חמישי, 21/4/16, 23:11

סיפורו של מקום: בית העלמין עין חרוד מאוחד בית העלמין שבקיבוץ עין חרוד מאוחד , קיים מזה כ-78 שנים.  בין הקבורים בו, ראשי תנועת הקיבוץ המאוחד ואחדות העבודה, אנשי גדוד העבודה  וראשוני עין חרוד - סיפורו של המקום וסיפורם של כמה מהקבורים בו. מאת: אלי אלון   קברו של יצחק טבנקין בבית העלמין עין חרוד מאוחד [צילום: אלי אלון]   בפאתיו המערביים  של קיבוץ עין חרוד מאוחד, בצל עצי פיקוסים וברושים, שוכן בית העלמין עין חרוד מאוחד. בין הקבורים בו דמויות ידועות שם ובהם:  מנהיג  תנועת "אחדות העבודה" יצחק טבנקין , איש "השומר" וההתיישבות  חיים שטורמן , אהרון ציזלינג שהיה חבר כנסת ושר בממשלת ישראל , מח"ט  הפלמ"ח יוסף טבנקין, אשת הפלמ"ח עזה רונן, הסופר וההוגה  נחום בנארי,  הצייר חיים אתר ועוד.   בית העלמין עין חרוד מאוחד- תעודת זהות  בית העלמין עין חרוד  נפתח בשנת   1938בסמוך לבתי משק הקיבוץ  והחליף את בית העלמין הישן עין חרוד  "ליד המעיין" בגידעונה.  עד סוף שנות ה- 60 , גם  לאחר הפילוג, נקברו אנשי עין חרוד איחוד בבית העלמין של המאוחד .בתחילת שנות ה-70 הקימו אנשי עין חרוד  איחוד בית עלמין משלהם. אולם כפי שנמסר בקשות של ותיקי עין חרוד איחוד להיקבר ליד חבריהם בבית העלמין המאוחד נענו לרוב בחיוב. שטח בית העלמין עין חרוד  מאוחד,  קטן יחסית ומספר קבריו לא עולה להערכתי על כמה מאות בודדות. הוא מוצל בעצים גבוהים, בעיקר פיקוסים וברושים הנטועים בו בכל פינה. בכניסה לבית העלמין קיר הנצחה עשוי בזלת מסותת ועליו  חקוקים שמותיהם של  כ-70 קרובים מדרגה ראשונה –הורים, אחים שנספו בשואה. מול החלקה הצבאית מצבה  ורחבת מסדרים.  את לוח ההנצחה ואת רחבת הכניסה לבית העלמין  עיצבה ופיסלה  האמנית  דליה מאירי תושבת האזור .   בית העלמין עין חרוד מאוחד מבודל בצורה ברורה  ובולטת , אולי יותר מבתי עלמין קיבוצים אחרים : במזרחו של  בית העלמין  נמצאת החלקה הצבאית.  מערבית דרומית לה- חלקת קברי בני  משפחת שטורמן. במרכז בית העלמין חלקת קברי משפחת טבנקין  וציזלינג לדורותיהן. קצת צפונה משם –חלקת הילדים ובמערב בית העלמין-חלקת ההורים. בצד הצפוני של בית העלמין נפתחה חלקה נוספת. החלקה הצבאית  בחלקה הצבאית קבורים  למעלה מ-30 חללים ובניהם שני אחים: ירובעל לביא והלל לביא, שנפלו במלחמת העצמאות, בניו של שלמה לביא מאבות התנועה הקיבוצית ממייסדי עין חרוד וחבר הכנסות הראשונה והשנייה . ירובעל לביא נולד ב-1924 התגייס לבריגדה בסוף 1944 והצטרף ל"הגנה" "נפל בתש"ח שעה שחש לעזרת חבריו שהותקפו על ידי פורעים ערבים באזור הכפר זרעין שבגלבוע". אחיו הלל לביא נולד ב-1929  בעין חרוד גדל והתחנך בקיבוץ,  נפל  ב-14.6.1948באיזור כפר דרום כששימש מלווה שירת אספקה לכפר דרום. הוא נקבר בכפר דרום ובמלאות שנה למותו הועבר לקבורה בעין חרוד. בין הקבורים  בחלקה הצבאית: סרן נמרוד לויטה, וסגן עמרי אריאב. סרן נמרוד לויטה,  בן לייב וחנה לויטה, נולד בשנת 1925 בעין-חרוד. בהיותו בן 4 מיד לאחר מאורעות-תרפ"ט  נסע עם הוריו לפולין בשליחות "החלוץ". כעבור שנתיים חזרה המשפחה משליחותה ארצה. מכריו של נמרוד  מספרים כי  "זכר הפגישה עם יהודי-הגולה הותיר בו רושם עז. נמרוד למד בבית הספר המשותף עין-חרוד-תל-יוסף. ב-1945 הצטרף לבריגדה וכעבור שנה ב-1946התגייס לפלמ"ח ונלחם במערכות הנגב.  הוא מילא תפקידי פיקוד שונים בפלמ"ח  ובהם מפקד פלוגה ב' בגדוד השני של הפלמ"ח, סגן-מפקד הגדוד השמיני. קצין-המודיעין של חטיבת-הנגב-פלמ"ח ועוד. נהרג  ב-14.12.1949 לאחר  שהג'יפ שלו עלה על מוקש בדרך בית-גוברין במהלך סיור מטעם המטכ"ל והמוסדות המיישבים, לשם קביעת נקודות לישובים חדשים באזור הספר. הניח אישה, בתו של חיים אנצו סירני. על שמו של נמרוד ועל שם שני חללים נוספים בני עין חרוד, משה יצהר  והלל לביא  נקרא רחוב בבאר-שבע "שלושה בני עין-חרוד". סגן עמרי אריאב  בנם של דוב וברוריה,נולד ב- 28.9.1927  בעין-חרוד. לאחר סיום לימודיו בבית-הספר המשותף לעין-חרוד ותל-יוסף התנדב לבריגדה היהודית. בשנת 1948, בתוך מלחמת-הקוממיות, התגייס לחיל-אויר והשתתף בקורס הראשון לטייסים בארץ. בתום הקורס הוסמך כטייס קרבי בצה"ל. בגלל הפילוג במשק עבר לקיבוץ כברי יחד עם ציונה יזרעאלי, השניים נישאו , ושם נולד בנם ירום אריאב שלימים יכהן כמנכ"ל משרד האוצר. בתקופת היותו חבר כברי  עבד כטייס ריסוס  בחברת "כימאויר", אך  בהמשך חזר לחיל-האוויר לשירות-הקבע. נהרג  ב-18.8.1954  בנפול מטוסו מעל שמי העמק בעת מילוי תפקידו,  מותיר את ציונה ואת בנם ירון בן החודשיים. על-שמו הוקם בית-תרבות לנוער הנקרא "בית עמרי" בכפר-יהושע,  צמוד  לקברי הנופלים בחלקה הצבאית  הוקמה אנדרטה לזכרו  של צבי פרג בנם  של עטרה  ונחמן שנולד בעין חרוד בשנת  1944 וטבע במצולות ים עם הצוללת דקר ב- 1968. האנדרטה בנויה בדמות צוללת: אבן בזלת אופקית כגוף הצוללת, ומחלקה השמאלי נישא עמוד אבן עגול, מעין פריסקופ. על האבן האופקית נחרטו פרטי הנופל ונסיבות נפילתו, במרכז עמוד האבן סמל הצוללת והמילים: "ממעמקים קראתיי".   קברו של חיים שטורמן בבית העלמין עין חרוד מאוחד [צילום:אלי אלון]    חלקת קברי משפחת שטורמן  מצבות קברי בני משפחת שטורמן  עשויות אבני בזלת טבעיים גדולים ועליהם שמות בני המשפחה. אבני  הבזלת באים לבטא הקשר החזק בן בני משפחת שטורמן לאדמת המקום ולאזור.  הידוע והמפורסם מבין בני משפחת שטורמן , הוא איש "השומר" וההתיישבות האגדי חיים שטורמן (1938-1892)  חיים נולד בשנת 1892 בעיירה צ'ברונה שבאוקראינה. ועלה לארץ עם משפחתו ב-1906. בגיל 18 הצטרף  לארגון "השומר". ב-1921 היה מראשוני העולים על הקרקע ליד מעין חרוד והיה ממגניי ופעילי  ההתיישבות היהודית בעמק יזרעאל, הוא נהרג ביום 15.9.1938,  בעלות רכבו על מוקש באזור עמק בית שאן  כאשר יצא בלוויית אהרון אטקין וד"ר דוד מוסינזון, לקבוע מקום לישוב חדש בעמק. בן 46 היה במותו. על שמו נקרא הקיבוץ מעוז-חיים. במלחמת הקוממיות בימי ההפוגה  ב-1.8.1948 נפל גם בנו  איש הפלמ"ח משה שטורמן בקרב סמריה, בעמק בית שאן לא רחוק ממקום נפילת אביו ב-1938. משה נולד  באוקטובר 1921 והיה מהילדים הראשונים של קבוצת עין חרוד שליד המעיין. גם הוא כאביו היה פעיל בנושאי בטחון והגנה. אחרי נופלו הועלה לדרגת סגן.  השכול במשפחת שטורמן  לא עצר: אור ליום  20.7.1969   נפל בנו של משה ונכדו של חיים(קרוי על שמו) רס"ל חיים שטורמן (1946 - 1969) איש הקומנדו הימי  בפשיטה על האי גרין במפרץ סואץ. והוא בן 23 בנופלו. קצת יותר משנה לאחר מכן במלחמת ההתשה  ב- 4.9.1970 נהרג נכד נוסף של  של חיים שטורמן, אמיר ברין  (1970-1951)בנם של תמה ושלמה ברין, בעלות הטנק שלו על מוקש בגיזרת תעלת סואץ .- אמיר נקבר בבית העלמין עין חרוד מאוחד כייתר בני משפחת שטורמן. בחלקת משפחת שטורמן קבורה ראשת המשפחה עטרה שטורמן לבית משפחת קרול רעייתו של חיים שטורמן האגדי .חיים ועטרה  נישאו במרחביה בשנת  1913 .עטרה עלתה לארץ ב1908 מקרמנצוב ברוסיה, הצטרפה לארגון "השומר", דמות מרתקת  בפני עצמה. היא נפטרה בשנת 1973 והיא בת 80 .  במהלך חייה  שכלה במערכות ישראל  את בעלה , את בנה ואת שניה נכדיה . בת משפחת שטורמן נוספת הקבורה בבית העלמין היא הכוראוגרפית ואשת המחול רבקה שטורמן .רבקה הכירה בברלין את מנחם שטורמן "צבר" שלמד שם רפואה וטרינרית השנים נישאו ועלו ארצה בשנת 1929.  כל שנות חייה בארץ הקדישה ליצירה ולהפצת הריקוד העממי-ישראלי .רבקה שטורמן יצרה מחולות לחגים וכן לציון תאריכים מיוחדים.  היא נפטרה בשיבה טובה  ב-3 בינואר 2001 בגיל   98.     חלקת קברי משפחת טבנקין  חלקת קברי משפחת טבנקין ממוקמת במרכז בית הקברות  האיש אולי המפורסם והידוע ביותר הקבור בחלקה זו  הוא יצחק טַבֶּנְקִין (1887 –1971), שהיה מנהיג תנועת הקיבוץ המאוחד וממנהיגי תנועת אחדות העבודה, וחבר הכנסת בכנסות הראשונה והשלישית. ביוני 1958באמצע הקדנציה ,התפטר מהכנסת. טבנקין נולד בעיר בוברויסק שברוסיה הלבנה, להוריו משה וגיטל לבית משפחת כצנלסון עלה לארץ ישראל בשנת 1911, עבד כחקלאי במושבים מרחביה, כפר אוריה ונמנה עם מייסדי קבוצת כנרת. בהמשך הצטרף לארגון "השומר". ב-1921 הצטרף לגדוד העבודה, ונמנה עם גרעין ההקמה של קיבוץ עין חרוד. טבנקין היה ונמנה עם מייסדי אחדות העבודה. ולאחר ש"אחדות העבודה" התאחדה עם "הפועל הצעיר" והקימו את מפא"י ב-1930 הצטרף טבנקין למפלגה זו ונמנה עם ראשיה  לאחר מלחמת ששת הימים, היה מראשי התומכים  בתנועה למען ארץ ישראל השלמה. לאחר פטירת אשתו הראשונה אוה סטאשבסקי אם ארבעת ילדיו ,נישא לחברתו חומה חיות, חומה חיות טבנקין  קבורה ביגור. על שמו רחובות בארץ, המושב ייט"ב בבקעת הירדן נקרא על שמו (יד יצחק טבנקין) וכן מכון המחקר יד טבנקין. על קברו של יצחק טבנקין נחקק: "יצחק טבנקין  מראשי ההתישבות הציונית  בארץ ישראל וממנהיגיה  וציטוט מדבריו: "להדליק אחרים יכול רק אדם הדולק בעצמו" (מדבריו). בסמוך לקברו של יצחק טבנקין  נמצאים כמה מקברי בני משפחתו ובהם קברי שלושת בניו: משה טבנקין, יוסף טבנקין ואהוביה טבנקין .   קברו של יוספלה טבנקין  בבית העלמין עין חרוד מאוחד [צילום:אלי אלון]   יוסף (יוספל'ה) טבנקין (1921 - 1987) היה ממפקדי הפלמ"ח במלחמת השחרור. שמו ניתן לו על שם חברם של הוריו יוסף זלצמן שנרצח בשנת 1913. יוסף הצטרף בשנת 1938 לפלוגות השדה (פו"ש) של ארגון "ההגנה". בשנת 1942 התגייס לפלמ"ח, וכעבור שנתיים בשנת 1944 התמנה למדריך ראשי במטה הפלמ"ח והיה בין מתווי תורת הלחימה של הפלמ"ח. בשנת 1947 התמנה למפקד הגדוד הרביעי של הפלמ"ח ובמסגרתו . פיקד על הפשיטה לרמלה, ועל הפשיטה על מחסני המחנה הצבאי הבריטי בתל ליטווינסקי שנועדה להשיג נשק לצורכי ליווי השיירות לירושלים. במבצע נחשון באפריל 1948 פיקד על הגדוד הרביעי בגזרת שער הגיא, ובירושלים. יוסף טבנקין החליף את יצחק רבין כמפקד חטיבת הראל,בשנת 1950 השתחרר מצה"ל, וחזר לקיבוצו עין חרוד.  קברו של אהוביה טבנקין  בבית העלמין עין חרוד מאוחד [צילום:אלי אלון] אהוביה טבנקין (1929- 2011) היה צעיר בניו של יצחק טבנקין. אהוביה נולד והתחנך בעין חרוד. במלחמת השחרור  לחם בקרבות בפריצת הדרך לירושלים ובנגב. במלחמת ששת הימים היה קצין מודיעין גדודי ולאחר מכן קצין מודיעין חטיבתי. אהוביה  היה מאנשי ארץ ישראל השלמה של תנועת העבודה, מראשי חוג עין ורד ו"פורום נהלל". רעייתו של אהוביה היא  חוה טבנקין פרופ' לרפואה. על קברו של אהוביה נחרטו המילים: "נער הגבעות היה אדם מיוחד מסור למשפחתו וחבריו מאצולת הציונות. הקדיש  את חיו  לתקומת ישראל בארצו ולהתיישבות בארץ ישראל ". בתחתית  המצבה  מופיע קטע בן ארבע  שורות מתוך שירו הידוע של שאול טשרנחובסקי:"שחקי ,שחקי על החלומות  זה אני החולם שח. שחקי כי באדם אאמין גם ברוחו רוח עז". בחלקת "הטבנקים" קבור בנו בכורו של יצחק טבנקין ,משה טבנקין (1917 –1979) מחנך  מחזאי ומשורר .משה טבנקין  איש פלמ"ח ששימש כקצין התרבות של חזית הצפון במלחמת הקוממיות.  שנים רבות היה מורה בקיבוצו ואף היה מנהל  בית הספר האזורי. פירסם שירים סיפורים ומחזות לילדים ובני נוער. משה טבנקין נפטר בקיבוצו עין חרוד מאוחד בשנת  1979 והוא בן 62.   קברו  של אהרון ציזלינג בבית העלמין עין חרוד מאוחד [צילום:אלי אלון]   כ- 15 מטרים צפונית לקברו של יצחק טבנקין  שוכן קברו של אהרן ציזלינג (1901- 1964), חבר מועצת  המדינה הזמנית, שר החקלאות הראשון  וחבר בכנסות ראשונה ושנייה. אהרון היה ממנסחי מגילת  העצמאות ומהחותמים עליה. הוא  נולד בעיירה  בנרוצ'יובוצי, שברוסיה הלבנה. לאחר שעלה לארץ ישראל בשנת 1914, למד בבית הספר "תחכמוני" בתל אביב ובגימנסיה הרצליה. היה ממייסדי ”חבורת העמק” וקיבוץ עין חרוד והיה חבר בו עד יומו האחרון. על קברו נחרט: "מחוצבי יסודות הקיבוץ ,ההסתדרות, המדינה. על שמו נקראו רחובות בחיפה, אשדוד ובאר-שבע. ליד וסביב  קברו של אהרון ציזלינג קבורים כמה מבני משפחתו. ובהם שרה ציזלינג בת מלכה ונחמן טופול. יצחק ציזלינג מראשוני תל אביב, ועוזי ציזלינג שהיה מפקד בפלמ"ח ובצה"ל. כ-20 מטר מערבית לקברי משפחת אהרון ציזלינג שוכן קברו  של נחום בנארי,  סופר והוגה  איש מחלקת התרבות של ההסתדרות.  בֶּנאֲרִי נולד בכפר לֶבֶּדִין שבאוקראינה. לאביו, אריה לייב ברודסקי, ואמו דבורה לבית זבניגורודסקי בצעירותו  למד בישיבתו של הרב חיים טשרנוביץ ("רב צעיר") באודסה. במאי 1914 ,ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה  עלה לארץ ישראל  לבדו. עבד במשך שנה כפועל חקלאי בקבוצת דגניה ולאחר מכן המשיך כפועל שכיר אצל האיכרים באִילניה (סֶגֶ'רָה). בתקופה זו פגש ונשא לאישה  את סוניה דובנוב, בת נחמן דובנוב אחיו  הצעיר של ההיסטוריון שמעון דובנוב ,  אשר בזמן מלחמה העולם הראשונה הוגלתה עם משפחתה מביתם בתל אביב על ידי הטורקים. לאחר שנודע לו על מות אביו אריה  בגולה, עִברת את שם משפחתו מבּרוֹדסקִי ל-בֶּנאֲרִי, על שמו של אביו. בתחילת 1925 הצטרף עם משפחתו לקיבוץ עין חרוד. עבד בשדה ובכרם ובמקביל היה בין מעצבי החג העברי בקיבוץ. בשנות ה-40 הצטרף למרכז לתרבות וחינוך של ההסתדרות. היה ממקימי "מפעלי תרבות וחינוך" ועמד בראשו קרוב ל-20 שנה.  במסגרת תפקידו היה מיוזמי הקמת המוסדות הבאים: מפעל "אמנות לעם" - מפעל שיצר קשר בין התיאטרונים הגדולים לבין ישובי הפריפריה, ההתיישבות החקלאית וועדי עובדים. מכון להשכלה בכתב (מישלב). המחלקה לקולנוע - מחלקה שעסקה בהפצת סרטי קולנוע לכל יישובי הפריפריה ומחנות הצבא. "ספרי" - הוצאת ספרים והפצת ספרים. בנארי כתב ספרים בתחומים רבים: ספרי הגות. ספורים לילדים. מחזות. ספרי עיון לשבתות חגים וימי זיכרון .  והיה עורך לשוני של "אֹמֶר"‏‏, עיתון שיצא במהדורה מנוקדת לעולים חדשים.‏‏ נפטר ב–1963, ונקבר בעין חרוד מאוחד. בנו יאיר בן ארי  הקבור אף הוא בעין חרוד מאוחד היה  איש חינוך, מורה ומדריך טיולים בארץ, היה חבר במזכירות גוש-אמונים, ממייסדי "חוג ורד" שדגל בארץ-ישראל השלמה ושלל נסיגות ביהודה ושומרון. נפטר בגיל 83 לאחר מחלה..בנו של יאיר הוא רמון בן-ארי  מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי .      קברה של עזה רונן בבית העלמין עין חרוד מאוחד [צילום:אלי אלון]   עזה רונן במרכז בית העלמין שוכן קברה של אשת הפלמ"ח עזה רונן ( 2009-1928).  עזה נולדה בעין חרוד לליליה בסביץ-כהן וויניה כהן מראשוני הקיבוץ.  הצטרפה לפלמ"ח עסקה בליווי שיירות לירושלים ובהמשך הייתה סמלת תרבות,  בעלה, יוסף רונן (ארגס) היה בשנות ה-50 וה-60 איש "המוסד" למודיעין ותפקידים מיוחדים ועלילותיו רבות ומרתקות . לימים הסבירה עזה פשר שמה המיוחד: "את שמי המיוחד, בחרו הורי החלוצים, שהגיעו ארצה מרוסיה, ...הם החליטו לקרוא לילדיהם בשמות שיביעו את אמונתם בעוז ובגבורה של המעשה החלוצי: לי הם בחרו את השם עזה, מלשון עוז, כוח. אמי תמיד אמרה שכמו שיש "עוזי" לבנים, יש "עזה" לבנות! היא רצתה לבטא את העצמה שבהתיישבות. גם לאחי קראו בשם בעל משמעות דומה: איתן. שם שגם הוא לא היה מקובל כל כך באותה תקופה".על קיברה נחקק: "עזה הייתה דרכה-רוחב לב,מסירות ואהבה למשפחה ולדרך שהאמינה בה". ליליה בסביץ-כהן (1900  – 1990) אמה של עזה, הייתה ממנהיגות תנועת הפועלות בתקופת היישוב ובימי המדינה, חברת מערכת "דבר הפועלת" אף היא קבורה בבית העלמין עין חרוד מאוחד. אביה  של עזה, וויניה כהן  היה אף הוא פעיל ציבור ידוע בקיבוץ ואף מחוצה לו. לייב  (לובה)  לויטה- לא רחוק משם שוכן קברו  של לייב  (לובה)  לויטה שהיה איש תנועת הקיבוץ המאוחד, מזכיר מדיני במפלגת מפ"ם ועורך בהוצאת הקיבוץ המאוחד. לויטה נולד במינסק, בשנת 1904 .עלה לארץ ישראל  בשנת 1924 והצטרף לקיבוץ עין חרוד  היה מפעילי הקיבוץ המאוחד וראש משלחת הוועד הלאומי לפולין ולגרמניה בשנת 1946, בתקופת מלחמת העצמאות שימש יחד עם יעקב ריפתין כמזכיר המדיני של מפ"ם. עבד כעורך בהוצאת הקיבוץ המאוחד.  לויטה היה  מיוזמי הקמת "יד טבנקין" וחבר הנהלתו. נפטר בקיבוץ עין חרוד מאוחד ב-1976, לאחר מחלה קשה. שי קיפניס-בחלקה הצפונית של בית העלמין בין חרוד מאוחד, שוכן קברו של סא"ל ,שי קיפיניס, בנו של משורר וסופר הילדים הנודע לוין קיפניס-השי הראשון בארץ. רבים ישאלו ודאי מה לשי קיפניס שנולד בראשון לציון והתגורר שנים ברמת השרון לקיבוץ עין חרוד שבעמק חרוד . ובכן התשובה פשוטה, שי היה בעלה של ציונה קיפניס ילידת הקיבוץ עין חרוד בתו של דב עזריאלי שעבדה בעין חרוד כמורה. ציונה היא אלמנתו של הטיס עמרי אריאב הקבור בחלקה הצבאית בבית העלמין לא הרחק מקברו של בעלה השני  שי.  שי קיפניס נולד בשנת  1925  בראשון לציון, למד בכפר הנוער בן שמן, היה איש פלמ"ח  ולאחר הקמת המדינה היה מראשוני המפקדים בנח"ל .נפטר בנובמבר 2014 בגיל 89. אגב למען הידע הכללי  אחותה של ציונה קיפניס, גלילה עזריאלי היא רעייתו של המשורר,טוביה ריבנר ממרחביה .   בבית העלמין עין חרוד מאוחד קבורים  רבים שמאחוריהם סיפורי חיים מרתקים רב מעש ופעלים ותרומה למדינה ולחברה, לתרבות ועוד, אולם קצרה היריעה והמקום ולהרחיב  ולפרט בתולדות חייהם. אזכיר כמה מהם בקצרה:   מאיר רוטברג, ( 1887 -1951), איש העלייה השנייה , היה חבר בגרעין הראשון של קבוצת כנרת שהתרכז בחוות כנרת לצד בן ציון ישראלי ונח נפתולסקי, שכונו יחדיו "שלישיית יחד". מבכירי "ההגנה" מייסד "המשביר המרכזי" ומנהלו הראשון. חיים אתר -אַפּתֶקָר (1902 –1953) היה צייר ישראלי, ממייסדי עין חרוד  וממייסדי המשכן לאמנות עין חרוד, הנקרא על שמו. אברשה חסין (1976-1900) חלוץ  מאנשי "גדוד העבודה", חבר תל יוסף בראשית דרכו ואח"כ איש "סולל-בונה". אשתו יאוה (יאווצ'קה) חסין, הייתה האחות הראשונה של "גדוד העבודה", וגם מהאחיות הראשונות בבית חולים "העמק", בשנות ה- 20 של המאה הקודמת, כשעוד שכן ליד המעיין  באזור גדעונה .בתם פועה שביט, שירתה בפלמ"ח הלכה בעקבות אימה  והייתה אף היא אחות . במשך שנים רבות הייתה פועה אחות  במרפאת הקיבוץ. אברשה חסין רעיתו יאוה, בתם פועה ובעלה נפתלי שביט  קבורים במרכז בית העלמין  מטרים ספורים מקברי בני משפחת טבנקין.    שמואל ושרה יצקר  בבית העלמין נמצאים קברהם של שמואל  ושרה סבוראי הוריה של  רחל סבוראי, שהלכה לפטרה ב1953 יחד עם מאיר הר ציון. אביה של שרה סבוראי לבית יצקר  יהודה יצקר, אחיה, אברהם יצקר ובעלה של אחותה רבקה הסופר צבי שץ. נרצחו במאי 1921, בדרום תל אביב: כמו כן נרצחו אז הסופר יוסף חיים ברנר, הסופר צבי גוגיג (ברגגרין) והסופר יוסף לואידור.. שמואל סבוראי יליד העיר אודסה שברוסיה ,נולד בשנת 1896 ועלה לארץ ישראל בשנת 1912 וסיים את לימודיו בגימנסיה הרצליה שבתל אביב , בשנת 1919 נישא לרעייתו שרה היה ממיסדי קיבוץ עין חרוד בשנת 1922 והיה ממקימי ענף המטעים בקיבוץ   ו        כתבות נוספות של כותב זה:   הכניסה לבית העלמין סיפורו של בית העלמין עין חרוד מאוחד בית העלמין עין חרוד מאוחד מבודל בצורה ברורה ובולטת, אולי יותר מבתי עלמין קיבוצים אחרים שטח בית העלמין עין חרוד מאוחד, קטן יחסית ומספר קבריו לא עולה להערכתי על כמה מאות בודדות אלי אלון   |   לסיפור המלא