חילי צהל מפנים פצועים ממבנהומתחם בית הספר"נתיב מאיר" במעלות[ צילום יעקב סער לע"מ] "אסון מעלות"-מהפיגועים הטראומטיים שידעה ישראל ב-15 במאי, 1974, התרחש בעיירה מעלות שבצפון הארץ, אחד מפיגועי הטרור הקשים והטראומטיים בתולדות המדינה. בפיגוע שכונה לימים בשם "אסון מעלות" או "טבח מעלות", נרצחו 26 הרוגים ישראלים, בהם 22 תלמידי בית-ספר,עשרות אזרחים וחיילים נפצעו. רוב ההרוגים נהרגו תוך כדי ניסיון חילוץ כושל של סיירת מטכ"ל.
מאת:אלי אלון בלילה שבין ראשון לשני, 12 ל-13 במאי 1974, חצתה את הגבול מלבנון באזור הישוב זרעית, חוליה בת שלושה מחבלים, מארגון "החזית הדמוקרטית לשחרור פלשתין של נאיף חואטמה ". בגבול לא הייתה גדר מערכת, והמחבלים חדרו לתחומי ישראל כמעט ללא קושי. במהלך יום שני 13 במאי, זיהה סיור של משמר הגבול סימני חדירה והוכרזה כוננות באזור, אולם המחבלים לא נמצאו.
למחרת ביום שלישי 14 במאי 1974 בשעות הלילה, נעו המחבלים לכיוון העיירה מעלות על כביש 89.בסמוך למושב צוריאל שממזרח למעלות, הם אורבים לרכב ,אולי כדי להשתלט עליו ולהגיע באמצעותו ליעדם.
בסביבות השעה 11:00 בלילה של יום ג' (14 במאי) פותחים אנשי חוליית המחבלים באש על רכב שהסיע פועלות מקריית אתא לפסוטה, הורגים את אחת הנוסעות ופוצעים אחרות. נהג הרכב, ההמום שנפצע גם הוא, המשיך בנסיעה מטורפת לעבר מושב אלקוש, שם דיווח על הירי. הודעה על הירי הועברה למשטרה ולכוחות הביטחון והוחל בסריקות אחר היורים, אולם אלה לא נמצאו.
לפנות בוקר ביום רביעי 15 במאי 1974, מגיעה חוליית המחבלים, לפאתי העיירה מעלות. בשעה 3:30 לערך מתדפקים חברי החוליה על דלת דירת משפחת יוסף (ז'וז'ו) כהן וכשנפתחה דלת הבית, ירו המחבלים למוות בדם קר בבני הזוג, יוסף (ז'וז'ו) כהן וברעייתו ההרה פורטונה וכן ירו למוות בבנם בן הארבע .בתם בת חמש וילד נוסף, תינוק בן שנה וחצי, שהיו בבית באותה עת ניצלו.
השתלטות המחבלים על בית-הספר "נתיב מאיר"
לאחר הרצח יוצאים המחבלים מן הדירה. הם פוגשים בעובר אורח, פועל ניקיון בשם יעקב קדוש ומתחקרים אותו אותו כיצד מגיעים לבית-הספר של מקום. הוא משיב להם ומייד לאחר-מכן הם יורים בו. ופוצעים אותו
בסביבות השעה ארבע לפנות בוקר מגיעים שלושת המחבלים לבית-הספר "נתיב מאיר" בעיירה מעלות, ככל הנראה במטרה לארוב לתלמידים שיבואו בבוקר ללימודים ולבצע פיגוע מיקוח. להפתעתם במבנה לנים קבוצת תלמידים ותלמידות מכיתות ט'-י"א של בית-הספר התיכון הדתי בצפת, שיצאו לטיול גדנ"ע באיזור ולנו בלילה במבנה בית-הספר.
משתתפי הטיול מנו כ-100 תלמידים וליוו אותם כ-10 מורים. ליד שער הכניסה לבית הספר מבחינים המחבלים בנהג שישן בתוך רכב הם מעירים אותו ובאיומים דרשו ממנו לפתוח את שערי בית-הספר.על פי עדיות הנהג צועק לעבר מלווי הטיול לפתוח את הדלת .הדלת נפתחת המחבלים נכנסים לבית-הספר, מעירים את המורים, התלמידים והתלמידות שישנו בשתי קומות מבנה בית-הספר, ומרכזים את כולם במסדרון הקומה הראשונה. צוות המורים ועוד כמה תלמידים מצליחים להימלט מהבניין, חלקם בקפיצה מהחלונות. כשהמחבלים מבחינים בבריחה, הם יורים לעבר הבורחים. המחבלים ריכזו את התלמידים באחת הכיתות בקומה הראשונה. כעת היו בידיהם כ85 תלמידים ותלמידות, שתי חובשות ושני מורים. המחבלים מילכדו את הכיתה בה רוכזו התלמידים במטעני חבלה וברימון.
בהמשך המחבלים ששלטו בשפה העברית שיחררו את אחד התלמידים ומסרו באמצעותו את דרישותיהם לכוחות הביטחון: הם דרשו שחרור 20 מחבריהם הכלואים בישראל והציבו אולטימטום שיפקע בשעה 18:00 באותו ערב, והודיעו שאם לא יענו לדרישתם, יוציאו להורג את התלמידים.
כעבור זמן מה שוחררה על-ידי המחבלים אחת החובשות שהייתה לבת ערובה. היא מסרה לכוחות הביטחון דרישה מהחוטפים שבעסקת שחרור האסירים.יהיו מעורבים שגרירי צרפת ורומניה בישראל. פריצת צה"ל לבית הספר וחילוץ הנפגעים,[צילום יעקב סער] דיין מורה על חילוץ בכח תפיסת ראשי מערכת הביטחון הייתה שלמדינת ישראל אסור לסטות מן הקו של אי-כניעה לטרור ולפיגועי מיקוח מחשש שכניעה מסוג זה תעודד פיגועי מיקוח נוספים. אל מעלות מגיעים בשעות בוקר של יום שלישי (14.5.74) ןשר הביטחון וכן אנשי סיירת מטכ"ל שמוזעקים למקום.מפקד הסיירת באותה עת הוא סא"ל גיורא זורע . דיין מורה להתיש את המחבלים במשא-ומתן ולא להיכנע לדרישותיהם ולהתכונן לקראת פריצה בכח לבניין בית-הספר בניסיון לחלץ בני הערובה.
המחבלים כנראה הבינו במשך היום כי המשא-ומתן עם כוחות הביטחון לא מתקדם וגילו עצבנות. בשלב מסוים החלו לירות באוויר ובתוך חדרים ריקים בבית-הספר.במהלך שביים שוחחו התלמידים עם המחבלים שידעו עברית ואף כמה תלמידים הציעו והכינו להם אוכל.
במהדורת החדשות של השעה 14:00 על-פי הוראת ראש הממשלה,גולדה מאיר ובעקבות דרישת המחבלים, משודרת ידיעה כי ישראל מוכנה לביצוע עסקת שחרור האסירים ומסכימה לקבל את תנאי המחבלים.
במקביל, מורה דיין להתכונן לחילוץ בכוח, כוחות צה"ל , כולל צלפים, מתחיל בכיתור הבניין ומתכונן לפריצה. חיילי סיירת מטכ"ל נערכים לביצוע פריצה לבית-הספר. המחבלים מבחינים בתכונה צבאית סביב מבנה בית-הספר, ויורים על כוחותינו. מירי זה נהרג חייל צה"ל.
בשעה 16:00 לערך מחליטה הממשלה למנות את שר הביטחון, משה דיין והרמטכ"ל, מרדכי גור לניהול הפריצה, במקביל להמשך המשא-ומתן. המשא-ומתן בין המחבלים לצה"ל התקיים באמצעות מגפונים. כשהמחבלים שכאמור ידעו עברית צועקים ומשמיעים את דרישותיהם מחלונות הכיתות. ומאיימים כי אם עד השעה 18:00 - מועד פקיעת האולטימטום שהציבו בבוקרו של היום, לא תיענה דרישתם, הם יהרגו את כל התלמידים. הלווית אסון מעלות [צילום משה מילנר לעמ] פריצת כוחות צה"ל לבניין בשעה 17:25 לערך, נשמעו שתי יריות בודדות היתה זו כנראה יריה של צלף צהל לעבר אחד המחבלים שהחטיאה ומייד לאחר-מכן נשמעו צרור יריות והתפוצצויות חזקות. כוחות צה"ל פורצים בסביבות השעה 17:30 לתוך בניין בית-הספר ומשליכים רימון זרחן אל עבר המחבלים. העשן הסמיך שנוצר, חוסם את שדה הראייה ואת חדר המדרגות, ומבלבל את הלוחמים שבמקום להגיע לקומה הראשונה שבה הוחזקו בני הערובה עלו לקומה השנייה..
המחבלים הבינו מייד את המתרחש, פתחו בירי ובהשלכת רימונים על התלמידים שהיו מרוכזים בכיתה. חלק מהתלמידים בניסיון להימלט בהמולה. החל לקפוץ החוצה דרך החלונות, כשהם פצועים ושותתים דם. לוחמי צה"ל ששומעים את ההתפוצצויות בכיתה שמתחתם שבקומה הראשונה, יורדים חיש מהר מהקומה השנייה,לראשונה ומגיעים בסופו של דבר לכיתה שבה רוכזו בני הערובה הם מצליחים בסופו של דבר לנטרל ולהרוג את שלושת המחבלים במקום. לא מן הנמנע ובסבירות גבוה שבהמולה שנוצרה נהרגו כמה מהתלמידים מאש כוחותינו. חילוץ ופינוי הנפגעים כוחות הצלה שהמתינו מחוץ לבניין החלו לטפל בפצועים הרבים. הפצועים יותר קשה הוחשו לבתי-חולים ולמרכזי רפואה. במהלך הפריצה לבניין נהרגו 22 תלמידים, עשרות נפצעו חלקם קשה. בנוסף לפציעות הפיזיות לרבים מהניצולים מן הסתם נגרמו ונוצרו טראומות שילוו אותם כל ימי חייהם.
הרוגי האסון ההרוגים הם :(לפי סדר א,ב)מלכה אמרוסי,רחל אפוטה,שרה בן -שמעון, תמר דהן, יוכבד דעי, יפה כהן,רינה כהן, שושנה כהן,יעקב לוי, דוד מדר,יהודית מדר,שרה מדר, לילי מורד ,צביה מור- יוסף, יוכבד מזוז,אילנה נאמן,יונה סבג,שרה סופר,מיכל סיטרוק ,אביבה סעדה ,יעקב קבלה,אילנה תורג'מן.בפיגוע נהרג החייל סלויאן-שמואל זרה נשוי ואב לבת.
למחרת היום (16.5.74).נערכו הלוויותיהם של התלמידים ההרוגים בבית העלמין בצפת. מחזות קורעי לב נראו בבית העלמין, אבות ואימהות קוברים את ילדיהם הצעירים שזה לא מכבר החלו חייהם. אח של אחת ההרוגות חבר קיבוץ בעמק יזרעאל מספר לי, כי הורים רבים לא התאוששו מהאסון הנורא שפקד אותם.
הרוגי אסון מובאים לקבורה [צילום משה מילנר לע"מ ]
אחד מכישלונות צה"ל הגדולים ביותר מבצע החילוץ הגם שבסופו של דבר הביא למותם של הרוצחים, נחשב לאחד מכישלונות צה"ל הגדולים ביותר במלחמה כנגד הטרור ולאחד מהכישלונות הצורבים של סיירת מטכ"ל. דומה כי ניסיון החילוץ הכושל הוצנע משהו, ולא נחקר ביסודיות ולא מן הנמנע שאישים ומפקדים שניהלו וארגנו לא נכון את מבצע החילוץ הכושל והמבולגן לא רק שלא נענשו באי קידום וכדומה, אלא אף ייתכן שקודמו בתפקידם בשדה הפוליטי או בדרגותיהם בצה"ל.
ביקורת כלפי המורים שליוו את התלמידים
לאחר האסון נשמעה ביקורת חריפה על הימלטותם של מורים מלווים שהופקדו לשמור על התלמידים, תוך שהם נוטשים מפקירים את התלמידים לחסדי המחבלים. יש להניח, כי יאנוש קורצ'אק לא היה אוהב את זה.
"טבח מעלות" כפי שיש הנוהגים לכנות את הרצח הנורא זיעזע והיכה בהלם את מדינת ישראל. בעוד אירועי טרור רבים נשכחו עם השנים, אסון מעלות זכור עד היום לרבים מתושבי הארץ. ונחקק בזיכרון הקולקטיבי הישראלי כאחד האירועים הטראומטיים בתולדות המדינה בעקבות כשלון חילוץ בני הערבה במעלות הוחלט על הקמת במשמר האזרחי וכן על הקמת היממ" -יחידה מיוחדת במשטרת ישראל לפעולה במצב של בני ערובה .בנוסף הונהג בעקבותיו נוהל המחייב כל בית ספר לקבל אישור ממשרד החינוך לפני יציאה לטיול. הנצחת התלמידים על שמם ולזכרם של נרצחי אסון מעלות נקראו 'שדרת ק"ם' (קדושי מעלות) , ורחוב כ״ב ילדי מעלות בצפת. בבית הספר נתיב מאיר במעלות הוקמה אנדרטה לזכר 22 התלמידים שנרצחו. |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה