בית העלמין בית אלפא [צילום :אלי אלון]

סיפורו של מקום: בית העלמין בבית אלפא 

בית העלמין שליד קיבוץ בית אלפא קיים מזה כ- 90 שנה לערך. קבורים בו ותיקי העמק, סופרים, משוררים ורמטכ"ל-סיפורו של המקום וסיפורם של כמה מהקבורים בו.

מאת :אלי אלון :8.9.15 

בפאתי דרום מזרח קיבוץ בית אלפא ,נושק להר הגלבוע שוכן בית  העלמין בית אלפא-חפציבה המשותף לקיבוצים בית אלפא וחפציבה. קבורים בו  ילדים ומבוגרים מאז ימי ראשית בית אלפא  בשנות העשרים של המאה הקודמת קורבנות מגפות ומחלות למינהן  כמו מלריה,אירועי דמים ומערכות ישראל ועוד כהנה וכהנה.

בן הקבורים בו דמויות ידועות שם ובהם : הרמטכ"ל ה-12 של צה"ל ,רב- אלוף, משה לוי, הסופר ישראל זמיר בנו של יצחק בשביס זינגר, הסופרת נעמי פרנקל, שושנה הר ציון ,אחותו של מאיר הר ציון  ,איש הפלמ"ח גדעון אילת. טייס הניסוי אברהם הכהן, המוזיקאי דוד עורי  ועוד.

                                          

קיברו של רב אלוף משה לוי בבית העלמין בית אלפא [ צילום: אלי אלון]

בית העלמין בית אלפא -תעודת זהות

שמו הרשמי של בית העלמין :בית העלמין בית אלפא חפציבה והוא כאמור משותף לשני משקים אלה.  סיירתי לא מכבר  בבית העלמין זה. שטחו קטן יחסית ומספר קבריו לא עולה להערכתי  על כמה מאות. הוא עטוף  בצמחיה ירוקה והעצים הגבוהים הנטועים בו בכל פינה מצילים (מלשון צל) את המקום. חלק מהקברים ממוקמים על טרסות מדורגות למרגלות  הר גלבוע והנגישות אליהם לא תמיד נוחה  .באחרונה לאחר שכמעט ולא נותרו בו מקומות פנויים לקבורה הורחב  מעט בית העלמין מעבר לכביש מזרחה ליד הפרדסים שם נפתחה חלקת קבורה נוספת.

החלקה הצבאית

בצדו המערבי של בית העלמין, חלקה צבאית בה קבורים כמה עשרות חללים בני  ובוגרי בית אלפא וחפציבה שנפלו במלחמות ומערכות ישראל.

האיש  אולי המפורסם ביותר הקבור בבית אלפא הוא הרמטכ"ל ה-12 של צה"ל רב אלוף  משה לוי(2008-1936) המכונה "משה וחצי" .הוא קבור בחלקה הצבאית של בית העלמין .על מצבתו בנוסף לסמל צה"ל שמו מספרו האישי ודרגתו- חרוטים המילים: "נחסר אותך לעד"

תקופת שירותו של  משה לוי  בצה"ל מתפרסת על פני כ- 30 שנה .בן השאר היה בסוף שנות ה-60 מפקד חטיבת הבקעה בתקופת "המרדפים", מפקד חטיבת הצנחנים226,אלוף פיקוד המרכז, סגן הרמטכ"ל, ובשנים 1983-1987 כיהן בתפקיד הרמטכ"ל. לוי התגורר בקיבוץ בית אלפא. רעייתו, רעיה לוי(הלפרין) הייתה חברת קיבוץ בית אלפא.

סמוך לקברו של משה לוי בחלקה הצבאית  קבורים האחים, סרן עמוס ויינטרוב ורב- סרן שלמה ויינטרוב (נבות),בניהם של פניה ושמעון ויינטרוב. שלמה היה טיס חיל האוויר  ונהרג  ב-1970 בפעילות בשמי סוריה ואילו  אחיו עמוס היה שריונר  ונהרג במלחמת יום כיפור 1973 בסיני. בחלקה הצבאית קבורים עוד : סגן אלוף אמנון אליעז בנו של המשורר רפאל אליעז שנהרג בדצמבר 1982 בעלות רכבו על מוקש, הטייס סגן  נדב נהוראי, טייס חיל האוויר שנפל במהלך פעילות חיל האוויר בשמי ירדן כנגד חיל המשלוח העירקי. מטוסו הופל. הוא צנח בשלום על הקרקע ואז רצחוהו תושבים מקומיים בירייה מטוח קרוב. עוד קבורים בחלקה הצבאית הטייס אלישע שילוני שנהרג בהתרסק מטוסו ב-13 ביוני 1967.והנווט יוסף נהיר(גולדברג) שנהרג בטיסת אימונים במטוס דקוטה מעל צפון הנגב וסיני ב10 ביולי 1980 .

 

קברי הסופרת נעמי פרנקל  ולצידה בעלה הסופר ישראל רוזנצוויג [צילום:אלי אלון]

ידוענים הקבורים בבית העלמין

שורה של אנשי התיישבות,  בטחון ,סופרים ומשוררים  יידועי שם קבורים בבית העלמין בית אלפא והרי כמה מהם:

טייס הניסוי אברהם הכהן  (1924– 1970). בנם של אליעזר ותמר הכהן מראשוני בית אלפא. אברהם  גדל בחברת-הילדים בקיבוץ, התחנך במוסד שבמשמר-העמק, וחלם מילדותו להיות טייס. הוא  נספה בתאונה בעת טיסת מבחן במטוס "ערבה" של התעשייה האווירית. מטוסו התרסק ב-19בנובמבר 1970 מעל הכפר סלפית שבשומרון, שבריו התפזרו על שטח רב, יחד אתו נהרגו  שנים מאנשי צוות פרויקט "הערבה": איתן עוזרי ואיתן שפיגל. שניים מבניו של אברהם הכהן היו טייסים: אבנר, טייס מסוקים קרבי, ויונתן-יוני ז"ל, שנהרג ב-1980בהתרסק מטוס הכפיר שהטיס בעת טיסת אימון בנגב. יונתן  שהיה בן 28 במותו אף הוא קבור בבית אלפא  לא הרחק מקבר אביו.

.

 גבריאל רפופורט (גברוש) 2001-1924- מילדיו הראשונים של קיבוץ בית אלפא בנם של אליהו וממניה שרה רפופורט בשנת 1941 התגייס לפלמ"ח , פורץ דרך בורמה במלחמת השחרור ו"דרך זיוה" בדרום סיני,שחיברה את מנזר סנטה קטרינה לכביש החוף המזרחי של סיני ומייסד היחידה לחילוץ של צה"ל ומפקדה בשנות ה-80.

בן הקברים בבית העלמין בית אלפא גם קברה של ,שושנה הר ציון (1954-1936) אחותו של מאיר הר ציון המיתולוגי .שושנה נולדה בהרצליה להוריה שרה ואליהו גולדנברג, גדלה במושב רשפון, והגיעה לבית-אלפא  בגיל 11, עם אמה שרה גולדנברג ואחותה רחל . שושנה  התחנכה במוסד החינוכי, בקבוצת "דרור". נשלחה מטעם קבוצתה להדריך בקן "השומר הצעיר" ברמת גן ובמקביל למדה בסמינר הקיבוצים.

בדצמבר 1954 כשבוע לפני שהייתה אמורה להתגייס לצבא, ערכה טיול יחד עם חברה עודד וגימסטר. באזור נחל ערוגות, במדבר יהודה. השנים שהיו כבני 18 בלבד הותקפו על ידי  בדואים ונרצחו. גופותיהם כוסו בגל אבנים והתגלו לאחר חיפושים שארכו שבועות והובאו לקבר ישראל . החווה "אחוזת שושנה"  שמצפון לבית שאן נקראת על שמה

.

בצמוד  לקבר שושנה הר ציון קבורה אמה ,שרה גולדנברג-הורוביץ (1902- 1985) שרה  ילידת ראשון לציון גדלה והתחנכה בעיר למדה בבית מדרש לגננות  לוינסקי והייתה גננת בראשון לציון. גולדנברג  נישאה בשנת 1933 לאליהו הורוביץ ושניהם היו ממקימי מושב רשפון (1938-1947) לימים נפרד הזוג. שרה  הגיעה לקיבוץ בית אלפא בשנת 1947 עם שתי בנותיה שושנה ורחל ואילו אליהו גולדנברג עבר להתגורר  עם בנו מאיר (הר ציון) בקיבוץ עין חרוד. משה הר- ציון בנו של מאיר הר ציון, מספר לי, כי מאיר הר ציון ואחותו שושנה היו קשורים מאד והרבו לטייל ביחד ולאחר רציחתה נקם  מאיר הר-ציון  את מותה. אליהו גולדנברג נקבר בבית העלמין עין חרוד איחוד.

קברם של שושנה הר ציון ואימה שרה גולדברג [צילום אלי.אלון]

סמל מאיר יעקובי (1935-1956) בן הקברים בבית העלמין בית אלפא גם קברו של לוחם הצנחנים  סמל מאיר יעקובי .מאחוריו סיפור מרגש ועצוב: יעקובי למד בירושלים בביה"ס "עמל". בגיל 11 הצטרף לקן השומר-הצעיר, יחד עם חבורה שנקראה "תל-ארזים". הוא הגיע למוסד החינוכי "גלבוע" כילד-חוץ בכיתה י' לקבוצת "רימון".בהגיע גיוסו לצה"ל התנדב  לצנחנים  ונטל חלק בפעולות רבות שביצע צה"ל מעבר לגבול. יעקובי  הפך לסגנו של מאיר הר-ציון, למרות שהיה סמל בלבד. בדצמבר 1954 פיקד על חוליה שעברה את הגבול  עם סוריה ועשתה דרכה  להחליף סוללות חשמל למיתקן האזנה, שהיה מחובר לקווי הטלפון של הצבא הסורי. אלא שהסורים ארבו לחוליה  וזו נאלצה להיכנע. אנשי החוליה עברו   עינויים קשים בשבי הסורי. אחד מחברי החוליה, אורי אילן מגן-שמואל, שם קץ לחייו. במרץ 1956, לאחר כשנה-ורבע שוחררו השבויים, במסגרת עסקה לחילופי שבויים. מאיר חזר כעבור זמן לקיבוץ  והכיר  את  בת זוגו תמרה (קלדרון). בסוף אוקטובר 1956, גויס מאיר לצנחנים והשתתף בקרב המתלה, במבצע סיני. במהלך הסתערות על המצרים נהרג. לאחר מותו נולד בנו מאיר הנושא את שמו.

קבר האמן  זאב חבצלת בבית אלפא [צילום: אלי אלון]

גדעון  אילת (2015-1924)חבר בית אלפא,קבור אף הוא בבית העלמין בית אלפא. אילת היה מג"ד הגדוד השלישי של הפלמ"ח במלחמת העצמאות.  הוא היה פעיל בכיר בתנועת הנוער "השומר הצעיר" ובמוסדות הקיבוץ הארצי, וממייסדי המשמר האזרחי במשטרת ישראל.

בבית העלמין בבית אלפא קבורים כמה אנשי תרבות ידועים בתנועה הקיבוצית וגם מחוצה לה ובניהם: הסופרת נעמי פרנקל (2009-1918 ) היא נקברה על פי בקשתה בצוואתה לצד בעלה השני, ישראל רוזנצוויג (1969-1902) שהיה  מורה לעברית ולהיסטוריה יהודית סופר והוגה דעות .

בחלקה החדשה של בית העלמין נקבר הסופר והעיתונאי  חבר בית אלפא ישראל זמיר (2014-1929) שהיה חבר הקיבוץ. ישראל זמיר  קבור לצד רעייתו המורה אביבה זמיר. אגב נכון לתאריך 6.9.15 אין  עדין מצבה על קברו של זמיר  למרות שחלפה כמעט שנה מאז נקבר. שאול דובשני מנהל הקהילה בבית אלפא מסביר לי כי בגלל מיקומו של בית העלמין הצמוד להר הגלבוע קיימות תזוזות קרקע ולכן  בבית העלמין בית אלפא נהוג מזה שנים להניח מצבה על הקבר רק לאחר שנה  מתאריך הקבורה.

 זאב חבצלת (1922-1962 ).

איש תרבות בולט  נוסף  הקבור בבית אלפא הוא זאב חבצלת על קברו חרוטות המילים "זאב חבצלת אדם- אמן" .חבצלת היה קצין התרבות של הנח"ל וממקימי להקת הנח"ל הראשונה. היה מורה ומחנך בקיבוץ בית אלפא  ואמן רב גווני. הוא היה  צייר, כתב  סיפורים ושירים.  בן שיריו המוכרים:  "אשכולית", "לאן נושבת הרוח" ו"הורה אגדתי" . בנוסף  הלחין מנגינות, עיצב ריקודים, ביים הצגות  וסרטים .בן השאר  ביים את הסרט  "חבורה שכזאת" על הווי הפלמ"ח לפי ספרו של ישראל ויסלר (פוצ'ו), בו השתתפו השחקנים בומבה צור, יוסי בנאי, גילה אלמגור, אילי גורליצקי, עודד תאומי, גדעון זינגר ועוד. חבצלת השתתף כמנהל אמנותי בפסטיבלי הנוער הדמוקרטי בבודפשט, בוקרשט, ורשה ומוסקבה. בתחילת אפריל 1962 נהרג חבצלת כאשר הטרקטור עליו נהג בשטח בית אלפא התהפך עליו והרגו.

קבר טייס הניסוי אברהם הכהן [צילום א.אלון]

קברים מעניינים ומיוחדים  שבהם פגשתי  בבית העלמין בית אלפא

דוד עורי (2011-1934  ) חבר קיבוץ בית אלפא היה מלחין, מנצח  ומעבד מוזיקאלי . מורה ומחנך מוערך, מנהל קונסרבטוריון למוזיקה בעמק.

הנקה(חנה)  לזרסון ( 1980-1903 ) על קברה חרוטים המילים :עבדה 45 שנה בשדות בית אלפא בטיפוח והשבחת  זני ירקות חדשים כלת פרס העבודה"

חנה שכונתה בפי כל "הנקה" עלתה לארץ ב-1922  והצטרפה בשנת 1924 עם חלק מ"קבוצת מסחה" לקיבוץ בית-אלפא התמסרה במיוחד לטיפוח זנים חדשים של ירקות. ואף זכתה בשל כך ב"פרס העבודה" .הרבתה לכתוב מאמרים, שהתפרסמו בעיתון הקיבוץ, וכן שירים ופזמונים שהוקדשו לאנשים, חגים ואירועים.

תאודור הולדהיים (1985-1923)-נולד בברלין, גרמניה. עלה לארץ עם הוריו בשנת 1933 והמשפחה התגוררה בת"א. למד בביה"ס התיכון "שלווה". הצטרף לבית אלפא ב-1943. בשנים 1952-54 השתלם בקומפוזיציה בביה"ס "ג'וליארד" בניו-יורק. הלחין עשרות יצירות. בנוסף לכך ניצח על מקהלות ולימד מוסיקה במקומות שונים.  בהמשך, סיים לימודי מתמטיקה, פיזיקה וכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים. לימד מקצועות ריאליים, פילוסופיה ומוזיקה במכון "כרם" להכשרת מורים של האוניברסיטה העברית וכן היה  מחנך ומורה במשך שנים רבות במוסד החינוכי גלבוע .

דן לנס (2004-1926),

בנם של קובה ושרה לנס מראשוני בית אלפא. למד במוסד החינוכי במשמר העמק. במלחמת העצמאות שירת ולחם בגדוד 13. שכל את בנו עופר במלחמת יום כיפור. היה רכז המופעים של התנועה הקיבוצית. ריכז את מועדון "צוותא" בחיפה.

בין הנקברים בבית אלפא הסופר נתן שחם , מוסא גולדנברג מוכתר בית אלפא ועוד.

עוד כתבות בנושא

סיפורו של מקום: בית העלמין בבית אלפא בית העלמין שליד קיבוץ בית אלפא, קיים מזה כ-90 שנה לערך  קבורים בו ותיקי העמק, סופרים, משוררים ורמטכ"ל - סיפורו של המקום וסיפורם של כמה מהקבורים בו אלי אלון   |   לסיפור המלא