הלכה לעולמה המורה מרים אורי- אמן משפיים בגיל 100

0 תגובות   יום שלישי, 23/9/14, 22:15

מרים אמן בראיון אחרון מרץ 2014 בערב מחנכות בהפקת קיבוץ שפיים  הלכה לעולמה המורה מרים אורי- אמן משפיים בגיל 100                                                מאת אלי אלון בביתה בשפיים הלכה לעולמה המורה והמחנכת מרים אורי-אמן בגיל 100.היא הובאה למנוחות בקיבוצה שפיים. מרים אורי אמן, נולדה בירושלים בשנת 1914 עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה.היא הייתה הבת הבכורה בבית משפחת אורי.אביה אברהם היה מורה ולוחם למען השפה העברית בהמשך נולדו לה אחים נוספים :, שאריק, לביאה, שלומית, חיהלה ואריה. מרים למדה בסמינר למורים, הצטרפה למחנות העולים והגיעה  להכשרה בקיבוץ שפיים.  כאן הכירה את  דוד אמן ויחד הקימו בקיבוץ בית ומשפחה. מאהבתם של  מרים ודוד נולדו ילדיהם עפרה, אורי ז"ל, דיתה, שולה, הדסה, אילה וחגית.   בנה אורי שירת בחטיבת הצנחנים ונפל  במהלך שירותו הצבאי בתאריך 17.8.1959.   בעלה דוד אמן כיהן במשך שנים רבות משנת 1955 עד 1980 בתפקיד ראש המועצה האיזורית חוף השרון   במשך כ-ארבעה עשורים היתה מרים אורי -אמן מורה בשפיים "מורה של פעם" אומר לי אחד מתלמידיה.איכפתית מחנכת .היא לימדה מוזיקה  טבע והיסטוריה,שירי ארץ ישראל, ושירתם  של ביאליק וטשרניחובסקי לאחר שפרשה  מהוראה עסקה  בתחביבה פיסול ובמשך שנים עסקה בטיפוח בית העלמין בקיבוץ שפיים.      כותבת   רונית זילברמן    מרים נולדה בירושלים, ביום ז' בתמוז תרע"ד , 1.7.1914 . הגיעה ל"גבעה" בהרצליה בשנת 1934 (בת 20) , לאחר הכרותה את דוד (בן זוגה לימים) דרך השתייכותה לתנועת הנוער "מחנות העולים". בשנת 1935 עולה כל הקבוצה להתיישב בשפיים. נולדו לה ולדוד שבעה ילדים. בנה היחיד – אורי, שנהרג בשנת 1959, והוא בן 20 במותו, ושש בנות שהקימו משפחות לתפארת. היום לסבתא מרים שבט גדול המונה- 19 נכדים ו- 24 נינים . מתפקידיה שמילאה: היתה המורה הראשונה בשפיים וגידלה דורות של תלמידים, עד שיצאה לפנסיה. ניהלה את פעילות מועדון הוותיקים של המועצה האזורית "חוף- השרון", ואח"כ של מועדון הוותיקים בשפיים. עבדה ,טיפחה והחזיקה את בית הקברות . בשנת 2003 הוציאה מרים ספר על חייה שנקרא- "זו אני מרים".   מרים בשבילי היא "זקנת- העדה", בעלת חוכמת החיים, היודעת לספר את כל מה שהיה כאן פעם. היא הרוח. נוכחת בכל ארוע חברתי ותרבותי כמשתתפת פעילה ובעלת דעה .היא תמיד ישנה. אין ילד בשפיים שאינו יודע מי זו מרים! מגיעה לכל הגנים שהיו לה נכדים או נינים, כדי לספר את סיפורה של שפיים ושל המדינה : כאושפיזין בסוכות, ביום העצמאות, בסיפור המצור על ירושלים כפי שחוותה ועוד. במשך עשרים שנה ויותר ערכה את קבלת השבת המשותפת בחדר האוכל. ואח"כ הגיעה מתוך שליחות ,מדי שישי ל"בית אלונים" (הבית הסיעודי) כדי להדליק נרות ולערוך קבלת שבת לוותיקים. והיום מגיעה לקבלות השבת שלנו בקביעות ונותנת לנו 'שיעורים' מאלפים מן המקורות היהודיים, מהם ינקה בצעירותה . היום אנו ,יונקים ממנה את הפרטים הקטנים החסרים לתמונה השלמה. היא ארכיון מהלך. מרים נוהגת לברך אותנו, ציבור שפיים, בחגים והתכנסויות , כמו גם להספיד חברים ובני דורה שהולכים לעולמם.   בתפקידי כרכזת התרבות מרים מלווה,מתעניינת,מציעה רעיונות, שותפה, יודעת לפרגן, מחמיאה ומחזקת אותי בחשיבותה של העשייה התרבותית לחיינו המשותפים, והנחלת הערכים לדור הבא. לדעת לשמור על המסורת (גם אם המשתנה).     מאחלת לך, מרים עוד שנים של צלילות ונתינה. את נותנת לי הרבה כוח להמשיך בתפקיד. אוהבת ומעריכה אותך, תודה שאת כאן!