהב אדם וארץ" אנשי תעשיה ועסקים -שמחה לוסטיג ,אברהם טייבר,יגאל ארנון, דן דוד ,אורי חנוך צמוד לקברו של מוקה לימון שוכן קברו של שמחה לוסטיג (1937 - 2009) שהיה מראשי ענף היהלומנים בארץ ושימש משנה לנשיא בורסת היהלומים הישראלי לוסטיג נולד בתל אביב וסיים לימודיו התיכוניים בתיכון עירוני א'. במרץ 1957 במסגרת שירותו הצבאי נפצע קשה במהלך פעילות מבצעית בגבול מצרים ונותר משותק בגפיו התחתונות. בתו היא העיתונאית והשדרנית דפנה לוסטיג. איש עסקים נוסף שקברו שוכן בבית העלמין בכפר שמריהו הוא אברהם רמי טיבר, שהיה מראשי ענף הביטוח בארץ, ושימש יו"ר ההתאחדות חברות לביטוח חיים וחברת ציון. טייבר בוגר גימנסיה העברית הרצליה. נפטר ב-2007 והוא בן 80 במותו. עו"ד יגאל ארנון - עם רשימת הידוענים שנקברו בכפר שמריהו נמנה יגאל ארנון (1929 - 2014) שהיה מבכירי עורך הדין בארץ. ארנון נולד בתל אביב לשמאי ואסתר ויינברג, בהיותו ילד עברה משפחתו להתגורר בירושלים. ארנון למד בבית הספר סוקולוב ובגימנסיה העברית ברחביה. שירת כנוטר במשטרת היישובים, לאחר הקמת המדינה שרת בשרות קבע בצה"ל בשנת 1955 הוסמך כעורך דין, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, ארנון ייצג בעלי דין במשפטים אשר זכו לעניין ותהודה ציבורית גדולה, ובהם: את אברי אלעד אשר כונה "האדם השלישי" את אהוד אולמרט בשנות ה-80 ועוד. נפטר ב-27 באפריל 2014 והוא בן 85. דן דוד - איש עסקים נוסף הקבור בבית העלמין בכפר שמריהו הוא דן דוד. נולד בבוקרשט ברומניה בשנת 1929 בשם דן גולדנטל בנם של אלפרד, ואליסה. בשנת 1960 עלה לארץ. בישראל שינה שם משפחתו ל"דוד", כשם המשפחה של אבי סבו. הוא עשה חייל בעסקים חובקי עולם בתחום הצילום והשקעות שונות וצבר הון רב. בתחילת שנות ה-90 תרם להקמת בניין דן דוד בקמפוס אוניברסיטת תל אביב. בנוסף, הקים את "קרן דן דוד" שמעניקה מדי שנה בשיתוף אוניברסיטת תל אביב, פרסים לאנשים שהגיעו למצוינות ותרומה לאנושות במדעי הרוח, באמנות, במדעי הטבע (פרסי דן דוד), דן דוד נפטר בלונדון בגיל 82, ונטמן בבית הקברות בכפר שמריהו. הלל קוק (1915 - 2001) היה חבר הכנסת הראשונה מטעם תנועת החרות, אך פרש ממנה במעמד סיעת יחיד, עקב חילוקי דעות. הלל היה בנו של הרב הראשון של עפולה הרב דב הכהן קוק ואחיינו של הרוא"ה קוק הרב הראשי האשכנזי בארץ ישראל. הלל נולד בעיירה קרוק (כיום בליטא) בשנת 1925 בהיותו בגיל 10 לערך עלה לארץ ישראל עם משפחתו . למד בבית-ספר דתי בעפולה, ובהמשך בישיבת מרכז הרב בירושלים: בתחילה היה חבר ארגון "ההגנה", אך לאחר שנה, בשנת 1931, הצטרף לאצ"ל יחד עם פורשים נוספים. ב-1951 עבר לארצות הברית שם היה איש עסקים, שב לישראל בשנות ה-60. הלל קוק התגורר בכפר שמריהו. נפטר ב-18 באוגוסט 2001, בן 86 היה במותו. אורי חנוך-(2015-1928) היה פלמ"חניק, תעשיין. על קברו נכתב: "איש מופלא ואהוב על כולם שורד שואה פלמחניק ותעשיין פעל בכל מאודו לעזור לניצולים ולשמר את זכר השואה בעולם. לזכרם של הוריו, שרגא ופרידה ואחותו מרים שנרצחו בשואה.  אמנים ואנשי תרבות -שבתאי טבת סעדיה מנדל,קטה אפריים,יוחנן סימון רות שלוס בבית העלמין בכפר שמריהו קבורים אנשי אמנות ותרבות לא מעטים הנה כמה מהם: שבתאי טבת (טבצ'ניק) חתן פרס ישראל לשנת 2005 היה עיתונאי, ביוגרף וסופר. רבים מספריו עוסקים בתולדות הישוב והמדינה. נולד ב-1925 בכפר החוצבים של מחצבות מגדל צדק ליד פתח תקוה לשפרה גננת במקצועה ודב טבצ'ניק עובד מחצבות ,מחלוצי העלייה השלישית. לאחר נדודים רבים עם הוריו מנהלל לאיילת השחר, רמת דוד ועתלית השתקעה המשפחה לבסוף בתל אביב. כאן למד בבית חינוך לילדי עובדים, ובגימנסיה "שלווה" בתל אביב. ב-1950 החל לעבוד בעיתון הארץ והפך לימים לאחד העיתונאים הבולטים בו. פרסם בעיתון זה רשימות, מאמרים ותחקירים. שזכו לתהודה ציבורית גדולה. בין ספריו הבולטים: "חשופים בצריח" שיצא לאור ב-1968 והיה לרב-מכר. מתאר את לחימת גייסות השריון, במלחמת ששת הימים. אחד ממפעליו הבולטים היה כתיבת הביוגרפיה של דוד בן-גוריון סדרת ספרי "קנאת דוד" אודות דוד בן-גוריון, שיצאו לאור בשנות ה-70. פרופ' סעדיה מנדל - מבכירי וחלוצי אדריכלי השימור בארץ (1931-2017) - נולד בעיר נובי סאד שביוגוסלביה ועלה לארץ ישראל עם משפחתו בגיל שבע. למד אדריכלות בפריז בלונדון והוא בוגר הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון בחיפה. שימש בתפקיד יו"ר הוועד המנהל של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, מנדל עמד בראש המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל בשנים 1988-1990, ובהמשך היה ראש המחלקה לאדריכלות באוניברסיטת אריאל. נמנה עם צוות מתכנני יפו העתיקה תכנן פרוייקטים ומבנים רבים ברחבי הארץ ובניהם את תחנת הרכבת תל אביב אוניברסיטה אשר נבנתה בשנת 2000  קבר אלישע חומד בבית העלמין בכפר שמריהו ]צילום : אלי אלון] קטה אפרים מרכוס - הייתה ציירת ופסלת נולדה ב-1892 בברסלאו גרמניה נפטרה באפריל 1970 בגיל 77. עלתה לארץ בשנת 1934 והשתקעה בירושלים שם פתחה אכסניה בבית הכרם. עוד לפני עלייתה ארצה, הייתה ציירת פעילה וידועה בגרמניה. ציירה דיוקנאות של אנשי ארץ ישראל וכן נופים מקומיים. בהמשך למדה פיסול אצל משה שטרנשוס. הציגה ציוריה ופסליה בתערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות במקומות שונים בארץ. אחד מפסליה היותר ידועים הוא פסל מרדכי שורנשטיין בתל אביב, יוזם ומייסד גן החיות בתל אביב. יוחנן (הנס) סימון היה צייר ומעצב גרפי נולד ב-1905 בברלין בגרמניה נפטר ב-1970 סימון עלה לארץ ב-1936 והצטרף לקיבוץ גן שמואל. בקיבוץ עבד כפועל חקלאי; שומר לילה ועוד; בשנת 1953 עזב את קיבוץ גן שמואל לצמיתות אחרי שהיה חבר קיבוץ 17 שנה. הוא עבר לתל אביב ופתח סטודיו לציור. כמו-כן עבד כמאייר בעיתון משמר לילדים. בשנת 1952 הקים את המכון לאמנות בסמינר אורנים יחד עם עוד מספר אמנים. ב-1962 עבר לגור בהרצליה פיתוח ובמקביל היה לו סטודיו לציור בכפר האמנים עין הוד. סימון התמחה בציורי קיר ורבים מהם מעטרים קיבוצים ומבני ציבור ברחבי הארץ. רות שְׁלוֹס (1922 -2013) הייתה מהציירות החשובות שפעלו בישראל בתנועת הריאליזים הסוציאליסטי. נולדה בשנת 1922 בעיר נירנברג שבגרמניה. בשנת 1935 עלתה לארץ ישראל עם משפחתה, שהתיישבה בכפר שמריהו, אז יישוב חקלאי. בשנים 1938-1942 למדה שלוס במחלקה לעיצוב גרפי ב"בצלאל" לצד פרידל שטרן ויוסף הירש. ב-1942 הצטרפה לגרעין הכשרה בקיבוץ מרחביה, ציוריה הוצגו בתערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות במקומות שונים בארץ. ב-1943 איירה את ההגדה של פסח התנועתית הראשונה של הקיבוץ הארצי. איירה ספרי ילדים רבים, וכן עבדה כמאיירת ב"משמר לילדים" (1947-1949). נפטרה בשנת 2013 בביתה בכפר שמריהו והיא בת 92
קברה של ספיר קופמן - פפושדו [צילום:אלי אלון] ספיר קופמן-פפושדו - הייתה דוגמנית צמרת ישראלית, מלכת היופי של ישראל לשנת 1984. קופמן-פפושדו נולדה ליהודית ויעקב קופמן ב-7 בספטמבר 1965 וגדלה בפתח תקוה. בגיל 18 לערך, במהלך שירותה בצה"ל, זכתה בתואר מלכת היופי לשנת 1984 ויצגה את ישראל בתחרויות מיס תבל בארצות הברית ומיס אירופה בגרמניה. ב-1995 התחתנה קופמן עם איש העסקים יואב פפושדו, בנו של אלי פפושדו. ב-23 בנובמבר 2017 נפטרה ממחלת הסרטן ונקברה בבית העלמין בכפר שמריהו. מצבת קברה מיוחדת ואמנותית בעיצובה, במרכזה לב. על מצבת קברה נכתב: "אהבתך ומסירותך לכולנו אור שיאיר את עינינו תמיד תודה על היותך חלק מחיינו, לנצח תחיי בליבנו ובנשמותינו".  קבר ד"ר אפריים סתם בבית העלמין בכפר שמריהו [צילום :אלי אלון]קברים נוספים בבית העלמין בכפר שמריהו
לידיה גרנות לבית גולדמן 1929 - 2017 הייתה אדריכלית נמנת על "ילדי טהרן". על קברה נכתב: "אימא אוהבת ואהובה, יוצרת מוכשרת, אמיצה ומצחיקה". ג'קי יעקב בראון - יליד קייפטאון ממייסדי הרפואה הגרעינית בישראל 1936- 2017 על קברו נכתב: "אציל נפש נעים הליכות ואוהב זכינו לחיות לצידך" גדעון הולין - נולד ב1935 גדל בגבעתיים ב1957 הוחזק בשבי הליגיון הירדני במשך 47 לאחר שחצה בטעות את הגבול הירדני ליד בית צפפה עם חברתו שפרה רבינוביץ.לימים הפך לעו"ד ידוע ומוביל בתחום דיני עבודה  קבר אילן רומן בבית העלמין בכפר שמריהו [צילום:אלי אלון] אילן רומן -נולד 22.7.1939 נפטר 28.8.2017 בגיל 78. על מצבתו נכתב "ישר דרך ,מתנדב ,רחב לב ישראלי נחוש,אוהב חיים ואדם.זוכרים אותך באהבה ובגעגוע" |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה