אמפיתיאטרון צמח וברקע הכנרת [צילום: אלי אלון]
סיפורו של מקום: "אמפיתיאטרון צמח"
התיאטרון הפתוח בצמח המכונה "אמפיתיאטרון צמח", שהיה במשך שנים רבות מקום תרבות מרכזי ליישובי עמק הירדן והאזור כולו ושעל במתו הופיעו מיטב התיאטראות, התזמורות, ואמנים יידועי שם, עומד מזה שנים לא מעטות שומם וכמעט אין בו פעילות
התקופה היא תחילת שנות ה-50 של המאה שעברה, שנים ספורות לאחר קום המדינה, ברוב יישובי עמק הירדן אין אולם תרבות גדול היכול להכיל אלפי איש. המועצה האזורית עמק הירדן מחליטה להקים ולהכשיר אמפיתיאטרון אזורי שישמש את תושבי הישובים באזור, ויהווה מקום התכנסות מרכזי גדול למופעים, להצגות, לכינוסים וכיוצא באלה. המקום שנבחר להקים בו את האמפיתיאטרון, הוא שטח נושק לשפת הכנרת סמוך לצומת צמח בדרום הכנרת.
בניית האמפיתיאטרון החלה בחודש יולי 1952. הוא נבנה בשיפוע המגיע עד סמוך לשפת הכנרת והכיל כ-2,000 מקומות ישיבה לערך. בקדמתו נבנתה במה מוגבהת, מתחתיה ולידה הוקמו חדרי אמנים ואיפור וכן הוקמו במתחם חדרי שירותים וחדר חשמל. עבודות הבנייה בוצעו בכוחות עצמאיים של משקי עמק הירדן. האמפיתיאטרון כך דווח בעיתונות דאז, הוכן לפי תוכניתם של האדריכלים אלמוסי נינו ואייזנברג. מספר מקומות הישיבה בו לא עלה על 2,500 אולם בעת אירועים המונים נכנסו בשעריו עוד כמה מאות איש שישבו על הדשא מצידי המושבים וסביב הבמה.
חשוב לציין, למען הדיוק המילולי, כי התיאטרון הפתוח בצמח המכונה בפי כל אמפיתיאטרון צמח או בקיצור אמפי צמח אינו אמפיתאטרון בהגדרתו המילולית שכן אמפיתיאטרון במקור מורכב מבמה, מזירה במרכז ומסביבה, בצורת עיגול, יושב הקהל. השימוש במילה אמפיתיאטרון הפך לשימוש רווח בשפה העברית למבנה תיאטרון פתוח וכך גם מכונה התיאטרון הפתוח בצמח.
בניית האמפיתיאטרון החלה בחודש יולי 1952. הוא נבנה בשיפוע המגיע עד סמוך לשפת הכנרת והכיל כ-2,000 מקומות ישיבה לערך. בקדמתו נבנתה במה מוגבהת, מתחתיה ולידה הוקמו חדרי אמנים ואיפור וכן הוקמו במתחם חדרי שירותים וחדר חשמל. עבודות הבנייה בוצעו בכוחות עצמאיים של משקי עמק הירדן. האמפיתיאטרון כך דווח בעיתונות דאז, הוכן לפי תוכניתם של האדריכלים אלמוסי נינו ואייזנברג. מספר מקומות הישיבה בו לא עלה על 2,500 אולם בעת אירועים המונים נכנסו בשעריו עוד כמה מאות איש שישבו על הדשא מצידי המושבים וסביב הבמה.
חשוב לציין, למען הדיוק המילולי, כי התיאטרון הפתוח בצמח המכונה בפי כל אמפיתיאטרון צמח או בקיצור אמפי צמח אינו אמפיתאטרון בהגדרתו המילולית שכן אמפיתיאטרון במקור מורכב מבמה, מזירה במרכז ומסביבה, בצורת עיגול, יושב הקהל. השימוש במילה אמפיתיאטרון הפך לשימוש רווח בשפה העברית למבנה תיאטרון פתוח וכך גם מכונה התיאטרון הפתוח בצמח.
חזית הכניסה לאמפיתיאטרון צמח [צילום :אלי אלון]
חנוכת "אמפיתיאטרון צמח"
חנוכת האמפיתיאטרון התקיימה ביום 21 במאי 1953 עם הצגת המחזה ז'אן דארק בביצוע תיאטרון הקאמרי. בטקס חנוכתו נשא דברים ברוך קלאס, ששימש בשנים אלה בתפקיד מרכז ועדת התרבות של המועצה האזורית עמק הירדן. קלאס, דמות מיתולוגית בחיי התרבות בעמק הירדן, הודה בדבריו לכל העושים במלאכת בניית האמפיתאטרון ובמיוחד ל"חיים דראסי החוצב הוותיק אשר ביצע במו ידיו את כל עבודת האבן". שחקני "הקאמרי" התקבלו בתשואות סוערות ועם תום הצגת המחזה התכנסו כל המוזמנים למסיבה שנמשכה עד אור הבוקר.
מיטב ההצגות, האמנים, להקות זמר ומחול הופיע מעל בימת האמפיתיאטרון. הגיעו לחזות באירועים שנערכו בו לא רק מיישובי עמק הירדן אלא גם מיישובי הגליל, מעמק בית שאן ואף מאזור המרכז ומישובים מרוחקים אף יותר.
עמירם אידלמן, בן כנרת ומדריך טיולים מספר: "כמעט כל המופעים הגדולים שהיו בארץ היו מגיעים גם לפה לאמפי צמח. אני זוכר שהוצגו פה הצגות כמו "גברתי הנאווה", "סיפור הפרברים" ומה לא. הופיעו פה המון להקות צבאיות: להקת פיקוד צפון הופיעה פה, להקת הנחל הופיעה כאן כמה פעמים. כמו-כן נערכו כאן טקסים, עצרות עם, טקסי חג הפועלים אחד במאי, וחגיגות יום העצמאות. מוסיף אידלמן: "אנחנו בתור בני נוער אהבנו מאוד את האמפיתיאטרון והוא חלק מנוף ילדותינו. הוא היה לא רק מקום גג מרכזי הגדול ביותר באזור להצגת מופעים והצגות הוא בעיקר היווה מפגש חברתי של כל העמק".
דני קיי מופיע באמפיתיאטרון צמח [צילום לע,"מ]
עברתי על ארכיונים ישנים כדי לברר אילו אירועים מופעים נערכו באמפי צמח לאורך שנות קיומו. כאמור, רבים מהמופעים הגדולים בארץ היו מגיעים למקום. ב-1954 הציג בצמח תיאטרון אוהל את הצגתו הידועה "החייל האמיץ שוויק". בהמשך הוצגו כאן ההצגות תיאטרון רבות ובהן נשות וינזדור העליזות - קומדיה מאת שקספיר, "קערת עץ", "4 תחת גג אחד", "הכתובה", "פונדק הרוחות" של אלתרמן עם חנה מרון הנפלאה ועוד כהנה וכהנה.
ב-1956 הופיע ב"אמפי צמח" האמן היהודי הנודע דני קיי (קמינסקי) שביקר באותה שנה בארץ. קיימת תמונה ידועה של לשכת העיתונות הממשלתית בו נראה דני קיי מופיע בפני ילדי העמק באמפיתיאטרון צמח. בשנות ה-50 הופיעה כאן מספר פעמים התזמורת הפילהרמונית הישראלית. ביולי 1957 הופיעה כאן להקת "בצל ירוק" המיתולוגית בכיכובו של חיים טופול, בתחילת שנות ה-60 נערך כאן אירוע "הזמרייה" - כינוס מקהלות זמר. ביולי 1960 נערך על במת האמפי המופע "אמריקן פסטיבל בלט" ובשנות ה-70 הוצגה כאן הצגת "במזל דגים" בהפקת האמרגן הנודע גיורא גודיק.
בין האמנים שהופיעו מעל בימת "אמפי צמח" היו: יוסי בנאי, שלום חנוך, יהודית רביץ, הזמר מאיר בנאי, הזמרת הבינלאומית הצעירה, ליאל קולט, בת קבוצת כנרת, ואין ספור חבורות זמר ולהקות זמר מקומיות שזימרו על בימת האמפי. ביולי 1988 נערך כאן אירוע "ליל (פסטיבל) האהבה בכנרת" אירוע ארצי רב משתתפים אליו נהרו בעיקר בני נוער, בהשתתפות הזמר שלום חנוך ואמנים נוספים רבים. החל משנות ה-90 ואולי אף עוד לפני כן, הלך ודעך אמפיתיאטרון צמח כמו תיאטרונים פתוחים נוספים ברחבי הארץ, כמו בשפיים ועוד.
ב-1956 הופיע ב"אמפי צמח" האמן היהודי הנודע דני קיי (קמינסקי) שביקר באותה שנה בארץ. קיימת תמונה ידועה של לשכת העיתונות הממשלתית בו נראה דני קיי מופיע בפני ילדי העמק באמפיתיאטרון צמח. בשנות ה-50 הופיעה כאן מספר פעמים התזמורת הפילהרמונית הישראלית. ביולי 1957 הופיעה כאן להקת "בצל ירוק" המיתולוגית בכיכובו של חיים טופול, בתחילת שנות ה-60 נערך כאן אירוע "הזמרייה" - כינוס מקהלות זמר. ביולי 1960 נערך על במת האמפי המופע "אמריקן פסטיבל בלט" ובשנות ה-70 הוצגה כאן הצגת "במזל דגים" בהפקת האמרגן הנודע גיורא גודיק.
בין האמנים שהופיעו מעל בימת "אמפי צמח" היו: יוסי בנאי, שלום חנוך, יהודית רביץ, הזמר מאיר בנאי, הזמרת הבינלאומית הצעירה, ליאל קולט, בת קבוצת כנרת, ואין ספור חבורות זמר ולהקות זמר מקומיות שזימרו על בימת האמפי. ביולי 1988 נערך כאן אירוע "ליל (פסטיבל) האהבה בכנרת" אירוע ארצי רב משתתפים אליו נהרו בעיקר בני נוער, בהשתתפות הזמר שלום חנוך ואמנים נוספים רבים. החל משנות ה-90 ואולי אף עוד לפני כן, הלך ודעך אמפיתיאטרון צמח כמו תיאטרונים פתוחים נוספים ברחבי הארץ, כמו בשפיים ועוד.
מדרגות הכניסה לאמפיתיאטרון בצמח [צילום:אלי אלון]
מה יעלה בגורלו של ה"אמפיתיאטרון"?
לא ידוע מה יעלה בגורלו של "אמפיתיאטרון צמח" העומד שומם ולא פעיל מזה תקופה ארוכה. יש לקוות שישמר ויחזור לפעילות וצריך למצא הדרך להפכו למקום תרבות פעיל ושוקק חיים. האמפיתיאטרון הוא חלק מדף ההיסטוריה של יישובי עמק הירדן. תושבים בעמק הירדן אומרים לי כי אם ייהרס האמפיתיאטרון לטובת מיזם כלכלי תיירותי כלשהוא יהיה זה "פשע היסטורי" - איבוד ערכים למען שיקולים כלכליים. לא הכל כסף בחיים הם אומרים. גורם המעורה בהיסטוריה של עמק הירדן אומר לי כי רבים אולי לא יודעים אבל אמפיתיאטרון צמח הוקם בזמנו כחלק מתוכנית כוללת להנצחת חללי עמק הירדן שנפלו במערכות ישראל והריסתו תהיה פגיעה בזכרם של החללים.
כתבות נוספות על אמפיתיאטרון צמח :
אמפיתיאטרון צמח וברקע הכנרת
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה